var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=43011;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("דף יומי - יתרונות מול חסרונות","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=729")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107085","בורדרליינית !","מרדכי דב זינגר","30/04/24 13:22","807","64"),new MostViewed("107093","הגהות הגר&quot;א ב&quot;מ סד","אוריאל שלמוני","02/05/24 10:18","605","45"),new MostViewed("107091","המתרגם ומזרעך לא תתן להעביר למולך ...","איתן","02/05/24 02:13","123","45")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("43011","0","אַתֶּם - ולא אפוטרופין","03/02/16 04:03","כד שבט","תשע&quot;ו","04:03","דוד כוכב","הכיצד יכול אפוטרופוס לעשר, אם מהתורה אינו יכול?<br /><br /><a target='_blank' rel='nofollow' href='https://daf-yomi.com/DYItemDetails.aspx?itemId=32529'>על כך כאן</a>.","125","","3014","True","True","False","","900","95.86.89.112","0","0","גיטין|נב ע&quot;א",""),new Message("43020","43011","נעשו תיקונים, תודה לאיתן","04/02/16 02:51","כה שבט","תשע&quot;ו","02:51","דוד כוכב","","125","","3013","False","True","False","","129","95.86.89.112","0","43011","גיטין|נב ע&quot;א",""),new Message("43022","43020","עוד על החילוק בין לאכול לבין להניח","05/02/16 01:00","כו שבט","תשע&quot;ו","01:00","איתן","השאלה שהביא הרב כוכב היא, אם מהתורה אין לאפוטרופוס סמכות לתרום  - איך מועיל כשרוצה להאכיל את היתומים.<br />והתשובות -<br />הרשב&quot;ם (דף מ' ע&quot;ב) ותוס' רי&quot;ד, וכן הרא&quot;ש בתוספותיו, מדברים על כך שבית הדין הפקירו את רכוש היתומים כדי שיוכל האפוטרופוס לתרום.<br />גם הרמב&quot;ן והרשב&quot;א הביאו תירוץ זה, אבל אמרו גם שנראה להם הסבר אחר - שבעצם מדאורייתא יכול האפוטרופוס לתרום, אבל רבנן הגבילו אותו ותיקנו שיתרום רק כאשר זה להאכיל את היתומים ולא להניח. <br />והרשב&quot;א כותב בפירוש שהדרשא היא אסמכתא מדרבנן. כלומר לדעת הרמב&quot;ן והרשב&quot;א, הברייתא <span class='bordeaux'><b>אתם</b></span><span class='darkYellow'><b> ולא שותפין</b></span><span class='bordeaux'><b> אתם </b></span><span class='darkYellow'><b> ולא אריסים </b></span> -  הצמידה להם  גם את הדרשא <span class='bordeaux'><b>אתם</b></span><span class='darkYellow'><b> ולא אפוטרופין</b></span> אך כאסמכתא בלבד מדרבנן.<br />ויש הבדלים בין הראשונים:<br />הרמב&quot;ן ניסח שסמכות האפוטרופוס היא משום שמעשיו הם זכות ליתומים, והרשב&quot;א - מדין יד היתומים. ובראב&quot;ד מופיע ביטוי דומה - שהאפוטרופוס הוא &quot;שליח לצורך שעה&quot;. (בסוף הלכות נחלות, פי&quot;א ה&quot;ט). <br />מן הסתם אפשר למצוא באחרונים את ההבדלים הדקים שבין &quot;שליח&quot; &quot;יד&quot; או &quot;זכין&quot;. אולי הר&quot;מים שבין משתתפי הפורום יוכלו לעזור. <br />ועוד הבדל - נלע&quot;ד שלדעת הראב&quot;ד, בניגוד לרמב&quot;ן ולרשב&quot;א, שסמכות האפוטרופוס היא רק למה שחכמים הרשו לו ולא יותר, ולכן אם יתרום מפירות שהם להניח - גם בדיעבד התרומה לא תחול.<br /><br /><b>הרמב&quot;ם </b>עוסק בסוגייתנו בשני מקומות. <br />האחד <a target='_blank' rel='nofollow' href='http://hebrewbooks.org/rambam.aspx?sefer=7&hilchos=36&perek=4&halocha=10&hilite='>בהלכות תרומות (פ&quot;ד ה&quot;י)</a>, שם כתב הרמב&quot;ם רק &quot;והאפוטרופסין תורמין מנכסי יתומים&quot; ולא חילק בין לאכול ובין להניח. והמקום השני - <a target='_blank' rel='nofollow' href='http://hebrewbooks.org/rambam.aspx?sefer=13&hilchos=78&perek=11&halocha=9&hilite'>בהלכות נחלות (בפי&quot;א ה&quot;ט)</a> שם חילק בין להאכיל ובין להניח (אגב  כס&quot;מ בתרומות כתב, שהרמב&quot;ם כתב בהלכות תרומות בסתמא שאפוטרופוס יכול לתרום - היות וסמך על דבריו שבהלכות נחלות)<br /><br />חשבתי שניתן לדקדק ברמב&quot;ם מה יהיה הדין בדיעבד, פירות שהן להניח והלך האפוטרופוס ותרם. <br />כאשר הרמב&quot;ם בתרומות לא מחלק באפוטרופוס - הוא רומז בכך שמבחינת הלכות תרומה [כלומר מדאורייתא] אפוטרופוס יכול לתרום, והאיסור לתרום בפירות שהן להניח הוא רק בגלל הלכות נחלות כלומר בגלל תקנות רבנן איך ינהג האפוטרופוס בנכסי יתומים. כך שבדיעבד תחול תרומתו גם כשלא היה צריך לתרום.