var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=41727;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("מעלת הפורום - ע\"פ ר' נחמן מברסלב","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=348")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107076","אמר רב חסדא מידת חסידות שנו כאן","לינקוש","22/04/24 15:26","58","52"),new MostViewed("107079","מה זה מפרכסין ?","מרדכי דב זינגר","25/04/24 18:44","807","51"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","32")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("41727","0","לחץ פיזי מתון ?","09/11/15 18:44","כז חשון","תשע"ו","18:44","עלי","מיגעים את הסוטה במשאות והליכה הלוך ושוב. מדוע לא בצום ? במניעת שינה ? האם משמע שעל פי ההלכה מותר ליגע אדם כדי שיודה בדבר שנחשד בו רק באופנים מסוימים ולא באחרים ? האם גם בדין הפלילי כך ולא אחרת ? האם בדינים של בין אדם למקום ג"כ ?
זכורני בתקופת האינתיפאדה כששירתתי במילואים בבית מעצר של חשודים ערבים במעשי טרור, שהפעילו עליהם לחץ פזי כלל לא מתון, למשל ישיבה בלתי נוחה בארון בו אי אפשר לא לעמוד ולא להתישר, באזיקה, בהפחתת מזון, בתאורה מתמדת חזקה וכדו'.
עד היכן לפי ההלכה (! ) מותרות שיטות כאלו ועינויים שונים כדי להשיג מידע והודאות ( לא סתם כדי לענות משנאה ) ?","209","","3094","True","True","False","","948","95.86.105.228","0","0","סוטה|יד ע"א",""),new Message("41728","41727",""מתני' כיצד מאיימין את העדים? (+ מקורות)","09/11/15 20:58","כז חשון","תשע"ו","20:58","אשבח",""משנה. כיצד מאיימין את העדים? [לפני הדרישה והחקירה. אשבח] על עידי נפשות, היו מכניסין אותן ומאיימין עליהן: שמא תאמרו מאומד ומשמועה, עד מפי עד, ומפי אדם נאמן. שמא אי אתם יודעין שסופנו לבדוק אתכם בדרישה ובחקירה. הוו יודעין שלא כדיני ממונות דיני נפשות. דיני ממונות - אדם נותן ממון ומתכפר לו, דיני נפשות - דמו ודם זרעותיו תלויין בו עד סוף העולם, שכן מצינו בקין שהרג את אחיו, שנאמר דמי אחיך צעקים, אינו אומר דם אחיך אלא דמי אחיך - דמו ודם זרעותיו. דבר אחר: דמי אחיך - שהיה דמו מושלך על העצים ועל האבנים...." (סנהדרין לז.)..

וכן מצינו בגמרא (ראש השנה כ.) שמול עדי-אמת שבאו להעיד על המולד עומדים "חוקרים" המפעילים עליהם אמצעים פסיכולוגיים להשתיקם ול"הטותם" מן האמת שלהם כדי שבית דין יוכלו לעבר את החודש (כמובן על בסיס ההלכה הפשוטה שבית דין רשאים לקבוע את עיבור החודש, ה"חוקרים" ידעו לעשות את כל החישובים המדוייקים לזמן המולד וחישובים אלה שעמדו לפניהם תאמו את עדות העדים!).
מקורות:
ראש השנה דף כ עמוד א וכי הא דאמר רבי יהושע בן לוי: מאיימין על העדים על החדש שנראה בזמנו לעברו, ואין מאיימין על העדים על החדש שלא נראה בזמנו לקדשו.
רש"י ראש השנה דף כ עמוד א מאיימין על העדים על החדש שנראה בזמנו - ביום שלשים, שיחרישו בשביל לעברו.
בית הבחירה למאירי ראש השנה דף כ עמוד א מאחר שמעברין את החדש לצורך אם באו עדים ביום שלשים ואמרו שראו את הלבנה ואנו צריכים לעבר מאיימין עליהם ומשתדלים לבטל עדותם כדי שיהא מעובר מאליו ואם העידו מ"מ אף אנו מעברין אותו הואיל וצריכים אנו לכך וכן אם היו צריכים לקדשו בשלשים כגון שאם נמתין עד למחר יהא יום הכפורים סמוך לשבת וכיוצא בה משאר הסבות ובאו עדים ולא נמצאת עדותם ברורה מאיימין עליהם להשתדל לקיים עדותם ואף על פי שאמרו שאין מאיימין על החדש שלא נראה כדי לקדשו בזמנו שאין כח בידינו לקדש יום שלשים בלא עדות ברורה אבל יש כח בידינו לשהות קדושו עד למחר אף על פי שנראה בזמנו לא נאמר כן אלא בניסן ותשרי שבאלו מתוך שהם ראש ועקר הקדוש צריך שלא להכשל לקדשו שלא בראיה אבל בשאר חדשים שהוצרכו לעברם מצד מה שאין פוחתין מארבעה חדשים מעוברים בשנה או לקדשו בזמנו מצד שאין מוסיפין על שמנה מאיימין על איזה שנרצה ויש פוסקין בהפך שניסן ותשרי הואיל ותקון גדול יוצא מהן למועדות מאיימין על איזה שנרצה ואף על פי שניסן מיהא אף על פי שאנו צריכים לעבורו שלא תמשך תקופת טבת עד חמשה עשר בניסן אבל קדושו אין לנו צורך מ"מ הואיל והוא עקר הקדוש אם רואים לפי מהלכות הלבנה שיצטרכו לקדשו מאיימין לקדשו שיתישרו בו כל קדושי השנה ומ"מ דוחק הוא ושטה ראשונה נראית לפי הסוגיא אם מצד מה שכתבנו שבניסן אין צריך לקדוש אם מצד שהסוגיא מתפרשת יפה לשטה ראשונה.

================================================
(נראה שתשובתי חלקית אך בכ"ז אולי מכוונת לרישא של דבריך ואולי יותר לשאלה החמישית שם).","507","","3094","True","True","False","","246","79.180.192.79","0","41727","סוטה|יד ע"א",""),new Message("41729","41727","אני מציע למחוק מהודעתך את ארבע השורות","09/11/15 21:42","כז חשון","תשע"ו","21:42","אשבח","האחרונות החל מ: "זכורני בתקופת האינתיפאדה ..." עד הסוף.
אינן תורמות ללימוד התורה ויכולות להזיק.","507","","3094","True","True","False","","146","79.180.192.79","0","41727","סוטה|יד ע"א","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82563);