var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=42115;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("דף יומי - יתרונות מול חסרונות","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=729")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107082","תנורו של עכנאי: שאלת שני ימי ר"ח בגמרא","שי ואלטר","28/04/24 14:41","948","71"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","62"),new MostViewed("107084","מי שמלווה כסף בריבית לא יקום בתחיית המתי","לינקוש","28/04/24 18:14","58","55")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("42115","0","מי אמרו "אל תתירא אגריפס..."?","06/12/15 22:21","כד כסלו","תשע"ו","22:21","הראל","במשנה מובא:
אגריפס המלך עמד וקבל וקרא עומד
ושבחוהו חכמים
וכשהגיע ללא תוכל לתת עליך איש נכרי זלגו עיניו דמעות
אמרו לו אל תתירא אגריפס אחינו אתה אחינו אתה

הערב בשיעור הדף היומי אונליין (דקה 27:40) שאל אליצפן מי הם אלו ש"אמרו לו" - האם חכמים או המון העם?

ומצאתי כעת בתיו"ט שתלה את ההתלבטות ב-2 גרסאות שיש במשנה זו:
אחינו אתה. תלתא זימני שכן לשון חכמים כמ"ש הר"ב במשנה ג' פ"ג דשקלים וביש ספרים לא נמצא אלא כפול ולא משולש. ונ"ל לגי' ההיא שלא באו אלא לומר שכל העם היו אומרים כן. והכי איתא בספרי פרשת המלך והיו אומרים לו כל ישראל אל תירא אגריפס אחינו אתה אחינו אתה.","46","","3071","True","True","False","","1379","84.94.81.172","0","0","סוטה|מא ע"א",""),new Message("42117","42115","חכמים החניפו","06/12/15 22:56","כד כסלו","תשע"ו","22:56","דוד כוכב","באפשרות השניה של התיו"ט "שכל העם היו אומרים כן" הוא אינו שולל שגם החכמים בתוכם.

וכן משמע בגמרא בהמשך, מסכת סוטה דף מא ע"ב
"וכשהגיע ללא תוכל לתת. תנא משמיה דרבי נתן: באותה שעה נתחייבו שונאי ישראל כלייה, שהחניפו לו לאגריפס. אמר ר' שמעון בן חלפתא: מיום שגבר אגרופה של חנופה - נתעוותו הדינין ונתקלקלו המעשים".
ופירש רש"י: "נתעוותו הדינין - שהחניפו הדיינין את בעלי הדין".

וכן כתב במגן אבות לרשב"ץ על אבות פרק א משנה י: "ולזה נענשו חכמי ישראל כשהחניפו לאגריפס ואמרו לו אחינו אתה".

ובקרבן העדה מסכת סוטה פרק ז הלכה ז: "שהחניפו החכמים לאגריפס ואמרו לו אחינו אתה".","125","","3071","True","True","False","","252","213.151.51.194","0","42115","סוטה|מא ע"א",""),new Message("42127","42115","יש כעין הכרח בגמרא שלא חכמים אמרו לו","07/12/15 12:01","כה כסלו","תשע"ו","12:01","כדי","שהנה בסוגיא הקודמת, על האמור במשנה ששבחוהו חכמים שקרא מעומד ומחל על כבודו, הקשתה הגמרא: "שבחוהו, מכלל דשפיר עבד וכו' ".
וקשה, מנא ליה להש"ס דשפיר עבד מדשבחוהו, דילמא גם מה דשבחוהו הוא שלא כדין דומיא דאחינו אתה שאמרו לו. אלא ע"כ שפשיטא ליה להש"ס שמי ששיבח אותו לאו היינו דאמרו לו אחינו אתה.

(מגליוני).","249","","3070","True","True","False","","353","109.66.205.185","0","42115","סוטה|מא ע"א",""),new Message("42143","42127","אינו מוכרח כלל","07/12/15 20:11","כה כסלו","תשע"ו","20:11","אור חדש","הרי החנופה כאן הינה בשייכותו למלוכה
והנה בזה שמחל על כבודו, אילו רצו לחנף לו היה להם לומר לו ש"כיוון שמלך הוא אין לו למחול וכו'"
אלא ששיבחוהו על הנהגתו וזאת יש לבאר רק מטעם שעשה כדין ולא מצד חנופה

אומנם לכאו' יש לדחות דברי הגמ' שהרי ייתכן שלא נהגו כאן בישרות עם סברתם! כלומר:
אכן סברו שאינו מלך ובכ"ז חינפו לו לקמן אך כאן סברו להותיר העניין כעיקרו שאינו מלך ואכן צריך לעמוד (ולא בגלל שלמלך מותר אלא מפני שאינו מלך)

ומהנ"ל יש להוכיח שסברא הגמ' שדין מורא מלכות אינו תלוי כלל באיכות המלך ושייכותו לכך מצד הדין, אלא רק בתועלת המדינית, והרי אפי' בשלומה של מלכות גויים יש להתחשב ולכבד וממילא גם במלך ישראל אפי' שאינו הגון למלכות צריך לנהוג כל דיני המורא והכבוד.","458","","3070","True","True","False","","171","77.127.89.37","0","42115","סוטה|מא ע"א",""),new Message("42150","42127","יש חילוק","08/12/15 12:54","כו כסלו","תשע"ו","12:54","דוד כוכב","על שקרא מעומד - אם אינו כדין היה להם לשתוק, שהרי אפשר דסגי כך או כך דומיא דבריש פרק ד דמגילה: "הקורא את המגילה עומד ויושב". והוי ממש כבמסכת כתובות דף כז ע"ב: "השתא נמי אתיא ומשקרא! תרתי לא עבדה". ובמסכת בבא מציעא דף לט ע"ב: "אמר ליה: סוף סוף אתו סהדי ולא מסהדי! - אמר ליה: תרתי לא עבדי".

ואילו שתיקה על בכייתו הוה ממש שתיקה רועמת של הודאה.","125","","3069","True","True","False","","210","213.151.51.194","0","42115","סוטה|מא ע"א","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82634);