var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=41771;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("מעלת הפורום - ע\"פ ר' נחמן מברסלב","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=348")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107079","מה זה מפרכסין ?","מרדכי דב זינגר","25/04/24 18:44","807","70"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","60"),new MostViewed("107082","תנורו של עכנאי: שאלת שני ימי ר"ח בגמרא","שי ואלטר","28/04/24 14:41","948","58")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("41771","0","רבי ישמעאל היא דדריש בכללי ופרטי","12/11/15 13:13","ל חשון","תשע"ו","13:13","אבי גרינבלט","את הסיפור הזה שמעתי גם על רבי יהונתן אייבשיץ וגם על רב העשיל מקראקא ולכן רק הלימוד חשוב ופחות הפרטים...

ויקברו אותו יצחק וישמעאל בניו (כה, ט)- בילדותו של רבי יהונתן אייבשיץ, הוא נודע כפיקח גדול, ורצה רב אחד להעמידו במבחן. היה בידו סידור תפילה, עילעל בסידור ונפתח בברייתא דרבי ישמעאל על "שלש עשרה מדות שהתורה נדרשת בהן". שאל הרב את הנער, האם יש לך מה לחדש בברייתא זו? הרהר הנער רגעים אחדים, וענה כך:
יש על ברייתא זו ג' שאלות- א) ראשית, איך קראו לאדם מישראל בשם "ישמעאל", הרי אסור לקרוא בשם רשע, כמבואר ביומא דף לח, על פי הפסוק "שם רשעים ירקב". ב) שנית, כיצד בכלל ניתן לעשות הבחנה בין המידות "פרט וכלל" לבין "כלל ופרט", ו"כלל ופרט וכלל"? הרי ידוע ש"אין מוקדם ומאוחר בתורה", ואם כן אין משמעות לסדר שבו מובאים דברים בתורה! ג) שלישית, מדוע נאמר "רבי ישמעאל אומר", כאילו יש מישהו שחולק עליו ואינו מסכים עמו? צריך היה להיות כתוב "אמר רבי ישמעאל" (שהרי כך מקובל בדרך כלל בלשון הש"ס, שכאשר ישנה מחלוקת, כתוב "רבי פלוני אומר", וכשמובאת דעה שלא במסגרת מחלוקת, הלשון היא "אמר רבי פלוני").

אלא, אמר הילד, לצורך יישוב הקושיות יש להקדים את דברי רש"י על הפסוק "ויקברו אותו יצחק וישמעאל בניו", בפרשתנו. כידוע, רש"י מדייק, מדוע יצחק קודם בפסוק לישמעאל, הרי ישמעאל הוא הבכור? אלא, שעשה ישמעאל תשובה והקדים את יצחק לפניו, עד כאן רש"י. ולכאורה קשה על כך, הרי "אין מוקדם ומאוחר בתורה", ואין משמעות לסדר? על כרחך צריך לומר (כדי להסביר את רש"י), שהכלל "אין מוקדם ומאוחר בתורה" נאמר רק לגבי היחס בין שני עניינים שונים בתורה (שאם עניין אחד נאמר לפני חבירו, אין משמעות לסדר), אך כאשר מדובר בסדר הפנימי שבאותו עניין, אזי יש משמעות לסדר.

וכעת מיושבות כל הקושיות: מה ששאלנו, כיצד זה שקראו לתנא "ישמעאל", התשובה לכך היא שישמעאל עשה תשובה, כאמור לעיל ברש"י. ומה ששאלנו כיצד ניתן לדרוש "כלל ופרט" וכו' כשאין משמעות לסדר- התשובה היא שיש משמעות לסדר, שהרי כאמור, הכלל "אין מוקדם ומאוחר וכו'" הוא דווקא כאשר מדובר בשני עניינים שונים.

