var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=42665;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("המלצה לגולשים","http://www.daf-yomi.com/forums/Message.aspx?id=1505")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107076","אמר רב חסדא מידת חסידות שנו כאן","לינקוש","22/04/24 15:26","58","45"),new MostViewed("107079","מה זה מפרכסין ?","מרדכי דב זינגר","25/04/24 18:44","807","24")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("42665","0","האם בדיקה באיזוטופים יכולה להכריע מחלוקת","05/01/16 21:09","כד טבת","תשע"ו","21:09","אליצפן",""תניא: אילן מקצתו בארץ ומקצתו בחוצה לארץ,
טבל וחולין מעורבין זה בזה, דברי רבי;
רשב"ג אומר: הגדל בחיוב - חייב, והגדל בפטור - פטור;

מקצת שרשין בארץ ומקצת שרשין בחוצה לארץ.

ומאי טעמא דרשב"ג? דמפסיק צונמא.
מאי טעמא דרבי? דהדרי ערבי.

במאי קמיפלגי? מר סבר: אוירא מבלבל ומ"ס: האי לחודיה קאי והאי לחודיה קאי.


האם בדיקה ע"י איזוטופים יכולה להכריע מי צודק במחלקות זו?","502","","3035","True","True","False","","979","85.64.4.239","0","0","גיטין|כב ע"א",""),new Message("42673","42665","לא","06/01/16 06:02","כה טבת","תשע"ו","06:02","דוד כוכב","רשב"ג מודה שמבחינה פיסיולוגית קיים עירבוב מסויים.
ועדין סובר הוא: "אין לו לדיין אלא מה שעיניו רואות" (כפי המשמעות שבמסכת נדה דף כ ע"ב), וככתוב: (ויקרא יג, יב) לְכָל מַרְאֵה עֵינֵי הַכֹּהֵן. היות ורואים אנו נוף בכל צד ושורש כנגדו, והצדדים אף מובדלים זה מזה באופן ברור בשן סלע, אנו תולים שיניקת כל צד באה מהשורש שכנגדו, או לפחות הרוב המכריע ועיקר היניקה.
ואילו רבי סובר שהיות וכל היניקה עוברת דרך הגזע, והיות וידוע ששם מתערבבים היניקות, אין משמעות למבט החיצוני.","125","","3034","True","True","False","","185","164.138.114.136","0","42665","גיטין|כב ע"א",""),new Message("42676","42673","הם חולקים מנין יונק כל צד","06/01/16 07:40","כה טבת","תשע"ו","07:40","אליצפן","הם חולקים מנין יונק כל צד? האם כל צד יונק מהצד שלו או משני הצדדים?

לגבי "מה שעיניו רואות" האם לדיין אסור להרכיב משקפים? אם מותר לו, אזי מדוע אסור לו גם מכשור יותר מורכב כמו בדיקה איזוטופית?","502","","3034","True","True","False","","185","85.64.4.239","0","42665","גיטין|כב ע"א",""),new Message("42677","42673","האם אינך סובר שיש ביניהם מחלוקת במציאות?","06/01/16 07:58","כה טבת","תשע"ו","07:58","Almuaddib","","107","","3034","False","True","False","","100","77.125.141.131","0","42665","גיטין|כב ע"א",""),new Message("42681","42676","הם לא חולקים מנין יש יניקה","06/01/16 08:44","כה טבת","תשע"ו","08:44","דוד כוכב","הם חולקים אם היניקה מהצד השני משמעותית מבחינה הלכתית.

