var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=40537;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("המלצה לגולשים","http://www.daf-yomi.com/forums/Message.aspx?id=1505")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107079","מה זה מפרכסין ?","מרדכי דב זינגר","25/04/24 18:44","807","56"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","37"),new MostViewed("107082","תנורו של עכנאי: שאלת שני ימי ר"ח בגמרא","שי ואלטר","28/04/24 14:41","948","25")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("40537","0","למה צריכים יבול כפול לאותו סוג שנה?","24/07/15 12:52","ח אב","תשע"ה","12:52","אליצפן","התלמוד הבבלי (מסכת נדרים דף סא עמוד א) מנסה לברר לכמה שנים צריך יבול לפני שמיטה ויובל: “ועשת את התבואה לשלש השנים” - הרי כאן ארבע!

מפרש המיוחס לרש”י: "שנה ששית ושנה שביעית ושמינית עד קצירתה. ואי [נמי] אמרת אין יובל עולה למנין שבוע הרי כאן ארבעה שנים שצריכה לעשות לארבע שנים כיצד שנת מ"ח היא ששית ותבואה שלה צריכה לששית עצמה ולשנת ארבעים ותשע שהיא שמיטה ולשנת חמשים שהוא יובל ולשנת חמשים ואחת עד הקציר הרי ארבע שנים”

אם יבול שנה 48 (השישית) מספיק גם לשנה זו, מדוע שלא יהיה היבול של השנה ה-51 (הראשונה) כבר מצוי כבר באותה שנה? למה צריך יבול ל-4 שנים מספיק רק ל-3 יבולים לקראת היובל, ול-2 יבולים לקראת כל שמיטה?

כמו שיבול לפני השמיטה/יובל מספיק לאותה שנה, כך היבול של השנה שלאחר השמיטה/יובל יספיק כבר לאותה שנה?

למה צריכים יבול כפול לאותו סוג שנה?","502","","3203","True","True","False","","962","85.64.120.223","0","0","נדרים|סא ע"א",""),new Message("40538","40537","מקצת השנה ככולה.","24/07/15 13:27","ח אב","תשע"ה","13:27","דוד כוכב","לשון רש"י ויקרא פרשת בהר פרק כה פסוק כא:
"לשלש השנים - למקצת הששית מניסן ועד ראש השנה, ולשביעית ולשמינית, שיזרעו בשמינית במרחשון ויקצרו בניסן".

