var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=41150;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("למי שלא לומד דף יומי","http://daf-yomi.com/forums/Message.aspx?id=31807")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107079","מה זה מפרכסין ?","מרדכי דב זינגר","25/04/24 18:44","807","63"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","46"),new MostViewed("107082","תנורו של עכנאי: שאלת שני ימי ר&quot;ח בגמרא","שי ואלטר","28/04/24 14:41","948","33")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("41150","0","נזיר בבית הקברות וחצי שיעור","08/09/15 15:50","כד אלול","תשע&quot;ה","15:50","אחיקם קשת","בסוגיית נזיר בבית הקברות - נזיר יז: (הוזכר גם בנדרים ד.) מחלוקת רבי יוחנן וריש לקיש בהו&quot;א היא כך:<br />לכו&quot;ע אין עליו כרגע, בבית הקברות, את איסורי נזיר. אך נחלקו שלרבי יוחנן הנזירות חלה ותלויה כשתמצא מקום לחול תחול (זו לשון הגמרא בעברית, אלא שבהגדרה זו בעצמה יש לעיין), ולריש לקיש לא חלה כלל.<br />בסוגיית חצי שיעור יומא עד. רבי יוחנן אומר אסור מן התורה וסברתו דחזי לאיצטרופי. וריש לקיש אומר מותר מן התורה. (לכו&quot;ע אין מלקות - שיעורים הל&quot;מ).<br /><br />שורש המחלוקת בשתי המחלוקות הללו זהה:<br />לרבי יוחנן ציווי התורה (בפועל) מעיד לנו על כך שיש מהות (בכוח) שהיא הגורמת לדינים. ונוכל להסיק מכך שלפעמים יש את המהות הזו בלי הדינים הללו (כלומר יש שני רבדים: הדין והמהות). ריש לקיש סובר שאין מהות של הדין הנפרדת מההלכות. כלומר, יש רק את ציווי התורה למעשה (כלומר יש רק רובד אחד). <br /><br />לכן אצלנו ריש לקיש אמר שכיון שבבית הקברות את את דיני נזיר - ע&quot;כ זה אומר שאין נזירות כלל. רבי יוחנן אומר שאע&quot;פ שאין את דיני הנזיר, יש את המהות. כרגע הדינים לא יכולים לחול, אבל כשהוא יצא המהות תיצור את הדינים (נוסיף שלדבריו כל מי שמקבל נזירות בעצם מקבל את המהות, והמהות גורמת לדינים, וכאן הוא קיבל את המהות והדינים עדיין לא יכולים לחול, וכשהם יוכלו לחול המהות תיצור אותם כמו בכל נזירות).<br /><br />גם בחצי שיעור מסבירים חלק מהאחרונים שסברת חזי לאיצטרופי פירושה שאם התורה אוסרת כזית חזיר, זה מעיד שהחזיר הוא מאוס וממילא גם ח&quot;ש אסור מה&quot;ת. כלומר לרבי יוחנן ציווי התורה על כזית מעיד שיש מהות, וממילא היא קיימת גם כשאין שיעור. לריש לקיש יש רק את דיני התורה, וכיוון שבחצי שיעור התורה לא חייבה מלקות, ע&quot;כ אין בו שום מהות ושום איסור.<br /><br />נדגיש שוב שכל זה מסביר את מחלוקתם לפי ההו&quot;א, וכמו שכותב הסטייפלר בדיון דומה, קוב&quot;ה חדי בפלפולא דאורייתא (וגם אם אינו להלכה, בוודאי יש בו מהות...)","510","","3157","True","True","False","","924","95.86.97.103","0","0","נזיר|טז ע&quot;ב",""),new Message("41163","41150","הצעה אחרת","09/09/15 10:02","כה אלול","תשע&quot;ה","10:02","אור חדש","נחל' בשאלת הגדר של הכלל ש&quot;כל העומד להעשות כעשוי דמי&quot; (בלש' ר&quot;ז &quot;כל הראוי לבילה...&quot;)<br />לריו&quot;ח כשאין מניעה מציאותית להשלמת התהליך הגם שהלכתית יש בעיה בהשלמתו אמרינן שכבר נכמר הכל וכאילו נעשה בשלמות, לכן אסור גם בח&quot;ש והנזירות באה לעולם הגם שהלכתית יש בעיה להמשיך באכילה או בקיום הנזירות.<br />לר&quot;ל גם מניעה חיצונית כמו &quot;הלכה&quot; מבטלת כח ההשלמה וממילא לא עושים צירוף.<br />למסקנה המחל'  הנ&quot;ל לא נוגעת לנזירות כיוון שיש מושג של &quot;נזיר טמא&quot; שהוא נזיר גמור וא&quot;כ אין כאן שום צורך בהשלמת נזירותו.<br />כל שנחלקו זה אם דברי התורה על נזיר שהיה טהור ונטמא הינם בדווקא או לדוגמא בעלמה אבל כוללים גם אחד שלא היה טהור כלל<br />כעין השאלה אם &quot;דיברה תורה בדבר ההווה&quot;","458","","3156","True","True","False","","160","37.26.148.143","0","41150","נזיר|טז ע&quot;ב","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82598);