var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=40382;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("האם אתה פנוי לסייע בהפצת תורה?","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=5084")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107082","תנורו של עכנאי: שאלת שני ימי ר&quot;ח בגמרא","שי ואלטר","28/04/24 14:41","948","72"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","63"),new MostViewed("107085","בורדרליינית !","מרדכי דב זינגר","30/04/24 13:22","807","57")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("40382","0","דברי רבי יהודה - מי חולק עליו?","14/07/15 09:53","כז תמוז","תשע&quot;ה","09:53","זילבר פדואל","משנה &quot; מן הצלי אין אסור אלא מן הצלי של בשר <u>דברי רבי יהודה</u>&quot;<br /><br />מי חולק עליו?<br />הרי העיקרון שאומר מוזכר לעיל בכל המשניות <br />לא מצאתי מי שמתייחס לכך","504","","3217","True","True","False","","871","213.151.40.11","0","0","נדרים|נא ע&quot;ב",""),new Message("40390","40382","עיין בפירוש הרמב&quot;ם למשנה","14/07/15 13:02","כז תמוז","תשע&quot;ה","13:02","Almuaddib","","107","","3217","False","True","False","","104","82.81.160.69","0","40382","נדרים|נא ע&quot;ב",""),new Message("40438","40390","עיינתי בפיהמ'ש ולא הבנתי","17/07/15 11:33","א אב","תשע&quot;ה","11:33","זילבר פדואל","","504","","3214","False","True","False","","124","109.65.149.208","0","40382","נדרים|נא ע&quot;ב",""),new Message("40439","40438","[ללא נושא]","17/07/15 13:58","א אב","תשע&quot;ה","13:58","הראל","מן הכבוש - אין אסור אלא מן הכבוש של ירק.<br />כבוש שאני טועם - אסור בכל הכבושים.<br />מן השלוק - אינו אסור אלא מן השלוק של בשר.<br />שלוק שאני טועם - אסור בכל השלוקים.<br />מן הצלי - אין אסור אלא מן הצלי של בשר, <span class='bordeaux'><b>דברי ר' יהודה</b></span>.<br />צלי שאני טועם - אסור בכל הצלויים.<br />מן המליח - אין אסור אלא מן המליח של דג.<br />מליח שאני טועם - אסור בכל המלוחים.<br /><br /><a target='_blank' rel='nofollow' href='http://daf-yomi.com/MediaPage.aspx?id=73300'>בשיעור אונליין</a> (דקה 34:10 ואילך) הזכרנו בקצרה 3 שיטות בדבר:<br />1 - <b>כל </b>דברי המשנה הם ר' יהודה וחכמים חולקים עליו (וכ&quot;כ בלח&quot;מ בדעת הרמב&quot;ם).<br />2 - בלחם משנה סיים שלא מצאנו חולק על דברי ר' יהודה.<br />3 - מהרמב&quot;ם משמע שסובר שלגבי <b>צלי ושלוק</b> נחלקו חכמים על ר' יהודה והלכה כרבנן (ולפ&quot;ז דברי ר' יהודה נאמרו גם לגבי צלי וגם לגבי שלוק) (וכ&quot;כ הב&quot;ח בדעת הרמב&quot;ם)..