<br /> <br />זו הזדמנות להודות לרב דוד כוכב על מאמריו הרבים המאלפים והמחכימים.","123","","3012","True","True","False","","344","31.44.135.147","0","43011","גיטין|נב ע&quot;א",""),new Message("43025","43022","י&quot;כ. והערה חיובית על המשפט האחרון שלו:","05/02/16 11:35","כו שבט","תשע&quot;ו","11:35","אשבח","כתב:<br />&quot;זו הזדמנות להודות לרב דוד כוכב על מאמריו הרבים המאלפים והמחכימים&quot;<br /><br />ויש לכתוב:<br />זו הזדמנות להודות לרב דוד כוכב על <span class='bordeaux'><b>אלפי מאמריו </b></span> המאלפים והמחכימים","507","","3012","True","True","False","","170","79.179.143.90","0","43011","גיטין|נב ע&quot;א",""),new Message("43029","43022","תודה, ורק הערה","05/02/16 14:25","כו שבט","תשע&quot;ו","14:25","דוד כוכב","לשון הרמב&quot;ן: &quot;וכל שאין להם (לאפטרופסין) לעשות אין מעשיהם בו <b>כלום</b>&quot;. דעתו - בשונה מהרשב&quot;א, שהדרשה &quot;אתם ולא אפוטרופין&quot; פוסלת לגמרי מהתורה. ורק מדין &quot;זכין&quot; יכולים לתרום.","125","","3012","True","True","False","","123","95.86.89.112","0","43011","גיטין|נב ע&quot;א",""),new Message("43031","43029","חד ויפה מאוד!","05/02/16 14:50","כו שבט","תשע&quot;ו","14:50","אשבח","","507","","3012","False","True","False","","119","79.179.143.90","0","43011","גיטין|נב ע&quot;א",""),new Message("43051","43031","מחשבה נוספת על סמכויות האפוטרופוס","07/02/16 23:01","כח שבט","תשע&quot;ו","23:01","איתן","מובן וברור, שאדם שמת והיניח יתומים קטנים, ואין מי שידאג להם - על בית הדין למנות להם אפוטרופוס שיטפל בהם וידאג לצרכיהם. <br />אם אביהם לא היניח להם ירושה אזי יפרנסו אותם מהצדקה, יחד עם שאר העניים, אבל אם יש ירושה - יאכלו מנכסיהם. ולכן צריך לאפשר לאפוטרופוס למכור בנכסי היתומים, ולקנות, לבנות ולשבור, ככל אשר יראה לצרכי היתומים.<br />לדברים יש גם מקור בתורה שבכתב, ראה קידושין מ&quot;ב ע&quot;א בסוף סוגיית שליחות <span class='lightYellow'><b>...ואלא כדרבא בר רב הונא דאמר רבא בר רב הונא אמר רב גידל א''ר מנין ליתומים שבאו לחלוק בנכסי אביהן שבית דין מעמידין להם אפוטרופוס לחוב ולזכות לחוב אמאי אלא לחוב ע''מ לזכות ת''ל ונשיא אחד נשיא אחד ממטה תקחו<br /></b></span><br />סמכותו של בית הדין למנות את האפוטרופוס לכל זה הוא מכח הפקר בית דין הפקר. והמטרה - לצורך היתומים, מה שהופך את האפוטרופוס לשלוחם, ולפועל לזכותם, ומכוחם, וידו כידם.<br />הראשונים התלבטו מה מכל אלה הוא הקובע: בחשיבה ראשונית נראה יותר פשוט ההבנה שהאפוטרופוס הוא שליח היתומים (או ידם, או שהוא פועל לזכותם), כיון שזהו הענין המהותי כאן, ולא &quot;הפקר ב&quot;ד הפקר&quot; שהוא ענין משפטי פורמלי, ואי לכך כמו שאומר הרשב&quot;א מדאורייתא כוחו הוא לגמרי והמגבלות בין להאכיל או להניח הן מדרבנן.  <br />אלא שכאן אנו נתקלים בקושי חריף, אנו נאלצים לומר שהברייתא &quot;<span class='darkYellow'><b>אתם ולא שותפין/אריסין/אפוטרופין/המעשר את שאינו שלו</b></span>&quot; כורכת ביחד דינים דאורייתא ודרבנן.<br />אני מניח שזו הסיבה, או אחת הסיבות, מדוע הרשב&quot;ם לא הלך בדרך הזו אלא הדגיש את &quot;הפקר בית דין הפקר&quot;.","123","","3010","True","True","False","","280","31.44.135.147","0","43011","גיטין|נב ע&quot;א",""),new Message("43058","43051","ע' בקישור, נוספה קושיה בשיטת הרמב&quot;ן","08/02/16 08:06","כט שבט","תשע&quot;ו","08:06","דוד כוכב","","125","","3009","False","True","False","","124","95.86.89.112","0","43011","גיטין|נב ע&quot;א","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82645);