var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=40679;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("האם אתה פנוי לסייע בהפצת תורה?","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=5084")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107079","מה זה מפרכסין ?","מרדכי דב זינגר","25/04/24 18:44","807","70"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","56"),new MostViewed("107082","תנורו של עכנאי: שאלת שני ימי ר"ח בגמרא","שי ואלטר","28/04/24 14:41","948","50")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("40679","0","שאלה בפשט הגמרא","12/08/15 21:14","כז אב","תשע"ה","21:14","מענה קולי","שאלה שהתקבלה במענה הקולי של פורטל הדף היומי:

בדף פ. הגמרא מעמידה את לשון הנדר מהמשנה: "קונם הנאת רחיצה עלי לעולם אם ארחץ" ואז שואלת הגמרא שאם זה לשון הנדר אז דברי ר' יוסי היו צריכים להיות "תנאי זה אין בו משום עינוי נפש".

עד כאן ברור, מה שלא הבנתי זה למה בניסיון ההעמדה הבא של הגמרא: "קונם הנאת רחיצה עלי לעולם אם ארחץ היום", הגמרא לא שואלת את אותה שאלה על לשון ר' יוסי. גם במקרה הזה ר' יוסי אומר שבתנאי אין עינוי נפש.","126","","3185","True","True","False","","899","80.246.133.247","0","0","נדרים|פ ע"א",""),new Message("40681","40679","זו קושיית רבינו יונה","13/08/15 02:21","כח אב","תשע"ה","02:21","דוד כוכב","לשון הר"ן:
"וליכא לאקשויי הכא כדמקשינן לעיל: אי הכי ליתני רבי יוסי אומר תנאי זה אין בו ענוי נפש. משום דאי הוה תני הכי הוה משמע ענוי נפש הוא דלא הוי, אבל דברים שבינו לבינה הוי, דהאי לישנא הכי משמע כדמוכח לקמן בהדיא. וניוול דחד יומא לרבי יוסי אפילו מדברים שבינו לבינה לא הוי. כך פי' הרב ר' יונה ז"ל".","125","","3184","True","True","False","","216","95.86.89.241","0","40679","נדרים|פ ע"א",""),new Message("40682","40679","כי אין אפילו חשש לניוול","13/08/15 05:33","כח אב","תשע"ה","05:33","עם הארץ","באוקימתא השלישית אין בכלל ניוול לרבי יוסי במניעת רחיצה ליום אחד ,שתמנע להתרחץ ליום אחד ואז לא תאסר עולמית.
ולכן לא מקשה הגמרא באותה לשון כי אין פה אפילו ניוול לר׳ יוסי.
שים לב להבדל בלשונות
אוקימתא שניה : ״ ולניוול לא חיישינן״
אוקימתא שלישית : ״ ניוול דחד יומא לא שמיה ניוול״","248","","3184","True","True","False","","254","107.143.89.119","0","40679","נדרים|פ ע"א","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82611);