אם תרצה לחלק את השנה ב"סכינא חריפה" באיזו נקודת זמן בסברת "ממה נפשך", תגיע אמנם לחישוב של שנה אחת פחות. אך באופן כללי אוכלים בתבואת השישית גם בשישית עצמה, וגם זקוקים לה לשנה שאחר היובל או השמיטה. ועוד שתאריך הנבת היבול אינו תמיד זהה בדיוק.","125","","3203","True","True","False","","258","164.138.117.211","0","40537","נדרים|סא ע"א",""),new Message("40539","40537","עד שאתה שואל","24/07/15 13:31","ח אב","תשע"ה","13:31","עלי","על ההבנה של ציווי הברכה מהקב"ה, שאל אם נזכר ועל מתי בתנ"ך בכלל שאי פעם התקיימה ברכה זו. יש הסברים שונים על שאלתך ( מובאים למשל בספרו של הרב גרוזמן על השמיטה ).
ברם עד שאתה שואל שאלתך, אשאל אני הרי לכאורה לשון הכתוב היא כתנאי, כלומר אם שואלים מה נאכל התשובה היא שיהיה מה לאכול ולכן אפשר יהיה לקיים את השמיטה כי תהיה ברכה עודפת בשנים שלפני השמיטה. אך לפי זה יוצא שאם לא תהיה ברכה כזו ולא יהיה ( מספיק ) מה לאכול, שאין חובה לקיים את השמיטה, ואם כן תהא נשמטת השמיטה מבסיסה, שהרי לכאורה כל כולה ניסיון של ביטחון בחסדי ה' ! לא ראיתי שום התייחסות בחז"ל\\ מהראשונים ועד האחרונים התייחסות של ממש לשאלה שכזו ואשמח לקרא תגובות.
אולי יש אפשרות לפרש לגבי קיום ברכה כזו במגילת רות, בה כתוב 'כי שמעה ( נעמי ) בשדה מואב כי פקד ה' את עמו לתת להם לחם'. וכי יעלה על הדעת שרק עתה הסתיים הרעב ביהודה הרי החל לפני יותר מעשר שנים ?! ואם תאמר שעד עתה היו כבושים והיה רעב בגלל הכיבוש ועתה יש לחם מפאת השחרור, מה החידוש ששמעה זאת בשדה מואב הרי שם היתה ? אלא ודאי שבשדה מואב דברו על כך ( המואבים בינם לבין עצמם). ומה זה מעניין את המואבים אם יש לחם ביהודה ומדוע ה' עשה זאת לדבריהם, אלא אם זו תופעה יוצאת דופן שאינה טבעית, ולכן אפילו המואבים קבעו שה' פקד את עמו לתת להם לחם, ואם כן היה זה באופן יוצא מגדר הרגיל ורומז לברכה יתירה בשנה שישית ערב שמיטה ! וזו הסיבה שנעמי החליטה לשוב כי לא די שעברה טרגדיות במואב שלא רצתה יותר להיות שם ( שאילו זו היתה סיבת שובה היה לו לכתוב שזו הסיבה ) אלא שמעה שביהודה ה' השיב השגחתו על עמו, אמרה לעצמה שגם עליה ישגיח הקב"ה ויושיע ( ואי אפשר לומר שמהשפע תהא תועלת לה כי לא היה בכוונתה לשוב לזרוע ולגדל תבואה אם כן מה יועיל לה אישית שיש שוב לחם ביהודה ? הרי אף אחד אינו מחכה לה שם ונוטרים לה ודאי טינה שם על נטישת הארץ ) ולכן החליטה לשוב עתה ולא קודם ולא אח"כ. וצ"ע.","209","","3203","True","True","False","","175","95.86.121.168","0","40537","נדרים|סא ע"א",""),new Message("40541","40539","ואם כבר שואלים על שמיטה","24/07/15 13:45","ח אב","תשע"ה","13:45","עלי","אפשר לשאול גם, הרי שבעים שנות החורבן בין בית ראשון לשני הן בין השאר כנגד שנות הכיבוש של עם ישראל בתקופת השופטים ( למשל י"ח של מואב ומ' של פלשתים ) כמובא בסדר עולם רבה ובפירש"י על התורה ב'בחקתי'. האמנם בשנים אלו לא שמרו שמיטה ובתקופות בהן שלט שופט בישראל שמרו ? ומה ראיה לכך ? ואם אמנם כן, הרי משמע שבאמת כשהיה המצב הכלכלי קשה בגלל הכיבוש לא שמרו שמיטה ( כפי שהותרה לצורך האכלת צבא המלכות ), ואם כן עולה השאלה הרי אנוסים היו ולמה נענשו על זה דווקא בשבעים שנות גלות וחורבן ( ולא על ע"ז וכדו' ) ?","209","","3203","True","True","False","","170","95.86.121.168","0","40537","נדרים|סא ע"א",""),new Message("40594","40541","למה נראה לך שלא נענשו על ע"ז ?","03/08/15 13:07","יח אב","תשע"ה","13:07","הודו_כי_טוב","למה נראה לך שהייתה גלות רק בגלל שלא שמרו שמיטה
על מה נאמר "ותקיא הארץ אתכם" ?","207","","3193","True","True","False","","204","46.19.85.138","0","40537","נדרים|סא ע"א",""),new Message("40602","40594","לא כך כתבתי","04/08/15 09:33","יט אב","תשע"ה","09:33","עלי","כתבתי ש-70 השנים של הגלות בין בית ראשון לשני הן - לפי סדר עולם רבה - כנגד 70שמיטות שלא שמרו בתקופת השופטים ובית ראשון. ברם חשבון השנים כולל רק שנים בהן היו ישראל משועבדים לעמים זרים ולא את השנים בהן היה שופט בישראל. ראה שם את החשבון. על זה שאלתי אם רק בשנים אלו לא שמרו שמיטה ואם בגלל קושי השעבוד, ואם אמנם כן, הרי יוצא שאנוסים היו ואם כן יש לשאול מדוע נענשו. ברור שהיו יכולות להיות סיבות נוספות לגלות ולענישה בכלל כמו ע"ז וג"ע, אך אם מיחסים את 70 שנות הגלות לשמיטות שלא שמרו, צריך להיות קשר סיבתי ישיר ביניהן וזה לא ניכר.
כלומר לא רק בגלל אי שמירת שמיטה גלו אך גם בגלל זה, וחשבון 70 השנה קשור בדווקא ישירות לאי שמירת השמיטין.על זה הערתי שלכאורה קשר זה אינו מובן, ואם תמצא דרך להסבירו כראוי, יישר.","209","","3192","True","True","False","","157","194.114.146.227","0","40537","נדרים|סא ע"א","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82598);