var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=42136;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("המלצה לגולשים","http://www.daf-yomi.com/forums/Message.aspx?id=1505")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107079","מה זה מפרכסין ?","מרדכי דב זינגר","25/04/24 18:44","807","56"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","37"),new MostViewed("107082","תנורו של עכנאי: שאלת שני ימי ר"ח בגמרא","שי ואלטר","28/04/24 14:41","948","25")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("42136","0","מחנה הארון","07/12/15 18:56","כה כסלו","תשע"ו","18:56","עלי","אני משער שרוב הלומדים במשנה 'זה מחנה ארון', חושבים שהכוונה למחנה הצבא בו מצוי ארון הברית עצמו בפועל, ואולם אין זה מחייב כלל. יעויין בספרי במדבר ש'מחנה ארון' הוא כינוי של חז"ל למחנה לויה, כלומר גם כאן הכוונה למחנה הלויים והכהנים בגלל תפקידם כנושאים ומלוים את הארון, אך הם קרויים כך גם כאשר אין הם לוקחים עימם את הארון עצמו בפועל למלחמה, אלא רק ארון עץ עם ספר תורה ובגדי כהונה של משוח המלחמה כולל כל שמונת הבגדים, כי גם במקרה כזה השם וכינויו מצויים בחושן המשפט ובציץ.
יש אצלי מאמר גדול בעניין הארונות שהיו עם ישראל במדבר, והוא התפרסם בשעתו ב'שמעתין' בשני חלקים, אולם מאז אני שוקד לתקנו כי התחדשו לי דברים מסויימים בסוגיה זו. אני מקווה לסיימו ולפרסמו שנית בס"ד, כשהוא מתוקן. אם מישהו מעוניין לקוראו עוד לפני סיום התיקונים יודיעני ואשתדל לשלוח אליו את הטיוטה במצבה העכשוי.
רק אציין בקצרה שלשיטת רש"י היו לשיטת רבי יהודה בן לקיש שני ארונות, אחד עם הלוחות השלמים ועם ספר התורה ואחד עם שברי הלוחות שיצא למלחמות. ולשיטת רבנן היה ארון אחד שלא יצא כמעט למלחמות. במאמר הצעתי ששיטת רש"י מבוססת על אי הבנה של המקורות ( שיש בהם שתי נוסחאות הפוכות של המחלוקת, ראה למשל בתוספתא בכתבי היד ), ובעצם לשיטת רבי יהודה בן לקיש היו שני ארונות, באחד כל הלוחות ובשני ספר התורה ( ובגדי הכהונה ) שיצא למלחמות חוץ משתים-שלוש בהן יצא ארון הברית, כמוסכם גם על רבנן, והן יריחו, פלישתים באפק ביום השני, ואולי במדין. את הראיות לשיטתי צריך לקרא במאמר, ורק אציין שהסברי אינו זהה להסבריהם ומחלוקתם הקשה של הרמב"ן ואברבנאל על שיטת רש"י ! אכמ"ל.","209","","3067","True","True","False","","1020","95.86.89.171","0","0","סוטה|מב ע"א",""),new Message("42137","42136","אתה טוען שרש"י לא הבין ואתה כן???","07/12/15 19:07","כה כסלו","תשע"ו","19:07","אשבח","אתה כותב: "במאמר הצעתי ששיטת רש"י מבוססת על אי הבנה של המקורות...".
מי לא הבין את המקורות, רש"י?
אני קורא וממש לא מבין, האם על פי הצעתך, במאמר שכתבת, היא שיש לרש"י אי-הבנה במקורות?
ואתה הצלחת כן להבינם נכון?
אני ממתין בקוצר רוח לתשובה שתפריך את הבנתי.","507","","3067","True","True","False","","217","79.181.190.141","0","42136","סוטה|מב ע"א",""),new Message("42177","42136","הריני מתקן את הניסוח","09/12/15 14:42","כז כסלו","תשע"ו","14:42","עלי","באמת אין לי שום כוונה לזלזל ברש"י ח"ו, רש"י נערץ עלי מאד. איני כדאי כלל כנגדו. רק בגלל המהירות וקוצר המקום לא יכולתי לדקדק בכתיבתי.
