var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=38822;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("ברוכים הבאים לפורום פורטל הדף היומי","")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107082","תנורו של עכנאי: שאלת שני ימי ר"ח בגמרא","שי ואלטר","28/04/24 14:41","948","76"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","69"),new MostViewed("107085","בורדרליינית !","מרדכי דב זינגר","30/04/24 13:22","807","62")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("38822","0","שאלה אודות פשר הביטוי "אף אנו נאמר"","12/02/15 23:38","כג שבט","תשע"ה","23:38","אבינועם",""דשא אמר רבא דרך שם
דרגא אמר רבא דרך גג
פוריא א''ר פפא שפרין ורבין עליה
אמר רב נחמן בר יצחק אף אנו נאמר איילונית דוכרנית דלא ילדה".

מה פשר הביטוי המיוחד שנקט רב נחמן בר יצחק ("אף אנו נאמר")?

ואולי למישהו יש רעיון מדוע הובאו דוקא 4 דרשות הללו (ולא כל הרשימה שבמסכת שבת עז:)?","45","","3370","True","True","False","","1384","87.69.10.15","0","0","כתובות|י ע"ב",""),new Message("38823","38822","ושאלה נוספת","13/02/15 06:57","כד שבט","תשע"ה","06:57","דוד כוכב","למה דרשת רב נחמן בר יצחק על איילונית לא מובאת במסכת שבת דף עז ע"ב?
לשון הגמרא שם:
דשא - דרך שם.
דרגא - דרך גג.
מתכוליתא - מתי תכלה דא.
ביתא - בא ואיתיב בה.
ביקתא - בי עקתא.
כופתא - כוף ותיב.
לבני - לבני בני.
הוצא - חציצה.
חצבא - שחוצב מים מן הנהר.
כוזה - כזה.
שוטיתא - שטותא.
משיכלא - מאשי כולה.
משכילתא - משיא כלתא.
אסיתא - חסירתא.
בוכנה - בוא ואכנה.
לבושה - לא בושה.
גלימא - שנעשה בו כגלם.
גולתא - גלי ואיתיב.
פוריא - שפרין ורבין עליה.
בור זינקא - בור זה נקי.
סודרא - סוד ה' ליראיו.
אפדנא - אפיתחא דין.

תשובה לשאלה זו - בכל הרשימה דלעיל יש התאמה פונטית כבר באות הראשונה (לפעמים בחילוף אותיות שבאותו מוצא כמו א-ח). דרשת רב נחמן בר יצחק: איילונית - דוכרנית דלא ילדה, מבארת היטב את הביטוי, אולם הדמיון הפונטי קלוש.

ולשאלה: מה פשר הביטוי "אף אנו נאמר"?

ביטוי זה נמצא בש"ס ו' פעמים, בעוד ד' מקומות:
במסכת ברכות דף מב ע"א:
אמר רבי חייא בר אשי אמר רב, שלש תכיפות הן:
תכף לסמיכה שחיטה,
תכף לגאולה תפלה,
תכף לנטילת ידים ברכה.
אמר אביי, אף אנו נאמר: תכף לתלמידי חכמים ברכה.

במסכת שבת דף לו ע"א:
אמר רב חסדא: הני תלת מילי אישתני שמייהו מכי חרב בית המקדש:
חצוצרתא, שופרא שופרא חצוצרתא...
ערבה צפצפה, צפצפה ערבה...
פתורה פתורתא, פתורתא פתורה...
אמר אביי: אף אנו נאמר, הובלילא בי כסי, בי כסי הובלילא...
אמר רב אשי: אף אנו נאמר, בבל בורסיף, בורסיף בבל.

במסכת סוטה דף לד ע"ב:
ואלה שמותם למטה ראובן שמוע בן זכור - אמר רבי יצחק, דבר זה מסורת בידינו מאבותינו: מרגלים על שם מעשיהם נקראו, ואנו לא עלתה בידינו אלא אחד:
סתור בן מיכאל, סתור - שסתר מעשיו של הקדוש ברוך הוא, מיכאל - שעשה עצמו מך.
אמר רבי יוחנן, אף אנו נאמר: נחבי בן ופסי, נחבי - שהחביא דבריו של הקדוש ברוך הוא, ופסי - שפיסע על מדותיו של הקדוש ברוך הוא.

