var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=39217;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("לוח דף יומי לשימוש באאוטלוק או בג'ימייל","http://daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=21228")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107079","מה זה מפרכסין ?","מרדכי דב זינגר","25/04/24 18:44","807","55"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","37"),new MostViewed("107082","תנורו של עכנאי: שאלת שני ימי ר&quot;ח בגמרא","שי ואלטר","28/04/24 14:41","948","23")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("39217","0","תקנות אושא - מה הרקע? והאם יש רקע?","25/03/15 12:22","ה ניסן","תשע&quot;ה","12:22","הראל","שאלה שנשאלתי אתמול ע&quot;י <a target='_blank' rel='nofollow' href='http://daf-yomi.com/forums/usercard.aspx?id=502&href=forum.aspx^id=1'>אליצפן</a> לאחר סיום <a target='_blank' rel='nofollow' href='http://daf-yomi.com/MediaPage.aspx?id=69061'>שיעור הדף היומי אונליין</a>:<br /><br />בסוגיה מובאות 5 תקנות של אושא:<br />1. אמר רבי אילעא אמר ריש לקיש משום רבי יהודה בר חנינא: באושא התקינו שיהא אדם זן את בניו ואת בנותיו כשהן קטנים.<br />2. אמר רבי אילעא אמר ריש לקיש: באושא התקינו הכותב כל נכסיו לבניו הוא ואשתו נזונים מהם.<br />3. א''ר אילעא: באושא התקינו המבזבז אל יבזבז יותר מחומש.<br />4. אמר רב יצחק: באושא התקינו שיהא אדם מתגלגל עם בנו עד שתים עשרה שנה מכאן ואילך יורד עמו לחייו.<br />5. אמר רבי יוסי בר חנינא: באושא התקינו האשה שמכרה בנכסי מלוג בחיי בעלה ומתה הבעל מוציא מיד הלקוחות.<br /><br />השאלה היתה - מה הרקע לתקנות הללו? האם ניתן לתלות אותם בעקבות מצב כלכלי קשה וכדומה?<br />הפניתי את השואל <a target='_blank' rel='nofollow' href='http://www.kotar.co.il/kotarapp/index/Chapter.aspx?nBookID=94095459&nTocEntryID=94097838'>למקור הזה</a> בו מובאת ההשערה הבאה שאכן תולה זאת במצב כלכלי קשה:<br /><span class='darkYellow'><b>החידוש ב&quot;תקנות אושא&quot; הוא בריכוזן הגדול בפרק זמן קצר יחסית . קביעת התקנות היא ביטוי לתחושת האחריות של המנהיגות המבקשת להתחזק לאחר החורבן ולגבש את החברה על מצע משותף . אחרי מרד בר כוכבא נוצרו קהילות חדשות וגובשו סדרי חיים . שאלות יסוד במבנה הקהילה היהודית צפו ועלו בעקבות המצב הכלכלי הקשה שאחרי גזירות אדריאנוס...</b></span><br /><br />(אגב, לאור זאת, אולי מתחזקת עוד יותר הצעתו של המהרש&quot;א בח&quot;א בנוגע לתקנה מספר 4, ודלא כרש&quot;י - ע&quot;ש)<br /><br />יש להעיר, שאולי אין הכרח ללכת בגישה זו - שתקנות חז&quot;ל נובעות מגורמים שונים (מצב כלכלי וכו') - אלא אולי התקנות הן &quot;טהורות&quot; ולא קשורות למציאות המתחדשת והמאלצת, ודומני שכך מקובלנו בבית המדרש לטעון.<br /><br />אציין גם, שלפי הירושלמי (מובא בגליון הש&quot;ס <a target='_blank' rel='nofollow' href='http://daf-yomi.com/Dafyomi_Page.aspx?vt=1&massechet=297&amud=99&fs=1'>על אתר</a>) - התקנות הם לא של אושא, אלא כך היתה הלכה ושכחוה וחזרו השניים והסכימו ע&quot;ד הראשונים.","46","","3324","True","True","False","","1625","84.94.81.172","0","0","כתובות|נ ע&quot;א",""),new Message("39218","39217","אפשר למצוא תשובה גם","25/03/15 16:17","ה ניסן","תשע&quot;ה","16:17","עם הארץ","<a target='_blank' rel='nofollow' href='http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=35805&hilite=4e4c7aa6-b92d-46da-941f-3a4239548b7a&st=אושא&pgnum=192'>כאן</a>","248","","3324","True","True","False","","318","184.32.157.151","0","39217","כתובות|נ ע&quot;א",""),new Message("39222","39217","תקנות הן צורך השעה","25/03/15 20:40","ה ניסן","תשע&quot;ה","20:40","דוד כוכב","תקנות חכמים ששינו מדין תורה נתקנו משום צורך השעה. וכן משמע לשון רבן גמליאל במשנה בתחילת פרק האשה שנפלו: &quot;על החדשים אנו בושים&quot;, כלומר: ולוואי שלא נצרכנו לתקן שיהא הבעל לוקח בנכסי אשתו.<br /><br />גם אני שיערתי שאחר החורבן נצרכו לחזק את מבנה המשפחה, כאשר עול הפרנסה היה קשה מנשוא.<br /><br />מה שהבאת מגליון הש&quot;ס בשם הירושלמי איירי רק בענין בזבוז חומש שגם בבבלי נדרש מיעקב אבינו.<br />ועוד, שזה לשון הירושלמי מסכת פאה פרק א הלכה א:<br />&quot;מעשה ברבי ישבב שעמד והחליק את כל נכסיו לעניים. שלח לו ר&quot;ג: והלא אמרו חומש מנכסיו למצות! ור&quot;ג לא קודם לאושא היה?! ר' יוסי בר' בון בשם ר' לוי: כך היתה הלכה בידם, ושכחוה, ועמדו השנים והסכימו על דעת הראשונים. ללמדך שכל דבר שבית דין נותנין נפשן עליו הוא מתקיים כמה שנאמר למשה מסיני&quot;.<br />אפשר שמשמע שאין זה הלכה מסיני, אלא כדברי ר&quot;ג: &quot;אמרו&quot; (חכמים), וכבהמשך: &quot;<b>כמה</b> שנאמר למשה מסיני&quot;.<br /><br />לשון דברי המהרש&quot;א שהבאת, בחידושי אגדות דף נ ע&quot;א:<br />מכאן ואילך יורד עמו לחייו כו'. עיין פרש&quot;י ועי&quot;ל דנקט האי לישנא ע&quot;ד כי היא חייך וגו' ואם א&quot;א לו ללמוד יורד עמו לחייו ללמדו אומנות כמו ראה חיים וגו':<br />אך מקושיית ותירוץ הגמרא שבהמשך משמע שאין זה פשט הגמרא:<br />&quot;אמר רב יצחק: באושא התקינו, שיהא אדם מתגלגל עם בנו עד שתים עשרה שנה, מכאן ואילך יורד עמו לחייו.<br />איני? והא אמר ליה רב לרב שמואל בר שילת: בציר מבר שית לא תקביל, בר שית קביל וספי ליה כתורא!<br />אין, ספי ליה כתורא, מיהו אינו יורד עמו לחייו עד לאחר שתים עשרה שנה&quot;.","125","","3324","True","True","False","","187","164.138.114.254","0","39217","כתובות|נ ע&quot;א","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82598);