var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=39430;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("דף יומי - יתרונות מול חסרונות","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=729")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107076","אמר רב חסדא מידת חסידות שנו כאן","לינקוש","22/04/24 15:26","58","47"),new MostViewed("107079","מה זה מפרכסין ?","מרדכי דב זינגר","25/04/24 18:44","807","35"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","16")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("39430","0","מעלתו של ר"ע ולמה מתו תלמידיו","19/04/15 21:31","ל ניסן","תשע"ה","21:31","אור חדש","הספנים אחת לששה חדשים דברי ר' אליעזר: אמר רב ברונא אמר רב הלכה כר''א אמר רב אדא בר אהבה אמר רב זו דברי ר' אליעזר אבל חכמים אומרים התלמידים יוצאין לת''ת ב' וג' שנים שלא ברשות אמר רבא סמכו רבנן אדרב אדא בר אהבה ועבדי עובדא בנפשייהו כי הא ד...

רש"י:
סמכו רבנן. תלמידים שבדורנו סומכים על דבריו ויוצאין שלא ברשות: ועבדי עובדא. כוותיה: בנפשייהו. והוא בא להם ליטול מהם נפשות שנענשים ומתים.

עפ"י רש"י המעשים שמובאים לקמן באו בבחינת "מעשה לסתור" כלומר מהווים ראיה לשיטת רבא שיש לשלול הפסיקה כרבנן שמתירה נטישת האשה (אף ללא רשותה) למען לימוד תורה.

בכלל הסיפורים מובא גם המעשה המפורסם בר"ע ובת בנו של כלבא שבוע ובכלל הדברים מצויין שראתה בו שהיה "צניע ומעלי".
התוס' שואלים איזו מעלה היתה יכולה להיות בר"ע בהיותו ע"ה הרי העיד על עצמו שהיה מוכן לנשוך ת"ח כחמור?
מתרץ התוס' שר"ע היה אוהב תורה אך שנא ת"ח שהתגאו (או נראו כמתגאים) על הציבור מחמת תורתם.

נראה א"כ שזו היתה המעלה המיוחדת של ר"ע , שבשבילה היתה מוכנה אשתו לוותר על עושרה. נראה שבאותו הדור היתה צרה גדולה של ת"ח שסברו שערכו של אדם נמד בכמות התורה שבו וממילא אדם בלא תורה היה נחשב בעיניהם כגרוע מבהמה (ע"ה מותר לנוחרו מגבו ביוה"כ...). רחל הבינה שגישה כזו לחיים ולעמ"י יש בה חשש לשנאת חינם ולנתק בין התורה לרבדי העם הרחבים וחיפשה אדם שיוכל לתקן את הטעות הנוראית, היא זיהתה בעקיבא את האדם המתאים למשימה, מצד אחד היה חובב תורה אך מאידך היה שונא ת"ח גאותנים.

אומנם בשביל שעקיבא יוכל לתקן את דורו היה עליו להפוך לגדול הדור בעצמו ע"כ הסכימה רחל בחפץ לב לשולחו לשנים רבות של התגדלות ע"מ שיוכל לגדל דור של ת"ח שידעו להעריך נכון את חבריהם

אומנם נראה שתוכנית זו לא עלתה יפה...
כאשר חזר ר"ע עם 24 אלף תלמידיו ניסו השכנות לשכנע את רחל שתתלבש יפה "לכבוד הרב" אך היא ענתה שלא לשם כך שלחתו ללמוד תורה, כדי שיוכל להתגאות על הציבור ורק אנשי מעלה יוכלו להתקרב אליו אלא מצפה ממנו שגם אם תופיע בפניו כאלמנה עניה ידע לכבדה כראוי
אומנם ברגע המבחן כשלו תלמידי ר"ע ונראה שגם רבם עצמו שהרי כשראו אותה אשה פשוטה נופלת לרגלי הרב באו לגרשה כיוון שהיה בזה "פחיתות כבוד לגדול הדור" שאשה כזו תגע ברגליו!
גם ר"ע כאשר עצר בתלמידיו מלגרשה ולביישה לא עשה זאת בנימוק המתבקש ש"אשה פשוטה ועלובה היא וכיצד תעזו לגרשה?!?" אלא בנימוק שתורתנו שלה היא וע"כ יש לה זכות לגשת אלי...
נראה שגם ר"ע עצמו החל למדוד ערכם של בנ"א לפי כמות התורה שיש באמחתם וממלא מובן למה לא היה בכוחו להציל את תלמידיו ואת דורו ומתו כולם על שלא נהגו כבוד זה בזה.

