var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=4032;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("מעלת הפורום - ע\"פ ר' נחמן מברסלב","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=348")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107082","תנורו של עכנאי: שאלת שני ימי ר"ח בגמרא","שי ואלטר","28/04/24 14:41","948","76"),new MostViewed("107085","בורדרליינית !","מרדכי דב זינגר","30/04/24 13:22","807","62"),new MostViewed("107084","מי שמלווה כסף בריבית לא יקום בתחיית המתי","לינקוש","28/04/24 18:14","58","57")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("4032","0","דף עזר לסוגיה הארוכה בדף","25/09/10 21:45","יז תשרי","תשע"א","21:45","הראל","כאן.
מקוה שאכן הדף עזר - יעיל.","46","","4971","True","True","False","","1017","87.70.225.223","0","0","עבודה זרה|מג ע"א",""),new Message("4050","4032","קושיה גדולה שהתעוררה לי בעקבות הדף","26/09/10 13:41","יח תשרי","תשע"א","13:41","אבינועם","הדף עזר בהחלט יעיל,
ואף גרם לי לקושיה גדולה - וכדי להבהיר את הקושיה אציג את שלבי הגמרא העיקריים:

תנן התם דמות צורות לבנות היה לו לר''ג בעלייתו...
ומי שרי והכתיב {שמות כ-כג} לא תעשון אתי לא תעשון כדמות שמשי המשמשים לפני אמר אביי לא אסרה תורה אלא שמשין שאפשר לעשות כמותן...
ושמשין שאי אפשר לעשות כמותן מי שרי והתניא לא תעשון אתי לא תעשון כדמות שמשי המשמשים לפני במרום אמר אביי לא אסרה תורה אלא בדמות ד' פנים בהדי הדדי...
ושאר שמשין מי שרי והתניא {שמות כ-כג} לא תעשון אתי לא תעשון כדמות שמשי המשמשין לפני במרום כגון אופנים ושרפים וחיות הקדש ומלאכי השרת אמר אביי לא אסרה תורה אלא שמשין שבמדור העליון...
ועשייה גרידתא מי שרי והתניא לא תעשון אתי לא תעשון כדמות שמשי המשמשין לפני במרום כגון חמה ולבנה כוכבים ומזלות
שאני ר''ג דאחרים עשו לו...
ואיבעית אימא דפרקים הואי
ואיבעית אימא להתלמד שאני


והשאלה שלי היא למה הגמרא לא הקשתה כבר בהתחלה מהברייתא המפורשת שהובאה רק באחרונה ("לא תעשון אתי לא תעשון כדמות שמשי המשמשין לפני במרום כגון חמה ולבנה כוכבים ומזלות") - ואז לא היה צורך בכל השתלשלות הסוגיה הארוכה, שהרי מברייתא זו הקושיה מפורשת וחד משמעית!","45","","4970","True","True","False","","348","77.126.158.7","0","4032","עבודה זרה|מג ע"א",""),new Message("4061","4050","שתי תשובות","26/09/10 18:37","יח תשרי","תשע"א","18:37","דוד כוכב","אפשר שאביי לא שמיע ליה אותה ברייתא. תדע, שדוקא התירוץ שלבסוף אינו בשם אביי.

א"נ, שבכוונה סידרה הגמרא את הסוגיה באופן זה, כדי שיובהרו במהלך הסוגיה כל הסברות שבפרטי הדינים.","125","","4970","True","True","False","","107","95.86.112.35","0","4032","עבודה זרה|מג ע"א",""),new Message("4064","4050","5 תירוצים אפשריים","26/09/10 19:10","יח תשרי","תשע"א","19:10","הראל","בשו"ת מהר"ם אלשייך (סימן עז) מצאתי (באמצעות פרוייקט השו"ת) תירוץ לקושייתך
[ע"ש באריכות בקובץ המצורף בסברה שמעלה].
לענ"ד קשה מאוד לומר שזה אכן ה"אמת" והפשט ה"נכון", אבל מכיוון שניתן להידרש – אז דורשים.

לענ"ד נראה לתרץ בארבעה אופנים אחרים:

(1) התוס' מתרץ בכמה מקומות שהגמרא מעדיפה לדייק/להקשות מהרישא, אף בדוחק, מאשר להביא ראיה ברורה מהסיפא. וכך גם נראה לומר כאן: שים לב ש-3 הקושיות הראשונות מתוך 4 הקושיות הם כנראה קושיות מאותה הברייתא, אלא שהגמרא התחילה להקשות מהברייתא, ומיד תירצה, ואז המשיכה לצטט את המשך הברייתא ולהקשות, ושוב תירצה, וחוזר חלילה.
[לא תעשון אתי לא תעשון כדמות שמשי המשמשין לפני במרום כגון אופנים ושרפים וחיות הקדש ומלאכי השרת]
לא רחוק הוא כלל לומר, שגם המובא בקושיה הרביעית, זהו ציטוט מאותו הברייתא. מהמשכה של הברייתא.