צריך הייתי לכתוב שבמאמרי הנ"ל הצעתי ששיטת רש"י מבוססת על הבנה מסוימת שלו של המקורות, והצעתי הסבר שונה וחלופית למקורות, נוכח הקשיים וההשגות שהעלו כנגד שיטתו הרמב"ן ואברבנאל. כך גם במאמר עצמו כתבתי.
אני מקוה שבזה אני מניח את דעת המקנאים לכבוד רש"י.
התנצלותי זו נוגעת בכלל לדברים שאני כותב לעתים קרובות בלחץ זמן ונא אל תתפסוני בדברי בכל פעם כי שגיאות יכולות להתרחש.
אולם מאידך, אם אכן גם עצם העניין נוגע למגיבים המקנאים הנכבדים, ראוי שישנסו מותניהם, יקראו את המאמרים שכתבתי על המנורה (3-4 ) והמזבח ( 1 ) המצויים בפורטל במסכתות זבחים ומנחות וקל למוצאם שם, בהם אני מציע ג"כ הסברים השונים משיטות הראשונים המוכרות, וינסו לקעקע את שיטותי בכל מקום. אשמח מאד על כל ביקורת, כי לצערי לא רק שעד כה לא עשה כזאת אף למדן וחוקר, אלא אף לא קבלתי שום תגובה של ממש עליהם, גם לא הסכמה, וכל מה שאני כותב אינו אלא כדי להגיע לחקר האמת..","209","","3065","True","True","False","","172","213.151.62.38","0","42136","סוטה|מב ע"א",""),new Message("42140","42137","אכן כך","07/12/15 19:23","כה כסלו","תשע"ו","19:23","עלי","צריך לקרא את המאמר, אבל האם שמת לב שציינתי שהרמב"ן ואברבנאל כבר נחלקו מאד על רש"י בעניין וטענו שיש לדחות את דבריו ושיטתו, והאברבנאל הגדיל להאריך מאד בדבריו והעתיקם מפירושו לתורה גם לפירושו לנביאים, אלא שהצעתי שונה מהצעת ההסברים שלהם ואכמ"ל ואם אתה מעוניין תצטרך כאמור לקרוא את המאמר.
בינתיים כדי שלא נתווכח ברוב התרגשות סתם, אני מציע לך לעיין היטב בשיטת רש"י בפרשת עקב ואח"כ בפירושי הרמב"ן ואברבנאל, וכשתראה את כל הקשיים בשיטות השונות תוכל לבקש ממני ואשלח לך את המאמר.","209","","3067","True","True","False","","166","95.86.89.171","0","42136","סוטה|מב ע"א",""),new Message("42145","42140","קודם חשבתי שלא הבנתי עכשיו אני לא מאמין!","07/12/15 22:14","כה כסלו","תשע"ו","22:14","אשבח","גם אם נחיה עוד 1000 שנה ועם כל אמצעי המיחשוב לא נוכל להבין מה שרש"י הבין ביום אחד!
איך אפשר שבן דורנו, ושיהא גדול בתורה ככל שיהא, יכול להגיד כדברים שכתבת ? איך?","507","","3067","True","True","False","","167","79.181.190.141","0","42136","סוטה|מב ע"א",""),new Message("42146","42145","תענה תחילה למה "הלכתא כבתראי"","07/12/15 22:55","כה כסלו","תשע"ו","22:55","אור חדש","אח"כ תשיב לעצמך על קושיותיך.
תשובות שלי:
א: יש מושג שנקרא "מרא דאתרא דסוגיה" כלומר ת"ח בינוני ואף קטן שישקיע 1000 שעות בסוגיה מסוימת וילבנה עם כל הראשונים יגיע להבנות מקיפות ועמוקות יותר משל כל קודמיו שהשקיעו עם כל גאונותם רק מס' דקות ואף שעות בסוגיה זו (תסכים איתי שלא ייתכן שרש"י שפירש לנו כל התנ"ך וכמעט כל הש"ס אכן טרח ללמוד סוגיות בודדות ואף נטולות נ"מ להלכה במשך חודשים שלמים
ב:גם אצל גאונים יש רמות של הבנה וברור וכפי שהעיד על עצמו רבא (גדול פוסקי ההלכה של תורתנו) ש"דברים שאמרתי לפניכם טעות הן בידי"
ואף על משה רבינו העידה התורה שטעה בהוראה מפני מצב נפשי של כעס, ומי לדעתך יכול להעיד על עצמו שהיה נקי מהשפעות נפשיות בלימודו יותר ממשה רבינו שראה הכל באספקלריה המאירה?