אומנם כיצד הגיעו רבותינו התנאים הקדושים למידה זו של זילזול בישראל קדושים רק משום שלא היו לדעתם מספיק "בני תורה"?
נראה שהתשובה לכך גנוזה בדברי רבא הנ"ל:
יש סכנת נפשות בהנהגה שאומרת שניתן ליטוש את האשה לשם התגדלות בתורה, כלומר אם נראה לך שתוכל לגדול בתורה על חשבון אשתך וילדיך הרי שאולי יש לך אהבת תורה אך חסר לך היסוד- אנושיות ודרך ארץ, וממילא תורתך תהפוך לך לסם המוות ובמקום חיים תביא למוות וחורבן.","458","","3297","True","True","False","","1649","84.228.114.10","0","0","כתובות|סב ע"ב",""),new Message("39431","39430","הבעיה של ת״ח גאוותנים","19/04/15 23:49","ל ניסן","תשע"ה","23:49","עם הארץ","שמדי פעם שוכחים שנבראו אחרי הבהמות השקצים והרמשים.
וחושבים שע״י ידיעתם המופלגת ופלפולם בדברי תורה
יטילו אימה ושררה על הציבור, ועל הדרך ירמסו שאר ת״ח שלא הגיעו להו״ק.
אולם מדי פעם הם נתקלים בעם הארץ שלא מתרגש מדבריהם .
(כמו ר׳ עקיבא לפני היותו תלמיד חכם)
שידע להזכיר להם שכולה באו מטיפה סרוחה וסופם רימה ותולעה כמו כל אחד אחר.","248","","3297","True","True","False","","395","74.233.21.61","0","39430","כתובות|סב ע"ב",""),new Message("39434","39430","הערה חשובה","20/04/15 09:36","א אייר","תשע"ה","09:36","אור חדש","נראה שר"ע הבין נכון את הסיבה לחורבן דורו ומות כל תלמידיו הראשונים ואת תלמידיו הבאים היה מרגיל ל"ואהבת לרעך כמוך זה כלל גדול בתורה".
אומנם לצערינו תלמידיו הפעם מעטים היו והתיקון לא הצליח לתקן כח דורו מייד ובא חורבן שני על העם...","458","","3296","True","True","False","","254","31.44.134.197","0","39430","כתובות|סב ע"ב",""),new Message("39436","39430","שנינו שמתו "מפני שלא נהגו כבוד זה לזה"","20/04/15 10:18","א אייר","תשע"ה","10:18","Almuaddib","אמרו:
שנים עשר אלף זוגים תלמידים היו לו לרבי עקיבא, מגבת עד אנטיפרס,
וכולן מתו בפרק אחד, מפני שלא נהגו כבוד זה לזה.
והיה העולם שמם, עד שבא ר"ע אצל רבותינו שבדרום ושנאה להם, ר"מ ור' יהודה ור' יוסי ורבי שמעון ורבי אלעזר בן שמוע, והם הם העמידו תורה אותה שעה.

תנא: כולם מתו מפסח ועד עצרת. אמר רב חמא בר אבא ואיתימא ר' חייא בר אבין: כולם מתו מיתה רעה

(יבמות סב:)","107","","3296","True","True","False","","350","195.200.205.2","0","39430","כתובות|סב ע"ב",""),new Message("49495","39430","מאמר זה עם הרחבות","20/04/17 11:50","כד ניסן","תשע"ז","11:50","אור חדש","","458","docx","2565","False","True","False","","173","37.26.148.231","0","39430","כתובות|סב ע"ב","0-docx"),new Message("72204","39430","קושיא מדברי רבא עצמו","11/05/20 12:21","יז אייר","תש"פ","12:21","יום יום ידרשון","איך זה מסתדר עם דברי רבא בעירובין (כא-כב):
" קווצותיו תלתלים, אמר רב חסדא אמר מר עוקבא מלמד שיש לדרוש על כל קוץ וקוץ תילי תילים של הלכות. שחרות כעורב, במי אתה מוצאן, במי שמשכים ומעריב עליהן לבית המדרש. רבה אמר במי שמשחיר פניו עליהן כעורב. רבא אמר במי שמשים עצמו אכזרי על בניו ועל בני ביתו כעורב כי הא דרב אדא בר מתנא הוה קאזיל לבי רב אמרה ליה דביתהו ינוקי דידך מאי אעביד להו אמר לה מי שלימו קורמי באגמא".

