var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=39989;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("ברוכים הבאים לפורום פורטל הדף היומי","")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107079","מה זה מפרכסין ?","מרדכי דב זינגר","25/04/24 18:44","807","70"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","60"),new MostViewed("107082","תנורו של עכנאי: שאלת שני ימי ר&quot;ח בגמרא","שי ואלטר","28/04/24 14:41","948","58")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("39989","0","בזוהר העתיק בטעות","15/06/15 02:26","כח סיון","תשע&quot;ה","02:26","אלישבע","במשנה זה חומר בשבועות מבנדרים (שנדר לא חל רק על דבר שיש בו ממש וכמו שפירשו בברייתא במסכת שבועות). <br /><br />ובזוהר בפרשת משפטים דף רטו העתיק בטעות הפוך.<br /><br />וכבר העיר על זה ר' חיים ויטאל בשער הגלגולים חלק מ&quot;ה","524","","3244","True","True","False","","846","85.250.94.106","0","0","נדרים|טז ע&quot;א",""),new Message("39992","39989","מעניין","15/06/15 09:29","כח סיון","תשע&quot;ה","09:29","אור חדש","כוונתך מן הסתם &quot;מעתיק עד הנוסח הראשי העתיק בטעות...&quot; <br />אומנם להבנתי מטרת הפורום הזה יותר מצומצמת, רק להוות במה לדיונים הנוגעים <b>לברור הסוגיות</b> העולות לפי סדר הדף היומי <b>בגמרא עצמה</b>.<br />אני בטוח שיש פורומים יותר מקצועיים המתעסקים בחקר שיבושי נוסחאות בכתבים עתיקים שאולי הודעתך יותר מתאימה להם.<br />יש <a target='_blank' rel='nofollow' href='http://daf-yomi.com/forums/forum.aspx?id=4'>כאן</a> פורום מקביל לברור שאלות לשוניות שעל סדר הלימוד (אומנם לא כולם זוכרים לפרסם שם דוקא), נראה שאפילו נושא זה כנראה לא מספיק <b>ממוקד</b> לפורום הספציפי הזה המיועד כאמור לברור שאלות בלימוד הסוגיות.","458","","3244","True","True","False","","147","37.26.147.226","0","39989","נדרים|טז ע&quot;א",""),new Message("39998","39989","בעיה בציון המקור","15/06/15 16:28","כח סיון","תשע&quot;ה","16:28","אור חדש","אין דבר כזה שער הגלגולים מ&quot;ה (מסתיים בהקדמה מ')<br /><br />לגבי התוכן:<br />א: הטקסט בזוהר יישאר [לא] מובן באותה מידה אם נהפוך הנדר לשבועה<br />ב: אם נפרש המילה &quot;ממש&quot; במשמעות &quot;אמת&quot; הכל עולה <a target='_blank' rel='nofollow' href='http://daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=39910'>אל נכון</a><br />ג: המעיין במסכתנו יראה שהתנאים והאמוראים עירבבו המושגים ונהגו לכנות נדר &quot;שבועה&quot; ולהפך<br /><br /> מס' דוגמאות לערבוב:<br />...