var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=41382;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("למי שלא לומד דף יומי","http://daf-yomi.com/forums/Message.aspx?id=31807")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107079","מה זה מפרכסין ?","מרדכי דב זינגר","25/04/24 18:44","807","53"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","35"),new MostViewed("107082","תנורו של עכנאי: שאלת שני ימי ר&quot;ח בגמרא","שי ואלטר","28/04/24 14:41","948","23")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("41382","0","גזירה שווה והלכה למש מסיני","08/10/15 21:35","כה תשרי","תשע&quot;ו","21:35","גיל ושמחה","בעקבות דברים שהערתי עליהם בשיעור אמש אני מבקש להבהיר ולחדד:<br />הלכה למשה מסיני היא הלכה פסוקה ומוחלטת. אי אפשר לערער או לחלוק עליה.<br />גזירה שווה היא אחת מי&quot;ג מידות שהתורה נדרשת בהן אבל אין אדם דן ג&quot;ש אלא אם כן קיבלה מרבותיו. האם ניתן לומר שגזירה שווה היא הלכה למשה מסיני? אולי תיאורטית. רק לא נומר כך משום שמי שלא קיבל אותה מרבותיו וחולק על חברו, יתכן שההלכה תהיה דווקא כמותו.<br />ידועה הברייתא &quot;מעשה בתנורו של עכנאי&quot; במסכת &quot;בבא מציעא&quot; שבה חלקו חכמים על רבי אליעזר ולא הסכימו בשום אופן לקבל את דעתו למרות שהוכיח להם מאמת המים, מקירו בית המדרש ואפילו מבת-קול. מדוע? שכבר נכתב בתורה &quot;אחרי רבים להטות&quot;. ע&quot;פ הגמרא היה הקב&quot;ה יושב ושוחק באותה שעה ואומר: נצחוני  בניי! נצחוני בניי!<br />אם כן, הלכה למשה מסיני היא מה שקיבלנו במסורת ללא עוררין. מה שאפשר ללמוד מי&quot;ג מידות אף הוא הלכה למשה מסיני אבל לא הדין הוא ההלכה למשה מסיני אלא אופן קבלת ההכרעה.","363","","3126","True","True","False","","1066","5.22.129.170","0","0","נזיר|מו ע&quot;א",""),new Message("41386","41382","עוד... ואל תהי ג&quot;ש קלה בעיניך...","09/10/15 00:36","כו תשרי","תשע&quot;ו","00:36","אשבח","גְּזֵרָה שָׁוָה היא אחת מהמידות (דרכי הלימוד) שהתורה נדרשת בהן. כאשר מופיע בתורה ביטוי או מילה דומים בשני עניינים שונים - ניתן ללמוד את הדין שבענין האחד על הדין שצריך להיות בענין השני. העקרון הראש וראשון בלימוד גזרה שווה הוא ש-&quot;ואין אדם דן גזרה שוה מעצמו אלא א''כ למדו מרבו ורבו מרבו עד מֹשֶׁה רַבֵּנוּ ...&quot; (רש&quot;י במסכת סוכה דף יא עמוד ב, ד&quot;ה 'לא ילפינן'). עקרון נוסף בגזרה שווה הוא שאין לעקור את הפשט של המילה אותה דנים בגזרה שווה (ראה את הלימוד במסכת יבמות דף כד עמוד א וברש&quot;י ד&quot;ה 'ואפיקתיה' שהיוצא מן הכלל הזה הוא ביבום הנלמד על הפסוק &quot;וְהָיָ֗ה הַבְּכוֹר֙ אֲשֶׁ֣ר תֵּלֵ֔ד יָק֕וּם עַל-שֵׁ֥ם אָחִ֖יו הַמֵּ֑ת וְלֹֽא-יִמָּחֶ֥ה שְׁמ֖וֹ מִיִּשְׂרָאֵֽל&quot;). במסכת כריתות דף ה עמוד א מדגישה הגמרא, על ידי דברי אמוראים, ש-&quot;אל תהי גזירה שוה קלה בעיניך!&quot; וכך מובא שם: &quot;א''ר ינאי לעולם אל תהי גזירה שוה קלה בעיניך שהרי פיגול אחד מגופי תורה ולא לימדו הכתוב אלא מגזירה שוה...&quot;,  א''ר סימאי לעולם אל תהי גזירה שוה קלה בעיניך שהרי 'נותר' אחד מגופי תורה ולא לימדו הכתוב אלא מגזירה שוה..&quot;, אמר אביי לעולם אל תהי גזירה שוה קלה בעיניך שהרי בתו מאנוסתו הן הן גופי תורה ולא לימדה הכתוב אלא מג''ש...&quot;, אמר רב אשי: אל תהי גזרה שווה קלה בעיניך, שהרי נסקלים הן הן גופי תורה, ולא לימדה הכתוב אלא מגזרה שווה...