ג: בזוהר הק' מבואר שהתורה בוחרת מעצמה למי להתגלות והדבר תלוי לא בגאונות של הלומד אלא בגורמים אחרים לחלוטין","458","","3067","True","True","False","","176","77.127.89.37","0","42136","סוטה|מב ע"א",""),new Message("42147","42146","אין לי כוונה","08/12/15 11:03","כו כסלו","תשע"ו","11:03","עלי","ולא היתה להתיימר להיות תלמיד חכם כלל. אין לי גם כוונה להגיע לקרסוליו של רש"י ואינני סבור שמישהו מתיימר. אין לזה קשר לאפשרות לחלוק על שיטת רש"י. אמנם זה נראה לכאורה בלתי סביר אולם בדיוק מסיבה זו ציינתי בתשובתי הראשונה שמחלוקת זו החלה כבר ע"י הראשונים ואני אינני אלא כמחזיק בשולי מעיליהם של הרמב"ן ואברבנאל אשר חלקו בחריפות על רש"י בסוגיה. הם אלה שסברו ששיטתו כרוכה בקשיים רבים שהעלו בדבריהם. אמנם הם נראים כחולקים על רש"י אולם המעיין היטב בדבריהם ימצא שהם ( הראשונים ) חולקים בעצם על רבי יהודה בן לקיש ( התנא ! איך העזו... ).
לאט לכותב שמזועזע ממה שכתבתי שדברי רש"י נובעים מאי הבנה. כל התלמוד מלא בהשגות של בעלי התוספות על רש"י והבנתו וזו דרכה של תורה. הקשיים הנובעים משיטת רש"י נובעים מעצמם ולא ממני אישית. העובדה שאני כותב אותם אינה מעלה או מורידה דבר. האם כשהעליתי בדעתי שהרמב"ם טעה ולא השלים תיקון שתיקן בפירוש המשנה, הייתי צריך להזדעזע ולהימנע מהצעת התיקון ? לא ולא, הדברים הועלו על הכתב ופורסמו במאמר מדעי ! הרמב"ם עצמו בקש בסוף ספרו שמי שימצא טעות שיודיענו לתקן. אולם כיום אי אפשר כמובן אלא לפרסם דבר נדיר שכזה.
בכלל כל הגישה שהייתי קורא לה 'חוסמת', שעדיין נפוצה בין אנשים שחונכו בעיקר בבתי מדרש חרדיים ומרוב יראת שמים כביכול, אינה מקובלת עלי כלל ונובעת בד"כ לא מרוחב ידיעות ודעת, וגם אינה אמיתית, כי האמת תורה דרכה שגם הראשונים טעו, כן ממש טעו באי ידיעת ידיעות שונות, בין השאר בשל העדר כתבי יד של מקורות חז"ל, אי הכרת לשונות עמי קדם, אי ידיעת גיאוגרפיה של ארץ ישראל והמזרח התיכון, אי ידיעה ברפואה, אי ידיעה במחקרי ארכיאולוגיה כמו כתבי מערות ים המלח ועוד רבות. אי אפשר כלל להתוכח ולחזור ולהתוכח על כך. מי שרוצה להישאר בבורותו שיישאר ואינני סבור שהפורום מיועד לויכוחים מסוג זה וראוי להפסיק אותם.","209","","3066","True","True","False","","156","194.114.146.227","0","42136","סוטה|מב ע"א",""),new Message("42148","42147","נראה שטעית","08/12/15 11:10","כו כסלו","תשע"ו","11:10","אור חדש","אני מניח שלא התכוונת באמת להגיב להודעתי?","458","","3066","True","True","False","","101","77.127.89.37","0","42136","סוטה|מב ע"א",""),new Message("42149","42147","אתה משווה את עצמך לבעלי התוספות החולקים","08/12/15 12:50","כו כסלו","תשע"ו","12:50","אשבח","על רש"י ? ועוד שאתה מרשה לעצמך לשון כתיבה עליו כמו שכתבת? אפשר להביע בלשון נכנעת וצנועה.","507","","3066","True","True","False","","184","37.26.147.235","0","42136","סוטה|מב ע"א",""),new Message("42160","42149","עלי ככה לא כותבים!","09/12/15 00:46","כז כסלו","תשע"ו","00:46","איתן","ד"ר עלי.
