var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=39852;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("האם אתה פנוי לסייע בהפצת תורה?","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=5084")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107082","תנורו של עכנאי: שאלת שני ימי ר"ח בגמרא","שי ואלטר","28/04/24 14:41","948","71"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","62"),new MostViewed("107084","מי שמלווה כסף בריבית לא יקום בתחיית המתי","לינקוש","28/04/24 18:14","58","55")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("39852","0","אלא שציער עצמו מן היין - למה רק נזיר?","03/06/15 22:03","טז סיון","תשע"ה","22:03","אליצפן","לפי דברי ר' אלעזר הקפר: נזיר נקרא חוטא, בגלל "שציער עצמו מן היין".

מדוע מי שנודר או נשבע שלא ישתה יין, אינו נקרא חוטא ואינו צריך להביא קרבן?

במה שונה נזיר מנודר סתם? הרי בכל מקרה הם מצערים עצמן מן היין.","502","","3257","True","True","False","","1263","85.64.120.223","0","0","נדרים|י ע"א",""),new Message("39854","39852","הקרבן מיוחד רק לנזיר","03/06/15 22:39","טז סיון","תשע"ה","22:39","דוד כוכב","בנזיר נאמר: (במדבר ו, ז) כִּי נֵזֶר אֱלֹהָיו עַל רֹאשׁוֹ.","125","","3257","True","True","False","","133","95.86.96.164","0","39852","נדרים|י ע"א",""),new Message("39856","39852","ציער עצמו מן היין","04/06/15 00:17","יז סיון","תשע"ה","00:17","הכהן","כדי להביא קרבן על "ציער עצמו מן היין" צריך שמסגרת הנדר תהיה יין בדוקא [כפי הנראה שתיית יין בימיהם שלא היו משקאות אחרים היתה חלק מאורח החיים התיקני וההנזרות ממנו היתה משנה את אורח החיים להיות אורח חיים של פרישות אשר זוהי מהותה של הנזירות]. ואדם שנדר או נשבע לא לשתות יין אין נדרו ושבועתו מתיחדים ליין, דהא הוה מצי לידור מבשר ושאר מילי, ומאי דנדר מיין אי"ז אלא במקרה. ודוקא נזירות אשר דינה הוא לפרוש דוקא מיין מתיחסת לפרישות מן היין ומשו"ה דוקא בה חייבה התורה להביא קרבן על מה שציער עצמו מן היין.","453","","3256","True","True","False","","109","95.86.93.176","0","39852","נדרים|י ע"א",""),new Message("39869","39852","קושייתך - רק על רבי אלעזר הקפר ברבי","04/06/15 09:29","יז סיון","תשע"ה","09:29","Almuaddib","ראשית - אין הלכה כמותו. שהרי קימא לן כי "אין הלכה כשיטה", וכבר למדנו את דברי אביי כי "שמעון הצדיק ורבי שמעון ור' אלעזר הקפר, כולן שיטה אחת הן דנזיר חוטא הוי".
אמנם, אין לבטל דעה זו, שלא רק שלושת התנאים סברו כך, מצאנו גם את דברי שמואל במסכת תענית על היושב בתענית - שאין הוא חייב בה, אלא מבחירה - שהוא חוטא.

ומכאן - אין לנו תשובה מוחלטת, אלא מקום לסבור.

יתכן שרבי אלעזר הקפר ברבי, אכן יפסוק שגם מה שנדר שלא לשתות יין למשך שלושים יום - יתחייב קרבן בסוף תקופת נדרו. יתכן גם שלא, משום שניתן למצוא, בכל זאת, הבדלים בין נדר הנזירות לבין נדר אחר, שהוא מצומצם יותר מבחינת חומרתו והיקפו - ויש עוד מקום להכביר מלים כאן.

עוד אעיר רק כי למרות דברי אביי, אין זהות בין קביעותיהם של שלושת התנאים, ורק לפי דברי ראק"ב - עצם ההימנעות מיין היא חטא.","107","","3256","True","True","False","","161","195.200.205.2","0","39852","נדרים|י ע"א",""),new Message("39855","39854","לא נראה כלל שענית על השאלה","03/06/15 23:55","טז סיון","תשע"ה","23:55","לינקוש","","58","","3257","False","True","False","","187","84.94.81.172","0","39852","נדרים|י ע"א",""),new Message("39860","39855","אפרט יותר","04/06/15 08:22","יז סיון","תשע"ה","08:22","דוד כוכב","הקרבן המיוחד בנזיר אינו רק בגלל פרישתו מן היין, שאילו היה כך היינו מקישים לכל פרישות.
הנזיר מתנזר גם מתגלחת ומטומאה.
צירוף דיני הנזיר מביאו למציאות של נזירות שיש בה קדושה מיוחדת, ככתוב (במדבר ו, ה) קָדֹשׁ יִהְיֶה.
והנזר שלראשו כתר מלכות הוא, כדברי האבן עזרא במדבר ו, ז:
"דע כי כל בני אדם עבדי תאות העולם, והמלך האמתי, שיש לו נזר ועטרת מלכות בראשו, כל מי שהוא חפשי מן התאות".","125","","3256","True","True","False","","189","95.86.96.164","0","39852","נדרים|י ע"א",""),new Message("39859","39856","זו סברא. אני מחפש מקור.","04/06/15 07:11","יז סיון","תשע"ה","07:11","אליצפן","סברות אפשר להמציא מפה ועד להודעה חדשה. אני מחפש מקורות לא סברות!!