&quot;","507","","3125","True","True","False","","161","109.64.200.190","0","41382","נזיר|מו ע&quot;א",""),new Message("41389","41386","חלילה!","09/10/15 10:05","כו תשרי","תשע&quot;ו","10:05","גיל ושמחה","לא נראה לי שכך השתמע מדבריי.<br />אדרבא! על המחלוקות הידועות בין בית שמא לבין בית הלל נאמר: &quot;אלו ואלו דברי א-לוהים חיים&quot; אבל... &quot;והלכה כבית הלל&quot;.<br />רק רציתי לחדד את ההבדל בין כל אחת מי&quot;ג מידות שהתורה נדרשת בהן לבין &quot;הלכה למשה מסיני&quot;.<br />על כל פנים ישר כוח! שווה היה לקרוא את התגובה.","363","","3125","True","True","False","","243","5.22.129.170","0","41382","נזיר|מו ע&quot;א",""),new Message("41391","41389","רק ציטטתי מהתוכן שכתבתי. ודאי","09/10/15 11:44","כו תשרי","תשע&quot;ו","11:44","אשבח","וודאי שלא משתמע מדבריך שהקלת בג&quot;ש. מצטער.","507","","3125","True","True","False","","143","109.64.200.190","0","41382","נזיר|מו ע&quot;א",""),new Message("41393","41391","תודה  <img src='/icon/2.gif'>","09/10/15 15:02","כו תשרי","תשע&quot;ו","15:02","גיל ושמחה","לא חשדתי","363","","3125","True","True","False","","213","5.22.129.170","0","41382","נזיר|מו ע&quot;א",""),new Message("41395","41393","שאלת חידוד : אמרת שאדם מקבלה מרבותיו","09/10/15 16:19","כו תשרי","תשע&quot;ו","16:19","שמואל נבון","וזה למעשה כמעט ומקביל להלכה למשה מסיני. <br />מצד שני היא לא מקבילה מצד זה שיתכן ובעל הגזרה שווה הלכה לא תהיה כמותו במחלוקת. <br />האם תוכל להפנות למחלוקות שבהם אכן לא נפסקה ההלכה כמי שמחזיק ג״ש מרבותיו. <br />וכן ואם ויש , ותוכל להפנות למחלוקות שבהם ההלכה נפסקה כמי שהביא הל״מ מרבותיו.","515","","3125","True","True","False","","138","84.228.29.85","0","41382","נזיר|מו ע&quot;א",""),new Message("41396","41395","שבת שלום","09/10/15 16:28","כו תשרי","תשע&quot;ו","16:28","גיל ושמחה","לצערי אינני בקי בכל הש&quot;ס. עם זאת אשתדל למצוא דוגמאות ספורות ולהביאן כאן.","363","","3125","True","True","False","","187","5.22.129.170","0","41382","נזיר|מו ע&quot;א",""),new Message("41406","41395","הלכה למשה מסיני","10/10/15 21:40","כז תשרי","תשע&quot;ו","21:40","גיל ושמחה","כל התורה ניתנה בסיני ורק בהמשך הדורות נוצרו מחלוקות וההלכה הוכרעה כדעת הרוב.<br />ב&quot;הלכה למשה מסיני&quot; בדרך כלל אין אסמכתא בתורה והיא גם לא מבוססת על סברה אלא על הלכה פסוקה. לעומת בכל אחת מי&quot;ג מידות שאף הן ניתנו בסיני כאמור אפשר שיהיו מחלוקות וההלכה תיקבע על פי דעת הרוב.<br />לשאלתך - לצערי אין לי הכלים לבדוק זאת ולכן פניתי לרב אברהם סתיו והנה תשובתו :<br /><br />בהחלט אפשרי. כך למשל בגמרא במסכת &quot;ערכין&quot; (יד:) לומד רבי אליעזר את סכום גאולת שדה מקנה בגזירה שווה משדה אחוזה, ואילו חכמים חולקים עליו משום שלא קיבלו גזירה שווה זו במסורת מרבותיהם, והלכה כמותם.<br /><br />תודה לרב סתיו (בתקווה שנזכה לשוב ולשמוע אותו כאן גם בעתיד).","363","","3124","True","True","False","","179","5.22.130.8","0","41382","נזיר|מו ע&quot;א",""),new Message("41407","41395","יש שחולקים על בעלי הל״מ","10/10/15 21:52","כז תשרי","תשע&quot;ו","21:52","שמואל נבון","ראה נזיר כ״ח: בסוף העמוד.<br />ולעת עתה נראה לי שגם ג״ש וגם הל״מ משקלם שווה.","515","","3124","True","True","False","","127","2.54.56.226","0","41382","נזיר|מו ע&quot;א","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82563);