ככה לא כותבים!
ולא קשור לחרדים או לא חרדים!
ומשתי סיבות:
- תן לרש"י את הקרדיט שהיה לו סיבות להבין בצורה הזו. נא זכור גם על השיטה שלך, הגם שהיא בעקבות הרמב"ן והאברבנאל - יש קושיות.
- מותר לך לחשוב אחרת מרש"י, זה בסדר, מותר להקשות עליו קושיות, מותר לפרש אחרת ממנו גם אם אין אילנות גדולים להיתלות בהם, אבל את כל זה - בנימוס ובענווה.
יש דרך איך מתנסחים, איך כותבים, מתוך הכרת אפסות ערכנו, למרות כל ידיעותינו הרחבות, מול גדלות רבותינו.
דוגמא להמחשה: לך נא אל גדולי ת"ח שבדור. או אולי פגשת את אלה שנפטרו. ייתכן והייתה לך ביקורת על ידע מדעי שחסר להם, ועדיין בודאי יכולת לחוש - ממש לחוש, למשש - את גדלותם בתורה.
ואם כך בדורנו - ק"ו על רבותיהם שבדורות קודמים.
אנא חזור בך מהביטויים הנמהרים האלו.","123","","3065","True","True","False","","222","95.86.109.109","0","42136","סוטה|מב ע"א",""),new Message("42161","42160","גם אני הקטן מצטרף למחאה!!!!","09/12/15 04:47","כז כסלו","תשע"ו","04:47","אלף בית רשי","אכן כן, יש מקום למחלוקת קל וחומר כשיש על מה לסמוך כראשונים נוספים החולקים וסוברים אחרת, וכן גם השגות הראב"ד היו לפעמים באמירה חזקה וכד', אבל אנו אזובי הקיר איננו יכולים להרשות לעצמינו להתבטא בלשון גסה "רש"י מתבסס על אי הבנה" רש"י הבין אף הבין רק אנו לא מבינים איך יכל להבין רש"י כך על פי המקורות שבידינו,
והייתי ממליץ לפנות עם סוג כזה של תמיהה ושאילה מוכחת על דברי רש"י לפנות לגה"ק הרב ר' חיים קנייבסקי שליט"א ובטוחני שיאיר את ענינו","278","","3065","True","True","False","","286","76.68.166.12","0","42136","סוטה|מב ע"א",""),new Message("42162","42161","אני מקווה שעוד חרדים לדבר ה' יצטרפו","09/12/15 05:33","כז כסלו","תשע"ו","05:33","אשבח","להביע מחאתם על הלשון הלא נאותה של עלי.
ועוד יותר גדולה תקוותי שעלי יחזור בו מצורת כתיבתו ויתקן דבריו על פי מסורת ישראל סבא בעניין כזה הנוגע ברומו של עולמנו.","507","","3065","True","True","False","","177","79.181.190.141","0","42136","סוטה|מב ע"א",""),new Message("42163","42162","ואני מקווה שעדת החנפים כאן תחדל ותידום","09/12/15 07:25","כז כסלו","תשע"ו","07:25","Almuaddib","מה שפר עלינו גורלנו, שלא היו כמותכם להשתיק את הראב"ד, לסכור את פי הרמב"ן, להשתיק באלימות את החזו"א.
ומעט מזעיר מהכבוד שאתם דורשים שעלי ירחש - נסו אתם לרחוש בדבריכם כלפיו. יש כאן מי שמתיימר להיות חרד לדבר ה', אך לא חושש מהלבנת פנים ברבים.","107","","3065","True","True","False","","178","84.228.233.48","0","42136","סוטה|מב ע"א",""),new Message("42164","42163","גם אתה הגזמת","09/12/15 07:43","כז כסלו","תשע"ו","07:43","איתן","נראה שגם אתה לא הבנת.
חוץ מהביטוי "חנפים" (על מה ולמה? למי החנפנו?),
הבעיה היא לא הדעה השונה, אלא הסגנון.