אשנה מסכתא זו <b>נדר </b>גדול נדר לאלהי ישראל. והלא <b>מושבע </b>ועומד הוא ואין <b>שבועה</b> חלה על שבועה...<br />אמר ר' אסי אין נזקקין לאלהי ישראל (לשון שבועה) חוץ <b>מקונם </b>אשתי נהנית לי שגנבה את כיסי ו... ההיא דאתאי לקמיה דרב אסי אמר לה במאי <b>נדרת </b>? <b>באלהי ישראל</b>! אמר לה אי נדרת במוהי<br />ד: בראשונים בתחילת פרק ב' יש מחלוקות גדולות לגבי השאלה אם אכן נדר לא יכול לחול על דבר שאין בו ממש","458","","3244","True","True","False","","175","95.86.123.90","0","39989","נדרים|טז ע&quot;א",""),new Message("39994","39992","[ללא נושא]","15/06/15 14:28","כח סיון","תשע&quot;ה","14:28","אלישבע","לא קוראים לזה עד נוסח - זה התוכן שם","524","","3244","True","True","False","","71","85.250.94.106","0","39989","נדרים|טז ע&quot;א",""),new Message("40007","39998","[ללא נושא]","15/06/15 22:26","כח סיון","תשע&quot;ה","22:26","אלישבע","דבר ראשון טעות שלי זה בדף קט&quot;ו (ולא רט&quot;ו). שנית, עושה רושם שלא ראית את הזוהר בפנים. להלן ציטוט :<br /><br />בְּוַדַּאי, שְׁבוּעָה לָא חָלָה אֶלָּא עַל דָּבָר שֶׁיֵּשׁ בּוֹ מַמָּשׁ. נֵדֶר חָל, אֲפִילּוּ עַל דָּבָר שֶׁאֵין בּוֹ מַמָּשׁ. וְהָא אוּקְמוּהָ בְּמַתְנִיתִין. וְלא עוֹד, אֶלָּא יַתִּיר אָמְרוּ, נְדָרִים עַל גַּבֵּי שְׁבוּעוֹת עוֹלִין, וְכָל הַנִּשְׁבַּע כְּאִלּוּ נִשְׁבַּע בַּמֶּלֶךְ עַצְמוֹ. וְכָל הַנּוֹדֶר, כְּאִילּוּ נוֹדֵר בְּחַיֵּי הַמֶּלֶךְ. <br />..... נְדָרִים מִתַּמָּן, עַל גַּבֵּי שְׁבוּעָה עוֹלִים, וְחָלִין עַל דָּבָר שֶׁאֵין בּוֹ מַמָּשׁ, בְּגִין דִּשְׁבוּעָה אִיהוּ עָלְמָא דֵּין, דְּלֵית לֵיהּ קִיּוּמָא, אֶלָּא עַל יְסוֹד, הֲדָא הוּא דִכְתִיב, (משלי י) וְצַדִיק יְסוֹד עוֹלָם. (דף קט''ז ע''א) וּבֵיהּ אוֹמָאָה, דִּכְתִּיב, (רות ג) חַי יְיָ' שִׁכְבִי עַד הַבֹּקֶר. דִּשְׁכִינְתָּא תַּתָּאָה, כּוֹתֶל מַעֲרָבִי, דִּיּוּרָא דִּילֵיהּ. עַל שֵׁם דְּאִיהוּ תֵּל שֶׁהַכֹּל פּוֹנִים בּוֹ. כּ''וֹ תֵּ''ל, יְדוָֹ''ד כּ''וֹ, וַדַּאי שְׁכִינְתָּא, אִיהוּ תֵּל דִּילֵיהּ. עַל שֵׁם, (שיר השירים ה) קֶוִצּוֹתָיו תַּלְתַּלִּים שְׁחוֹרוֹת כָּעוֹרֵב וְאוּקְמוּהָ עַל כָּל קוֹץ וְקוֹץ תִּלֵּי תִּלִּים שֶׁל הֲלָכוֹת. (קוץ) ד' מִן אֶחָד, תֵּל שֶׁהַכֹּל פּוֹנִים בּוֹ. וְהַאי קוֹץ, הוּא אָחִיד בֵּין א''ח, וּבֵין ד', הֲדָא הוּא דִכְתִיב, (דברי הימים א כט) כִּי כֹל בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ, וְתִרְגֵם יְהוֹנָתָן, <br />(נ.