var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=38957;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("האם אתה פנוי לסייע בהפצת תורה?","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=5084")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107082","תנורו של עכנאי: שאלת שני ימי ר"ח בגמרא","שי ואלטר","28/04/24 14:41","948","72"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","63"),new MostViewed("107085","בורדרליינית !","מרדכי דב זינגר","30/04/24 13:22","807","57")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("38957","0","בנותיו של שמואל","24/02/15 19:11","ה אדר","תשע"ה","19:11","עם הארץ","רש״י בברכות טז אומר שבא עליה שוביה ונתעברה ממנו
האם בנותיו של שמואל שיקרו מכיוון שידעו את ההלכה?","248","","3357","True","True","False","","1008","98.77.141.232","0","0","כתובות|כג ע"א",""),new Message("38961","38957","ספר קול אליהו על אגדות על הש"ס","24/02/15 21:33","ה אדר","תשע"ה","21:33","דוד כוכב","כתובות איתא בירושלמי (כתובות פרק ב' הל' ו) בנתיה דמר שמואל אישתביין וכו', אמרין לשמעון בר בא איטפל בקרובתך נסיב לקדמייתא ומיתת, לתנינא ומיתת, ומה, בגין דמשקרין, ח"ו לא משקרין אלא מן חטאת דחנינא בן אחי ר' יהושע שעיבר שנה בחו"ל. וכתבו המפרשים משום שקרובים היו לחנינא וכו'. אבל יש לפרש באופן אחר דאיתא בירושלמי שם בסמוך לעיל מיניה (פ"א הל' ב'), אקרא לאלקים עליון לאל גומר עלי דבת ג' שנים ויום אחד בתוליה אינם חוזרים ופחות מבת ג' שנים ויום אחד בתוליה חוזרים (הובא ביו"ד קפט, ש"ך ס"ק י"ג), ואם היתה בת ג' שנים ויום אחד ואחר כך עיברו ב"ד את השנה בתוליה חוזרים, והקב"ה משנה הטבע וכו' ע"ש, ולפי זה יש לומר דהכי פירושו דבנתיה דמר שמואל היו בנות ג' שנים ויום אחד ואז בתוליהם אינם חוזרים, רק שהם ראו שחנינא בן אחי ר' יהושע עיבר את השנה בחו"ל והם סברו שכדין עיבר את השנה וא"כ בתולים חוזרים לכך אומרים טהורים אנו, אף שנבעלו אף על פי כן טהורים הן מחמת שחשבו שהבתולים חוזרים אבל לפי האמת שעיבר שלא כדין, א"כ היו בנות ג' שנים ויום אחד ובתוליהם אינם חוזרים, וזהו שאמר בירושלמי הנ"ל חס ושלום דלא משקרין אלא מן חטאת דחנינא בן וכו' דעיבר שנה בחוץ לארץ והם טעו בזה שסברו שעיבר כדין. (שנות אליהו):","125","","3357","True","True","False","","311","164.138.119.222","0","38957","כתובות|כג ע"א",""),new Message("38965","38957","מי קובע שבאותן הבנות מדובר?","25/02/15 09:29","ו אדר","תשע"ה","09:29","Almuaddib","בסיפור אצלנו, יש שתי בנות בלבד, וכל אחת העידה כאמור.

רש"י בברכות לא קובע שמדובר באותן הבנות, אלא מזכיר שכפי שהוזכר בכתובות מעשה חטיפה, כך גם היה עם רחל, בתו של שמואל.

