var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=40162;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("מעלת הפורום - ע\"פ ר' נחמן מברסלב","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=348")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107082","תנורו של עכנאי: שאלת שני ימי ר&quot;ח בגמרא","שי ואלטר","28/04/24 14:41","948","71"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","63"),new MostViewed("107085","בורדרליינית !","מרדכי דב זינגר","30/04/24 13:22","807","57")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("40162","0","פיסוק טעמים","30/06/15 12:34","יג תמוז","תשע&quot;ה","12:34","גיל ושמחה","ללומדי הדף היומי אני מבקש להקדיש שני רעיונות מתוך חוברת שכתבתי על הנושא &quot;פיסוק טעמים&quot;.<br /><br />קראו ותיהנו.<br /><br />פרטים נוספים על החוברת אפשר לקבל בפנייה למייל: <br /><br />noach@marpe.org.il","363","docx","3231","True","True","False","","1324","94.159.185.172","0","0","נדרים|לז ע&quot;א","0-docx"),new Message("40172","40162","טיפחא אחר תביר","01/07/15 00:19","יד תמוז","תשע&quot;ה","00:19","המכריע","באמת זה נושא שכדאי לדעתו.<br /><br /><br />דומני שהראשון שהעיר על זה הוא ר' זלמן הענא בספרו שערי זמרה. ספר יסודי ומקורי על הטעמים.<br /><br />מצוי מאד שזה בולט אופן ההטעמה הזו שבאה לפרש, ויש מקומות רבים עד מאד שבלעדי הכלל הזה אין הכרע.<br /><br />דוגמה מצויה. פסוקי הקרבנות. נניח 2 אילים פר 1, כבשים בני שנה שבעה תמימים.<br />יש להסתפק, האם הקריאה היא שבעה תמימים, אמנם כמובן גם על האילים והפר להיות תמימים אבל משום מה זה לא נזכר במקרא, או שהקריאה היא אילים, פר, כבשים שבעה - תמימים, כלומר כולם תמימים.<br /><br />תמיד ההטעמה תהיה בני שנה בתביר שבעה בטיפחא, לרמז ששם ההפסק ודוק.  <br /><br />דוגמה נוספת. תחילת עקב. עד אבוד הנשארים והנסתרים מפניך. יש לחקור האם הכוונה אבוד הנשארים, וגם הנסתרים מפניך, כלומר עד שיאבדו הנשארים  וגם יאבדו הנסתרים מפניך. או שהכוונה עד אבוד מפניך הנשארים והנסתרים. אם יש הפסק אחרי הנסתרים, הרי הקריאה היא עד אבוד הנשארים והנסתרים - (מפני מי יאבדו כל אלו?) מפניך.<br /><br /><br />תן לחכם וימצא כהנה על כל צעד ושעל.<br /><br />אם כן זו סיבה להקפיד (ואולי אף להחזיר את בעל הקריאה על אי דקדוק בזה במקומות שההבנה משתנית).","199","","3230","True","True","False","","474","95.86.118.44","0","40162","נדרים|לז ע&quot;א",""),new Message("40178","40172","טפחא מעין משרת","01/07/15 10:27","יד תמוז","תשע&quot;ה","10:27","גיל ושמחה","ראשית - ישר כוח. הערה נכונה. <br />כבר קדמו לי אוריאל פרנק והרב דוד כוכב בהערתם שלפעמים הנגינה היא זו שמכתיבה את צורת הטעם.<br />אכן החיבור שלי עוסק גם בעניין זה. <br /><br />הדוגמא הנכונה בתגובתך אכן נכונה ואילו בדוגמא השנייה אין כל הבדל במשמעות הפסוק בשני האופנים מלבד הארכת המשפט שלא לצורך.<br /><br />קיבלתי הערה במייל לגבי &quot;אותו אשמור לדבר&quot;. בעל ההערה כותב: אין הכרח לומר שיש להפסיק במילה &quot;אשמור&quot; (טפחא) כי לפעמים הנגינה היא זו שקובעת את צורת הטעם (כדברי אוריאל פרנק). למרות הקביעה לא זה המקרה שלנו.