(2) כידוע, דרך הגמרא "להתנהל" על דרך השלילה (שיטת האלמינציה) [כפי שכתבתי כאן בחלק השני של ההודעה] – קודם כל להציג את כל האפשרויות הזרות והרחוקות ולשלול אותם, ובכך "לנעול" אותי על האפשרות היחידה הנכונה. ייתכן, שעל בסיס עיקרון זה ניתן גם לתרץ את קושייתך: קודם כל הגמרא הקשתה קושיות "חלשות" יותר כדי שיתברר מדוע אין להקשות מהם, ואז לבסוף, אחרי שננעלו כל שערי התירוצים, מגיעה הקושיה החזקה והסופית והחד-משמעית.

(3) יתירה מכך – ניתן אולי בדוחק לטעון אף שהגמרא בכוונה הביאה כל מיני קושיות [על אף שידעה כבר בהתחלה את הקושיה החזקה והחד משמעית - קושיה מס' 4] כדי שאגב אורחא נלמד כל מיני הלכות וכדומה. וראה בתוס' שכתב: "כל אלו תירוצים של אביי אמת הן...".

(4) עוד אפשר לטעון במקרים כגון אלו: ידוע שהתלמוד נערך שכבות שכבות (כשיטת רב שרירא גאון באיגרתו המפורסמת), ולכן אולי בשכבה הראשונה לא הכירו את הברייתא ממנה הקשו לבסוף, ולכן יכלו להקשות רק ממה שהיה בידם (קושיות 1-3), ואילו מאוחר יותר, כשהתגלתה להם הברייתא החד משמעית, הקשו ממנה את הקושיה הרביעית.","46","doc","4970","True","True","False","","190","77.126.158.7","0","4032","עבודה זרה|מג ע"א","0-doc"),new Message("4065","4061","לגבי התירוץ הראשון שלך","26/09/10 19:24","יח תשרי","תשע"א","19:24","הראל","דומני, שאפשר להבין את מה שכתבת - רק אם נלך בדרכו של התוס' בכמה מקומות - שהתרצן הוא גם המקשן.
ואם אכן לכך התכוונת - אז בתירוץ מספר 4 שכתבתי בתגובה הסמוכה - כיוונתי לדבריך.

ואם אכן נלך בדרך זו - שהתרצן הוא גם המקשן - נוכל גם לומר שהדברים מוצגים כשאלה ותשובה רק כי כך סגנון הגמרא, אך היו גם יכולים להיאמר באופן של הרצאת דברים רגילה - ואם אכן כך, אז הנה לנו תירוץ נוסף, שלמעשה עוקר את השאלה של אבינועם משורשה, ויש רק לומר שהגמרא הציגה כאן תמונה ארוכה ומלאה ולא כקושיות אמיתיות ותירוצים.
ולמה היא הציגה תמונה ארוכה ומלאה? - כדי ללמד אותנו את מכלול הדינים וכו' כפי שכתבת בהמשך דבריך.","46","","4970","True","True","False","","178","77.126.158.7","0","4032","עבודה זרה|מג ע"א",""),new Message("4071","4065","אכן","26/09/10 22:38","יח תשרי","תשע"א","22:38","דוד כוכב","התוספות הוכיחו למשל במסכת בבא מציעא דף כא ע"א ד"ה וכמה, שקורה שקושית המקשן לא היתה אלא כדי לומר את התשובה.
אך כאן איך צורך בכך, כי אפשר שאביי תירץ את קושיית המקשן בן בית מדרשו, ושניהם לא היכירו את הברייתא האחרונה.","125","","4970","True","True","False","","88","95.86.112.35","0","4032","עבודה זרה|מג ע"א",""),new Message("4072","4071","רק כדי להעמיד דברים על דיוקם","26/09/10 22:44","יח תשרי","תשע"א","22:44","הראל","התוספות הוכיחו (שם) שהתרצן הוא המקשן (וכנראה אופן הצגת הדברים כך היא כדי לומר את התשובה, ודרך הגמרא להציג כשאלה ותשובה). [וכל זה קצת אחרת ממה שכתבת בשם התוס']

ולגבי המקרה שלנו - אם לא התכוונת בהודעה הראשונה לומר שהתרצן (אביי) הוא המקשן, אז יש אי-דיוק קל בדבריך (בהודעה הראשונה), שהרי מאי נפק"מ אם אביי לא שמיע לי אותה ברייתא, והרי קושיית אבינועם היא על המקשן ולא על התרצן.","46","","4970","True","True","False","","189","77.126.158.7","0","4032","עבודה זרה|מג ע"א",""),new Message("4075","4072","אין הכי נמי","26/09/10 23:16","יח תשרי","תשע"א","23:16","דוד כוכב","והכוונה היא שאפשר שאביי והמקשן שלו (יהא אשר יהא) לא שמיע להו אותה ברייתא.","125","","4970","True","True","False","","93","95.86.112.35","0","4032","עבודה זרה|מג ע"א","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82645);