לדיין מותר להרכיב משקפים כדי להכיר את המציאות.
אבל לפעמים מציאות זו אינה משנה את ההלכה. התורה אסרה תולעים וחיות זעירות. במשקפיים ומיקרוסקופ ניתן להבחין בבעלי חיים נוספים וזעירים ביותר, אך לא עליהם דיברה התורה.","125","","3034","True","True","False","","159","164.138.114.136","0","42665","גיטין|כב ע"א",""),new Message("42701","42676","תשובה לשאלתך וחיזוק לרב כוכב נותן","06/01/16 17:52","כה טבת","תשע"ו","17:52","אשבח","ה'אגרות משה':

שו"ת אגרות משה אבן העזר חלק ג סימן לג

"...דפשוט שכל עניני התורה נידונין כפי שרואין ושומעין בעצם לא ע"י מכונות וכדומה, וכמו שרצים שלא נראו לעין אלא ע"י דבר המגדיל שאינו כלום דהא כל האויר שאדם שואף לתוכו הוא מלא משרצים כאלו שנקראו מיקראבין שע"י ספאקטיווע המגדיל ערך אלף פעמים ויותר הן נראים ואין שום איסור בזה, וכמו כן מה שנראה הפסק באות בתפילין ומזוזות ע"י ספאקטיווע ולא נראה לעין בעצמו לא נחשב הפסק וכשר, וכדומה הוא בהרבה ענינים..."","507","","3034","True","True","False","","234","79.181.190.141","0","42665","גיטין|כב ע"א",""),new Message("42679","42677","מחלוקת במציאות","06/01/16 08:17","כה טבת","תשע"ו","08:17","דוד כוכב","יש טוענים שאין מחלוקות במציאות, תמיד המחלוקות עוסקות רק כיצד לפרש את המציאות בהקשר לדין המדובר.
אני סבור שתתכן מחלוקת במציאות לפעמים, אבל במקרה דידן בהחלט אין בכך הכרח, וגם לא מסתבר שרשב"ג חלק על רבי במציאות זו.","125","","3034","True","True","False","","191","164.138.114.136","0","42665","גיטין|כב ע"א",""),new Message("42680","42679",""יש טוענים" טועים, כידוע","06/01/16 08:39","כה טבת","תשע"ו","08:39","Almuaddib","במספר מקרים, כדי לנסות ולהעמיד את הכלל, אע"פ שבישיבות מאד אוהבים לחזור עליו.


למשל, כאשר שני אמוראים חולקים בדבר מה שאמר אמורא אחר - זו מחלוקת במציאות - הרי הוא אמר משהו.

או, כשחולקים חכמים על מספר השערים בבית, וכי זו מחלוקת בפירוש המציאות, או במציאות עצמה - כמה שערים היו?

וכן בדומה לכך, כשחולקים חכמים על הציץ, אם היה כתוב בשורה אחת או בשתי שורות, זו מחלוקת במציאות או בהלכה? וכן המחלוקת על השופר שבבית המקדש, אם היה פיו מצופה או לא - ועוד דוגמאות רבות כגון אלו.


אכן, רש"י כתב שחייבים לנסות ולהגדיר כל מחלוקת כמחלוקת בהלכה, משום שאם זו מחלוקת במציאות, לא נוכל לטעון שאלו ואלו דברי א"ח. וכן נטען בירושלמי בפסחים, גבי בדיקה מה מחמיץ ומה לא, שמחלוקת במציאות לא יישארו חכמים במחלוקתם - אלא יבררו מה המציאות.

אלא שכך או כך, מול טענות אלו שיש דרכים רבות לתרצן - אנו נתקלים בחומה של המחלוקות שאינן אלא במציאות; ולא רק בין האמוראים. האם כאשר רש"י והתוספות חולקים לגבי כיוון זרימת נהר הפרת, האם זורם מהצפון לדרום או מהדרום לצפון (קידושין עא:), ברור שאין זו אלא מחלוקת במציאות, מחלוקת שקשה היה להכריעה מצרפת הרחוקה באותם הזמנים.


ועל כן אשוב לשאלתי. אם אתה סובר שזו אינה מחלוקת במציאות, במה כן הם חולקים?","107","","3034","True","True","False","","290","77.125.141.131","0","42665","גיטין|כב ע"א",""),new Message("42682","42680","יפה, כמו שכתבתי אני מסכים ככלל לדבריך","06/01/16 09:07","כה טבת","תשע"ו","09:07","דוד כוכב","לענין המחלוקת פה, סביר שהאב ובנו מסכימים שעורקי רקמות הובלת חומרי המזון מקבילים פחות או יותר (ראה כאן), ועם זה קיימת גם דיפוזיה מסויימת.
המחלוקת היא אם ניתן לסמוך על המבט הפשוט ועל הרוב, או שאין לסמוך כלל על הצורה החיצונית היות ובודאי קיים עירבוב מה.

