var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=40292;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("על מעלת הפורום","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=9140")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107076","אמר רב חסדא מידת חסידות שנו כאן","לינקוש","22/04/24 15:26","58","49"),new MostViewed("107079","מה זה מפרכסין ?","מרדכי דב זינגר","25/04/24 18:44","807","43"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","26")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("40292","0","אדם אוסר דבר שברשותו גם כשיצא מרשותו","10/07/15 06:06","כג תמוז","תשע&quot;ה","06:06","הודו_כי_טוב","אבקש אם זה לא קשה להסביר את ההגיון שמאחורי זה<br />למה קדושת הגוף לא פגה כשזה כבר לא שלו ?<br /><br />לשם חידוד השאלה  שתי דוגמאות :<br />1. אשת איש אסורה כל עוד הבעל חי הקדוש ברוך הוא לא אסר את האישה<br />     והאדם יכול ?<br />2.  יהודי נקרא אחיך כל עוד חי כשמת כבר לא אחיך <br /><br />הגמרא רושמת אין אדם אוסר דבר שלא בא לעולם על חברו<br />היציאה בקניין החפץ לצד ג זה קצת &quot;חידוש&quot; בעולם<br /><br /><br /><br />ובכלל איזה סמכות יש לאדם א לכפות אי הנאה על אדם ב<br />בדרך כלל אדם א לא יכול לכפות דבר על ב ולמה דווקא הנאה כן<br />איפבה זה כתוב בתורה ? היכן זה נירמז בפסוקים שמדברים על  נדרים ושבועות<br /><br />ואם המודר מסרב למדיר מה יעשו לו ? (במיוחד אחרי שזה יצא מרשותו )","207","","3215","True","True","False","","861","79.181.152.193","0","0","נדרים|מז ע&quot;א",""),new Message("40294","40292","עכשיו - בזמן ההדרה - החפץ כולו שלו","10/07/15 07:21","כג תמוז","תשע&quot;ה","07:21","דוד כוכב","אין אדם יכול להדיר חפץ שאינו שלו, או חפץ שעדין אינו ברשותו, שכן הוא גם אינו יכול לתת אותו לאחר או להקדישו.<br />ואילו בזמן שהחפץ שלו יכול הוא להדיר מהשימוש בו. כגון באמירת &quot;קונם&quot; שפירושו: הרי הוא עליך כקרבן וכהקדש - כלומר שאני מקדיש את הזכות שיש לי בחפץ לתת לך להשתמש בו. ומעכשיו אם אתה משתמש - השתמשת בהקדש.<br />ואם בעל החפץ נתנו אחר כך לאדם לאחר, הרי שלא נתן לו אלא את שאר זכויות החפץ שנותרו ברשותו. ואילו זכות השימוש של המודר נותרה כפי שהיתה - מוקדשת לשמים. מכאן שאדם אוסר דבר שברשותו גם לכשיצא מרשותו.","125","","3215","True","True","False","","182","164.138.117.211","0","40292","נדרים|מז ע&quot;א",""),new Message("40297","40292","וגרושת אחיו?","10/07/15 10:24","כג תמוז","תשע&quot;ה","10:24","Almuaddib","הנה, אדם אסר על אחיו אשה, ברגע בו נשא אותה לאשה.<br /><br /><br />עברו כמה שנים, כמה ילדים, ונתפרקה החבילה.<br /><br />כעת, משגירשה, עדיין תישאר אסורה על אחיו, למרות שכבר אינה אשתו.","107","","3215","True","True","False","","136","77.127.90.209","0","40292","נדרים|מז ע&quot;א",""),new Message("40296","40294","אז גם למכור שיהיה אסור","10/07/15 08:33","כג תמוז","תשע&quot;ה","08:33","הודו_כי_טוב","כמו שאם אדם מקדיש משהוא לקורבן אסור למכור נכון ?