[דבריו של רבא בעירובין בכל מקרה קצת קשים להבנה, אך במיוחד לאור דבריך כאן]","919","","1448","True","True","False","","129","95.86.116.116","0","39430","כתובות|סב ע"ב",""),new Message("90858","39430","תגובה","27/06/21 17:28","יז תמוז","תשפ"א","17:28","אליעזר מ ש","א] לא נראה לי שרבי עקיבא נטש את אשתו לשם התגדלות בתורה. נראה לי שבכל ה24 שנים ,היה כל שנה בא לבקר ולהיות איתה, כמה וכמה פעמים. אמנם, רוב זמנו היה בישיבה .
ב]רבי עקיבא לא מדד כך אנשים, אלא גם לפי מעשיהם. והאימרה שעם הארץ גרוע מבהמה,[או כבהמה] מתייחסת רק לסוג מסוים של עם הארץ, ולא לכל מי שידיעותיו בתורה מועטות.","610","","1036","True","True","False","","80","199.203.37.197","0","39430","כתובות|סב ע"ב",""),new Message("39444","39434","אחר המחילה","21/04/15 10:49","ב אייר","תשע"ה","10:49","רינת שושנים","ע"פ הירו' חגיגה פ"ג ה"א תלמידי ר"ע הנותרים (ישנן גרסאות שונות מי היו. ר' יבמות סב, ב; בראשית רבה סא, ג; ירו' חגיגה שם) כן נהגו כבוד זה בזה.
כך הוא לשון הירו':
"רבי יונה בשם רבי חייה בר בא מעשה שנכנסו שבעה זקינים לעבר את השנה בבקעת רימון ומי היו רבי מאיר ורבי יהודה ורבי יוסי ור"ש רבי נחמיה ורבי ליעזר בן יעקב ורבי יוחנן הסנדלר אמרו כמה מעלות בקודש ובתרומה רבי מאיר אומר שלש עשרה רבי יוסי אומר שתים עשרה א"ר מאיר כך שמעתי מרבי עקיבה שלש עשרה אמר לו רבי יוחנן הסנדלר שימשתי את ר"ע עומדות מה שלא שימשתו ישיבות אמרו רבי יוחנן הסנדלר אלכסנדרי לאמיתו הוא ועמדו משם בנשיקה וכל מאן דלא ה"ל גולה הוה חבריה קטע פלגא דגולתיה ויהב ליה ולמה הוון עבדין כן דהוון כולהון דרשין הדין פסוקא מן שבע שבע אפין [ישעי' ה א] אשירה נא לידידי שירת דודי לכרמו".
ובמהדורתנו (הערה 6) מופיעים דבריו של "עלי תמר": "נראה שעשו כן כדי למלא אחר צוואת רבי עקיבא רבם (בראשית רבה ס"א, ג) שהיו לו שנים-עשר אלף תלמידים, וכולם מתו, לפי שהייתה עיניהם צרה אלו באלו, ובסוף העמיד שבעה. אמר רבי עקיבא לאותם שבעה: תלמידי הראשונים לא מתו אלא שהייתה עיניהם צרה אלו באלו. תנו דעתכם שלא תעשו כמעשיהם".
וראה עוד סנהדרין כ, א על דורו של ר' יהודה בן עילאי (שהיה מתלמידיו הנשארים של ר"ע) "יראת ה' היא תתהלל – זה דורו של רבי יהודה ברבי עילאי. אמרו עליו על רבי יהודה ברבי עילאי שהיו ששה תלמידים מתכסין בטלית אחת ועוסקין בתורה". ובשיחות מוסר לגר"ח שמואלביץ (מאמר לו), דכאשר ששה מתכסים בטלית אחת אם כל אחד ימשוך לעצמו לעולם לא יצליחו להתכסות! וזה היה סוד מעלתם של דורו של רבי יהודה בר עילאי,שכל אחד היה אכפת לו ודאג לטובת השני, ממילא יכולים גם ששה להתכסות בטלית אחת.
מכאן שהם מילאו אחר צוואת רבם.","516","","3295","True","True","False","","702","85.250.169.114","0","39430","כתובות|סב ע"ב",""),new Message("39437","39436","הערה נכונה","20/04/15 10:32","א אייר","תשע"ה","10:32","אור חדש","אומנם כיצד הגיעו לכך?
רמז לתהליך שעבר על אותו דור מצאתי במבנה הסוגיה-
שקבעו ההתגדלות בתורה כערך יחיד בחיים עד כדי פגיעה באשה וילדים
מכך הגיעו גם לזלזול בעמי הארץ
כיוון שלא היה להם עוד איזון של דרך ארץ הגיעו למצב ש"היתה עינם צרה בתלמודם של חבריהם" שלא למדו עוד לשם התורה אלא לכבודם ובזה הפכה תורתם להם לסם המוות.