ולענ"ד ודאי שאין המדובר בכך שרחל היא אחת מאותן בנות שמוזכרות אצלנו, משום שהיא נישאה לשובה - לאיסור גיורא, וכל התהליך בין חטיפתה לגיורו לא ארך זמן רב, שכן רב מרי בנה לידתו היתה בקדושה.","107","","3356","True","True","False","","196","195.200.205.2","0","38957","כתובות|כג ע"א",""),new Message("38963","38961","ביאור נפלא! אבל...","25/02/15 00:54","ו אדר","תשע"ה","00:54","המכריע","לפי ביאור זה ודאי לא נתעברה בהיותה בת ג' שנים פלוס מינוס. וא"כ לר"ש שנתעברה הדרא קושיית השואל לדוכתה.","199","","3356","True","True","False","","494","37.60.40.158","0","38957","כתובות|כג ע"א",""),new Message("38966","38963","השאלה מעיקרא ליתא","25/02/15 12:27","ו אדר","תשע"ה","12:27","דוד כוכב","מנין לומר שנתעברה לפני עדותה? הרי השבאים היו באותו מעמד ואפשר שהשבי נמשך גם אחר כך.","125","","3356","True","True","False","","185","164.138.119.222","0","38957","כתובות|כג ע"א",""),new Message("38969","38965","אכן מרש"י מוכח לכאורה כדבריך","25/02/15 19:09","ו אדר","תשע"ה","19:09","אלף בית רשי","ז"ל רש"י:
ברה דבת שמואל. בכמה מקומות קרי ליה בר רחל ובת שמואל היתה ונשבית לבין העמים כדאמר בכתובות (דף כג.) ובא עליה אחד ונתעברה הימנו ואח''כ נתגייר ושמיה איסור כדאמרי' בב''ב (דף קמט.) רב מרי בריה הורתו שלא בקדושה הוה לכך לא היה נקרא על שם אביו:
למה בכלל רש"י הביא את המקור ממסכתינו די במקור בב"ב אלא שאכן רש"י מיישב בזה את שאילת השואל ותשובת אלמואדיב ואכן סביר שמדובר גם בכמה אחיות בגילאים שונים","278","","3356","True","True","False","","264","76.68.166.102","0","38957","כתובות|כג ע"א",""),new Message("38968","38966","דבריך לא נראים עם הדברים בגמרא","25/02/15 16:29","ו אדר","תשע"ה","16:29","Almuaddib","מהסיפור עולה, וכך גם מהגרסה בירושלמי, שבית הדין היה סוף המעשה. פדו אותן. והרי רבי חנינא שולח את רבי שמעון בר אבא לשאת אחת מהן לאשה. וכי שלחו כשהן עדיין אצל השובים? הרי אם כך היה, היא אסורה לכהן!","107","","3356","True","True","False","","169","195.200.205.2","0","38957","כתובות|כג ע"א",""),new Message("38970","38968","ראה את דעת רש"י","25/02/15 20:02","ו אדר","תשע"ה","20:02","דוד כוכב","רש"י מסכת בבא מציעא דף עג ע"ב:
"רב מרי בר רחל - בת שמואל הוה, ונשבית, ונשאה נכרי ונתגייר, ושמיה איסור גיורא".
לדעת רש"י היה קשר בין הנכרי לבין בת שמואל גם אחר אותה עדות בפני רבי חנינא.

אמנם ספר יוחסין (מאמר שני סדר האמוראים אות האל"ף) חולק על רש"י וסובר שאיסור גיורא נשא רחל אחרת.","125","","3356","True","True","False","","157","164.138.119.222","0","38957","כתובות|כג ע"א",""),new Message("38971","38970","ראה דברי שלמטה, עניתי על כך","25/02/15 20:38","ו אדר","תשע"ה","20:38","Almuaddib","ומעשים שאינם נדירים היו חטיפות אלו, ואתה מבין כמובן מאליו שרחל היתה אחת מאותן שתי בנות שנחטפו - ומהגרסה בירושלמי ברור שלא כך הוא, כי שתיהן נישאו, אחת אחרי אחותה שנפטרה - לרבי שמעון בר אבא.

רחל היתה בת אחרת, ונשבתה על ידי איסור, שהתגייר אחר כך. שתי בנות אלו נפלו כשבויות והולכו לטבריה לפדיון שבוים, ולא נישאו לאחד מהשובים.","107","","3356","True","True","False","","149","77.126.201.185","0","38957","כתובות|כג ע"א",""),new Message("38972","38971","אין זו דעת רש"י, גם לא דעת ספר יוחסין","25/02/15 21:39","ו אדר","תשע"ה","21:39","דוד כוכב","שאלה: מה גרם לרש"י הנ"ל בבבא מציעא לסבור שאותה רחל אימו של רב מרי (שהיתה נשואה לגר) בכלל נשבית?
רש"י מזהה את רב מרי בר רחל (הגר) עם רב מרי ברה דבת שמואל, אבל לולא הזיהוי גם עם השבויות שבמעשה דידן אין כלל סיבה לומר שאותה רחל נשבתה.

