var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=43076;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("האם אתה פנוי לסייע בהפצת תורה?","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=5084")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107076","אמר רב חסדא מידת חסידות שנו כאן","לינקוש","22/04/24 15:26","58","45"),new MostViewed("107079","מה זה מפרכסין ?","מרדכי דב זינגר","25/04/24 18:44","807","28")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("43076","0","ט' הערות לדף השני של אגדות החורבן","09/02/16 00:30","ל שבט","תשע&quot;ו","00:30","המכריע","נז.<br /><br /><b>א. דיניה דההוא גברא בצואה רותחת</b>. בגיליון הובא פירוש דההוא גברא, היינו בלעם, כלומר אונקלוס שואל את פושעי ישראל מה דינו של בלעם. מובן שזה זר מאד, שהרי בלעם כבר העיד על עצמו במה דינו. ופשוט שהיות שפושעי ישראל היינו אותו הנוצרי, או לפחות היתה סברא כזו, ומפחד הנוצרים הוסיפו בדותא זו. כמו שיש בכמה וכמה מקומות הוספות של פירושים על הגיליון שלא באו אלא להפיס דעתם של הנהו רשיעי.<br /><br /><b>ב. כל המלעיג על דברי חכמים.</b> לכאורה הכוונה כיון שאותו האיש קיבל את התורה שבכתב ושילבה במה שהנחיל לעדתו, ורק כל דברי חכמים כלא היו בעיניו. (אם יש ממש בהשערה החדשה יחסית שמן האיסיים היה, הענין מתיישב עוד יותר).<br /><b><br />ג. כמה גדולה כחה של בושה וכו'.</b> אע&quot;פ שאין ספק שהבית לא נחרב בגלל זה בלבד, ואולי זה לא מהטעמים העיקריים, אבל הא גופא שנתנו מהשמים שזה ייראה במהלך הטבעי מחמת הבושה, בא ללמדינו כמה יש לרחוק מביוש אדם מישראל.<br /><br /><b>ד. אתא דרקונא.</b> יש בזה מהדומה לעובדא דטיטוס שנתגאה כלפי מעלה והראוהו שעל ידי בריה קלה יאבד זכרו. (אולי יש לומר בדרך דרוש, שהרי נצטוינו על קדושת מחנה ישראל, יתד תהיה לך וגו' כידוע, והטעם נתפרש להדיא כי ה' אלוקיך מתהלך בקרב מחניך, ומכיון שהוא סבר שלא תצא בצבאותינו, ממילא זה בא לידי ביטוי מעשי בכך שלא שמרו על ושבת וכיסית, ולכן דוקא שם נענש).<br /><br /><b>(איידי דנלמד בליל ר&quot;ח אדר</b> קולמוסי מתקשה לחסום את המילתא דבדיחותא שאמר רב של פורים אחד שיש ג' במסורה: א. שמנת עבית &quot;כסית&quot;, ב. &quot;כי תשא&quot; את ראש בני ישראל, ג. ושבת &quot;וכיסית&quot; את צאתך. והנה מצינו ג' מוקדים במעשה אסתר. א. טעם הגזירה משום שנהנו מסעודתו של אותו רשע. ב. טעם ההצלה, אתי שקלים דידכו ונצחו לעשרת אלפים דידי. ג. השיא של המהפך היה כשבתו של  המן חפפה את ראשו של אביה בקימחא דקישקע כידוע. וזה נרמז בהני ג', נהנו מסעודתו – שמנת עבית כסית. ניצלו בזכות מחצית השקל – כי תשא וגו'. חפוי ראש מעביט של בית הכסא – ושבת וכיסית את צאתך).<br /><br /><b>ה. מיחדא קא חדו בי יהודאי</b>. היינו שלא משום הודאה להשי&quot;ת עשו, שעל זה לא היו נענשים וגם הוא לא היה קוצף על כך, אלא הכיר בהם שזה משחק למשבתו וסבורים שמחמת יראתם עזבם. וכעין זה מדייק במהרש&quot;א מהלשון קא חדו &quot;בי&quot;.