מותר לפרש אחרת מרש"י, אך אחר בקשת מחילה ולא "רשי טעה/שכח/לא הבין".
גם בגלל הנימוס, גם בגלל הענווה, גם בגלל שאולי יש לרש"י מה לענות על דבריך.
לגבי הלבנת פניו של עלי ברבים - (1) עלי פרסם את דבריו באותה תפוצה שאנו מפרסמים, אין כאן "רבים" יותר ממה שהיו קודם, (2) הוא זה שגרם לבייש את עצמו.","123","","3065","True","True","False","","296","95.86.109.109","0","42136","סוטה|מב ע"א",""),new Message("42166","42163","אלמודיב, כתבת שטויות !","09/12/15 08:42","כז כסלו","תשע"ו","08:42","אשבח","וכן, אני חרדי גאה לדבר ה' ולדברי רבותינו!
אולי בלי משים אתה מדבר מהרהורי ליבך על חנופה?","507","","3065","True","True","False","","187","79.181.190.141","0","42136","סוטה|מב ע"א",""),new Message("42165","42164","הנה מקום אחר בו עלי קובע שרש"י לא יודע","09/12/15 08:25","כז כסלו","תשע"ו","08:25","אשבח","כך הוא כותב במאמר שקישורו למטה:
"... בעקבות המקורות דלעיל סבור רש"י שהארון עמד במרכז, ואילו הריצב"א סובר שהוא עמד במזרח ולשניהם אין מקור משמעותי להסתמך עליו, כפי שיוסבר להלן."
עלי, אתה טוען שאין מקור משמעותי לרש"י?
קרא מה כתוב במדרש תנחומא פרשת קדושים סימן י: " ...ארץ ישראל יושבת באמצעיתו של עולם, וירושלים באמצע ארץ ישראל, ובית המקדש באמצע ירושלים, וההיכל באמצע בית המקדש, והארון באמצע ההיכל, והאבן שתיה לפני ההיכל, שממנה הושתת העולם..."
האם בעיניך מדרש תנחומא אינו "מקור משמעותי להסתמך עליו"?
קראת? הפנמת? הבנת?
אם לא ראית את המדרש, לפני כתיבת מאמרך, הרי שאמינות כל דבריך נפגעת בגלל אי-יכולתך ללמוד בהיקף רחב ולהביא ידיעותיך החלקיות בניסוח הגאוותני והבוטה כלפי מאורות עינינו.
ולא אפרט דעתי אם כן ראית לפני כתיבת דבריך את מדרש תנחומא.
קישור למה שכתב עלי נמצא כאן בעמוד 8 הערה 29.","507","","3065","True","True","False","","241","79.181.190.141","0","42136","סוטה|מב ע"א",""),new Message("42168","42164","עלי כתב בסגנון רגיל, ראית דברי הראב"ד?","09/12/15 08:57","כז כסלו","תשע"ו","08:57","Almuaddib","הראב"ד כתב על הרמב"ם "והוא בעיני כמתעתע". דומני כי דברי עלי על יד דבריו - נימוס והתבטלות.
מעולם היה מותר לחלוק, וחכמים חלקו תמיד גם על קודמים מהם, ולא ראיתי בדברי עלי, שפעמים רבות אגב, אינני מסכים להם, לא חוצפה ולא חוסר כבוד.
הגזמתם כולכם. חברתם חבר עליו לתחוב עפר בפיו. כל אחד מחרה-מחזיק אחרי שגגת חברו, ממהרים כעדת כלבים צמאי דם.","107","","3065","True","True","False","","191","209.88.198.77","0","42136","סוטה|מב ע"א",""),new Message("42189","42165","אני חושש וסבור","10/12/15 10:25","כח כסלו","תשע"ו","10:25","עלי","שבגלל הניסוח שלי הבנת לא נכון את דברי בהערה 29:
א. התנחומא אינו ראיה כי כפי שצטטת א"י אינה יושבת פיזית במרכז העולם וירושלים אינה במרכזה של א"י והמקדש אינו במרכז י-ם והארון לא במרכז ההיכל אלא מהבחינה הרוחנית ולא הפיזית, ולכן אכן אין זה כלל מקור משמעותי להסתמך עליו לרש"י המדובר.
