var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=4251;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("מכיר סיפור לחיזוק לומדי הדף היומי?","http://daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=19605")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107082","תנורו של עכנאי: שאלת שני ימי ר"ח בגמרא","שי ואלטר","28/04/24 14:41","948","73"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","64"),new MostViewed("107085","בורדרליינית !","מרדכי דב זינגר","30/04/24 13:22","807","60")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("4251","0","שאלה בענין נח - דף נ"א","04/10/10 20:54","כו תשרי","תשע"א","20:54","avichai","בס"ד
הגמרא דנה באיסור של בני נח להקריב טריפה, ובין השאר אומרת שלא יתכן לומר שנח עצמו היה טריפה שכן כתוב עליו שהיה "תמים", ושואלת הגמרא אולי הכוונה במילה 'תמים' היא שהיה תמים בדרכיו - ודוחה זאת. כלומר נראה מההו"א של הגמרא שברור לה שכוונת המילה "תמים" מתייחסת לשלמות הגוף של נח - למרות שהפרשנים על התורה, וזהו אכן הפירוש הידוע והמקובל, מסבירים שהמילה "תמים" מתייחסת למעשיו וכו' (הדבר הכי קרוב לענין הגוף הוא הברייתא שאומרת שנולד מהול-אך לא לזה התכוונה הגמרא כאן).
מדוע הגמרא מנסה 'להתעקש' על כך שתמים אינו כמשמעות המקובלת?","179","","4962","True","True","False","","917","84.228.121.185","0","0","עבודה זרה|נא ע"א",""),new Message("4252","4251","ועוד קשה","04/10/10 21:03","כו תשרי","תשע"א","21:03","משיב מאורות דף היומי","שזו לא רק המשמעות המקובלת, אלא גם פשט הכתוב, איש צדיק תמים היה בדורותיו.

ההשוואה לדורותיו מביאה לפרש של המילה תמים לתמים במעשיו, דאם הכוונה לתמים בגוף, אין משמעות למשפט תמים בדורותיו.

כבר מתקופת הראשונים אין לנו מסורת של הבנה בהרבה מדרשות חז"ל ובאופן הקריאה שלהם בפסוקים.","142","","4962","True","True","False","","245","85.130.130.141","0","4251","עבודה זרה|נא ע"א",""),new Message("4254","4251","ברוך בואך + הצעה","04/10/10 21:22","כו תשרי","תשע"א","21:22","לינקוש","איך תפרש את משמעות המילה "תמים" ב: כבשים תמימים, שבע שבתות תמימות ?

לאור כך, נראה לומר, שהמילה "תמים" משמעותה (גם) "שלם".

[ואגב, בברית המילה של בני השני, שחל בסמיכות לפרשת שופטים, חיפשתי רמז בפרשה לברית המילה, ומצאתי את הרמז בפסוק "תמים תהיה עם ה' אלהיך".
הרמב"ן בסה"מ כתב:
"שנצטווינו להיות לבנו תמים עמו יתעלה, והוא נאמר תמים תהיה עם ה' אלהיך... והמצווה הזאת נצטווה אברהם אבינו כאשר בא לכרות לו ברית, לתת לו זרע, אמר: "התהלך לפני והיה תמים" כי מפני שהיה הוא עליו השלום יסוד האמונה והחולק על הכשדים, שהיו מייחסים הכוחות כולם לשמש ולירח ולכוכבים, והוא ראה שיש עלהם יוצר ומנהיג, ציווהו עוד להתהלך לפניו ולהיות תמים עמו ולא יתן שיהיה בזולתו שום אמת..."
והרחבתי בהזדמנות המשמחת ההיא במשמעות הפסוק של "תמים תהיה עם ה' אלהיך" מכיוונים שונים].","58","","4962","True","True","False","","157","84.228.231.23","0","4251","עבודה זרה|נא ע"א",""),new Message("4255","4251","ועוד הצעה","04/10/10 21:36","כו תשרי","תשע"א","21:36","לינקוש","יכול להיות שמה שהגמרא אמרה בפשטות בהתחלה שתמים מלמד שנח לא היה טריפה,
זה דווקא בעקבות המסקנה.

זאת אומרת, אולי דווקא הגמרא באמת חשבה בהתחלה שתמים קשור למעשיו, אך בגלל שכאן זה לא מסתדר אז הגמרא הגיעה למסקנה שזה קשור לשלמות גופו,
ואז באה הגמרא ופתחה ישר עם המסקנה,
אלא שעכשיו לאחר מכן הגמרא רק באה לבאר לנו איך הגיעה למסקנה זו, שהרי הגיוני יותר היה לבאר שזה קשור למעשיו וכו' וכו'.","58","","4962","True","True","False","","160","84.228.231.23","0","4251","עבודה זרה|נא ע"א",""),new Message("4259","4251","התורה נדרשת בפרד"ס","05/10/10 00:11","כז תשרי","תשע"א","00:11","דוד כוכב","ראשי תיבות: פשט רמז דרש סוד.
כל דרך היא במימד שונה, ובדרך חשיבה שונה.
הפשט במקומו עומד, והדרש נמצא ברובד אחר.

כתב בשו"ת חתם סופר חלק א (אורח חיים) סימן נא:
"אני אומר כל המערב דברי קבלה עם ההלכות הפסוקות חייב משום זורע כלאים פן תוקדש המלאה הזרע אשר תזרע,
ולעומת זה המערב ספרי הגיון עם דברי תורה עובר על חורש שור וחמור יחדיו".

(גם דבריו עצמם הם רק על דרך הרמז!)

רמז ידוע, הקרוב לדבריו:

פשט בלבד - אותיות טפש (חמור?).
פשט ורמז - ראשי תיבות פר.
פשט רמז דרש - ראשי תיבות פרד.
פשט רמז דרש סוד - פרד"ס.","125","","4961","True","True","False","","260","213.151.44.183","0","4251","עבודה זרה|נא ע"א",""),new Message("4258","4254","יפה","04/10/10 22:23","כו תשרי","תשע"א","22:23","משיב מאורות דף היומי","","142","","4962","False","True","False","","203","85.130.130.141","0","4251","עבודה זרה|נא ע"א","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82645);