<br /><br />עַד־אֲבֹ֗ד הַנִּשְׁאָרִ֛ים וְהַנִּסְתָּרִ֖ים מִפָּנֶֽיךָ׃<br /><br />בחלק זה של הפסוק ארבעה מפסיקים רצופים המחזקים את הקביעה שהמנגינה השלטה על פיסוק הטעמים. לכאורה הינו מצפים לתביר ב&quot;עד עבוד&quot; ומירכא-טיפחא ב&quot;הנשארים והנסתרים&quot;. כיוון ש&quot;הנשארים והנסתרים&quot; הן שתי מילים ארוכות ואילו הניגון דורש קצב אחיד ככל האפשר, לכן צריכים היינו לשנות את הטעמים שיתאימו גם לקצב הקריאה.","363","","3230","True","True","False","","312","94.159.185.172","0","40162","נדרים|לז ע&quot;א",""),new Message("40189","40172","הקפדה והחזרה של הקורא על שינוי בטעמים","01/07/15 17:27","יד תמוז","תשע&quot;ה","17:27","אחיקם קשת","משנה ברורה סימן קמב ס&quot;ק ד:<br /><br />&quot;ה&quot;ה בנגינת הטעמים כשהענין משתנה עי&quot;ז כגון שקרא משרת במקום מפסיק מחזירין אותו &quot;","510","","3230","True","True","False","","113","213.151.41.217","0","40162","נדרים|לז ע&quot;א",""),new Message("40182","40178","הנסתרים מפניך","01/07/15 15:25","יד תמוז","תשע&quot;ה","15:25","המכריע","לא הבנתי מה שכתבת שאין הבדל משמעות.<br /><br />אפשרות אחת, הנסתרים מפניך, מפניך הם נסתרים.<br /><br />כך זה היה למשל אילו היה מירכא תחת הנסתרים.<br /><br />אבל כעת, טיפחא לאחר תביר המחייב הפסקה ארוכה יותר, זה מצביע שיש רצף אבוד הנשארים והנסתרים - מפניך, ואז המשמעות היא, מפניך יאבדו המסתתרים.<br /><br />האם ראית פעם את הספר שערי זמרה?","199","","3230","True","True","False","","400","164.138.120.38","0","40162","נדרים|לז ע&quot;א",""),new Message("81038","40178","טפחא מעין משרת","12/10/20 04:14","כד תשרי","תשפ&quot;א","04:14","galsaba","בשני הפסוקים שצוינו התביר נמצא תחת ״שלטון״ הטפחא, שכן התביר הוא משנה למלך טפחא. לכן ״אבוד״ מתיחס ל״הנשארים והנסתרים&quot;.<br />ובפסוק האחר שלטון הטפחא הוא בתיבה שאחרי התיבה ״אחד״ . ״אחד״ מלך, ואילו ״בני-שנה״ בתביר, משנה. ולכן אין ספק ש״תמימים״ מתיחס רק אל הכבשים.<br /><br />לגבי ״להחזיר את הבעל קורא״, לדעתי, לא. הסיבה היא שניגון הטעמים בימינו שונה מהניגון שהיה אז.  לדוגמה, אצל האשכנזים נגינת התביר ארוכה מנגינת הטפחא. והוספת השהיה מלאכותית, לדעתי היא טעות. זה מה יש.<br /><br />&quot;לפעמים הנגינה היא זו שמכתיבה את צורת הטעם&quot; . - לדעתי לא לפעמים, אלא תמיד.<br />לפעמים התחביר מכתיב את המנגינה. אבל לפעמים גורמים אחרים מכתיבים אותה.<br /><br />משום כך ההגדרה ״טפחא מעין משרת״ אינה מובנת לי. גם לא מצאתי הגדרה זו בשום מקום אחר.  <br /><br />galsaba","191","","1300","True","True","False","","53","142.105.37.5","0","40162","נדרים|לז ע&quot;א",""),new Message("40187","40182","אבוד מפניך","01/07/15 16:54","יד תמוז","תשע&quot;ה","16:54","גיל ושמחה","מדוע אין הבדל?<br /><br />עד אבוד הנשארים מפניך וגם הנסתרים מפניך = עד אבוד מפניך הנשארים והנסתרים. <br /><br />פיסוק הטעמים נוטה לאפשרות השנייה אבל המשמעות היא אותה משמעות.<br /><br />לא ראיתי את הספר המדובר.","363","","3230","True","True","False","","204","94.159.185.172","0","40162","נדרים|לז ע&quot;א",""),new Message("40480","40187","ראה כאן","20/07/15 19:44","ד אב","תשע&quot;ה","19:44","הודו_כי_טוב","<a target='_blank' rel='nofollow' href='http://www.hebrewbooks.org/7526'>שערי זמרה</a>","207","","3211","True","True","False","","293","109.67.59.228","0","40162","נדרים|לז ע&quot;א",""),new Message("40192","40189","אמת ויציב","01/07/15 17:56","יד תמוז","תשע&quot;ה","17:56","גיל ושמחה","רק יש להקפיד גם על טורח הציבור. <br />כבר כתבו כאן לפניי הרב דוד כוכב ואוריאל פרנק שלפעמים המפסיק עשוי לבוא במקום משרת ולהיפך.<br />כדי להחזיר את בעל הקורא יש לוודא שאכן זו טעות משמעותית המשנה את העניין.","363","","3230","True","True","False","","191","94.159.185.172","0","40162","נדרים|לז ע&quot;א",""),new Message("40194","40192","כמובן","01/07/15 18:44","יד תמוז","תשע&quot;ה","18:44","אחיקם קשת","ואם כבר מדברים על טורח הציבור (שאגב, נכון גם לגבי המאריכים בתפילתם כשהמניין מצומצם, וגם לגבי חזנים שמאריכים כשלא ביקשו מהם, ובפרט בקדושה שיש המתקשים לעמוד...),<br />יש לשים לב גם להלבנת פני הקורא.