ואולם בספר יוחסין (מאמר שני סדר האמוראים אות האל"ף) שדא נרגא בעצם הזיהוי בין אותם שני מרי המכונים בשמות שונים, ולדבריו גם אין קושיה מגירסת המעשה בירושלמי, וזה לשונו:
"איסור גיורא ורב ספרא ורבה בר רב הונא ביחד, והוא נשא רחל בת שמואל ובנו רב מארי הורתו שלא בקדושה ולידתו בקדושה שקודם שנולד בנו נתגייר וזה כפי דעת רש"י ז"ל, אבל דעתי כמו שאאריך עוד לקמן ברב מארי כי לא נשא איסור גיורא לבת שמואל כי אם לרחל אחרת ורב מארי האחר בן בת שמואל לא היה גר, ובפרק מי שמת (ב"ב קמט א) וכן בפרק השוכר בגמרא דעבודה זרה (דף ע א) כי אמר לרבה כי כאשר היה גר היה חושב שישראל אינם שומרים שבת דאי מצו כיס דדינרי בשבת לוקחין אותו, ולא הייתי יודע שמטלטלו פחות פחות מד' אמות וכו', והיה חכם ובניו ובני בניו אמוראי' והוא ורב ספרא עבוד עיסקא ואתו לקמיה דרבה בר רב הונא והוא נתן בעת פטירתו לפני רבא לרב מארי בנו שלא היה אז שם במקום איסור אביו י"ג אלפי זוזי בהוראה מפני שהגר אינו יורש לאביו".","125","","3356","True","True","False","","178","164.138.119.222","0","38957","כתובות|כג ע"א",""),new Message("38979","38972","אתה טוען שרש"י חולק על הירושלמי!","26/02/15 07:31","ז אדר","תשע"ה","07:31","Almuaddib","ואין זה רש"י, אלא הבנתך-שלך, והדרך בה אתה מפרש את דברי רש"י, שכלל לא כתב את שאתה טוען שכתב.","107","","3355","True","True","False","","168","77.126.201.185","0","38957","כתובות|כג ע"א",""),new Message("38983","38979","אפשר שלא היה בפני רש"י ירושלמי כתובות","26/02/15 08:17","ז אדר","תשע"ה","08:17","דוד כוכב","האם הוא מצטט אותו באיזה מקום, כפי שהוא מצטט רבות את ירושלמי ברכות למשל?
ראה בקישור זה:
לרש"י היה הירושלמי רק לעיתים רחוקות (פרקי מבוא לספרות התלמוד עמוד 524, חומת ירושלים שער ד, אוצר ישראל ערך תלמוד, כרם יהושע "כלל ויסוד בעניין מחלוקות רש"י ותוס'" עמוד פו, מבוא הירושלמי תחילת פרק ה).","125","","3355","True","True","False","","1587","164.138.127.62","0","38957","כתובות|כג ע"א",""),new Message("51721","38983","בקובץ המצורף ישנה התייחסות לנושא","28/07/17 11:09","ה אב","תשע"ז","11:09","דרכי שמחה","ראה קטע 'האם תלמוד הירושלמי שלפנינו היה לפני רש"י ז"ל בשלימותו'","643","pdf","2472","True","True","False","","118","77.126.55.15","0","38957","כתובות|כג ע"א","0-pdf"),new Message("51725","51721","ראה שם עמ' כח "ומצאתי עוד ראיה גדולה","28/07/17 11:41","ה אב","תשע"ז","11:41","דוד כוכב","לההשערה הנ"ל שרש"י לא היה לפניו הירושלמי בשלימות...".

ולצורך השלמת המאמר הנ"ל צריך להביא את כל המקומות שתוספות ואחרים הוכיחו דלא כרש"י מהמפורש בירושלמי.
וגם להשוות בין מספר המקומות הרבים שרש"י מביא ירושלמי ברכות למשל, לבין המסכתות שרש"י לא הביא אפילו פעם אחת ורק סותר אותם.","125","","2472","True","True","False","","228","213.151.57.176","0","38957","כתובות|כג ע"א",""),new Message("51727","51725","איני יכול להכניס ראשי בין הרים גבוהים","28/07/17 11:51","ה אב","תשע"ז","11:51","דרכי שמחה","אין ספק שישנה כזו דעה, והיא מפורסמת בשמו של הגאון המפורסם הרב יהושע כהן שליט"א בעמחה"ס 'כרם יהושע', וקטונתי מלסתור אותה
המאמר המצוטט הינו כדעתו של הגאון הגדול רבי חיים קניבסקי שליט"א, ואין לי את הכלים להכניס ראשי בין הרים גבוהים אלו