גם אם אתה כותב בסגנון ארכאי חז"לי כביכול, איננה מחפה על כך שזו סברא ולא הוכחה עם מקור תלמודי.","502","","3256","True","True","False","","157","85.64.120.223","0","39852","נדרים|י ע"א",""),new Message("39862","39859","הערה","04/06/15 08:30","יז סיון","תשע"ה","08:30","דוד כוכב","הכתיבה בלשון הגמרא היא הכי in עד היום, משום שהיא מדוייקת ומתומצתת ביותר. התנאי הוא שגם הקורא יהיה בקי במכמנותיה.","125","","3256","True","True","False","","126","95.86.96.164","0","39852","נדרים|י ע"א",""),new Message("39864","39862","אבל אין היא הופכת אותה לנכונה.","04/06/15 08:47","יז סיון","תשע"ה","08:47","אליצפן","אם אין לה מקור בתלמוד. כבר הוכח מתמטית שניתן להוכיח ששחור זה לבן ולהפך. בלוגיקה ניתן להוכיח הכל. מניחים הנחות יסוד שרירותיות ואח"כ יוצא מה שיוצא. זה מה ש"המתרץ" עשה בלי משים. הניח הנחות חסרות ביסוס מהתלמוד ובנה עליהן סברות.

אני מחפש את היסודות - מקור תלמודי העונה לשאלה.","502","","3256","True","True","False","","159","85.64.120.223","0","39852","נדרים|י ע"א",""),new Message("39867","39862","הערה על ההערה","04/06/15 09:15","יז סיון","תשע"ה","09:15","Almuaddib","הכתיבה בלשון שהיא בסגנון של הגמרא, יכולה לנבוע ממקורות שונים:

יש מי שכותבים כך, משום שהם מצויים בלשון זו ביותר, וסוברים שכך כולם, וזו תהיה הלשון הנהירה ביותר לקוראי דבריהם.
ולא תמיד הם צודקים, משום שלשון הגמרא פעמים שסתומה היא - וחסורי מחסרא, או אף - כבמסכתנו - משונה היא. אלא שהחברים בקבוצה זו, כלל לא מודעים לכך שיש מי שאין הסגנון הזה מצוי לו.

יש אחרים, המתקשטים בנוצות לא-להם, וחושבים שאם תלמידי חכמים מסויימים כותבים כך - הרי שאם יכתבו גם הם בסגנון דומה, ייחשבו כאילו גם דבריהם - דברי תלמידי חכמים הם. בין אלו, מצוי ביותר כתיבה בסגנון כאילו-של-הגמרא, ופעמים רבות שתמצא שם שיבושים ואף דברים מגוחכים, כדוגמת "עשה ימים כלילות".


... והלב יודע אם לעקל ואם לעקלקלות.","107","","3256","True","True","False","","161","195.200.205.2","0","39852","נדרים|י ע"א",""),new Message("39866","39864","יש מקורות","04/06/15 09:09","יז סיון","תשע"ה","09:09","דוד כוכב","מסכת פסחים דף קט ע"א:
"ועכשיו שאין בית המקדש קיים - אין שמחה אלא ביין, שנאמר ויין ישמח לבב אנוש".

מסכת נזיר פרק ב משנה ד:
"יודע אני שהנזיר אסור ביין אבל סבור הייתי שחכמים מתירים לי מפני שאין אני יכול לחיות אלא ביין".","125","","3256","True","True","False","","178","95.86.96.164","0","39852","נדרים|י ע"א",""),new Message("39868","39866","השאלה לא הייתה למה יין מצער אלא למה קרבן","04/06/15 09:24","יז סיון","תשע"ה","09:24","אליצפן","אדם נודר מן היין לתקופת מה, לא מביא בסוף אותה תקופה קרבן, ואילו נזיר כן. שניהם ציערו עצמם מן היין. על זה אין ויכוח.

השאלה למה צער של נזיר מצריך בסוף קרבן ושל נודר סתם לא.","502","","3256","True","True","False","","176","85.64.120.223","0","39852","נדרים|י ע"א",""),new Message("39872","39868","על כך השבתי למעלה בד"ה אפרט","04/06/15 11:51","יז סיון","תשע"ה","11:51","דוד כוכב","פה הבאתי לבקשתך מקורות לדברי הכהן שפרישה מהיין היא קריטית.","125","","3256","True","True","False","","164","95.86.96.164","0","39852","נדרים|י ע"א",""),new Message("39870","39869","ר' אלעזר הקפר לא יכול לחייב בקרבן","04/06/15 10:50","יז סיון","תשע"ה","10:50","אליצפן","ר' אלעזר הקפר לא יכול לחייב בקרבן. ר' אלעזר הקפר רק מסביר למה התורה חייבה נזיר בקרבן חטאת.

השאלה היא על ההסבר שלו, מה עומד מאחורי החיוב שהמתנזר מן היין כנזיר מתחייב חטאת והנודר מן היין לא.

בסופו של דבר, הרי שניהם ציערו עצמם מן היין.","502","","3256","True","True","False","","162","85.64.120.223","0","39852","נדרים|י ע"א",""),new Message("39871","39870","ראה דברי שמואל בתענית יא.","04/06/15 11:18","יז סיון","תשע"ה","11:18","Almuaddib","","107","","3256","False","True","False","","118","195.200.205.2","0","39852","נדרים|י ע"א","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82634);