ב. גם בפנחס דף רנ&quot;ד כתבו בשם תרגם יונתן בן עוזיאל אבל בתיקו&quot;ז דף כ&quot;ט ובזו&quot;ח ספרא תניינא כתב ותרגם אונקלוס ושניהם לאו דווקא שאונקלוס תירגם התורה ויונתן תירגם נביאים אבל לא כתובים כמ&quot;ש בגמ' מגילה ג.  מה עוד שתרגום זה אינו לפנינו בתרגום על דברי הימים) <br />דְּאָחִיד בִּשְׁמַיָּא וּבְאַרְעָא. <br /><br /><br />וּמַאן דְּאוֹמֵי קוּשְׁטָא, הוּא מְקַיֵּים (תהלים פה) אֱ''מֶת מֵ''אֶרֶץ תִּ''צְמָח, דְּאִיהוּ עַמּוּדָא דְּאֶמְצָעִיתָא, דְּבֵיהּ אִיהוּ קַיְּימָא בִּנְיָינָא. הֲדָא הוּא דִכְתִיב בָּרָ''א אֱלֹהִי''ם אֵ''ת, וּלְבָתַר הַשָּׁמַיִם וְאֵת הָאָרֶץ. וּבְגִין דִּשְׁבוּעָה, אִיהוּ בִּנְיָינָא דְּעָלְמָא דָּא, לֵית לֵיהּ קִיּוּמָא בְּלֹא יְסוֹד, דָּבָר שֶׁיֵּשׁ בּוֹ מַמָּשׁ. נֶדֶר, דְּאִיהוּ עָלְמָא דְּאָתֵי, עַל גַּבֵּי שְׁבוּעָה סְלִיקַת, וְאִיהִי חָלָה עַל דָּבָר שֶׁאֵין בּוֹ מַמָּשׁ, דְּלָא צְרִיכָה יְסוֹד לְקַיְּימָא עָלֵיהּ, דְּאִיהוּ בְּרִית, דְּבֵיהּ תַּשְׁמִישׁ הַמִּטָּה. וּבְגִין דָּא, בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים, עָלְמָא דְּאָתֵי, דְּבֵיהּ תַּקִּינוּ כָּל נִדְרֵי, אָסוּר בְּתַשְׁמִישׁ הַמִּטָּה. <br />טעות נוספת שלי זה באמת בחלק מ' שהוא האחרון להלן ציטוט<br /><br />זה תחילת החלק:<br />אמר שמואל, עוד מצאתי קונטרס קטן בין אמתחותי, ממקצת לשונות מספר התקונין ומספר הזוהר שהם צריכים עיון, והנה לא רציתי לסמוך להניחם על ראשי, או להגיה אותם במקומותם, שמא הלקט ההוא יהיה ח&quot;ו שכחה, לכן אמרתי אשימם בספר ויוחקו, והיה כל מבקש אותם יבא לבקש אותם במקום הזה, וזה החלי בעזר אל גואלי:<br /><br />ובהמשך:<br />שם בספר הזוהר בפרשת משפטים דף קט&quot;ו ע&quot;ב שורה כ&quot;ז, וז&quot;ל, ודאי שבועה לא חלה, אלא על דבר שיש בו ממש, נדר חל אפילו על דבר שאין בו ממש, והא אוקמוה מתני'. וקשה דבמסכת נדרים, ובמסכת שבועות תנן איפכא, חומר בשבועה שחלה על דבר שאין בו ממש כדבר שיש בו ממש, משא&quot;כ בנדרים. וכ&quot;כ הרמב&quot;ם ז&quot;ל בהלכות נדרים פ&quot;ג. ואם נרצה להחליף דברי הזוהר ונגיה כדברי המשנה כנזכר אי אפשר, כי הרי מדבריו נשמע שבא להזכיר חומר הנדר יותר מהשבועה, כי כך כתב ולא עוד אלא יתיר אמרו נדרים ע&quot;ג שבועות עולים, וכל הנשבע כאלו נשבע במלך עצמו, וכל הנודר כאלו נודר בחיי המלך, והנה כל זה חומרא בנדרים היא. גם לקמן ביארו בפירוש באמרם ובודאי עלמא דאתי בינה, וחלין על דבר שאין בו ממש. אמר שמואל, אולי נוכל להגיה בזוהר, לומר חומר בנדרים שחלים על דבר מצוה כרשות, משא&quot;כ בשבועה:","524","","3244","True","True","False","","119","85.250.94.106","0","39989","נדרים|טז ע&quot;א","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82625);