var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=42010;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("זמני היום","http://www.daf-yomi.com/content.aspx?pageid=126")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107076","אמר רב חסדא מידת חסידות שנו כאן","לינקוש","22/04/24 15:26","58","52"),new MostViewed("107079","מה זה מפרכסין ?","מרדכי דב זינגר","25/04/24 18:44","807","48"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","31")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("42010","0","מאמר: חציית הירדן מבחינה ריאלית-גיאוגרפי","30/11/15 17:32","יח כסלו","תשע"ו","17:32","יגאל אמיתי","המאמר מאתר "דעת" www.daat.ac.il/daat/vl/betmikra/betmikra015.pdf","543","pdf","3073","True","True","False","","943","147.237.70.62","0","0","סוטה|לד ע"ב","0-pdf"),new Message("42051","42010","תמצית המאמר","03/12/15 10:45","כא כסלו","תשע"ו","10:45","איתן","השערתו של יחיאל ברסלבי מתבססת על כך שהירדן זורם בתוך חוור. החוואר הוא חומר גירי, פריך ביותר, ומידי שנה הירדן נוגס בו, סוחף ממנו גושים, ולעיתים אף מפיל קירות שלמים.
אחת התופעות הידועות הנגזרות מכך היא שינוי אפיק הירדן מעת לעת, בגלל גושי חוואר עצומים שסתמו את האפיק. ע' בבא מציעא כ"ב "וכן ירדן שנטל מזה ונתן לזה".
כעת נוסיף ונציין כי התפשטות חוור-הלשון וממדיו משני עברי הירדן באיזור אדם העיר הם מן הגדולים ביותר, אולי הגדולים ביותר לאורך גאון הירדן. גם היבוק עצמו חותר לו את החלק התחתון של מסלולו, לפני הישפכו לירדן, לאורך גבעות של חוור.
במקרי התמוטטות גדולה של דפנות חוור הלשון בירדן וביבוק, עקב רעידת-אדמה, או עקב עליית הירדן והיבוק על כל גדותיו, עלולות מפולת חוור-הלשון, יחד עם כל מה שסחף עימו בדרכו - להכרית את מימי הירדן לזמן רב, ולגרום כי מצע הירדן יתרוקן ממימיו, שירדו אל ים-המלח, ויינתן למעבר עם רב בחרבה.
הנס בכך הוא כמובן שהדבר נחזה מראש וקרה בדיוק ברגע הנכון.

למי שרוצה לקרוא את כל המאמר:
כותב המאמר, והבמה בו התפרסמה - חיים את ביקורת המקרא בכל ליבם ובכל מאודם.
בתחילת המאמר - ארבעת העמודים הראשוני, "חלק השאלות" - זה מתבטא רק בסגנון, וגם זה בצורה רכה, ואת זה ניתן לקרוא.
אח"כ באים שלושה עמודים בו מציג המחבר "תיקונים" בטקסט ספר יהושע, כמנהג המבקרים, ועליהם אני ממליץ לדלג, לעבור מסוף עמוד 27 לעמוד 30, הפיסקה "בנס כריתת הירדן".

ועוד חידוש במאמר:
בתיאור הנס כתוב (יהושע ג טז) "והיורדים על ים הערבה, ים-המלח, תמו נכרתו" וכן ביחזקאל (מז ח) "המים האלה יוצאים אל הגלילה הקדמונה וירדו על הערבה ובאו הימה" ונהשאלה מדוע "על" ולא "אל".
(מה שגרר גם הוא, מן הסתם, "תיקוני" נוסח של מבקרי המקרא).
וברסלבי מסביר - "ואכן, מי הירדן, שהם קלים ממי ים-המלח, בהישפכם לים - הם עדיין צפים על-פני המים, ולא עוד אלא זרימתם והתפשטותם מוחשת יפה לא רק בסמוך לשפך הירדן, כי אם עוד הרחק ממנו, לאורך חופיו הצפוניים של הים".
אני לא יודע מה איתכם, עבורי זה היה חידוש.

