var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=42420;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("הודעה למגידי שיעורים ולמשתתפי השיעורים","http://www.daf-yomi.com/forums/Message.aspx?id=638")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107079","מה זה מפרכסין ?","מרדכי דב זינגר","25/04/24 18:44","807","70"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","60"),new MostViewed("107082","תנורו של עכנאי: שאלת שני ימי ר"ח בגמרא","שי ואלטר","28/04/24 14:41","948","57")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("42420","0","מה עם "לעולם בהם תעבודו"? משחררים עבדים?","24/12/15 20:34","יב טבת","תשע"ו","20:34","אליצפן","מתני'. האומר תן גט זה לאשתי ושטר שחרור זה לעבדי,

איך זה מתיישב עם מה שנלמד בעוד כמה דפים (גיטין דף לח עמוד ב): "אמר רב יהודה אמר שמואל: כל המשחרר עבדו עובר בעשה, שנאמר: (ויקרא כ"ה) לעולם בהם תעבודו.","502","","3052","True","True","False","","890","85.64.4.239","0","0","גיטין|יא ע"ב",""),new Message("42421","42420","ומה כתוב שם מספר שורות לפני כן?","24/12/15 20:53","יב טבת","תשע"ו","20:53","דוד כוכב","יש אופנים שבהם מותר וראוי לשחרר, כגון לצורך מצוה.
וגם אם שחרר ועבר בעשה, מכל מקום העבד משוחרר - בתנאי שהצדדים הטכניים של כשרות השטר והשליחות נעשו כראוי.","125","","3052","True","True","False","","147","95.86.92.222","0","42420","גיטין|יא ע"ב",""),new Message("42428","42420","מה הקושיה?","25/12/15 09:42","יג טבת","תשע"ו","09:42","Almuaddib","ראשית, תוכל לומר שהמשחרר - בדיעבד. שהרי אף אם מצווה להחזיקו כעבד, אם שחררו - משוחרר.
שנית, יש מקרים בהם אף חובה לשחרר. למשל - שפחה שנהגו בה מנהג הפקר, כופין אותה ומשחררה כדי שתוכל להינשא לאיש ואכמ"ל.

ואף מעשה רב עמך, שחרור עבד כדי להשלים מניין וכד'.

========

ושאלה לי לאותם לקטני מצוות: מדוע המחזרים אחר כל מצווה ומצווה, לא מחזרים אחר לעולם בהם תעבודו?","107","","3051","True","True","False","","149","77.126.167.166","0","42420","גיטין|יא ע"ב",""),new Message("42427","42421","הדוגמא שמובאת שם היא נדירה ביותר.","25/12/15 08:22","יג טבת","תשע"ו","08:22","אליצפן","מתוך דברי התלמוד אצלנו מתברר שהסיבות הן אחרות לחלוטין.

עבד זה נכס כלכלי. כל עוד הוא עושה יותר משהו אוכל כדאי לבעלים להחזיק אותו. לאחר מכן הוא נטל ולא נכס (בעיקר עבדים קשישים).

בשלב ראשון התלמוד מדבר על "זון את עצמך". כלומר עבד עצלן, שלא מכסה בעבודה שלו את העלות שלו.

בשלב השני נמאס לאדון והוא רוצה להיפטר ממנו. אין לעבד כזה מחיר. הוא בעצם נחשב לגרוטאה במונחים כלכליים. הוא רוצה לשחרר אותו כדי שלא תהיה לו יותר שום מחוייבות כלפיו. והתורה אסרת זאת.

לפי המשנה והתלמוד בדפים אלו - זה נראה כדבר שגרתי שחרור עבדים, בערך באותה שכיחות כמו גרושי נשים.","502","","3051","True","True","False","","169","85.64.4.239","0","42420","גיטין|יא ע"ב",""),new Message("42432","42427","יש דוגמות נוספות ושכיחות","25/12/15 12:49","יג טבת","תשע"ו","12:49","דוד כוכב","ביניהן כאלו הקורות בכל בית, כגון במסכת פסחים דף קיג ע"א: "בתך בגרה - שחרר עבדך ותן לה". ועוד מאה ואחד דוגמות, שעיקרן - לצורך מצוה שרי.

בדוגמה שהבאת, כשמזונות העבד יקרים מעבודתו, אין צורך לשחררו. יאמר לו אדונו אל תעשה עמי ואיני זנך, ושפיר דמי לכו"ע.
וגם אם נצרך לשחררו יתכן שיהיה הדבר מותר, היות שזה צורך האדון ולא צורך העבד.