ב. לגבי הערה 29. צריך להבין את העניין כולו כך, ואני מפרט לך בהרחבה :
הבה נניח שאין נס. הנחה נוספת ( לא מציאותית רק לשם הדיון אך חשיבותה רבה ) : אורך קדש הקדשים הינו 20 אמה+רוחב הארון. עתה, כאשר נס אי תפישת המקום של הארון מתרחש, אורך קדש הקדשים הינו רק 20 אמה. נשאלת השאלה - היכן עמד הארון.
קיימות שלוש שיטות בזה : רש"י ( שצוטט בהערה 22 ) - במרכז. הריצב"א - במזרח, הרמב"ם - במערב. המקורות שצוטטו במאמר אשר לפיהם נשאר רווח זהה מכל צידי הארון לכתלים, של 10 אמות, מדברים על המצב כשכבר הנס מתרחש, אך לא על המצב התיאורטי שלפני או בלעדי הנס ( שבו אורך קה"ק כולל גם את רוחב הארון ). לא קיים שום מקור בחז"ל הקובע מה היה מיקום הארון בלי הנס ואיזה משלוש השיטות נכונה.
מקום הארון בעת הנס 'נעלם'. אך כיצד ? האם כאילו שתי דופנותיו - המזרחית והמערבית נעו למרכז, או שרק המזרחית או שרק המערבית - בעוד השניה כבר מצויה במרכז ?
לשיטת הרמב"ם הבאתי תמיכה מסברא משווה, היות וגם מזבח הזהב, השולחן והמנורה עמדו כל אחד על קו רוחב מסויים כשכל עוביים מצוי מערבית לו, המזבח על קו מחצית ההיכל והשולחן והמנורה על קו רבע ההיכל הפנימי, ולכן צריך לומר שגם הארון עמד כשכל עוביו מערבית לקו אמצע קדש הקדשים, אבל אין מקור מפורש בחז"ל האומר זאת, ואילו לשיטות רש"י וריצב"א אין שום מקור תומך לשיטותיהם. זה מה שנכתב בהערה ופשוט ונכון.
אני מציע לך לעיין היטב שנית במאמר ולמצוא כדברים האלה, אף כי אולי לא כ"כ פשוט להבין !","209","","3064","True","True","False","","169","194.114.146.227","0","42136","סוטה|מב ע"א",""),new Message("42167","42166","עיין באיוב, פרק י"ב, פס' ב'ג","09/12/15 08:53","כז כסלו","תשע"ו","08:53","Almuaddib","אולי בכותרת לדבריך שכאן, אתה בגדר הפוסל במומו?","107","","3065","True","True","False","","105","209.88.198.77","0","42136","סוטה|מב ע"א",""),new Message("42169","42167","ראה שם יב' יג'","09/12/15 08:59","כז כסלו","תשע"ו","08:59","אשבח","","507","","3065","False","True","False","","152","79.181.190.141","0","42136","סוטה|מב ע"א",""),new Message("42170","42169","אתה מתיימר להיות הקב"ה?","09/12/15 09:04","כז כסלו","תשע"ו","09:04","Almuaddib",""
יב,א וַיַּעַן אִיּוֹב, וַיֹּאמַר.
יב,ב אָמְנָם, כִּי אַתֶּם-עָם; וְעִמָּכֶם, תָּמוּת חָכְמָה.
יב,ג גַּם-לִי לֵבָב, כְּמוֹכֶם--לֹא-נֹפֵל אָנֹכִי מִכֶּם; וְאֶת-מִי-אֵין כְּמוֹ-אֵלֶּה.
יב,ד שְׂחֹק לְרֵעֵהוּ, אֶהְיֶה--קֹרֵא לֶאֱלוֹהַּ, וַיַּעֲנֵהוּ; שְׂחוֹק, צַדִּיק תָּמִים.
יב,ה לַפִּיד בּוּז, לְעַשְׁתּוּת שַׁאֲנָן-- נָכוֹן, לְמוֹעֲדֵי רָגֶל.
יב,ו יִשְׁלָיוּ אֹהָלִים, לְשֹׁדְדִים, וּבַטֻּחוֹת, לְמַרְגִּיזֵי אֵל-- לַאֲשֶׁר הֵבִיא אֱלוֹהַּ בְּיָדוֹ.