<br /><br />נז:<br /><br /><b>ו. אייתי דמי ולא אידמו. </b>היינו שהביא דם פרים ואילים וכבשים כמפורש במקום אחר, ולא דמו לדם זה בצבעם ובמרקמם.<br /><b><br />ז. שדר שטר פרטתא לביתיה.</b> יתכן שאילו היה בא לביתו והיה מנסה להתגייר היה בכך סכנה. אבל יתכן שידע שינסו להניאו ואף הוא עצמו תתקרר התלהבותו, ולכן לא התמהמה והוציא לפועל מיד את כוונתו הטהורה. ומכאן מוסר השכל לאדם כשיש לו התלהבות לדבר שבקדושה, אם יחמיצנו, עלול להיות שיוחמץ לגמרי. (ידוע המעשה עם תלמיד ישיבת וולוז'ין שנתפס בבורות ומרוב בושה עזב את השולחן ללא ברכת המזון וישב ללמוד בשקידה נוראה וחזר כמה פעמים ש&quot;ס ופוסקים עד שנעשה מגדולי הדור, ואמר הגר&quot;ח מוולוז'ין שאע&quot;פ ששלא כדין עשה לברוח בלי ברכה, מ&quot;מ אילו היה מתעכב לברך, כבר היה מצטנן ולא מוציא לפועל את תכניתו).<br /><br /><b>ח. א&quot;ל קיסר אישדי לך גושפנקא וכו'. </b>הא דניסו להשפיע רק על האחרון, אפשר משום דקטן היה ונראה יותר קל דעת, או משום שכל הזמן קיוו שאחד הבאים יסכים ובו עמדו להפסיד את האפשרות האחרונה. אבל ייתכן שדוקא מפני שהראשונים ענו בפסקנות עם פסוק מהתורה ללא שום הסברים. עם כאלו אין מה לעשות. הוא כבר הסביר, נשבענו ונשבע לנו וכו', אמרו זה מבטא קצת הססנות ולכן חשבו שיש סיכוי.<br /><br /><b>ט. האמרת</b>. אצלינו פירש רש&quot;י ייחדת. אמנם ברש&quot;י על התורה על אתר זה דחק עצמו ולא העלה דבר ברור בפירוש תיבה זו.","199","","3001","True","True","False","","1086","37.60.47.17","0","0","גיטין|נז ע&quot;א",""),new Message("43081","43076","הע'","09/02/16 10:21","ל שבט","תשע&quot;ו","10:21","דוד כוכב","ד. (על כגון זה אמר הגר&quot;א בילדותו וכ<span class='bordeaux'><b>ס</b></span>ילים מ<span class='bordeaux'><b>ת</b></span>י ת<span class='bordeaux'><b>ש</b></span>כילו).<br /><br />ו. מ&quot;ש לא דמו לדם אדם בצבעם ובמרקמם, קשה מבראשית לז, לא: וַיִּקְחוּ אֶת כְּתֹנֶת יוֹסֵף וַיִּשְׁחֲטוּ שְׂעִיר עִזִּים וַיִּטְבְּלוּ אֶת הַכֻּתֹּנֶת בַּדָּם. ושם לג: וַיַּכִּירָהּ וַיֹּאמֶר כְּתֹנֶת בְּנִי חַיָּה רָעָה אֲכָלָתְהוּ טָרֹף טֹרַף יוֹסֵף.<br /><br />ז. כגון זה במסכת כתובות דף כב ע&quot;א: &quot;מעשה נמי באשה אחת גדולה, שהיתה גדולה בנוי וקפצו עליה בני אדם לקדשה, ואמרה להם מקודשת אני, לימים עמדה וקידשה את עצמה, אמרו לה חכמים: מה ראית לעשות כן? אמרה להם: בתחלה שבאו עלי אנשים שאינם מהוגנים, אמרתי מקודשת אני, עכשיו שבאו עלי אנשים מהוגנים, עמדתי וקדשתי את עצמי&quot;.<br />ולמה שינתה ולא סירבה, אלא שחששה שיניאוה.<br /><br />ח. עי&quot;ל דעד עתה (ישעיהו מא, ו) אִישׁ אֶת רֵעֵהוּ יַעְזֹרוּ וּלְאָחִיו יֹאמַר חֲזָק. ולא רצו ללמד את האחרון ללמוד מהראשונים לסרב לדבר זה.","125","","3001","True","True","False","","176","95.86.89.112","0","43076","גיטין|נז ע&quot;א",""),new Message("43089","43081","ל- ו.  1) יעקב התייחס בזיהוי לכתונת","09/02/16 14:26","ל שבט","תשע&quot;ו","14:26","אשבח","הטבולה בדם - וברגע שהוא זהה את הכתונת ככתונת בנו חרב עולמו ולא עלה בדעתו כלל לבדוק את סוג הדם או את ה DNA ....