מאמר הינו ציטוט מהרב א.י. ברומבורג, ויש בה בהחלט הרבה כדי להעשיר את היריעה, וע"כ הובאה","643","","2472","True","True","False","","506","77.126.55.15","0","38957","כתובות|כג ע"א",""),new Message("51753","51727","אינני יודע אם יש באמת חילוקי דעות בזה","30/07/17 09:44","ז אב","תשע"ז","09:44","דוד כוכב","מה שציטטתי לעיל זה מהמאמר עצמו שהבאת כאן, גם הוא איפוא תומך בסברה שאין לראות את כל הירושלמי כמקשה אחת. היו מסכתות נפוצות והיו מסכתות פחות מוכרות.
גם בכתבי היד נדיר ביותר למצוא את כל הש"ס יחד. כמדומני שיש בפנינו רק כת"י אחד שלם של כל הש"ס בבלי (מינכן), וכת"י אחד שלם בלבד של כל הירושלמי (ליידן).
אני משוכנע שהכרם יהושע בבקיאותו המפורסמת מצטט ראיות רבות מאוד שרש"י סותר דברים המפורשים להדיא בירושלמי. ומה שאמר השר קניבסקי שהירושלמי היה בפני רש"י, נראה ודאי שלא אמר שהירושלמי בשלימותו היה לפני רש"י, שזה דבר שאי אפשר לדעת ולהוכיח, אלא דוקא נסתר בראיות.","125","","2470","True","True","False","","192","95.86.114.164","0","38957","כתובות|כג ע"א",""),new Message("51758","51753","ייתכן. אך במאמר ישנה דעה מפורשת אחרת","30/07/17 10:53","ז אב","תשע"ז","10:53","דרכי שמחה","ראה תגובה 'בקובץ המצורף...'","643","","2470","True","True","False","","96","77.127.51.25","0","38957","כתובות|כג ע"א",""),new Message("51762","51758","וטענות אותה דעה אינן מובנות","30/07/17 13:48","ז אב","תשע"ז","13:48","דוד כוכב","שם בד"ה: "ולפענ"ד ההשערה הזאת רחוקה מאוד, כי קשה להניח דרש"י שמביא הן בפירוש על הש"ס והן בפירושו עה"ת פעמים אין ספורות את הירושלמי לא היה לו את הירושלמי בשלימות".
הציטוט עד כאן אינו מובן, ומה בכך שהביא הרבה? אדרבה, נמנה ונחזה מאלו מסכתות הביא הרבה, כגון ברכות, ומאלו לא הביא כלל! הלא באותם הימים לא היו מדפיסים את כל הש"ס בחטיבה אחת כמו היום, ומה ראיה יש ממסכת אחת לחבירתה?

וההמשך שם: "והרי אפילו הירושלמי סדר קדשים שהיה חסר לנו עד עתה, ואשר גם על הנמצא והנדפס בזמנינו רבו הויכוחים והפלפולים אם הוא הירושלמי האמתי או לא, כידוע מצאנו שהיה לפני רש"י ומזכירו כמה פעמים".
כאן יצא המרצע מן השק מנין נולדה הטעות לסבור כך. שהרי לבסוף התברר שאותו ירושלמי היה זיוף אחד גדול, שהומצא דוקא על סמך הקבלות וציטוטים כביכול. ואם כן מקור הטענה נפל בעליל. וכבר הראו שבשום מקום לא מוכח שרש"י ראה ירושלמי קדשים (הובא באשכול קודם בפורום זה). למרות שיש ראיה בירושלמי עצמו שהיה קיים ירושלמי קדשים (חפש כאן בפורום "האקדח המעשן").
ומה שהביא ראיה מרש"י בתמורה אינו ראיה כלל, שהרי ידוע שבכל מקום רש"י מכנה את הלישנא אחרינה בתמורה בלשון "ירושלמי" אף שאינו בלשון הרגיל בירושלמי כלל. וכן מה שהביא מרש"י מסכת כריתות דף ד ע"ב: "ה"ג אבל דחולין דאסור חלבו אימא לא - ... ולשון הפוך היא לשון גרסא ירושלמית". גם שם זה לישנא אחרינא בבבלי. הרי לשון "אימא לא" נמצא יותר ממאתים בבבלי, ולא נמצא בירושלמי כלל.
וגם אילו היה מתברר שרש"י ראה ירושלמי קדשים, מה הראיה לירושלמי כתובות?","125","","2470","True","True","False","","179","95.86.114.164","0","38957","כתובות|כג ע"א",""),new Message("51764","51758","המאמר ארוך","30/07/17 13:52","ז אב","תשע"ז","13:52","אור חדש","מקריאה שטחית ראיתי שהוכחת שלפני רש"י היה כל הירושלמי על קדשים ממובאה יחידית בתמורה

