var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=39910;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("הודעה למגידי שיעורים ולמשתתפי השיעורים","http://www.daf-yomi.com/forums/Message.aspx?id=638")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107085","בורדרליינית !","מרדכי דב זינגר","30/04/24 13:22","807","63"),new MostViewed("107084","מי שמלווה כסף בריבית לא יקום בתחיית המתי","לינקוש","28/04/24 18:14","58","57"),new MostViewed("107091","המתרגם ומזרעך לא תתן להעביר למולך ...","איתן","02/05/24 02:13","123","45")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("39910","0","מה בין נדר לשבועה","09/06/15 13:32","כב סיון","תשע&quot;ה","13:32","אור חדש","הצעה קצת מחודשת להבנת ההבדל בין נדרים ושבועות ותודה מראש למי שיוסיף מקורות לפרוך או לחזק ההסבר.<br /><br /><b>הנדר </b>יסודו בכח שניתן לאדם להקדיש קרבנות למקדש או לבד&quot;ה ובכך <b>להפוך המותר לכל (בהמת חולין), לאיסור דאו'</b> חמור (של הקדש שיש בו דיני מעילה וגזל- חטא כפול לה' ולאדם)<br />אומנם וודאי שיש הבדל בין דברים שנאסרו מהתורה עצמה שאין לאדם השגה באיסור זה או בביטולו לעומת איסור שנוצר ע&quot;י האדם שיש לו שלטון בו ויכול לבטלו או להגבילו לזמן ולאנשים מסויימים.<br />ממילא מובן למה המתפיס נדרו (בכח) איסור דאו' מקורי טעה ולא עשה כלום ורק המתפיס בדבר הנדור מגלה שהבין באיזה כח בא לאסור כעת נדרו.<br /><br /><b>שבועות </b>יסודן בכך שרוצה לאמן (מלש' אמינות- אמת)  דבריו כפי אמיתת שם ה' ומלכותו על העולם (שבועה דווקא בשם או כינויו) <b>ואם יעבור על שבועתו נמצא שכופר באמיתת מלכות ה'</b> ומכח זה <b>נאסר הוא</b> לעבור על שבועתו בלא שום צורך בחפצא שבו תחול השבועה.<br /><br />פעולת הנדר: פועל על היחס בין בני האדם לבין החפץ שהוקדש (אך לא משנה <b>בחפץ וטבעו</b> אלא <b>ביחס האנשים</b> אליו כלומר גם זה דין בגברא רק שהוא <b>ביחס </b>לחפצא) <br /><br />המנגנון הנ&quot;ל התחדש ביסודו בנדר <b>הקדש</b> אך <b>הורחב </b>בתורה גם ל<b>נדרי איסור</b> ונחל' ר&quot;מ וחכמים אם לאחר ההרחבה נשאר דין <b>מעילה </b>בקונמות או שמא רק <b>היכולת </b><b>לאסור </b>המותר לאדם התחדשה כאן ולא כל גדרי וחומרי נדרי הקדש.<br /><br />בנדר יכול לאסור ע&quot;ע גם בחפץ המשמש למצוות שהרי זה כח הנדר להפוך מותר לאסור תורה וכמו שלא יכול לקיים מצוות באיסורי תורה לא יכול לקיימן בדבר האסור בנדר.<br /><br /><b>בשבועות</b> כאמור, כוונתו באומרו &quot;נשבע בה' שלא אניח תפילין&quot; היא לומר &quot;אמת שלא אניח תפילין כפי שאמת שה' הינו מלך העולם&quot;<br />כמובן שבדיבור זה יש <b>סתירה פנימית</b> שהרי אם ה' הוא המלך הרי שציווה עליך להניח תפילין ואם אתה לא מכיר במלכותו <b>זו</b> הרי שאינך מאמין באמת זו וממילא שבועתך בשקר היא ולא אוסרת. <br />כמובן שעל הזכרת שם ה' על שקר יש עברה חמורה של שבועת שקר (או שווא) וחייב ע&quot;ז אך אין בכח שבועה כזו לאוסרו בהנחת התפילין או שאר מצוות.","458","","3253","True","True","False","","1585","95.86.112.80","0","0","נדרים|טז ע&quot;א",""),new Message("39915","39910","כדבריך נראה לי, אך אולי בהבדל מה.","10/06/15 03:25","כג סיון","תשע&quot;ה","03:25","בן הזמנים","בכל המקרא לא תמצא לשון &quot;נדר&quot; שמשמעותו &quot;איסור חפצא&quot; כלומר שאדם אוסר על עצמו (או על חברו) חפץ מסויים.<br />פירוש המילה נדר בכל מקום (!) במקרא הוא התחייבות שאדם מתחייב לא-להיו.