var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=40339;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("הודעה למגידי שיעורים ולמשתתפי השיעורים","http://www.daf-yomi.com/forums/Message.aspx?id=638")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107082","תנורו של עכנאי: שאלת שני ימי ר"ח בגמרא","שי ואלטר","28/04/24 14:41","948","67"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","61"),new MostViewed("107084","מי שמלווה כסף בריבית לא יקום בתחיית המתי","לינקוש","28/04/24 18:14","58","55")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("40339","0","תולדות ר' עקיבא בדף של היום מול מקבילות","13/07/15 02:05","כו תמוז","תשע"ה","02:05","איתן","בדף של היום מסופר על נישואי ר' עקיבא לרחל בת כלבא שבוע, (ואולי גם לאשת טורנוס רופוס), וישנם כמה שינויים מהסיפור שהיה בכתובות, והעיקרי שבהם הוא ששם לא הוזכר שנישאו אלא שקידש אותה ותיכף הלך ללמוד. ואילו באבות דר' נתן פרק ו' משנה ב' מסופר שהיה בן ארבעים ולא למד כלום והלך ללמוד יחד עם בנו.

קראו מאמר של הרב איתם הנקין המציע כיצד ליישב את כל אלו.

אם הקישור לא נפתח - הכנסו לבלוג של הרב הנקין, המלא וגדוש ממאמריו ומחקריו, ואתרו שם את המאמר. (פורסם בשנת תשע"א).","123","","3216","True","True","False","","1616","212.76.124.55","0","0","נדרים|נ ע"א",""),new Message("40343","40339","תמצית המאמר של הרב איתם הנקין","13/07/15 07:52","כו תמוז","תשע"ה","07:52","איתן","תחילה הקדמה:
במסכת עירובין ס"ג ע"א מסופר על תלמיד של ר' אליעזר שהורה הלכה בפניו, ולא הוציא את שנתו. ומספר רבה בר בר חנה בשם ר' יוחנן אותו תלמיד יהודה בן גוריא שמו והיה רחוק ממנו שלוש פרסאות ומסקנת הגמרא שר' יוחנן לא אמר זאת כדי ללמדנו הלכה שגם במרחק שלוש פרסאות אסור להורות בפני רבו, אלא שמו ושם אביו למה אלא שלא תאמר משל היה.
למדנו מכאן שמאורעות המסופרים בתלמוד הם לעיתים סיפורים חינוכיים ולא עובדות הסטוריות. אבל כאשר מציינים פרטים ריאליים - הרי זו ראיה שמדובר על מעשה שהיה.
ומכאן גם למעשי ר' עקיבא: היות ומדובר על דמות מוכרת - הרי שכל הסיפורים היו גם היו. ומעתה מוטל עלינו להבין את הסתירות שבינהם.
עד כאן ההקדמה.

תמצית הדברים של הרב איתם הנקין:
בכל מקום הגמרא מתארת את מה שהיה נחוץ לה באותה סוגיא. בכתובות היה הנושא תלמידי חכמים היוצאים ללמוד תקופות ארוכות מחוץ לביתם; ואילו כאן הנושא הוא עוניו הגדול של ר' עקיבא, והתעשרותו אחר כך - בדומה למה שסופר לפני כן על ר' יהודה תלמידו.
משני אלו אנו למדים כי אמנם ר' עקיבא הבטיח לרחל שילך ללמוד תורה, אבל לא עשה זאת מייד כשקידשה.
מתוך אבות דר' נתן אנו למדים - בין השורות - שהתהליך לא היה פשוט כלל, וגם מספר שנים אחרי נישואיו, כשכבר יש לו בן, עדין לא החל ר' עקיבא בלמוד ממש. אבל משהחליט - ישב ולמד והיה לגדול בישראל.

כמובן עדיף לקרוא את כל הדברים בפנים.
אח"כ ראיתי שגם שוטנשטיין (הערה 23) הלך בדרך הזו.","123","","3216","True","True","False","","385","212.76.124.55","0","40339","נדרים|נ ע"א",""),new Message("40347","40339","אינני רואה סתירה","13/07/15 11:43","כו תמוז","תשע"ה","11:43","דוד כוכב","כתבת שבכתובות לא הוזכר שנישאו אלא שקידש אותה ותיכף הלך ללמוד.

זה לשון מסכת כתובות דף סב ע"ב:
"אמרה ליה: אי מקדשנא לך אזלת לבי רב? אמר לה: אין. איקדשא ליה בצינעה ושדרתיה. שמע אבוה אפקה מביתיה, אדרה הנאה מנכסיה. אזיל יתיב תרי סרי שנין בבי רב. כי אתא, אייתי בהדיה תרי סרי אלפי תלמידי".