אם כל שאר ההוכחות הן ברמה הזו אז חבל להפנות למאמר זה","458","","2470","True","True","False","","90","213.151.55.19","0","38957","כתובות|כג ע"א",""),new Message("51767","51764","שפיל עיניך לסיפיה","30/07/17 14:09","ז אב","תשע"ז","14:09","דרכי שמחה","נא רד בבקשה לסוף המאמר

המאמר הינו ציטוט מהגאון הרב דוד מצגר, מגדולי העוסקים בעריכת חיבורים על הירושלמי בדורנו, חבר בצוות עריכת הביאור הנפלא 'אור-יעקב' על הרבה מסכתות","643","","2470","True","True","False","","106","77.127.51.25","0","38957","כתובות|כג ע"א",""),new Message("51770","51767","לא משכנע","30/07/17 14:24","ז אב","תשע"ז","14:24","אור חדש","המרחק בין 'היה לפניו תדיר' לבין למצוא 5 מובאות מ5 מסכתות בלבד הינו רחוק כרחוק מזרח ממערב.

אלא שיש כאלה שטעים לחשוב שמציאת מקרה בודד מהווה ראיה לכלל

כמובן שאינם אלא טועים בדרכי ההגיון וההוכחה","458","","2470","True","True","False","","74","213.151.55.19","0","38957","כתובות|כג ע"א",""),new Message("51772","51770","אבל לא טעות","30/07/17 14:34","ז אב","תשע"ז","14:34","דרכי שמחה","זכותך להתחבר לדעה השנייה, אך אין ביכולתך לדחות דעה שונה ולהפוך אותה לטעות בדרכי ההיגיון - הכותב הינו תלמיד חכם מופלג ובעל ידע עצום
אתה מתחיל מראיה אחת, עובר לחמש... יש הרבה יותר
בנוסף, ניתן לראות בהרבה מהראשונים שמביאים את הירושלמי ולא מזכירים את המקור. ובהחלט ניתן לראות זאת בהרבה מקומות ברש"י

בבדיקה יסודית ניתן לראות בבירור שבפני רש"י היה את הירושלמי. השאלה המדויקת היא - האם היה בפניו את 'ה-כ-ל'. ובכך נחלקו הדעות","643","","2470","True","True","False","","107","77.127.51.25","0","38957","כתובות|כג ע"א",""),new Message("51774","51772","הקדמתי מראש שקראתי בשטחיות","30/07/17 14:39","ז אב","תשע"ז","14:39","אור חדש","אלא שגם לאחר עיון בסוף המאמר שבו לפי טענתך נמצאת הראיה להמצאות כללות הירושלמי לפני רש"י לא מצאתי ראיה לדבר מלבד לכך שראה קידושין סוטה ברכות וסנהדרין

לגבי המדרשים יש לבדוק אם לא נמצאו גם במדרשים אחרים שאים ירושלמי ואם כן הרי שהראיה שראה תענית תיפול

בכ"מ גם אם נקבל שראה כל המסכתות עדיין אינה ראיה שראה כל הירושלמי והרי זה בדיוק הדיון
הטרחת אותנו לקרוא מאמר ארוך שמתיימר להוכיח שראה הכל בניגוד לדעה שהביא כאן הרב כוכב וכעת אתה מודה שזה לא מופיע במאמר זה.

אם כן נותרנו ללא כל ראיה שראה הכל ועם הרבה מקורות מהם נראה שלא ראה
לכן ללא הוכחה נוספת מסתבר לקבל שלא ראה רובו של הירושלמי","458","","2470","True","True","False","","94","213.151.55.19","0","38957","כתובות|כג ע"א","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82640);