<br />יתר על כן, במשנה במגילה נאמר &quot;אין בין נדרים לנדבות אלא שהנדרים חייב באחריותן והנדבות אינו חייב באחריותן&quot; פירוש המושג &quot;נדרים&quot; - שאומר 'הרי עלי עולה' ו&quot;נדבות&quot; - שאומר 'הרי זה עולה. נמצא שדוקא &quot;נדר&quot; זה חיוב על הגברא, ואילו החלת איסור=קדושה על חפצא - מכונה &quot;נדבה&quot;.<br /><br />ואילו במסכתנו נהפכו היוצרות, פתאום נדר נהיה החלת איסור=קדושה על חפצא בלי שום קשר לכאורה לפירושו המקראי! כיצד נהיה הדבר הזה?<br /><br />מה שנראה לענ&quot;ד בזה הוא שבמקור נדר זה אכן כל התחייבות כלפי המקום, מה שמכונה &quot;נדרי מצוה&quot; וכמו שלמדנו לעיל (דף ח.) &quot;האומר אקום ואקרא פרק זה -נדר גדול נדר לא-להי ישראל&quot; (וכפירוש הרא&quot;ש שם, לא כפירוש הר&quot;ן).<br />ואילו &quot;נדרי קונמות&quot; שבהם בעיקר עוסקת מסכתינו, זו בעצם סוג של נדר מלאכותי, כלומר: אדם רוצה לאסור על עצמו או על חבירו חפץ מסויים, אז הוא פשוט נודר אותו לשמים - מקדיש אותו! (במקומות רבים בתלמוד אפשר למצוא שאדם הרוצה לאסור דבר על חבירו הוא מקדישו, ראה למשל לקמן מח.)<br />אלא שאינו מחיל עליו שם הקדש לגמרי - שיהיה ממון גבוה וכל הנהנה ממנו מועל, אלא מקדישו רק לענין ההנאה של אותו אדם, רק לעניין זה הוא קדוש!<br />וא&quot;ת: אם כן איך אוסר על עצמו חפץ של חבירו? הרי אין אדם מקדיש דבר שאינו שלו! התשובה:לכן הוא יכול לאוסרו רק על עצמו ולא על זולתו, כי הוא מקדיש רק את מה שכן שייך לו בחפץ הזה, והוא האפשרות לאכלו אם ירשהו חברו.<br />(ואל תתמה, בכל מקום שהחלוּת תלויה ברצונו של האדם, הוא יכול להחילה גם בצורות זרות ומוזרות! ראה למשל בקידושין דף ס. שאדם יכול לקדש אשה אך להשאיר אפשרות גם לחברו לקדשה כך שתהיה מקודשת לשניהם בו זמנית!)<br /><br />מעתה מובן מניין שאדם יכול לאסור חפציו בין על עצמו בין  על זולתו, ויכול לאסור חפצי זולתו אך רק על עצמו. <br />מובן למה אין הנדרים חלים אלא על דבר שיש בו ממש.<br />מובן גם מה שהסברת למה מתפישין בדבר הנדור ולא בדבר האסור, וכן חלים על דבר מצוה כדבר הרשות, וכן יש בהם מעילה. ודברים רבים.<br /><br />ראה גם שמה שמביא את הגמרא לעיל (ב:) לומר שנדרים זה איסור חפצא, זה ששנה מיד אחרי נדרים - חרמים. נמצא שנדרים זה איסור חפצא כמו חרמים, שגם הם סוג של הקדש.<br /><br />מקווה שאני מספיק מובן...","280","","3252","True","True","False","","130","213.151.37.160","0","39910","נדרים|טז ע&quot;א",""),new Message("39924","39910","מעילה בקונמות","10/06/15 10:38","כג סיון","תשע&quot;ה","10:38","אור חדש","מקום הסוגיה בדפים כח' וכט' כדאי ללמוד הסוגיה בעיון כיוון שלדעתי הינה הסוגיה היסודית של המסכת, בדרך אגב מוסבר גם מה הכוונה ב&quot;קידושי אשה&quot;","458","","3252","True","True","False","","125","37.26.148.147","0","39910","נדרים|טז ע&quot;א",""),new Message("40063","39910","הסבר להתר שבועות שגגות","18/06/15 21:38","א תמוז","תשע&quot;ה","21:38","אור חדש","לפי האמרו מובנת המשנה בכה ע&quot;ב והגמרא שעליה:<br /><span class='bordeaux'><b>מתני' נדרי שגגות אם אכלתי ואם שתיתי ונזכר שאכל ושתה שאני אוכל ושאני שותה ושכח ואכל ושתה אמר קונם אשתי נהנית לי שגנבה את כיסי ושהכתה את בני ונודע שלא הכתו ונודע שלא גנבה ראה אותן אוכלין תאנים ואמר הרי עליכם קרבן ונמצאו אביו ואחיו והיו עמהן אחרים בש''א הן מותרים ומה שעמהם אסורים ובה''א אלו ואלו מותרין:<br />גמ' תנא כשם שנדרי שגגות מותרין כך שבועות שגגות מותרות היכי דמי שבועות שגגות כגון רב כהנא ורב אסי הדין אמר שבועתא דהכי אמר רב והדין אמר שבועתא דהכי אמר רב דכל חד וחד אדעתא דנפשיה שפיר קמישתבע:</b></span><br /><br />שלפי האמור האיסור בשבועה הינו &quot;לתלות שיקרו באמיתות ה' &quot; ובכך להראות שלט מאמין באמיתת מלכות ה'.