var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=42281;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("ברוכים הבאים לפורום פורטל הדף היומי","")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107082","תנורו של עכנאי: שאלת שני ימי ר&quot;ח בגמרא","שי ואלטר","28/04/24 14:41","948","70"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","62"),new MostViewed("107084","מי שמלווה כסף בריבית לא יקום בתחיית המתי","לינקוש","28/04/24 18:14","58","55")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("42281","0","למה לא נפסקו הלכות ליווי אורחים בשו&quot;ע?","15/12/15 20:13","ג טבת","תשע&quot;ו","20:13","יגאל אמיתי","חשבתי, שכיוון שהלכות ליווי אורחים נלמדים בגמרא מפרשת סוטה (וכי עלתה על דעתינו וכו' אלא שלא פטרנוהו בלא לוויה) ופרשת סוטה אינה מתקיימת אלא בעת היות הסנהדרין, ובעת שבתם במקומה בלשכת הגזית (&quot;זקניך ושופטיך&quot; - המיוחדים שבשופטיך&quot;), הרי שהטור - ובעקבותיו השו&quot;ע - לא הביאו ולא פסקו הלכות בשבת ישראל קוממיות בארצו. אלא רק ההלכות הנוהגות בזמן הגלות.<br /><br />אלא שהגמרא מביאה גם אמוראים שנהגו מצוות ליווי באורחים, ובזמנם וודאי לא ישבה סנהדרין. התשובה - הרי שם נאמר שתלמיד מלווה לרבו בלי שיעור, וזה וודאי לא מעיקר הדין, אלא רק מדין כבוד.<br /> <br />הרמב&quot;ם, שמביא גם ההלכות הנוהגות בשבת ישראל בארצו, מביא גם מביא הלכות ליווי אורחים, בהלכות אבל, פרק י&quot;ד הלכות ב' וג'.<br /><br />מה דעתכם?","543","","3062","True","True","False","","1083","147.237.70.62","0","0","סוטה|מו ע&quot;ב",""),new Message("42282","42281","השמטות השו&quot;ע","15/12/15 21:06","ג טבת","תשע&quot;ו","21:06","דוד כוכב","השמטות רבות בשו&quot;ע הושלמו בידי הרמ&quot;א, נושאי הכלים, באר הגולה, ועוד.<br /><br />וזה לשון הסמ&quot;ע על שו&quot;ע חו&quot;מ סימן תכז (הלכות שמירת נפש) ס&quot;ק יא:<br /><span class='bordeaux'><b>ועבר בלא תשים דמים. </b>וז&quot;ל ד&quot;מ בסימן תכ&quot;ו [סעיף א'], כתב הרמב&quot;ם בהלכות אבל בפי&quot;ד [ה&quot;א - ג], מצות עשה מדבריהם ללוות אורחים, ואמרו רז&quot;ל [סוטה מ&quot;ו ע&quot;ב] כל מי שאינו מלווה כאילו שופך דמים, וכופין ללויה כדרך שכופין לצדקה כו', עד אפילו המלווה לחבירו ד' אמות יש לו שכר הרבה, וכמה שיעור לוויה שחייב אדם בה, הרב לתלמיד עד עיבורה של עיר, ואדם לחבירו עד תחום שבת, ותלמיד לרבו עד פרסה ואם היה רבו מובהק עד ג' פרסאות, עכ&quot;ל רמב&quot;ם. ובילקוט מהר&quot;ש מצאתי, האידנא אין נוהגין ללוות תלמיד לרבו עד פרסה משום דבזמן הזה מוחלים על כבודם, ויש לילך עמו או עם חבירו עד השער או לכל הפחות ד' אמות, עכ&quot;ל. </span><br /><br /><br />וזה לשון ערוך השולחן חושן משפט סימן תכו סעיף ב:<br /><span class='bordeaux'>מצות עשה מדבריהם ללוות אורחים ואמרו חכמים כל מי שאינו מלוה כאלו שופך דמים והרי זהו וידוי ב&quot;ד כעגלה ערופה כמ&quot;ש בסי' תכ&quot;ה סעיף ס&quot;ו וכופין ללויה כדרך שכופין לצדקה וב&quot;ד המתקנים שלוחים ללוות אדם העובר ממקום למקום אם נתעצלו בדבר זה מעלה עליהם הכתוב כאלו שפכו דמים ועכשיו לא נהגו בזה מפני שאין הולכין ברגל אלא נוסעים בקרון ואינו נוסע לבדו [נ&quot;ל] וכמה שיעור לויה הרב לתלמיד עד עיבורה של עיר ואדם לחבירו עד תחום שבת ותלמיד לרבו עד פרסה ולרבו מובהק עד ג' פרסאות [רמב&quot;ם פי&quot;ד מאבל] וכתב רבינו הרמ&quot;א בדרכי משה דבזמה&quot;ז מוחלים על כבודם ויש לילך עמו או עם חבירו עד לפני שער העיר או לכל הפחות ד' אמות: </span>","125","","3062","True","True","False","","277","95.86.92.222","0","42281","סוטה|מו ע&quot;ב",""),new Message("50999","42281","תשובה","06/07/17 22:19","יב תמוז","תשע&quot;ז","22:19","משה חיים","כתב בספר באר שבע , כי בתקופת הטור והשולחן ערוך היה סכנת דרכים גדולה יותר מאשר בתקופת הגמרא ולכן חייך קודמים לחיי חברך ובטל דין ליווי האורח","641","","2493","True","True","False","","113","95.86.104.28","0","42281","סוטה|מו ע&quot;ב",""),new Message("51006","50999","אך קשה מתוך דבריהם","06/07/17 23:30","יב תמוז","תשע&quot;ז","23:30","דוד כוכב","בטור אורח חיים הלכות ברכת הפירות סימן ריט:<br />&quot;ונוהגין באשכנז וצרפת שאין מברכין כשהולכים מעיר לעיר שלא חייבו אלא בהולכי מדברות דשכיחי בה חיות רעות ולסטים. והא דאיתא בירושלמי כל הדרכים בחזקת סכנה לא אמרו אלא לענין תפלת הדרך שבכל הדרכים צריך אדם לבקש על עצמו אבל ברכת הגומל במקום תודה איתקן&quot;.<br /><br />ובשו&quot;ע כתב שבספרד נהגו לברך רק משום כלל התלמוד שכל דרכים בחזקת סכנה, ולא משום ששם הסכנה שכיחא טפי.<br /><br />והסמ&quot;ע היה תלמידו של הרמ&quot;א, ולמה הסמ&quot;ע הזכיר והרמ&quot;א בשו&quot;ע השמיט.<br />והסמ&quot;ע הביא את דברי הד&quot;מ (שכתב הרמ&quot;א) שהביא דהאידנא אין נוהגין ללוות תלמיד לרבו עד פרסה מטעם דבזמן הזה מוחלים על כבודם, ולא הזכיר טעם של סכנה.","125","","2493","True","True","False","","246","213.151.51.82","0","42281","סוטה|מו ע&quot;ב","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82634);