אגב, בהלכות כלאים יש חשיבות רבה לצורת החלקות - האם הן נראות כמובדלות או כמתערבבות זו בזו. מכאן בסיס להבנת תפקיד הצונמא בסוגייתנו.","125","","3034","True","True","False","","170","164.138.114.136","0","42665","גיטין|כב ע"א",""),new Message("42685","42680","מנין לך שחכמים לא דנים במציאות?","06/01/16 10:27","כה טבת","תשע"ו","10:27","אליצפן","הנה דוגמא מירושלמי מסכת חלה (פרק א דף נז טור א /מ"א):

רבי ישמעאל אומר נאמר לחם בפסח ונאמר לחם בחלה מה לחם שנאמר בפסח דבר שהוא בא לידי מצה וחמץ אף לחם שנאמר בחלה דבר שהוא בא לידי מצה וחמץ

ובדקו ומצאו שאין לך בא לידי מצה וחמץ אלא חמשת המינין בלבד ושאר כל הדברים אינן באין לידי מצה וחמץ אלא לידי סירחון

ואילו במסכת פסחים (לה ע"א) נו מוצאים מחלוקת: "תנא דבי רבי ישמעאל, וכן תנא דבי רבי אליעזר בן יעקב: אמר קרא (+דברים טז) לא תאכל עליו חמץ שבעת ימים תאכל עליו מצות דברים הבאים לידי חימוץ - אדם יוצא בהן ידי חובתו במצה, יצאו אלו שאין באין לידי חימוץ אלא לידי סירחון.

מתניתין דלא כרבי יוחנן בן נורי, דאמר: אורז מין דגן הוא, וחייבין על חימוצו כרת. דתניא: רבי יוחנן בן נורי אוסר באורז ודוחן, מפני שקרוב להחמיץ.

ולמרות זאת ר' יוחנן בן נורי מכליל גם אורז בדברים הבאים לידי חימוץ, ואין הלכה כמותו, ואין יוצאים במצת אורז בפסח, כי חכמים בדקו שהמציאות מורה אחרת.

הספק היה אם אורז "קרוב להחמיץ" או רק מסריח. הבדיקה העלתה שהוא בא לידי סירחון ולא החמצה.

מכאן שגם במציאות ישנה מחלקות בין החכמים - וההכרעה היא ע"י בדיקה בשטח.","502","","3034","True","True","False","","256","85.64.4.239","0","42665","גיטין|כב ע"א",""),new Message("42684","42682","תמיכה בגישת הרב כוכב ?","06/01/16 10:17","כה טבת","תשע"ו","10:17","עלי","אינני יודע אם יש בדברים תמיכה בגישת הרב כוכב, אולם לענ"ד עצם העובדה שהגמרא אינה מבררת את גודלו של הסלע והמרווח בין צידיו ( שעקרונית יכול להיות ס"מ ויכול להיות גם 2 מטר ויותר והדבר היה מורה על משמעותה במציאות של הפרדת היניקות בין שני חלקי העץ ), כמו גם אם יש הבדל בין מידת צמיחת העץ משני צידי הסלע, מורה שלא עניין את החכמים מה בדיוק המציאות של ההפרדה ועד כמה יש הפרדה בין שני צידי העץ. עניין אותם העניין ההלכתי מהי ההתייחסות למה שנראה כהפרדה.","209","","3034","True","True","False","","158","194.114.146.227","0","42665","גיטין|כב ע"א",""),new Message("42687","42685","זו דוקא ראיה לסתור","06/01/16 11:09","כה טבת","תשע"ו","11:09","דוד כוכב","ראה בספר מצה עשירה של מכון לרבני ישובים, נעשו בדיקות מעבדה מקיפות אודות החמצה בתנאים שונים.