וראה דברי הרב פרידלנדר:
...מוסיף הרב פרידלנדר ז"ל לשאול, הרי חז"ל אמרו כך, אמרו שנים עשר אלף זוגים תלמידים היו לו לרבי עקיבא מגבת ועד אנטיפרס וכולן מתו בפרק אחד מפני שלא נהגו כבוד זה בזה והיה העולם שמם- שנשתכחה תורה- עד שבא ר"ע אצל רבותינו שבדרום ושנאה להם רבי מאיר רבי יהודא וכו' והם הם העמידו תורה אותה שעה. תנא וכולם מתו מפסח ועד עצרת.
ועל זה הוא מקשה וכי בגלל שלא נהגו כבוד זה לזה נגזר עליהם עונש כ"כ חמור, הרי תחשבו איצטדיון שלם עשרים וארבעה אלף כולם מתו, מה קרה מה הם כבר עשו, עד שהעולם היה שמם. ויותר קשה כי כתוב שהם היו שנים עשר אלף זוגים ולא עשרים וארבעה אלף בודדים, ללמדנו שהצלחתם בתורה היא אחד מכח השני,ומצד שני נאמר שהם מתו מפני שלא נהגו כבוד זה בזה, מה קורה כאן.
והוא מתרץ את שתי שאלות אלו ע"פ מה שנאמר במדרש אמר להם ר"ע בני הראשונים לא מתו אלא שהיתה עיניהם צרה אלו לאלו, תנו דעתכם שלא תעשו כמעשיהם, עמדו ומלאו את כל הארץ תורה. ר"ע בא ואמר לתלמידיו החדשים, חבריכם היו צרי עין זה לזה תלמדו ממה שקרה להם שלא תעשו כמעשיהם,הוא הזהירם מפני צרות עין, וצריך להבין למה הוא לא הזהירם שיחלקו כבוד זה לזה כמו שנאמר שזאת הסיבה, מבאר ע"ז הרב מפונביז' זצ"ל שהגמ' מציינת את המעשה השלילי שלהם שלא נהגו כבוד זה לזה ואילו ר"ע גילה לתלמידיו מה הסיבה שלא כיבדו זה את זה, בגלל צרות עין, וזו הסיבה לעונש הכ"כ חמור, מעל השטח ראו שלא היה כבוד הדדי מספיק אבל מה שעמד מאחורי זה זה צרות עין כפשוטו, מזעזע מה צרות עין יכולה לעשות.

אני רק ציינתי שלפי עריכת הסוגיות אצלינו רואים שהיסוד לכל הקילקול הנ"ל היה נטישת האשה לשם לימוד תורה ללא רשותה.","458","","3296","True","True","False","","466","31.44.134.197","0","39430","כתובות|סב ע"ב",""),new Message("39438","39436","וראה כאן מקור המדרש","20/04/15 10:35","א אייר","תשע"ה","10:35","אור חדש","בראשית רבה (וילנא) פרשה סא ד"ה ג:

