var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=40572;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("האם אתה פנוי לסייע בהפצת תורה?","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=5084")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107085","בורדרליינית !","מרדכי דב זינגר","30/04/24 13:22","807","65"),new MostViewed("107093","הגהות הגר"א ב"מ סד","אוריאל שלמוני","02/05/24 10:18","605","49"),new MostViewed("107091","המתרגם ומזרעך לא תתן להעביר למולך ...","איתן","02/05/24 02:13","123","48")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("40572","0","האם ר"ע חולק על כך שפותחין בכתובה?","28/07/15 12:23","יב אב","תשע"ה","12:23","Almuaddib","משנה:

פותחין לאדם בכתובת אשתו
ומעשה באחד שנדר מאשתו הנאה, והיתה כתובתה ת' דינרים,
ובא לפני ר''ע, וחייבו ליתן לה כתובתה.
אמר לו: רבי! ח' מאות דינרין הניח אבא. נטל אחי ד' מאות, ואני ד' מאות; לא דיה שתטול היא מאתים ואני מאתים?!
א''ל ר''ע: אפי' אתה מוכר שער ראשך - אתה נותן לה כתובתה!

אמר לו: אילו הייתי יודע שהוא כן - לא הייתי נודר!

והתירה רבי עקיבא:



רבי עקיבא לא פותח לו בכתובה, אלא מוליכו לכך שהוא עצמו יפתח בכתובה.


האם רבי עקיבא חלק על חכמים? האם סבר שאין פותחים לו לאדם בכתובת אשתו, ולכן כך סיבב את הדברים?","107","","3205","True","True","False","","878","209.88.198.77","0","0","נדרים|סה ע"ב",""),new Message("40573","40572","נראה קצת מבודח !","28/07/15 12:33","יב אב","תשע"ה","12:33","עלי","כי ר"ע היה קרח ודווקא אשתו אולי מכרה שערותיה בעוניים כשהיה מוציא לה הקש משערה ...ברם נראה לי שזו עצמה היתה דרכו העקיפה לפתוח בכתובתה.","209","","3205","True","True","False","","167","194.114.146.227","0","40572","נדרים|סה ע"ב",""),new Message("40574","40573","דרכו העקיפה לפתוח בכתובתה","28/07/15 15:12","יב אב","תשע"ה","15:12","דוד כוכב","וכן משמע מכך שהגמרא לא הקשתה וענתה כדרכה כך: "מעשה לסתור?! חסורי מיחסרא והכי קתני: פותחין לאדם בכתובת אשתו. רבי עקיבא אומר: אם מעצמו פתח מתירין לו. ומעשה באחד... ובא לפני ר''ע וכו' ".

ועוד, שלא מצינו לרבי עקיבא שיחלוק ויצריך בשאר פתחים שיפתח מעצמו.","125","","3205","True","True","False","","169","164.138.117.211","0","40572","נדרים|סה ע"ב",""),new Message("40576","40574","והרי זו בדיוק השאלה: מדוע בדרך עקיפה?","28/07/15 16:44","יב אב","תשע"ה","16:44","Almuaddib","אם אינו חולק, מדוע שלא יפתח רבי עקיבא בעצמו בכתובת האשה, נוסח "לו היית יודע שתיאלץ לגרשה ולשלם לה כתובתה" וכו'.

אך לא כך פתח רבי עקיבא, אלא סיבב שהאיש עצמו יפתח בכתובה. בעקיפין. ועל כך שאלתי דלעיל, מדוע לא יפתח באופן ישיר, הרי זו דעת חכמים - שפותחים בכתובת האשה.
והחיסורי מחסרא שלך מיותר לחלוטין. שהרי בכל המקרים בהם יש צורך לומר שבית הדין פותחים - האדם עצמו פותח לכולי עלמא. אפילו כאשר חכמים קובעים שאין בית הדין פותח - כמו בנולד - לאדם הנודר עצמו מותר לפתוח בכך. המחלוקת היא רק לגבי בית הדין, לא לגבי האדם. האדם עצמו, פותח אפילו בנולד ואפילו בכבוד הוריו.

ועל כן חוזרת השאלה, ותוקפה עומד: מה ראה רבי עקיבא שלא לפתוח בכתובת האשה?","107","","3205","True","True","False","","172","209.88.198.77","0","40572","נדרים|סה ע"ב",""),new Message("40578","40576","פיקחותו של רבי עקיבא","28/07/15 23:46","יב אב","תשע"ה","23:46","דוד כוכב","מה ראה רבי עקיבא לסובב כך שיפתח אותו אחד בעצמו?

ניתן לענות על פי המעשה דלעיל, בדף כג ע"א:
"רבי ישמעאל בר רבי יוסי הוה ליה נדרא למישרא, אתא לקמייהו דרבנן, אמרו ליה: נדרת אדעתא דהכי? אמר להו: אין. נדרתא אדעתא דהכי? אמר להו: אין. כמה זימנין. כיון דחזא ההוא קצרא דמצטערי רבנן, מחייה באוכלא דקצרי, אמר: אדעתא דמחי לי קצרא לא נדרי, ושריה לנפשיה".

רבי ישמעאל בר רבי יוסי היה חכם, ואיזהו חכם הרואה את הנולד (מסכת תמיד דף לב ע"א), ובשעת נדרו היה תקיף בדעתו לנדור גם על דעת מיני אונסי דשכיחי. וקשה היה להניאו ולמצא לו פתח שירצה את דעתו. ורק המעשה המפתיע בכובס הצליח לזעזע את עקשותו ולרצותו שראוי היה שלא היה נודר.

אף אותו שנדר מאשתו הנאה, אילו היה פותח לו רבי עקיבא מיד וכלאחר יד בכתובת אשתו בשיגרא דהתירא, בעוד שמחשבתו נתונה בכעסו עליה, היה עלול להתחזק בדעתו ולהשיב: אף על פי כן! ואולם, "רבי שמעון בן אלעזר אומר אל תרצה את חבירך בשעת כעסו... ואל תשאל לו בשעת נדרו" (אבות ד משנה יח). לכן המתין רבי עקיבא עד שכל תשומת לבו של הנודר תהיה נתונה בצערו על איבוד ממונו, כי אז יפוג כעסו ממילא.

גם נראה שרבי עקיבא רצה להשיב את ה'עזר כנגדו' של הנודר, דוקא באמצעות "עזר כנגדו" - כלומר לעזור לו באמצעות התנגדותו. היות ורבי עקיבא הבחין שבפניו מרא דאיפכא - שש אלי קרב. וסביר שמשום כך גם התעמת עם אותה שהיתה 'כנגדו' היות ו'לא זכה'. להציע לאדם שכזה להתחרט - ודאי יגרום לו לווקטור הפוך של התנגדות, כנ"ל. ודוקא הכרזה תקיפה בניסוח מבזה על חובת התשלום, היא שתניאו לגרום לו לשמוט את השטיח מתחת לנדר כולו.","125","","3205","True","True","False","","172","164.138.117.211","0","40572","נדרים|סה ע"ב",""),new Message("40581","40578","דרוש יפה דרשת - חבל שללא בסיס כלשהו","29/07/15 09:35","יג אב","תשע"ה","09:35","Almuaddib","","107","","3204","False","True","False","","137","209.88.198.77","0","40572","נדרים|סה ע"ב","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82652);