לא הוזכר כלל שנשא אותה! והרי ודאי נשאה וגם נולדו להם בנים. אלא בהכרח לא הוזכרו כל הפרטים, והנישואין וגם אירועים נוספים קרו ביני וביני, ואין שום סיבה לטעון שהנישואין היו דוקא לאחר "ושדרתיה". ואדרבה, מהמקבילה בנדרים עולה שהמילה "בצינעה" איירי לא רק על הקידושין אלא גם על הנישואין. כוונתי לגירסה בכת"י רומי: "אזלא ואיתנסיבה ליה בסיתרא. הוה גנו בי תיבנא..." (דלא כגירסת המפרש: "אזלא ואיתנסיבה ליה. בסיתוא הוה גנו בי תיבנא". בכת"י מינכן לא ברור לענ"ד). ואף שהמילה "ושדרתיה" כתובה לפני "שמע אבוה וכו'", אפשר שמילת ושדרתיה נכתבה אגב האמור לפני כן: "אמרה ליה: אי מקדשנא לך אזלת לבי רב? אמר לה: אין. איקדשא ליה בצינעה ושדרתיה" - כלומר שגם אחר כך דרשה שיבצע את התחייבותו והוא אכן ביצע. ורק אחר כך חוזרת הגמרא לעסוק בתגובת אביה שאירעה כבר לפני כן, ואין מוקדם ומאוחר.","125","","3216","True","True","False","","236","164.138.117.211","0","40339","נדרים|נ ע"א",""),new Message("41410","40339","בהערה 5 בעמוד 35 כותב הרב איתם הי"ד:","11/10/15 13:29","כח תשרי","תשע"ו","13:29","אשבח","" ראה למשל: א׳ שטיינמן, באר התלמוד(הוצ' מסדה,ת"א תשכ־ג) כרך ב׳ עמ׳ 9-42. חיבור זה אמנם איננו מתיימר להיות חיבור מדעי, ולא נזקק לתאוריות של חוקרי ספרות חז״ל, אך מחברו נוקט חופש ספרותי רחב מאד בכל הנוגע לקורות ר׳ עקיבא, על סמך פירוש יצירתי ביותר של מקורות שונים, כנראה מתוך הנחה סמויה שמקורות אלו בלאו הכי אינם מדוייקים". (ראה במאמר את הקשר ההערה).

כדי להבין הערה זו לאמיתה ובעומק לימודו של הקדוש, ובעיקר החלק שהדגשתי, צריך לענ"ד שני דברים: 1. לקרוא שם 2. לדעת מהי הביוגרפיה של מחבר "באר התלמוד".
מאחר שכרכי הספר "באר התלמוד" המדובר בהערה נדירים ומאחר שהם בספרייתי, עמלתי מעט כדי להביא לפניכם את המאמר על רבי עקיבא - מדפי הספר לפורמט קובץ PDF. (רמז לבעיתיות: הקריאה משכנעת שהכותב כל חייו הוא ירא שמיים לעילא ולעילא...).
הערה: במקור אין שגיאות כתיב כמופיע במסמך שהמרתי. מתנצל לפני הקורא שלא הגהתי.
החלק השני שישלים ההבנה אפשר למצוא אצל גוגל...","507","pdf","3126","True","True","False","","306","109.64.200.190","0","40339","נדרים|נ ע"א","0-pdf"),new Message("40348","40343","פרטים ריאליים = מעשה שהיה","13/07/15 11:48","כו תמוז","תשע"ה","11:48","דוד כוכב","כלל זה מפורש יותר במסכת בבא בתרא דף טו ע"א:
"יתיב ההוא מרבנן קמיה דר' שמואל בר נחמני, ויתיב וקאמר: איוב לא היה ולא נברא אלא משל היה...
אם כן, שמו ושם עירו למה?!".","125","","3216","True","True","False","","175","164.138.117.211","0","40339","נדרים|נ ע"א",""),new Message("40369","40347","אשריך","14/07/15 00:42","כז תמוז","תשע"ה","00:42","איתן","הרב כוכב,
אשריך שאינך רואה סתירה ואתה מבין ש לא הוזכר כלל שנשא אותה! והרי ודאי נשאה וגם נולדו להם בנים. אלא בהכרח לא הוזכרו כל הפרטים, והרי זו בדיוק תורף הקושיא של מי שלא הבין כמוך.

אני מקווה שרבים יקראו את המאמר של הרב איתם, שלענ"ד משלב היטב את המקורות השונים על ר' עקיבא למסכת שלמה. (קישור - בהודעה הראשונה בשרשור).","123","","3215","True","True","False","","274","212.76.124.55","0","40339","נדרים|נ ע"א",""),new Message("41398","40369","האם איתם קשור לאיתן?","09/10/15 16:35","כו תשרי","תשע"ו","16:35","אמלתראות","","267","","3128","False","True","False","","419","66.128.7.111","0","40339","נדרים|נ ע"א",""),new Message("41401","41398","לא","10/10/15 19:35","כז תשרי","תשע"ו","19:35","לינקוש","","58","","3127","False","True","False","","220","84.94.81.172","0","40339","נדרים|נ ע"א",""),new Message("41409","41401","הכוונה לרב איתם הנקין הי"ד שנקטף לפני שב","11/10/15 00:54","כח תשרי","תשע"ו","00:54","איתן","הכוונה לרב איתם הנקין הי"ד שנקטף לפני שבוע בידי בני עולה.
ת"ח גדול, בנם של הרב יהודה הרצל הנקין (שו"ת בניבנים) והרבנית חנה הנקין (מדרשת נשמת), נין להרב יוסף אליהו הנקין זצ"ל מראשי רבני ארה"ב.
נועד לגדולות.

תלמיד חכם שמת מי ייתן לנו תמורתו.","123","","3126","True","True","False","","304","164.138.122.40","0","40339","נדרים|נ ע"א","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82625);