כדברי רבי יוחנן בן נורי באורז מתרחשת אכן פעילות כימית של החמצה, בדומה לחמשת המינים. אלא שמתרחשת בו ראקציה כימית נוספת המולידה סירחון. לדעת חכמים סירחון זה מוציא את כל העוקץ מההחמצה, ואילו רבי יוחנן בן נורי מתעלם מהסירחון.","125","","3034","True","True","False","","154","164.138.114.136","0","42665","גיטין|כב ע"א",""),new Message("42692","42687","אני לא דן כרגע ב"מעבדה" אלא בעיקרון","06/01/16 13:01","כה טבת","תשע"ו","13:01","אליצפן","האם מכריעים מחלוקות ע"י בדיקות במציאות או לא?

מתברר שכן. והתלמוד הירושלמי מוכיח.

עכשיו באה השאלה בראש האשכול: האם ביצוע בדיקה עם חומרים מסמנים דוגמת איזוטופים קבילה בכדי להכריע במחלוקת בין רבי לרשב"ג.","502","","3034","True","True","False","","178","85.64.4.239","0","42665","גיטין|כב ע"א",""),new Message("42693","42692","יש הבדל בין הכרעה בדיון , לבין הלכה פסוק","06/01/16 13:17","כה טבת","תשע"ו","13:17","Almuaddib","ה.

ודאי שיש מקומות בהם חכמים ביצעו בדיקה כדי להכריע הכרעה הלכתית, ואף בדורנו היו מעשים כאלו - וידוע המקרה של עריפת ראש הכבשה.

אלא שיש שאלה הלכתית לא פשוטה לגבי הכרעות הלכתיות שכבר התקבלו, וראה מחלוקת בין פוסקי ימינו האם מותר או אסור להרוג כינים בשבת כיום.","107","","3034","True","True","False","","138","77.125.141.131","0","42665","גיטין|כב ע"א",""),new Message("42695","42693","הרמב"ם חושב אחרת - תמיד צריך לברר מחדש","06/01/16 13:54","כה טבת","תשע"ו","13:54","אליצפן","וְכֵן אִם לָמַד אֶחָד מֵהַגְּאוֹנִים שֶׁדֶּרֶךְ הַמִּשְׁפָּט כָּךְ הוּא, וְנִתְבָּאֵר לְבֵית דִּין אַחֵר שֶׁעָמַד אַחֲרָיו שֶׁאֵין זֶה דֶּרֶךְ הַמִּשְׁפָּט הַכָּתוּב בַּתַּלְמוּד - אֵין שׁוֹמְעִין לָרִאשׁוֹן אֶלָּא לְמִי שֶׁהַדַּעַת נוֹטָה לִדְבָרָיו, בֵּין רִאשׁוֹן בֵּין אַחֲרוֹן.

כך שאין מושג כזה - "ההלכה נקבעה", סוף פסוק, אפילו שהיא סותרת עובדות חדשות שנתגלו במהלך הדורות בין אם עובדות הלכתיות ובין אם עובדות במציאות.","502","","3034","True","True","False","","200","85.64.4.239","0","42665","גיטין|כב ע"א",""),new Message("42696","42695","אז מותר או אסור להרוג כינים בשבת?","06/01/16 13:56","כה טבת","תשע"ו","13:56","Almuaddib","","107","","3034","False","True","False","","128","77.125.141.131","0","42665","גיטין|כב ע"א",""),new Message("42700","42696","מותר!","06/01/16 15:26","כה טבת","תשע"ו","15:26","אשבח","שבת קז:

‏ר''א היא דתניא ר''א אומר ההורג כינה בשבת כהורג גמל בשבת מתקיף לה רב יוסף עד כאן לא ‏פליגי רבנן עליה דרבי אליעזר אלא בכינה דאינה פרה ורבה אבל שאר שקצים ורמשים ‏דפרין ורבין לא פליגי

ופסק השו"ע באו"ח שטז,ט : "...אבל כינה מותר להרגה".‏","507","","3034","True","True","False","","225","37.26.147.178","0","42665","גיטין|כב ע"א","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82528);