ומה ששאלנו מדוע הלשון היא "רבי ישמעאל אומר", התשובה לכך היא (וכאן עיקר החידוד) שאת המילים "רבי ישמעאל אומר בשלוש עשרה מידות התורה נדרשת", יש לקרוא לפי הפיסוק הבא: "רבי ישמעאל"- דהיינו, עצם העובדה שקראו לתנא זה רבי ישמעאל (בהסתמך על כך שישמעאל חזר בתשובה), הרי זה "אומר"- עובדה זו אומרת, מלמדת, כי "בשלוש עשרה מידות התורה נדרשת"- שניתן לדרוש את התורה בשלוש עשרה מידות, ובכלל זה "פרט וכלל" וכו'. שהרי מזה שקראו לו ישמעאל, סימן שישמעאל עשה תשובה, וכל עניין התשובה נדרש מהקדמת יצחק לישמעאל, ואם כן מוכח שכשעסקינן בעניין אחד יש משמעות לסדר, ואם כך ניתן לדרוש כלל ופרט וכלל כי יש משמעות לסדר, ולכן אפשר לדרוש את התורה בי"ג מידות...","539","","3094","True","True","False","","1565","81.218.132.64","0","0","סוטה|טז ע"א",""),new Message("41772","41771","(עודכן)רק מה חבל שרש"י לא אומר מה שכתבת:","12/11/15 20:12","ל חשון","תשע"ו","20:12","אשבח","אתה כותב כאילו כתוב ברש"י:
"... שעשה ישמעאל תשובה והקדים את יצחק לפניו" - ועוד אתה מוסיף בסוף ה"ציטוט" - "עד כאן רש"י".

חבל על הסיפור, אבל רש"י לא אמר כך ולא התכוון לכך!! ברש"י שלי כתוב:
"... שעשה ישמעאל תשובה והוליך את יצחק לפניו..." ואני מוסיף שלענ"ד רש"י רומז שישמעאל נהג על פי ההלכה המחייבת שהתלמיד צועד מאחורי רבו ולא מצדו, ולכן הוליך (בבניין הפעיל!) ישמעאל את יצחק לפניו (ראה רמב"ם הלכות תלמוד תורה פרק ה הלכה ו).

ולכן בעיניי הדרשה על "אין מוקדם ומאוחר בתורה" - בהתבסס על המילה "והקדים" שאינה קיימת כלל ברש"י - קצת מתרחקת מהאמת ומהמבנה של דרשה הנשמעת, היא גם דחוקה מלשכנע אותי באמינותה (מה עוד שמספרים אותה, כדבריך, על שני ענקים) ומעבר לכל דבר, למרות המטרה הנעלה של הסיפור, היא יוצרת 'דרשה' על... דברי רש"י .. ובכך מתירה לי להקשות עליה :)
למשל:
אולי בלבל הילד בין דברי רש"י על הפסוק וַיִּגְוַע יִצְחָק וַיָּמָת ..... וַיִּקְבְּרוּ אֹתוֹ עֵשָׂו וְיַעֲקֹב בָּנָיו שעל פסוק זה אומר רש"י: "וַיִּגְוַע יִצְחָק אין מוקדם ומאוחר בתורה..." לפסוק הדומה לו בעניינו ומבנהו : וַיִּקְבְּרוּ אֹתוֹ יִצְחָק וְיִשְׁמָעֵאל בָּנָיו ...?

ועוד...
הערת בראש דבריך "... ולכן רק הלימוד חשוב ופחות הפרטים..." רציתי מאוד לקיים את בקשתך אבל לא הצלחתי בגלל הפרטים שבסיפור.","507","","3094","True","True","False","","211","79.180.192.79","0","41771","סוטה|טז ע"א",""),new Message("41773","41771","ומה תעשה עם "ויקברו אותו עשו ויעקב"????","12/11/15 20:37","ל חשון","תשע"ו","20:37","אשבח","אם נשמע את הדרשה שהבאת נשאל: איך ייתכן שעשו הרשע למרות שלא עשה תשובה מקדים את יעקב (!) הצדיק ?

ייתכן שגם לכך יש דרשה אבל הרשה לי לצטט את ראב"ע בפירושו על הפסוק וַיִּגְוַע יִצְחָק וַיָּמָת וַיֵּאָסֶף אֶל עַמָּיו זָקֵן וּשְׂבַע יָמִים וַיִּקְבְּרוּ אֹתוֹ עֵשָׂו וְיַעֲקֹב בָּנָיו (בראשית לה, כט)
אבן עזרא:" ויגוע יצחק. וכאשר מת יצחק ונאסף אל עמיו קברו אותו עשו ויעקב כאשר נולדו [=בסדר שנולדו, אשבח] ולמעלה אמר יצחק וישמעאל בעבור היות ישמעאל בן השפחה".","507","","3094","True","True","False","","277","79.180.192.79","0","41771","סוטה|טז ע"א","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82625);