<br /><br />לחם משנה הלכות נדרים פרק ט הלכה ג <br />נדר או נשבע מן הכבוש כו'. דברי רבינו ז&quot;ל מתמיהין ומה שפירש הרב כ&quot;מ ז&quot;ל דמתני' פירש רבינו ז&quot;ל דלא חילקה בין כבוש לכבוש אלא בין דרך לקרות כבוש לכל הכבושים לאין דרך לקרות כבוש לכל הכבושים, לא ידעתי היכן נרמז זה בלשון המשנה ועוד מאי שנא דפריש רבינו הך מתני' בכי הך גוונא טפי מכל הני מתני' דלקמן דמייתי רבינו ז&quot;ל בהך פירקין הנודר בכך מותר בכך או אסור בכך דמשמע דרבינו ז&quot;ל מפרש אותם היכא דליכא מנהג כלל דילך אחר הלשון כפי מה שנפרש במשנה גם כאן היל&quot;ל הכי. לכך נ&quot;ל לומר דמשום דאמר במשנה מן הצלי אינו אסור אלא מן הצלי של בשר דברי ר' יהודה משמע ליה לרבינו ז&quot;ל דכולה מתני' במלוח וכבוש ושלוק וצלי דמחלק בין היכא דאמר בה&quot;א להיכא דלא אמר ה&quot;א כוליה חדא מילתא היא דכולה מתני' בחד טעמא הוי וא&quot;כ כולה מתני' ר' יהודה היא ורבינו כתב בפירוש המשנה על הא מתני' אין הלכה כר' יהודה משמע דאית ליה דמשום דקאמר מתניתין דברי רבי יהודה משמע דרבנן פליגי עליה והלכתא כוותיהו ולכך חילק בין שלוק להשלוק משום דמתני' דלא כהלכתא ולכך לא תלה הדבר אלא במנהג המקום. זה נ&quot;ל לתת קצת טעם לדבריו לפי מה שראיתי בפירוש המשנה שכתבו אין הלכה כר' יהודה. ומ&quot;מ לא ידעתי טעם נכון למה נדחה דברי ר' יהודה מהלכה כיון שלא מצינו מחלוקת עליו בפירוש:<br /><br />ב&quot;ח יורה דעה סימן ריז <br />ט אמר קונם כבוש עלי וכו'. משנה שם (דף נ&quot;א ב) מן הכבוש אינו אסור אלא בכבוש של ירק כבוש שאני טועם אסור בכל הכבושים מן השלוק אינו אסור אלא בשלוק של ירק דברי רבי יהודה שלוק שאני טועם אסור בכל השלוקים מן הצלי אינו אסור אלא מן הצלי של בשר דברי רבי יהודה צלוי שאני טועם אסור בכל הצלויין מן המלוח אינו אסור אלא מן המליח של דג מליח שאני טועם אסור בכל המלוחין כך היא הגירסא בפסקי הרא&quot;ש וכך היא גירסת התוספות ומפרש רבינו דהחילוק הוא בין אמר קונם כבוש עלי ולא אמר שאני טועם ובין אמר כבוש שאני טועם וכן בכולם. אבל הרמב&quot;ם בפירוש המשנה כתב דהחילוק הוא בין אמר הכבוש בה&quot;א ובין אמר כבוש בלא ה&quot;א וכן בכולם והר&quot;ן כתב שני הפירושים...<br />ואיכא לתמוה בדברי הרמב&quot;ם שלא כתב בפרק ט' אלא דין כבוש ומלוח והשמיט דין צלוי ושלוק. ונ&quot;ל דהרב מפרש דרבי יהודה הוא דמחלק בין הצלי והשלוק בה&quot;א ובין צלי ושלוק בלא ה&quot;א אבל רבנן פליגי עליה דאף באמר הצלי השלוק בה&quot;א אסור בכל הצלויים והשלוקים דכל שנצלה ושנשלק קוראים אותם בה&quot;א והלכה כרבנן וכן כתב הרב בפירוש המשנה ואין הלכה כרבי יהודה. ונראה דהכריח הרמב&quot;ם ז&quot;ל לפרש כך מדתנן הנודר מן המבושל מותר בצלי ובשלוק משמע אבל במבושל אסור בכל דבר מבושל ואף על גב דנדר ואמר המבושל בה&quot;א אפילו הכי כל מה שהוא מבושל בכלל המבושל הוא א&quot;כ הוא הדין צלוי ושלוק:<br />וטעמא דמילתא דדוקא כבוש ומליח דדרך הוא לכבוש ולמלוח הרבה ביחד למכרן אחת אחת וסתם כבוש הוא ירק וסתם מליח הוא דג א&quot;כ הכבוש המליח בה&quot;א מורה על סתם כבוש וסתם מליח אבל צלוי ושלוק אין דרך לצלות ולשלוק הרבה ביחד ולמכרן אחת אחת אלא כל אחד צולה ושולק מה שצריך לו לפי שעה א&quot;כ לכל דבר צלוי קורין אותו הצלי בה&quot;א וכן השלוק בה&quot;א וזהו שלא הזכיר הרמב&quot;ם דין צלוי ושלוק והניחו על מה שכתב דבנדרים הלך אחר לשון בני אדם דהשתא ידעינן דבנודר מן הצלוי ומן השלוק אסור בכל דבר הצלוי והשלוק:","46","","3214","True","True","False","","325","84.94.81.172","0","40382","נדרים|נא ע&quot;ב","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82640);