<br />גם לא בדיוק  הבנתי היכן ההסבר  בדבריך <br />מה ההבדל בדוגמאות שאדם לא יכול לאסור על אחר לבין מה שכן יכול כשזה לא שלו כבר<br />הוא לא יכול  בנוסף לזהה לאסור על כלל הציבור  מחד גיסא <br />אבל כשהוא  מקדיש קורבן בעצם הוא כן אוסר על כולם<br />וזה קצת סתירה פנימית","207","","3215","True","True","False","","214","46.19.85.188","0","40292","נדרים|מז ע&quot;א",""),new Message("40298","40296","במקרה כזה מותר למכור","10/07/15 12:59","כג תמוז","תשע&quot;ה","12:59","דוד כוכב","אם אדם מקדיש משהו לקורבן אסור למוכרו.<br /><br />אבל פה הוא לא הקדיש את <b>כל </b>החפץ, הוא הקדיש רק את <b>זכות המודר להשתמש בחפץ</b>. אותה <b>זכות </b>הוקדשה לעולמים. כשהוא ימכור את החפץ הוא ימכור רק את <b>שאר הזכויות שלו בחפץ</b>. ואילו <b>זכות המודר להשתמש בחפץ</b> תימשך להיות הקדש, אותה הוא לא יכול למכור, ולכן עדין יהיה אסור למודר להשתמש בחפץ.","125","","3215","True","True","False","","144","164.138.117.211","0","40292","נדרים|מז ע&quot;א",""),new Message("40310","40297","ההבדל","12/07/15 10:58","כה תמוז","תשע&quot;ה","10:58","אור חדש","מי שאסר גרושתו זו <b>התורה </b>בדיני עריות שאין לחתן שום יכולת &quot;ליצור&quot; או <b>לבטל </b>אותם.<br />פשוט לך הרי שלא יכול &quot;להישאל&quot; על איסור זה ולבטלו למפרע או להתירו מכאן ולהבא.","458","","3213","True","True","False","","91","213.151.62.100","0","40292","נדרים|מז ע&quot;א",""),new Message("40299","40298","אז רק נישאר לי לשאול איפה זה כתוב בתורה","10/07/15 17:11","כג תמוז","תשע&quot;ה","17:11","הודו_כי_טוב","","207","","3215","False","True","False","","150","79.181.152.193","0","40292","נדרים|מז ע&quot;א",""),new Message("40300","40299","איזה פרט?","10/07/15 17:51","כג תמוז","תשע&quot;ה","17:51","דוד כוכב","עצם הנדר:<br />במדבר ל, ג אִישׁ כִּי יִדֹּר נֶדֶר לַה' אוֹ הִשָּׁבַע שְׁבֻעָה לֶאְסֹר אִסָּר עַל נַפְשׁוֹ לֹא יַחֵל דְּבָרוֹ כְּכָל הַיֹּצֵא מִפִּיו יַעֲשֶׂה.<br /><br />הקדש:<br />ויקרא כז, ט כֹּל אֲשֶׁר יִתֵּן מִמֶּנּוּ לַה' - יִהְיֶה קֹּדֶשׁ.<br /><br />האפשרות שניתן להקנות [או להדיר] חלקית [דוגמות במסכת כתובות דף עט ע&quot;ב: &quot;עז לחלבה, ורחל לגיזתה, ותרנגולת לביצתה, ודקל לפירותיו&quot;].<br />זה כמו שכירות שאינה לכל דבר וענין, כגון בבראשית ל, טז כִּי שָׂכֹר שְׂכַרְתִּיךָ בְּדוּדָאֵי בְּנִי. ואמרו במסכת בבא מציעא דף נו ע&quot;ב ששכירות היא כמו מכירה ליום.<br />ולאחר שמכר או השכיר או הדיר חלק אחד, פשוט שיכול למכור או להשכיר או להדיר חלק אחר.","125","","3215","True","True","False","","152","164.138.117.211","0","40292","נדרים|מז ע&quot;א",""),new Message("40309","40300","נראה לי שכוונתו לגבי הפרט","12/07/15 10:54","כה תמוז","תשע&quot;ה","10:54","אור חדש","&quot;שיכול להקדיש ביחס לאדם מסויים&quot; שאותו חפץ יהיה חולין לאחד והקדש לאחר.