ותודה ליגאל שהסב את תשומת ליבנו.","123","","3070","True","True","False","","223","95.86.109.109","0","42010","סוטה|לד ע"ב",""),new Message("42064","42051","לענין פיסקא דסיפא","03/12/15 23:03","כא כסלו","תשע"ו","23:03","דוד כוכב","השוה למסכת סוטה דף טז ע"ב:
"מה להלן עפר על גבי מים, אף כאן עפר על גבי מים".

וכן למסכת סוטה דף לז ע"א:
"מאי על? על - בסמוך".
כלומר = על יד.
ורבים כאלו במקרא, כגון: (בראשית יד, ו) וְאֶת הַחֹרִי בְּהַרֲרָם שֵׂעִיר עַד אֵיל פָּארָן אֲשֶׁר עַל הַמִּדְבָּר. = על יד המדבר.
(בראשית טז, ז) וַיִּמְצָאָהּ מַלְאַךְ ה' עַל עֵין הַמַּיִם בַּמִּדְבָּר עַל הָעַיִן בְּדֶרֶךְ שׁוּר. = על יד המעין.
כִּֽי־עַל־כֵּ֥ן עֲבַרְתֶּ֖ם עַֽל־עַבְדְּכֶ֑ם
הִנֵּ֛ה אָנֹכִ֥י נִצָּ֖ב עַל־עֵ֣ין הַמָּ֑יִם
הִ֥וא בָעֵינַ֖יִם עַל־הַדָּ֑רֶךְ
וּפַרְעֹ֣ה חֹלֵ֔ם וְהִנֵּ֖ה עֹמֵ֥ד עַל־הַיְאֹֽר
וְיַרְכָת֖וֹ עַל־צִידֹֽן
וַיֵּ֥שֶׁב עַֽל־ הַבְּאֵֽר
נִכְח֥וֹ תַחֲנ֖וּ עַל־הַיָּֽם
וַיַּשִּׂ֤יגוּ אוֹתָם֙ חֹנִ֣ים עַל־הַיָּ֔ם
עַל־פִּי֙ הַחִירֹ֔ת
תְּמָרִ֑ים וַיַּחֲנוּ־שָׁ֖ם עַל־הַמָּֽיִם
הִנְנִ֣י עֹמֵד֩ לְפָנֶ֨יךָ שָּׁ֥ם ׀ עַֽל־הַצּוּר֮
וְאֶת־ הַמְּנֹרָה֙ נֹ֣כַח הַשֻּׁלְחָ֔ן עַ֛ל צֶ֥לַע הַמִּשְׁכָּ֖ן תֵּימָ֑נָה
וְהַ֨שֻּׁלְחָ֔ן תִּתֵּ֖ן עַל־צֶ֥לַע צָפֽוֹן
מִח֨וּץ לַפָּרֹ֜כֶת אֲשֶׁ֣ר עַל־ הָעֵדֻ֗ת
וְנָתַתָּ֤ה אֹתוֹ֙ לִפְנֵ֣י הַפָּרֹ֔כֶת אֲשֶׁ֖ר עַל־ אֲרֹ֣ן הָעֵדֻ֑ת
וְהַֽכְּנַעֲנִי֙ יוֹשֵׁ֣ב עַל־הַיָּ֔ם
וַיְדַבֵּ֨ר מֹשֶׁ֜ה וְאֶלְעָזָ֧ר הַכֹּהֵ֛ן אֹתָ֖ם בְּעַֽרְבֹ֣ת מוֹאָ֑ב עַל־יַרְדֵּ֥ן יְרֵח֖וֹ
אֲשֶׁ֨ר פָּקְד֜וּ אֶת־בְּנֵ֤י יִשְׂרָאֵל֙ בְּעַֽרְבֹ֣ת מוֹאָ֔ב עַ֖ל יַרְדֵּ֥ן יְרֵחֽוֹ
וַֽיַּחֲנ֖וּ עַל־יַם־סֽוּף
וַֽיַּחֲנוּ֙ בְּעַֽרְבֹ֣ת מוֹאָ֔ב עַ֖ל יַרְדֵּ֥ן יְרֵחֽוֹ
וַיַּחֲנ֤וּ עַל־הַיַּרְדֵּן֙
וַיְדַבֵּ֧ר ֛ה' אֶל־מֹשֶׁ֖ה בְּעַֽרְבֹ֣ת מוֹאָ֑ב עַל־יַרְדֵּ֥ן יְרֵח֖וֹ
וַיְדַבֵּ֧ר ֛ה אֶל־מֹשֶׁ֖ה בְּעַֽרְבֹ֣ת מוֹאָ֑ב עַל־יַרְדֵּ֥ן יְרֵח֖וֹ (2)
בְּיַד־מֹשֶׁ֖ה אֶל־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל בְּעַֽרְבֹ֣ת מוֹאָ֔ב עַ֖ל יַרְדֵּ֥ן יְרֵחֽוֹ
מֵעֲרֹעֵ֞ר אֲשֶׁר־עַל־נַ֣חַל אַרְנֹ֗ן