"בבקר זרע את זרעך ולערב אל תנח ידך, רבי אליעזר ורבי יהושע רבי אליעזר אמר אם זרעת בבכיר זרע באפיל שאין אתה יודע איזהו יכשר אם של אפיל אם של בכיר ואם שניהם כאחד טובים, רבי יהושע אמר אם בא עני אצלך בשחרית תן לו, בערבית תן לו, שאין אתה יודע איזה מהן הקב"ה כותב עליך הזה או זה ואם שניהם כאחד טובים, רבי ישמעאל ורבי עקיבא רבי ישמעאל אומר אם למדת תורה בנערותך למוד תורה בזקנותך שאין את יודע איזה מהן מתקיים לך הזה או זה ואם שניהם כאחד טובים, ר' עקיבא אומר אם היו לך תלמידים בנערותך עשה לך תלמידים בזקנותך שאין אתה יודע איזה מהם מתקיים לך זה או זה ואם שניהם כאחד טובים, י"ב אלף תלמידים היו לר"ע מעכו ועד אנטפריס וכולם בפרק אחד מתו, למה שהיתה עיניהם צרה אלו באלו ובסוף העמיד שבעה, רבי מאיר, ורבי יהודה, רבי יוסי, ור' שמעון, ורבי אלעזר בן שמוע, ורבי יוחנן הסנדלר, ור' אליעזר בן יעקב, ואית דאמרי ר' יהודה, ור' נחמיה, ורבי מאיר, רבי יוסי, ורשב"י, ור' חנינא בן חכינאי, ורבי יוחנן הסנדלר, א"ל בניי, הראשונים לא מתו אלא שהיתה עיניהם צרה אלו לאלו תנו דעתכם שלא תעשו כמעשיהם, עמדו ומלאו כל ארץ ישראל תורה, ר' דוסתאי בשם רבי שמואל בר נחמן אם היו לך בנים בנערותך קח לך אשה בזקנותך והעמיד בנים, וממי אתה למד מאברהם שהיו לו בנים בנערותו ולקח אשה בזקנותו והעמיד בנים, הה"ד ויוסף אברהם וגו'.","458","","3296","True","True","False","","225","31.44.134.197","0","39430","כתובות|סב ע"ב",""),new Message("39445","39437","כעין זה אזהרת ר"ע לר' יהושע בנו","21/04/15 10:51","ב אייר","תשע"ה","10:51","רינת שושנים","פסחים קיב, סע"א "ואל תדור בעיר שראשיה ת"ח". וברש"י וברשב"ם, "דטרוד בגרסיה ולא במילי דציבורא".","516","","3295","True","True","False","","177","85.250.169.114","0","39430","כתובות|סב ע"ב",""),new Message("39447","39444","מתי מתו תלמידי ר"ע? (לא במרד בר כוכבא!!)","21/04/15 14:21","ב אייר","תשע"ה","14:21","אור חדש","יישר כח וברוך בואך לפורום

אכן ציינתי שתלמידיו הבאים היו מתוקנים אלא שהיו מעטים ביחס לראשונים- 24000 ביחס ל7 או 5 זה פער מבהיל!

אכן לא צויין בחז"ל במפורש מה היתה התקופה ההסטורית שבה נפטרו תלמידי ר"ע הראשונים ובמחקר יש הסוברים (וקיבלו דעתם הרבנים נריה, גורן והרצי"ה זצ"ל) שהיה זה בימי מרד בר כוכבא (132-136 למניינם).

אומנם לענ"ד צריך לייחס זאת לתקופה שאחרי המרד הגדול וחורבן הבית (66-74) שהרי על אותה תקופה נא' שהיה באותו הדור שנאת חינם וצרות עין וכן מתיישב הדבר עם גילו של ר"ע (נהרג בסוף מרד בר כוכבא בהיותו בן 120 ממילא היה במרד הגדול בסוף שנות ה50 לחייו- א"כ הזמן של 40 שנה שהיה ע"ה +24 שנים שלמד מביא אותנו לשנת 80 למניינם, תקופת השמדות שאחרי החורבן )
ייתכן לומר גם שהחלוקה של חיי ר"ע ל40-40-40 אינה מדוייקת והחל ללמוד עוד לפני גיל 40(בכ"מ לא מדוייקים הדברים שהרי אצלינו משמע שהחל ללמד בזמן שעדיין למד) וכך יצא שהגיע למצב שהיו לו 24 א' תלמידים בסוף המרד והם אכן מתו באותה מלחמה.
עכ"פ נראה שאי אפשר כלל לקבל הסברא שמתו במרד בר כוכבא שהרי א"כ, גם ר"ע מת עימם ומתי היה לו זמן לשנות לתלמידיו האחרונים?!? אלא פשוט לדעתי שמתו סמוך לסוף המרד הגדול ולא במרד בר כוכבא!