מה שכתבת: "לפי המשנה והתלמוד בדפים אלו - זה נראה כדבר שגרתי, שחרור עבדים", אתה מקשה על סמך תחושות בלבד ללא שום ביסוס. סוגיות רבות ומפורטות בש"ס עוסקות במקרים תאורטיים הרבה יותר. זכור אין כל יבומי וחליצות האחים והאחיות החרשים על הפקחים.","125","","3051","True","True","False","","148","95.86.92.222","0","42420","גיטין|יא ע"ב",""),new Message("42430","42428","אולי תשובה ?","25/12/15 11:11","יג טבת","תשע"ו","11:11","עלי","'לעולם בהם תעבודו' מדבר בעבד כנעני. היש בימינו? (וכן י"ל שתועלת היא לעולם, שאדם כזה שנהיה עבד כנעני טוב עבורו שיהיה תחת יד ישראל גם אילו השתחרר, שכן הישראל דואג לו גם אז, ובאמת ראוי היה להם לאומות העולם שישראל ידאגו לישר דרכיהם בכלל אלא שאיננו יכולים בגלל שנאתם והצרכים הקיומיים שלנו שאינם מאפשרים לעזור גם להם כראוי).","209","","3051","True","True","False","","146","194.114.146.227","0","42420","גיטין|יא ע"ב",""),new Message("42433","42428","החוק אינו מאפשר","25/12/15 12:52","יג טבת","תשע"ו","12:52","דוד כוכב","אילולא כן, קל היה להתיר את בני הממזרים.","125","","3051","True","True","False","","157","95.86.92.222","0","42420","גיטין|יא ע"ב",""),new Message("42438","42430","זו הדאגה של התורה לעבדים קשישים","25/12/15 13:48","יג טבת","תשע"ו","13:48","אליצפן","לולא הציווי "לעולם בהם תעבודו" היום משחררים את עבדים הקשישים לגווע ברעב, מבלי יכולת לפרנס את עצמם ולחזר על הפתחים.

לכן מתוך דאגה לעבד הכנעני - צוותה התורה "לעולם בהם תעבודו" אע"פ שהם לא כלכליים.

פרה מזמן היו שוחטים, עץ עוקרים או ממיתים - אבל עבד שהוא בן אנוש תחזיק בו ותזון אותו עד 120.","502","","3051","True","True","False","","182","85.64.4.239","0","42420","גיטין|יא ע"ב",""),new Message("42440","42438","לחזר על הפתחים - פירושו שהוא זכאי לצדקה","25/12/15 13:56","יג טבת","תשע"ו","13:56","דוד כוכב","כל מי שאינו יכול להתפרנס, בי"ד מצווים לפרנסו מהתמחוי ומהקופה. ועבד זקן בכלל.

"לעולם בהם תעבודו" - אין הפירוש לפרנסו. להיפך, המצוה היא לשעבדו לעבודה, ולהלכה, גם כשהוא עובד אין חובה לפרנסו.","125","","3051","True","True","False","","146","95.86.92.222","0","42420","גיטין|יא ע"ב",""),new Message("42442","42440","אתה מציע שהאדון יטיל את העבד על הרבים?","25/12/15 14:10","יג טבת","תשע"ו","14:10","אליצפן","אתה מציע שהאדון במקום לפרנס את העבד הקשיש הוא יטיל אותו כנטל של צדקה על הרבים?","502","","3051","True","True","False","","148","85.64.4.239","0","42420","גיטין|יא ע"ב",""),new Message("42444","42442","הדין הוא שהאדון מחויב בפרנסתו כמו כולם","25/12/15 15:25","יג טבת","תשע"ו","15:25","דוד כוכב","","125","","3051","False","True","False","","151","95.86.92.222","0","42420","גיטין|יא ע"ב",""),new Message("42447","42444","אבל לא במקום כולם.","26/12/15 18:35","יד טבת","תשע"ו","18:35","אליצפן","מה לשחרר את העבד והטל על רבים לזון אותו?!

בגלל שהוא כבר "לא כלכלי" את משחרר את עצמך מכל המחויבויות שלך כלפיו ומטיל את הדאגה עליו על הרבים?!

לכן התורה ירדה לסוף דעתו של "הקפיטליסט ברשות התורה" וציוותה עליו "לעולם בהם תעבודו" - עד 120! ולא רגע אחד פחות.","502","","3050","True","True","False","","162","85.64.4.239","0","42420","גיטין|יא ע"ב",""),new Message("42451","42447","אין הדין כך","26/12/15 19:23","יד טבת","תשע"ו","19:23","דוד כוכב","על אלו "מחויבויות" אתה מדבר? הרי מלכתחילה לא היתה לאדון שום מחויבות כלפי העבד. רשאי הוא אפילו לומר לו: עשה עמי ואיני זנך. ואפילו למ"ד שאינו יכול, לכו"ע יכול הוא לומר לו: צא מעשה ידיך למזונותיך. ואם אין סיפק במעשה ידי העבד, האדון מחויב אליו כמו שהוא מחויב לכל אחד אחר מישראל, לא יותר.
והסר דאגה מלבך, ישראל רחמנים בני רחמנים, הם ידאגו לצורכי העבד כמו לשאר עניי ישראל. ויעשו זאת כנראה טוב יותר ממה שהיה עושה אדון יחיד.

שיערת שקיימת מחויבות מוסרית לאדון כלפי העבד, ומשום כך פירשת באופן לא נכון את המצוה "לעולם בהם תעבודו".","125","","3050","True","True","False","","167","95.86.92.222","0","42420","גיטין|יא ע"ב","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82625);