<br /><br />2) כל המהלך, האיום ונורא לכאורה,  היה מכוון מלמעלה וודאי הסתירו ממנו הבדל הדמים. אפילו כתמי דם באשה מחייבים מורה הוראה המומחה בזיהוי !","507","","3001","True","True","False","","158","79.179.143.90","0","43076","גיטין|נז ע&quot;א",""),new Message("43131","43081","בגלל שהיה רב טבחים","11/02/16 00:29","ב אדר א","תשע&quot;ו","00:29","שלמה שטרסברג","ביחס לאות ו<br />יתכן שיש דימיון אבל הוא כיוון שהיה רב טבחים והכיר טוב את סוגי הדמים הכיר ישר שאין זה דם  כבשים","205","","2999","True","True","False","","314","109.65.154.99","0","43076","גיטין|נז ע&quot;א",""),new Message("43092","43089","יישר כח לר' דוד ולאשבח","09/02/16 15:29","ל שבט","תשע&quot;ו","15:29","המכריע","אני לא זוכר את האימרה הזו של הגר&quot;א.<br /><br />לגבי הכתונת, מסתבר שיש הבדל גדול בין דם בלוע ויבש על כותונת לבין שלולית דם שנטען עליה שזה דם טרי.<br /><br />כמו כן יעקב לא השווה. גם נבוזראדן, למרות היותו רב טבחים, הוצרך להביא דמים להשוואה.","199","","3001","True","True","False","","257","31.44.133.147","0","43076","גיטין|נז ע&quot;א",""),new Message("43094","43092","בספר תולדות הגרא &gt;&gt;&gt;","09/02/16 20:41","ל שבט","תשע&quot;ו","20:41","דוד כוכב","לגבי הכתונת, יש לי תירוץ אחר:<br /><br />בראשית לז<br />(לא) וַיִּקְחוּ אֶת כְּתֹנֶת יוֹסֵף וַיִּשְׁחֲטוּ שְׂעִיר עִזִּים וַיִּטְבְּלוּ אֶת הַכֻּתֹּנֶת בַּדָּם.<br />(לג) וַיַּכִּירָהּ וַיֹּאמֶר כְּתֹנֶת בְּנִי חַיָּה רָעָה אֲכָלָתְהוּ טָרֹף טֹרַף יוֹסֵף.<br />וכי יעקב אבינו מרא דארעא דישראל (ע' נדה דף כ ע&quot;ב) לא היה בקי במראות דמים להבחין בין דם השעיר לדם הפר (יומא דף ס ע&quot;א) לראות שאין זה דם בְּכוֹר שׁוֹרוֹ (דברים לג, יז)?!<br />אלא ודאי, וַיַּכִּירָהּ – שהכיר מה לפניו, ואמר, כיון שמנסים בני לרמותני אין זה אלא שידם במעל. וכן טען כלפיהם בפרק מב, לו: וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם יַעֲקֹב אֲבִיהֶם אֹתִי שִׁכַּלְתֶּם יוֹסֵף אֵינֶנּוּ וְשִׁמְעוֹן אֵינֶנּוּ וְאֶת בִּנְיָמִן תִּקָּחוּ עָלַי הָיוּ כֻלָּנָה.<br />ופירש רש&quot;י: &quot;אתי שכלתם - מלמד שחשדן שמא הרגוהו או מכרוהו כיוסף&quot;.<br />וכן בהעמק דבר: &quot;אתי שכלתם. מבואר שחשדם שהם נגעו בידיהם ביוסף ובשמעון כפרש&quot;י&quot;.<br />ומשום כך דוקא חשש יותר, שמא לא תעמוד לו זכותו ומזלו כנגד זכותם ומזלם, וככתוב דברי הימים א' כא, יג: וַיֹּאמֶר דָּוִיד אֶל גָּד צַר לִי מְאֹד אֶפְּלָה נָּא בְיַד ה' כִּי רַבִּים רַחֲמָיו מְאֹד וּבְיַד אָדָם אַל אֶפֹּל.","125","jpg","3001","True","True","False","","194","95.86.89.112","0","43076","גיטין|נז ע&quot;א","0-jpg"),new Message("43140","43131","רב טבחים = רב מרצחים = ראש הלוחמים","11/02/16 09:19","ב אדר א","תשע&quot;ו","09:19","דוד כוכב","","125","","2999","False","True","False","","115","95.86.89.112","0","43076","גיטין|נז ע&quot;א","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82534);