<br />כמובן שכשצריך צריך, אך כשלא צריך לא צריך...","510","","3230","True","True","False","","99","213.151.54.124","0","40162","נדרים|לז ע&quot;א",""),new Message("40195","40194","בהחלט","01/07/15 18:49","יד תמוז","תשע&quot;ה","18:49","גיל ושמחה","הטוב ביותר הוא לשאול שאלת חכם, ואם אין תלמיד חכם בקי במקום שיוכל להשיב, עדיף להקל. קריאת התורה איננה מדאורייתא ואי שמיעתה איננה מעכבת (מלבד פרשת זכור). <br />לגבי חזנים זו כבר בעייה שאיננה נוגעת לענייננו וכל קהילה וקהילה צריכה להציב לעצמה כללי תפילה נאותים - לא להאריך מדי אבל להתפלל בכוונה.","363","","3230","True","True","False","","183","94.159.185.172","0","40162","נדרים|לז ע&quot;א",""),new Message("43762","40195","בנוגע לכללי התפילה","17/03/16 00:20","ז אדר ב","תשע&quot;ו","00:20","ממש","כתב רבי שניאור זלמן מלאדי זצוקללה&quot;ה נבג&quot;מ זי&quot;ע בקונטרס אחרון [נדפס בלקוטי אמרים תניא בסופו (קסא, ב ואילך)] וזלה&quot;ק:<br />&quot;הנה לא טובה השמועה שמעתי ותרגז בטני אשר עם ה' מעבירים מלפני התיבה האיש החפץ בחיים ואריכות ימים של כל אנ&quot;ש שבמקדש מעט הזה של אנ&quot;ש כמארז&quot;ל שלשה דברים מאריכים ימיו של אדם ואחד מהם המאריך בתפלתו. ואף גם מי שהשעה דחוקה לו ביותר וא&quot;א לו בשום אופן להמתין עד אחר עניית קדושה של חזרת הש&quot;ץ הזה הלא טוב טוב לו שלא לשמוע קדושה וברכו. מלירד לחייהם של החפצים בחיים ואונס רחמנא פטריה. והש&quot;ץ מוציאו ידי חובתו אף שלא שמע כאילו שמע שהוא כעונה ממש וכדאיתא בגמרא גבי עם שבשדות דאניסי ויוצאים ידי חובת תפלת שמו&quot;ע עצמה בחזרת הש&quot;ץ כאלו שמעו ממש וגם קדושה וברכו בכלל . . הוכח תוכיח את עמיתך אפילו מאה פעמים. ולזאת לא אוכל להתאפק ולהחריש מלזעוק עוד בקול ענות חלושה במטותא מינייכו ברחמין נפישין חוסו נא על נפשותיכם. והשמרו והזהרו מאד מאד על התורה ועל העבודה שבלב זו תפלה בכוונה להתחיל כולם יחד כאחד מלה במלה ולא זה בכה וזה בכה וזה דומם וזה משיח שיחה בטילה ה' ישמרנו ועיקר הסיבה וגרמא בנזקין הוא מהיורדים לפני התיבה שהוא הפקר לכל הרוצה לפשוט רגליו החוטף אפרתי או מחמת שאין גם אחד רוצה וכו'. ואי לזאת זאת העצה היעוצה ותקנה קבועה חוק ולא יעבור עוד ח&quot;ו דהיינו לבחור אנשים קבועים הראוים לזה עפ&quot;י הגורל או בריצוי רוב המנין. דהיינו שמתפללים מלה במלה בדרך המיצוע בקול רם ולא מאריכים יותר מדאי ולא מקצרים וחוטפים ח&quot;ו. ועליהם מוטל חובה לירד לפני התיבה כל אחד ואחד ביומו אשר יגיע לו ולאסוף אליו סביב סמוך כל המתפללים בקול קצת עכ&quot;פ ולא בלחש ולא חוטפים ח&quot;ו וכמבואר בתקנות ישנות בכמה עיירות. ועתה באתי לחדשן ולחזקן ולאמצן בל ימוטו עוד לעולם ח&quot;ו (בכ&quot;י גוואלד גוואלד) עד מתי יהיה זה לנו למוקש ולא די לנו בכל התוכחות והצרות שעברו עלינו ה' ישמרנו וינחמנו בכפלים לתושיה ויטהר לבנו לעבדו באמת&quot;.<br /><a target='_blank' rel='nofollow' href='http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/tm/10/13/103&search=%D7%A7%D7%95%D7%A0%D7%98%D7%A8%D7%A1+%D7%90%D7%97%D7%A8%D7%95%D7%9F'>לביאור הלשון גוואלד גוואלד הנ&quot;ל.</a>","563","","2970","True","True","False","","108","95.86.105.122","0","40162","נדרים|לז ע&quot;א",""),new Message("43764","43762","חז' ואמץ!  <img src='/icon/2.gif'>","17/03/16 10:21","ז אדר ב","תשע&quot;ו","10:21","גיל ושמחה","","363","","2970","False","True","False","","151","5.22.129.124","0","40162","נדרים|לז ע&quot;א","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82640);