var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=39554;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("זמני היום","http://www.daf-yomi.com/content.aspx?pageid=126")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107082","תנורו של עכנאי: שאלת שני ימי ר"ח בגמרא","שי ואלטר","28/04/24 14:41","948","71"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","62"),new MostViewed("107084","מי שמלווה כסף בריבית לא יקום בתחיית המתי","לינקוש","28/04/24 18:14","58","55")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("39554","0","האם יש הבדל בין "יתומים" ל"יורשים"?","30/04/15 22:41","יא אייר","תשע"ה","22:41","אליצפן","הפוגמת כתובתה - לא תפרע אלא בשבועה. ... מנכסי יתומים... לא תפרע אלא בשבועה.

... מנכסי יתומים כיצד? מת והניח נכסיו ליתומים, והיא נפרעת מן היתומים - לא תפרע אלא בשבועה.

... ר' שמעון אומר: כל זמן שהיא תובעת כתובתה - היורשין משביעין אותה, ואם אינה תובעת כתובתה - אין היורשין משביעין אותה.

האם תנא קמא ור' שמעון מדברים על אותו דבר? הראשון משתמש במונח "יתומים" ור' שמעון ב"יורשים".","502","","3291","True","True","False","","775","85.64.120.223","0","0","כתובות|פז ע"א",""),new Message("39556","39554","אין הבדל, בין גדולים ובין קטנים","30/04/15 23:44","יא אייר","תשע"ה","23:44","דוד כוכב","כך הלכה, כאביי קשישא במסכת שבועות דף מב ע"ב.","125","","3291","True","True","False","","133","95.86.113.18","0","39554","כתובות|פז ע"א",""),new Message("39558","39556","אז למה יש שני מושגים באותה משנה?","01/05/15 07:22","יב אייר","תשע"ה","07:22","אליצפן","ת"ק מדבר על יתומים ור' שמעון על יורשים.","502","","3290","True","True","False","","120","85.64.120.223","0","39554","כתובות|פז ע"א",""),new Message("39559","39558","אין בכך הוכחה שהמושגים שונים","01/05/15 14:30","יב אייר","תשע"ה","14:30","דוד כוכב","לפעמים נוקט כל תנא בלשון אחרת, וכלשון ר"ת בתוספות מסכת כתובות דף ב ע"ב: "כל אמורא היה תופס לשונו, כמו: מגדף בה רבי אבהו (סנהדרין ג:) תהי בה רבי יוחנן (ב"ק קיב:) לייט עלה אביי (ברכות כט.)".","125","","3290","True","True","False","","139","95.86.113.18","0","39554","כתובות|פז ע"א",""),new Message("39560","39559","במחילה מכבודו של ר"ת אנו עוסקים בתנאים","01/05/15 15:30","יב אייר","תשע"ה","15:30","אליצפן","ולא באמוראים כפי שדן ר"ת.

יתר על כן יש יותר מדוגמא אחת במסכת כתובות בו מדייקים האמוראים בלשון המשנה, כגון: (כתובות דף עז עמוד א) "מיתיבי: מקמץ - זה בורסי! ולטעמיך, תיקשי לך מתניתין: המקמץ, והמצרף נחושת, והבורסי!

כלומר לא ייתכן שתי מילים לאותה משמעות?

והתלמוד נאלץ לתרץ: "כאן בבורסי גדול, כאן בבורסי קטן.

לכן אני שואל מה בין "יתומים" ל"יורשים"?","502","","3290","True","True","False","","182","85.64.120.223","0","39554","כתובות|פז ע"א",""),new Message("39561","39560",""אין שני נביאים מתנבאין בסיגנון אחד"","01/05/15 17:13","יב אייר","תשע"ה","17:13","דוד כוכב","כך אמר רבי יצחק במסכת סנהדרין דף פט ע"א. והדוגמה שם היא ההשואה בין הנביאים ישעיהו ועובדיה.
וכך הוא גם בתנאים וגם באמוראים. ר"ת עסק במקרים ספציפים שבגמרא ולכן הזכיר אמוראים, אך הוא לא בא לשלול חכמים אחרים.

במשנה שהבאת מצויים גם המקמץ וגם הבורסי בדברי אותו "נביא".
יתר על כן - אלו שני פרטים ברשימה אחת, לכן ודאי שלא תתכן כפילות ומדובר במלאכות שונות.

לשון הגמרא במסכת עירובין דף ע ע"ב:
"יורש כרעיה דאבוה הוא".
לדבריך יש במשפט זה סתירה בין הרישא לסיפא. בתחילה מדובר על יורש, משמע גם במקרה שהנכד או האחיין יורש, ובסיפא מדובר בבן דוקא.
אלא דלא דק, ויתום ויורש יכולים להיות כינויים חופפים.","125","","3290","True","True","False","","147","95.86.113.18","0","39554","כתובות|פז ע"א","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82634);