עד כאן בתורה בלבד.","125","","3070","True","True","False","","164","213.151.51.194","0","42010","סוטה|לד ע"ב",""),new Message("42079","42064","על - ממש. ועוד הערה על המאמר","06/12/15 09:27","כד כסלו","תשע"ו","09:27","איתן","רשימה ארוכה ומכובדת,
לא כולם אני מסכים איתך:
- לגבי (פרשת השבוע) וּפַרְעֹ֣ה חֹלֵ֔ם וְהִנֵּ֖ה עֹמֵ֥ד עַל־הַיְאֹֽר - ע' מדרש רבה "אמר ר' יוחנן הרשעים מתקיימים על אלוהיהם והצדיקים א-לוהיהם מתקיים עליהם", וראייתו מחלום הסולם "והנה ה' ניצב עליו",
- לגבי הִנְנִ֣י עֹמֵד֩ לְפָנֶ֨יךָ שָּׁ֥ם ׀ עַֽל־הַצּוּר֮ - לענ"ד שם הכוונה ששכינת ה' התגלתה למשה מעל גבי הצור, (כמו בחלום הסולם הנ"ל),
ועוד,
על כל פנים כשמדובר על מי נהר הירדן הזורמים אל ים המלח - הם אינם זורמים בסמוך לו אלא זורמים לתוכו, והלשון "על" במקום "אל" - קשה.

אני ממליץ לקרוא את המאמר של ברסלבי, למי שבאפשרותו, לא רק כי הוא מעניין, וכי אינו דומה לקרוא תקציר מלקרוא את כולו, אלא בעיקר בגלל היסודיות. היסודיות בשאלות, היסודיות בהבאת הדעות (למי שיקרא את העמודים שהמלצתי לדלג), והיסודיות שבחיפוש התשובה.","123","","3067","True","True","False","","251","95.86.109.109","0","42010","סוטה|לד ע"ב",""),new Message("42081","42079","לפרשת השבוע","06/12/15 09:36","כד כסלו","תשע"ו","09:36","דוד כוכב","רד"ק בראשית פרק מא פסוק א:
"והנה עמד על היאור, סמוך על היאור, כמו ועליו מטה מנשה (במדבר ב, כ) והדומים לו".

רבינו בחיי בראשית פרק מא פסוק א:
"ומה שהזכיר "על היאור" היה ראוי לומר: על שפת היאור, כמו שאמר: (פסוק ג) "ותעמדנה אצל הפרות על שפת היאור". וכן פרעה בעצמו בספורו ליוסף הזכיר: (פסוק יז) "בחלומי הנני עומד על שפת היאור".