<br />דבר זה לא נמצא במקורות שהבאת.<br />בפשטות הקדש ומעילה קיימים כשעושה &quot;קונם כללי&quot; כלומר אוסר החפץ על &quot;כלוי עלמא כהקדש&quot; אך במדיר אדם מסויים כלל לא ברור שעובד מדין הקדש.<br />בכלל לא הבאת <b>מקור </b>מניין למדנו שיכול לאסור <b>אחרים </b> <b>בנדר</b>.","458","","3213","True","True","False","","114","213.151.62.100","0","40292","נדרים|מז ע&quot;א",""),new Message("40313","40309","עיין היטב בדבריי ותמצא הכל","12/07/15 11:33","כה תמוז","תשע&quot;ה","11:33","דוד כוכב","המקדיש ממונו כולם אסורים בו.","125","","3213","True","True","False","","118","164.138.117.211","0","40292","נדרים|מז ע&quot;א",""),new Message("40314","40313","ומה לגבי השאלה הראשונה?","12/07/15 11:35","כה תמוז","תשע&quot;ה","11:35","אור חדש","שיכול להקדיש רק ביחס לאדם <b>מסויים</b>?<br /><br />לגבי <b>מקור</b>:<br />הבאת <b>נימוק והסבר</b> כיצד אוסר על אחרים<br />השאלה היתה מה <b>המקור </b>לכך שיכול להקדיש ביחס לנ&quot;א בלי שהחפץ באמת יעבור לרשות ההקדש.","458","","3213","True","True","False","","105","213.151.62.100","0","40292","נדרים|מז ע&quot;א",""),new Message("40321","40314","אחזור","12/07/15 14:03","כה תמוז","תשע&quot;ה","14:03","דוד כוכב","חפץ שברשותי כולל חלקים רבים, הנאת השימוש של ראובן הנאת שימוש במישוש של שמעון הנאת שימוש בהרחה של לוי ועוד. כשם שאני יכול להקדיש חפץ אחד שברשותי מבין רבים, כך יכול אני להקדיש חלק מהחפץ, כגון את הנאת השימוש של ראובן בלבד.<br />כמו כן בדיוק, ניתן לתת, למכור, או להשכיר רק חלק אחד. וכן מצינו במקרא - ששכרה רחל את יעקב לשימוש אחד בלבד.","125","","3213","True","True","False","","139","164.138.117.211","0","40292","נדרים|מז ע&quot;א",""),new Message("40322","40321","לא מספיק","12/07/15 16:17","כה תמוז","תשע&quot;ה","16:17","אור חדש","חלוקת שימושים ברורה <br />חלוקת משתמשים לא","458","","3213","True","True","False","","78","213.151.62.100","0","40292","נדרים|מז ע&quot;א",""),new Message("40326","40322","מאי שנא?","12/07/15 19:24","כה תמוז","תשע&quot;ה","19:24","דוד כוכב","הקונה כרטיס לסרט לא קנה בכך זכות צפייה לכו&quot;ע.","125","","3213","True","True","False","","120","164.138.117.211","0","40292","נדרים|מז ע&quot;א",""),new Message("40328","40326","קונה כיסא","12/07/15 19:35","כה תמוז","תשע&quot;ה","19:35","אור חדש","הקדש לכאורה או שנתון לשמיים או שלא<br />העובדה שנחשב שייך להקדש רק ביחס לאדם מסויים וחולין לכל השאר גורמת לי ל&quot;קצר במוח&quot;","458","","3213","True","True","False","","111","87.68.43.111","0","40292","נדרים|מז ע&quot;א",""),new Message("40330","40328","הדבר פשוט","12/07/15 19:47","כה תמוז","תשע&quot;ה","19:47","דוד כוכב","קצת דמיון יש במסכת בבא מציעא דף עט ע&quot;ב:<br />&quot;תנו רבנן: השוכר את החמור לרכוב עליה איש - לא תרכב עליה אשה&quot;.