ואומנם תלמידיו האחרונים של ר"ע ניצלו בסוף מרד ב"כ אך הדור סבל קשת.
ייתכן כמובן שהסיבה לכשלון מרד בר כוכבא שונה היתה מאשר במרד הגדול ואותו הדור כבר היה מתוקן בענייני צרות העין ומסתבר לייחס תיקון זה לר"ע ותלמידיו אך התוצאה נותרה בעינה- במרד זה נהרגו גדולי ישראל ותלמידיהם ור"ע בכללם והקיץ הקץ על היישוב הייהודי ביהודה למאות שנים.
ולא נתפרש בחז"ל מה היה הגורם הרוחני להפסד אותו הדור במלחמה
שהרי ברור שדברי בר כ' עצמו ("ולא תצא בצבאותינו...") לא היו אמורים להכשיל כל דורו כשלעצמם בלא שיהיה פגם מהותי בבני הדור ג"כ.","458","","3295","True","True","False","","274","84.228.114.10","0","39430","כתובות|סב ע"ב",""),new Message("90862","39447","די ברור מהגמרא שזה לא במרד בר כוכבא","27/06/21 18:06","יז תמוז","תשפ"א","18:06","אחיקם קשת","הרי לאחר שמתו 24000 תלמידיו, ר"ע שנה לחמישה תלמידיו. ביניהם ר"ש שכתוב עליו במדרש שלמד מר"ע 18 שנה.
גם לולי המדרש הנ"ל, לא מסתבר שהם למדו ממנו רק שנה שנתיים.
וכיוון שמסתבר מאוד שר"ע נהרג במרד בר כוכבא או זמן קצר לאחריו, צ"ל שהסיפור של מיתת תלמידיו קדם למרד כמה וכמה שנים לפחות.","510","","1036","True","True","False","","46","95.86.74.208","0","39430","כתובות|סב ע"ב",""),new Message("55909","49495","יישר כח. צרף לכאן הגמרא בגיטין ו:","11/04/18 23:47","כו ניסן","תשע"ח","23:47","זילבר פדואל","בני אדם העולין משם (בבל) לכאן (א"י) הן קיימו בעצמן (יואל ד, ג) ויתנו (את) הילד בזונה והילדה מכרו ביין וישתו
וברש"י שם-
שהיו משתהין בא"י ומניחין נשותיהן עגונות ובטלים מפריה ורביה שנקל בעיניהם ילדים וילדות
ובתוספות שם - ויתנו (את) הילד בזונה. לפי שהן משתהין בארץ ישראל היו בניהם ובנותיהם משתעבדים בשביל מזונות והיינו בזונה בשביל מזונות . ועוד מפ' כדאמר בירושלמי עובדא הוה בחד שמכר בתו ללמוד תורה והלך ולמד.","504","","2209","True","True","False","","221","213.151.32.163","0","39430","כתובות|סב ע"ב",""),new Message("55912","55909","יישר כחך שצירפת","12/04/18 10:37","כז ניסן","תשע"ח","10:37","אור חדש","וכן אצרף מה שעלה מהערתך השניה, כלבא שבוע עצמו היה כידוע בעל חסד גדול ודוקא קירב את ע"ה העניים בלי לעשות בינהם את החלוקה שעשה רבי בזמנו (בעלי מקרא/משנה וכו') אומנם עדיין לא היה במדרגה של לתת לביתו להנשא לע"ה.
אומנם זכה ובתו (בת בנו) המשיכה הלאה וביתר קיצוניות את שראתה בבית אביה (כך דרכם של הילדים...) והחליטה שלא רק רוצה למסור ממונה לעניים כאביה אלא אף מוכנה להקריב לצורכם את חייה הפרטיים.","458","","2208","True","True","False","","143","213.151.55.26","0","39430","כתובות|סב ע"ב",""),new Message("72205","72204","כמה תרוצים","11/05/20 12:31","יז אייר","תש"פ","12:31","אור חדש","חזר בו

מחלק בין נטישה לאכזריות ללא נטישה

כך מחירה של גדלות בתורה-בהם מוצאים אך נענשים

לשיטתו קווצותיו תלתלים אינו שבח גמור אלא תיאור של הקצוות שאף הם כוונתם לטובה","458","","1448","True","True","False","","133","188.120.132.104","0","39430","כתובות|סב ע"ב",""),new Message("90864","90858","[ללא נושא]","27/06/21 18:28","יז תמוז","תשפ"א","18:28","אור חדש","א: מאי נ"מ?

ב: ראה שוב בתוס', מי ששנאו את הע"ה, והתגאו עליהם, זה לא ר"ע אלא חכמי דורו, הוא דווקא שנא את אותם חכמים בדיוק בגלל סיבה זו (או שאתה טוען שעקיבא טעה בהבנת חכמי דורו והם באמת זלזלו רק בתת מגזר של ע"ה ולא בכולם? אתה במת חושב שאתה יודע יותר טוב מבן הדור ההוא מה סברו חכמי דורו? תן לי לנחש, הידיעה שלך לא מגיעה מרוה"ק או מקור אחר מבני אותו דור, נכון?)","458","","1036","True","True","False","","75","77.139.145.160","0","39430","כתובות|סב ע"ב","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82534);