תולדות יצחק בראשית פרשת מקץ פרק מא פסוק א:
"על היאור, היה ראוי שיאמר על שפת היאור, כמו שאמר הנני עומד על שפת היאור, אלא שזה שהוא ספור התורה רמז לנו רשעו שהיה עושה עצמו אלוה ושהיה שליט על היאור, שנאמר [יחזקאל כט ג] לי יאורי ואני עשיתיני, וכשספר חלומו נתבייש לומר כן".

דברי רבי יוחנן במדרש הם דרש.
האם יש"ו היה גילגול של פרעה?","125","","3067","True","True","False","","227","213.151.51.194","0","42010","סוטה|לד ע"ב",""),new Message("42099","42081","דברי התורה מכוונים ביותר","06/12/15 11:54","כד כסלו","תשע"ו","11:54","אור חדש","ובהם ההסבר לגדולתו של יוסף ולמה התקבל פרושו אצל המצרים.
המצרים עובדי האלילים האמינו בגורל קבוע שנגזר באצטגנינות ולכן נטו לפרש החלומות בצורה 'סגורה' שלא נותנת מקום לשינוי העתיד ע"י בנ"א.
עניין זה מתבטא במה שסיפר פרעה לשריו שעמד על שפת היאור, שהאדם נמצא בצד הגורל הקבוע ובודאי לא שולט על גורלו שהוא נקבע ע"י האלילים.
יוסף הוא שהודיע שהסיפור של פרעה שקר הוא וחלם שאכן עמד על היאור וכך הראו לו משמיים כדי לרמוז לו שגורלו בידיו ושצריך לתכנן העתיד ולא לתלות הכל בגורל.
ממילא היה יוסף האדם היחיד במצרים באותו הדור שהיה ראוי לביצוע התוכנית שהיתה זרה לאמונתם היסודית של מצרים וחכמיהם.
מפי מורי ורבי שליט"א","458","","3067","True","True","False","","167","37.26.148.206","0","42010","סוטה|לד ע"ב",""),new Message("42100","42099","על - בסמוך או ממש; חזרה לנושא האשכול","06/12/15 12:46","כד כסלו","תשע"ו","12:46","איתן","בפשוטו של מקרא, במקומות רבים "על" הוא בסמוך, כפי שציין הרב דוד. בחלק מהמקומות אפשר להתווכח, כמו בחלום פרעה ועוד. והדרשה של ר' יוחנן נשענת על אפשרות מוצקה להבנת הפשט. כמו שגם הסביר אור חדש.
אבל כל זה אינו הנושא שלנו, אנו מדברים על תיאור חציית הירדן בזמן יהושע, וכסעיף צדדי - המילה "על" בפסוק "וְהַיֹּרְדִים עַל יָם הָעֲרָבָה יָם-הַמֶּלַח תַּמּוּ נִכְרָתוּ", ושם אין משמעות ל"על" בסמוך. וההסבר של ברסלבי, שמדובר על שכבת המים המתוקים, שממש צפים מעל מי ים המלח - הוא מאוד הגיוני. ניתן לראות את השיכוב הזה בתמונות ותצלומי אוויר, בעיקר בתמונות של שטפונות (כעת חיפשתי ולא מצאתי).
כמו כן, ההצעה שלו להתייבשות הירדן, שבדיוק ברגע הנכון היפילו הירדן והיבוק הררי חוואר אל תוך האפיק וחסמו אותו - גם היא הצעה הגיונית מאוד, לענ"ד.","123","","3067","True","True","False","","210","95.86.109.109","0","42010","סוטה|לד ע"ב",""),new Message("42101","42100","חזרה למה שכתבתי תחילה, "על" ממש *במים*","06/12/15 13:25","כד כסלו","תשע"ו","13:25","דוד כוכב","השוה למסכת סוטה דף טז ע"ב:
"מה להלן עפר על גבי מים, אף כאן עפר על גבי מים".","125","","3067","True","True","False","","152","213.151.51.194","0","42010","סוטה|לד ע"ב","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82563);