<br /><br />ניתן להשכיר זכות שימוש עבור חלק מבני אדם שאינו עבור החלק האחר.<br /><br />קניתי מפלוני כרטיס רכיבה (כגון ליום אחד - והיינו שכירות, או גם לתמיד) עבורי, עוד כרטיס רכיבה עבור שאר משפחתי, עוד כרטיס רכיבה עבור שאר אנשים, ועוד כרטיס עבור שאר נשים.<br />אם אקדיש את אחד הכרטיסים - פירוש הדבר שאותם המורשים באותו כרטיס אסורים לרכב, ואם ירכבו - ימעלו.","125","","3213","True","True","False","","151","164.138.117.211","0","40292","נדרים|מז ע&quot;א",""),new Message("40331","40330","אתה דן בכרטיס","12/07/15 20:19","כה תמוז","תשע&quot;ה","20:19","אור חדש","אני תמה על  הקדשת ה&quot;זכות&quot;","458","","3213","True","True","False","","110","87.68.43.111","0","40292","נדרים|מז ע&quot;א",""),new Message("40332","40331","הכרטיס הוא רק אפסרא (ב&quot;ב נג.) דשכירותא","12/07/15 20:31","כה תמוז","תשע&quot;ה","20:31","דוד כוכב","","125","","3213","False","True","False","","145","164.138.117.211","0","40292","נדרים|מז ע&quot;א",""),new Message("40370","40332","גם אני לא מבין איך אדם יכול לאסור לכשיצא","14/07/15 01:28","כז תמוז","תשע&quot;ה","01:28","איתן","הרב כוכב אני עדין לא הבנתי:<br />אמת שיש הלכות נדרים שנלמדות מהקדש, <br />עדין יש בינהם הבדלים: אי אפשר להקדיש חפץ שלא בא לעולם אבל אפשר לאסור בקונם,<br />ואותו דבר אבל להיפך לגבי קונם: נכון שהקדש הוא לתמיד, אבל אי אפשר ללמוד ממנו לקונם, כי בהקדש כבר איני יכול למכור את החפץ והוא נשאר לתמיד ברשות המקדש, אבל קונם אני יכול למכור וא&quot;כ שיפקע איסורו.<br /><br /><br />מקורות -<br /><b>- </b>הלכות בנדרים שנלמדות מהקדש - <br />(1) לעיל תחילת המסכת שקונם הוא כינוי לקרבן,<br />(2) לעיל בפרק שני שהמקדיש בקרבן, או בכל מיני סוגי קרבנות - תופס,<br />ועוד.<br /><b>- </b>אי אפשר להקדיש חפץ שלא בא לעולם - הגמ' אומרת בפירוש בסוף העמוד שלנו<br /><b>- </b>אבל אפשר לאסור בקונם גם מה שלא בא לעולם - רואים מהגמרא לפני מספר דפים על מי שהקדיש את פירות שדהו ובאה שביעית: שם רואים שלו לא היתה שמיטה היה ממשיך האיסור על פירות שדהו.","123","","3211","True","True","False","","266","212.76.124.55","0","40292","נדרים|מז ע&quot;א",""),new Message("40375","40370","כיון שאסר אותו - הוא כלל אינו יוצא","14/07/15 01:43","כז תמוז","תשע&quot;ה","01:43","דוד כוכב","הנדר דומה לקונם ולהקדש.<br />המקדיש חלק מחפצו ואחר כך מכרו - הוא לא מכר ואינו יכול למכור את החלק המוקדש.<br />כך המדיר את פלוני מנכסיו ואחר כך מוכר, את אותה זכות השימוש של פלוני הוא אינו מוכר כלל.<br /><br />אם אין בזה בכדי להשיב, כנראה שלא הבנתי את נקודת השאלה.","125","","3211","True","True","False","","144","164.138.117.211","0","40292","נדרים|מז ע&quot;א","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82534);