var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=3891;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("מכיר סיפור לחיזוק לומדי הדף היומי?","http://daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=19605")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107082","תנורו של עכנאי: שאלת שני ימי ר"ח בגמרא","שי ואלטר","28/04/24 14:41","948","73"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","64"),new MostViewed("107085","בורדרליינית !","מרדכי דב זינגר","30/04/24 13:22","807","60")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("3891","0","בית דינו של שם = דאורייתא?","18/09/10 21:20","י תשרי","תשע"א","21:20","שאינו יודע לשאול","בגלל היופי שבמבנה הסוגיה אני מביא את כולה,
אך השאלה שלי היא רק על הקטע המודגש:

בנותיהן דאורייתא היא דכתיב {דברים ז-ג} לא תתחתן בם
דאורייתא ז' אומות אבל שאר עובדי כוכבים לא ואתו אינהו וגזור אפילו דשאר עובדי כוכבים
ולר''ש בן יוחי דאמר {דברים ז-ד} כי יסיר את בנך מאחרי לרבות כל המסירות מאי איכא למימר
אלא דאורייתא אישות דרך חתנות ואתו אינהו גזור אפילו דרך זנות
זנות נמי בבית דינו של שם גזרו דכתיב {בראשית לח-כד} ויאמר יהודה הוציאוה ותשרף
אלא דאורייתא עובד כוכבים הבא על בת ישראל דמשכה בתריה אבל ישראל הבא על העובדת כוכבים לא ואתו אינהו גזור אפי' ישראל הבא על העובדת כוכבים
ישראל הבא על העובדת כוכבים הלכה למשה מסיני היא דאמר מר הבועל ארמית קנאין פוגעין בו
(א''ל) דאורייתא בפרהסיא וכמעשה שהיה ואתו אינהו גזור אפילו בצינעא
בצינעא נמי בית דינו של חשמונאי גזרו [דכי אתא רב דימי אמר ב''ד של חשמונאי גזרו] ישראל הבא על העובדת כוכבים חייב משום נשג''א כי אתא רבין אמר משום נשג''ז
כי גזרו בית דינו של חשמונאי ביאה אבל ייחוד לא ואתו אינהו גזור אפי' ייחוד
ייחוד נמי בית דינו של דוד גזרו דאמר רב יהודה באותה שעה גזרו על ייחוד
אמרי התם ייחוד דבת ישראל אבל ייחוד דעובדת כוכבים לא ואתו אינהו גזרו אפי' אייחוד דעובדת כוכבים
ייחוד דבת ישראל דאורייתא היא דאמר ר' יוחנן משום ר''ש בן יהוצדק רמז לייחוד מן התורה מנין שנאמר {דברים יג-ז} כי יסיתך אחיך בן אמך וכי בן אם מסית בן אב אינו מסית אלא בן מתייחד עם אמו ואין אחר מתייחד עם כל עריות שבתורה
ייחוד דאורייתא דאשת איש ואתא דוד וגזר אפי' אייחוד דפנויה ואתו תלמידי בית שמאי ובית הלל גזור אפי' אייחוד דעובדת כוכבים
","48","","4978","True","True","False","","1351","77.127.4.95","0","0","עבודה זרה|לו ע"ב",""),new Message("3895","3891","בית דינו של שם גזרו - זו גזירה!","19/09/10 08:20","יא תשרי","תשע"א","08:20","עציוני","מובן שאין מדובר בתוקף דאורייתא (אם כי צ"ע מדוע יהודה ציוה על תמר שתשרף בגלל גזירה, ואכמ"ל).
מהלך הסוגיה כך הוא: "בנותיהם" נמנה בין הגזירות של י"ח דברים. הגמ' שואלת איך זה יתכן והלא זה איסור דאוריתא.
נסיון תירוץ א' (ז' אומות) נדחה (לפחות לשיטת רשב"י).
נסיון תירוץ ב': מדאוריתא אסור רק דרך חתנות, והגזירה היא על אקראי (זנות).
דחיה: זו גזירה קדומה (בי"ד של שם) ולכן לא יכול להיות שזה מגזירת י"ח דברים של תלמידי הלל ושמאי.
נסיוו תירוץ ג': הבדל בין גבר ואשה
וכו'","159","","4977","True","True","False","","296","132.70.40.183","0","3891","עבודה זרה|לו ע"ב",""),new Message("3918","3891","תירוצים אפשריים","19/09/10 14:41","יא תשרי","תשע"א","14:41","הראל","רש"ש:
נראה דדאורייתא דקאמר היינו שמוזכר בתורה דכתיב הוציאוה ותשרף אבל מ"מ אינו אלא גזירה מב"ד של שם.

דק"ס אות ד:
... ותשרף התם גזרו על נכרי ...
ובהערות: וכ"ה ישר מאד וכבר נדחק בזה בתוס' רי"ד.

תוס' רי"ד (וכיוון לדבריו הרש"ש שלעיל):
פי' לבית דינו של שם קרי דאורייתא, מפני שהוא כתוב בתורה.","46","","4977","True","True","False","","225","77.126.58.50","0","3891","עבודה זרה|לו ע"ב",""),new Message("3896","3895","כנראה שלא הבהרתי כהלכה את שאלתי","19/09/10 08:56","יא תשרי","תשע"א","08:56","שאינו יודע לשאול","מהלך הגמרא ברור לי.
הקושי שלי הוא רק על אי ההתאמה במילים שהדגשתי לעיל.

בהתחלה הגמרא קוראת לזה "גזירה" ואח"כ קוראת לזה "דאורייתא".","48","","4977","True","True","False","","221","77.126.58.50","0","3891","עבודה זרה|לו ע"ב",""),new Message("3916","3896","הבנתי את שאלתך","19/09/10 14:02","יא תשרי","תשע"א","14:02","עציוני","ולכן הסברתי (כנראה לא בהצלחה מרובה) את מהלך הגמרא. הגמרא לא קובעת שזנות הוא דאוריתא. הגמרא דחתה את התירוץ "דאוריתא דרך חתנות" (בגלל שזנות זו גזירה קדומה ולא מי"ח דבר) ולכן תירצה תירוץ חדש - בלי קשר לקודם, ומדברים כעת רק על חתנות, שלפעמים הוא דאוריתא (בת ישראל) ולפעמים לא (נכרית).","159","","4977","True","True","False","","237","132.70.40.183","0","3891","עבודה זרה|לו ע"ב",""),new Message("3968","3918","דוגמא נוספת","20/09/10 22:30","יב תשרי","תשע"א","22:30","דוד כוכב","גם דין כתובת בנין דכרין שהוא דרבנן מכונה דאורייתא מפני שעיקרו כתוב במקרא - בנביא! במסכת כתובות דף נב ע"ב:
"הא נמי דאורייתא הוא, דכתיב: (ירמיהו כ"ט) קחו נשים והולידו בנים ובנות וקחו לבניכם נשים ואת בנותיכם תנו לאנשים".","125","","4976","True","True","False","","147","95.86.99.29","0","3891","עבודה זרה|לו ע"ב","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82645);