יב,ז וְאוּלָם--שְׁאַל-נָא בְהֵמוֹת וְתֹרֶךָּ; וְעוֹף הַשָּׁמַיִם, וְיַגֶּד-לָךְ.
יב,ח אוֹ שִׂיחַ לָאָרֶץ וְתֹרֶךָּ; וִיסַפְּרוּ לְךָ, דְּגֵי הַיָּם.
יב,ט מִי, לֹא-יָדַע בְּכָל-אֵלֶּה: כִּי יַד-יְהוָה, עָשְׂתָה זֹּאת.
יב,י אֲשֶׁר בְּיָדוֹ, נֶפֶשׁ כָּל-חָי; וְרוּחַ, כָּל-בְּשַׂר-אִישׁ.
יב,יא הֲלֹא-אֹזֶן, מִלִּין תִּבְחָן; וְחֵךְ, אֹכֶל יִטְעַם-לוֹ.
יב,יב בִּישִׁישִׁים חָכְמָה; וְאֹרֶךְ יָמִים תְּבוּנָה.
יב,יג עִמּוֹ, חָכְמָה וּגְבוּרָה; לוֹ, עֵצָה וּתְבוּנָה.
יב,יד הֵן יַהֲרוֹס, וְלֹא יִבָּנֶה; יִסְגֹּר עַל-אִישׁ, וְלֹא יִפָּתֵחַ.
יב,טו הֵן יַעְצֹר בַּמַּיִם וְיִבָשׁוּ; וִישַׁלְּחֵם, וְיַהַפְכוּ אָרֶץ.
יב,טז עִמּוֹ, עֹז וְתוּשִׁיָּה; לוֹ, שֹׁגֵג וּמַשְׁגֶּה.
יב,יז מוֹלִיךְ יוֹעֲצִים שׁוֹלָל; וְשֹׁפְטִים יְהוֹלֵל.
יב,יח מוּסַר מְלָכִים פִּתֵּחַ; וַיֶּאְסֹר אֵזוֹר, בְּמָתְנֵיהֶם. ...","107","","3065","True","True","False","","189","209.88.198.77","0","42136","סוטה|מב ע"א",""),new Message("42171","42170","ראה רש"י על פסוק יב והכנע ליבך אח"כ ראה","09/12/15 09:17","כז כסלו","תשע"ו","09:17","אשבח","פרק יא פסוק יב ואת רש"י שם.","507","","3065","True","True","False","","185","79.181.190.141","0","42136","סוטה|מב ע"א",""),new Message("42186","42177","כל הכבוד !","10/12/15 06:55","כח כסלו","תשע"ו","06:55","אלף בית רשי","אנו לא מנסים לתפוש אותך בהתנסחויות לא ראויות, אבל אין מה לעשות שיש חילוק יהיו שיאמרו למעליותא ויהיו שיאמרו לגריעותא בין מקורות הלימוד בינקות של כל אחד ואחד, לפעמים זה גורם למעוף וחשיבה מיוחדת מעבר, וכתיבת פירושים חדשנים, ולפעמים זה גורם לאמירות מזלזלות וכד', ומן הצד השני חשיבה שמרנית המקבעת קושיות ודברים עלומים, אבל מלאת כבוד והערכה המשפיעה על יראת שמים והיפך הזילזול,
אני ממש מעריך אותך על היכולת בכל זאת לתקן את הניסוח ולקבל את הערות","278","","3064","True","True","False","","257","76.68.166.12","0","42136","סוטה|מב ע"א",""),new Message("42190","42186","אגב","10/12/15 11:11","כח כסלו","תשע"ו","11:11","עלי","הדברים שכתבתי, הצעתי לקוראים הנכבדים לקרא את המאמר על המזבח שכתבתי, בפורטל במסכת זבחים. שם הבאתי את שיטת רש"י לגבי מבנה מזבח העולה בפירושו לתורה וגם לתלמוד. וכן הובא שם ציטוט מהירושלמי הנראה כסותר לגמרי לשיטתו ממש באופן חזיתי והדברים אינם ניתנים כלל לישוב לענ"ד ולכן כמובן הצעתי הצעת הסבר חלופית מבוססת על מקורות אחרים עיי"ש. מעניין מה דעת המקנאים לכבוד רש"י בעניין כזה, כיצד הם מתייחסים לסתירה קיימת כזו בינו לירושלמי ( אני עצמי מעריך שרש"י פשוט לא היה לפניו את הירושלמי המלא או לא כל הזמן אך מה יאמר המאמין שכל רז לא אניס ליה לרש"י, הכיצד זה נעלם ממנו דבר כזה, וכי