<br />ברור א&quot;כ שאדם שהיה בטוח שדבריו אמת הם ואמר שמבחינתו זה אמת &quot;כאמיתת מלכות ה' &quot; אין בדבריו בעיה שהרי לא תלה אמיתת ה' בשקר אלא באמת.","458","","3244","True","True","False","","148","5.102.254.97","0","39910","נדרים|טז ע&quot;א",""),new Message("39922","39915","נראה שדברי שניכם משלימים זה את זה - נפלא","10/06/15 09:30","כג סיון","תשע&quot;ה","09:30","בתר ממוצע","","138","","3252","False","True","False","","310","2.54.45.88","0","39910","נדרים|טז ע&quot;א",""),new Message("39923","39915","יישר כח","10/06/15 09:43","כג סיון","תשע&quot;ה","09:43","אור חדש","ייתכן שהמחלוקת ביננו נמצאת ביסוד המחלוקת אם יש מעילה בקונמות","458","","3252","True","True","False","","103","37.26.147.146","0","39910","נדרים|טז ע&quot;א",""),new Message("39925","39915","במחילה, דבריך מבולבלים ולא נכונים","10/06/15 10:38","כג סיון","תשע&quot;ה","10:38","Almuaddib","בתורה, לשון נדר מפורשת לאחד מהשנים: הקדשת משהו לה', או קבלת נזירות.<br /><br />השבועה, מנגד, מיוחדת לגברא, גם היא, כבר בתורה.<br /><br />הנה:<br /><br />אִישׁ כִּי-יִדֹּר נֶדֶר לַ-ה', אוֹ-הִשָּׁבַע שְׁבֻעָה לֶאְסֹר אִסָּר עַל-נַפְשׁוֹ--לֹא יַחֵל דְּבָרוֹ.  כְּכָל-הַיֹּצֵא מִפִּיו, יַעֲשֶׂה.<br /><br /><br />הנה ההבדל כבר מוגש. הנדר - הוא לה', בעוד השבועה - על נפשו. ומהו נדר לה'? גם לכך יש תשובה די ברורה:<br /><br />כִּי-תִדֹּר נֶדֶר לַ-ה' אֱלֹהֶיךָ, לֹא תְאַחֵר לְשַׁלְּמוֹ;  כִּי-דָרֹשׁ יִדְרְשֶׁנּוּ ה' אֱלֹהֶיךָ, מֵעִמָּךְ, וְהָיָה בְךָ חֵטְא. <br /> וְכִי תֶחְדַּל לִנְדֹּר--לֹא-יִהְיֶה בְךָ חֵטְא. <br />מוֹצָא שְׂפָתֶיךָ, תִּשְׁמֹר וְעָשִׂיתָ:  כַּאֲשֶׁר נָדַרְתָּ לַ-ה' אֱלֹהֶיךָ, נְדָבָה, אֲשֶׁר דִּבַּרְתָּ, בְּפִיךָ.<br /><br /><br />הרי שכבר בתורה, החלת הנדר, בפירוש הראשון, היא על הדבר אשר הוקדש לה'. האדם נודר = מתחייב להביא קרבן לה'.<br /><br />הרי שברור מהתורה כבר, כי הנדר הוא כלפי חפצא - הבהמה אותה מתחייב האדם להביא, ושעליו לא לאחר לשלמו.<br /><br /><br />הנדר השני הוא נזירות, כידוע.","107","","3252","True","True","False","","167","195.200.205.2","0","39910","נדרים|טז ע&quot;א",""),new Message("39927","39925","פירוש כוונתו","10/06/15 10:57","כג סיון","תשע&quot;ה","10:57","אור חדש","התכוון שאין בתורה נדר <b>לאסור</b> חפצא אלא <b>כדבריך</b>, להקדישו.<br />ומבין שדין איסורי קונמות נובע רק מכח <b>ההקדש</b> ואינו כח עצמי","458","","3252","True","True","False","","135","212.76.110.27","0","39910","נדרים|טז ע&quot;א",""),new Message("39944","39927","לא בדיוק,","12/06/15 01:20","כה סיון","תשע&quot;ה","01:20","בן הזמנים","הקדש אינו ממש נדר אלא דוקה יותר דומה לנדבה, שהרי זה החלת קדושה על החפצא ממש.<br />נדר ביסודו חל על הגברא (חייב באחריותן), ונ&quot;מ שהנודר מן התאנים, לדוגמה, אסור גם בתאנים שיגדלו אחר שנדר, אע&quot;פ שבהקדש - אין אדם מקדיש דבר שלא בא לעולם.","280","","3250","True","True","False","","106","213.151.37.160","0","39910","נדרים|טז ע&quot;א","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82645);