שגגה היא היוצאת מלפני השליט ? ). האם במקרה כזה יש לדחות את שיטתו לגמרי ? וכן מה הם אומרים לגבי סתירות בפירוש רש"י עצמו, וכי רש"י במקום א לא הבין או לא ידע מה שרש"י במקום ב חשב, ואם ידע והבין הכיצד התעלם ושינה דבריו, וכן במהדורות השונות, הרי ברור ששינה את שיטתו ואם כן איך תחילה 'לא הבין' ? לי אישית כפי שכתבתי ברור שגם אצל הראשונים היו אי הבנות וטעויות מסיבות שונות אלא שהדבר נדיר וקשה לגילוי בימינו לאחר כל הדורות שבינתיים שביקרו ובדקו כל מילה שנכתבה.","209","","3064","True","True","False","","191","194.114.146.227","0","42136","סוטה|מב ע"א",""),new Message("42194","42190","אלו ממסכתות הירושלמי היו בפני רש"י","10/12/15 13:58","כח כסלו","תשע"ו","13:58","דוד כוכב","ראה בהודעה זו, ובהקשר - בהודעות שלפני כן.","125","","3064","True","True","False","","960","213.151.51.194","0","42136","סוטה|מב ע"א",""),new Message("42200","42190","הגב (=תגובה) לאגב","10/12/15 15:11","כח כסלו","תשע"ו","15:11","אלף בית רשי","המקומות שרש"י נראה כסותר עצמו ואחד מהמפורסמות הוא "מקמץ" שהרבה ממנתחי שיטת רש"י בחיבורו, הכותבים דבריהם בדרך המחקרית, מסיקים מסקנות ממסקנות שונות, ובדרכי במאמרים המתפרסמים כאן באתרינו מנסה בדר"כ ומוצא בס"ד את הקו המאחד בדברי רש"י, וכן העלתי מאמר הסבר בסוגית המקמץ שהראתיו לגדולים ותלמידי חכמים והסכימו שיש ממש במה שכתבתי למרות שהשאלות על רש"י נכתבו ע"י הגרעק"א,
לעצם הענין שהעלית בו שוב כביכול אתה מאתגר את המקנאים לרש"י ומשמע מדבריך כעין אומר - בוא נראה אותכם מיישבים את רש"י כי "אני עלי" תפסתי אותו אבל מה זה בטעות , ענקית ממש, לא היה לו ירושלמי , לא יתכן שכל רז לא אניס ליה, וכו' וכו',
הוא אשר אמרתי כלך לך אצל המעיין וראה את הגדותיך על משכנות הרועים מקדמת דנא האם החיד"א היה מסוגל גם לאמר כך? האם השל"ה היה כותב כך האם בעלי התוס' החולקים המוצאים סתירות מפורשות על דברי רש"י האם גם הם כתבו כך?
ולליבת הדברים הן בקשר לארון והן בקשר למזבח הייתי באמת רוצה למצוא את הזמן וברצות ה' אתיישב על זה שבעה נקיים (כלשון החיד"א בתיאור גדולת חיבורו של רש"י) עד שאוכל אולי ליישב את שיטת רש"י, אשמח אם תוכל לשלוח לי במייל הפרטי שלי בצורה מסודרת את המאמרים שלך בעניןזה ואם אפשר גם את ציטוט המקורות שאוכל לחסוך זמן שיטוט, alefbeitrashi@gmail.com","278","","3064","True","True","False","","287","76.68.166.12","0","42136","סוטה|מב ע"א",""),new Message("51719","42194","נושא רחב - ראה מאמר בקובץ המצו"ב","28/07/17 11:04","ה אב","תשע"ז","11:04","דרכי שמחה","","643","pdf","2468","False","True","False","","103","77.126.55.15","0","42136","סוטה|מב ע"א","0-pdf")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82598);