במסכת בכורות דף יז ע"א:
"בבגד צמר או בבגד פשתים", מה פשתים - שלא נשתנה, אף צמר - שלא נשתנה.
אמר רב אשי, אף אנו נאמר: הדלה הגפן על גבי תאינה - יינו פסול לנסכים, מ"ט - "זבח ונסכים", מה זבח - שלא נשתנה, אף נסכים - שלא נשתנו.

מכל הנ"ל מתבאר שפירוש הביטוי "אף אנו נאמר" הוא כך:
כפי שדרשו חכמים את הדרשה/דרשות דלעיל, על אותה הדרך ואותו העיקרון אדרוש דרשה נוספת.

מתוך כך נמצאת תשובה גם לשאלה השניה: מדוע הובאו דוקא 4 דרשות הללו?

בעוד שבשבת הובאה רשימת המילים כולה, בין אלו שידוע מי הדורש ובין אם לאו, בכתובות הובאו רק הדרשות בשם אומרם, ועל כך אמר רב נחמן בר יצחק: כדרך שיפה דרשו חכמים - אף אנו נלמד מהם ונאמר.","125","","3369","True","True","False","","201","95.86.102.45","0","38822","כתובות|י ע"ב",""),new Message("38824","38823","יפה מאוד אך לא הבנתי","13/02/15 08:18","כד שבט","תשע"ה","08:18","אבינועם","אני מרגיש שתשובתך מעולה, אך לא הצלחתי להבין אותה עד הסוף.

אודה לך אם תסביר לי מה התכוונת במילים אלו: "בכל הרשימה דלעיל יש התאמה פונטית כבר באות הראשונה".","45","","3369","True","True","False","","262","87.69.10.15","0","38822","כתובות|י ע"ב",""),new Message("38825","38824","הכוונה כך","13/02/15 08:59","כד שבט","תשע"ה","08:59","דוד כוכב","האות הראשונה שבמילה המתבארת נמצאת גם בביאור המפורט, למשל (מסומן בצבע חום): דשא - דרך שם.
אם בנוטריקון של ראשי תיבות עסקינן רצוי שבראש וראשונה תופיע האות הראשונה.
ואילו במילה איילונית - האות א' הפותחת את המילה איילונית לא נמצאת כלל בביטוי: "דוכרנית דלא ילדה".","125","","3369","True","True","False","","139","95.86.102.45","0","38822","כתובות|י ע"ב",""),new Message("38826","38825","יפה, ועוד שאלה","13/02/15 09:24","כד שבט","תשע"ה","09:24","אבינועם","למה מתוך כל הדרשות שבמסכת שבת - רק 3 הובאו בסוגייתנו?
(לגבי דשא - זה מובן, כי זה הופיע קודם אצלנו בסוגיה, אך מדוע נבחרו דוקא יש הדרשות הנוספות - דרגא ופוריא)?","45","","3369","True","True","False","","276","87.69.10.15","0","38822","כתובות|י ע"ב",""),new Message("38827","38826","הרב כוכב כבר השיב על זה","13/02/15 10:22","כד שבט","תשע"ה","10:22","המכריע","רוב הדברים ברשימה נאמרו ללא שם אומרם.
מלבד אלו השלושה שנאמרו בשם אומרם.
ומכיון שבא רב נחמן ב"י לומר "כשם שהקדמונים אמרו" וכו' מתאים יותר להביא רק את אלו שידוע לנו מי אמר.

ע"כ דברי הרב כוכב (בערך).

אני מנצל את הבמה.
בדרך דרוש.
הוזכרה קודם ההיא שאין לה דמים ופחות יולדת, לכן היה ענין לדבר על האיילונית.
כמו כן הוזכר דשא במשל ר"ג בקשר לעקירת בריחא ודשא על הביאה הראשונה.
וכמו כן הוזכר כבר הנוטריקון, דורקטי - דור קטוע.
על כן הביאו את הקשור לנשיאת אשה.
דשא כנ"ל. גן נעול
דרגא - נחית דרגא וסב איתתא.
פוריא - שפרים ורבים.","199","","3369","True","True","False","","424","164.138.117.96","0","38822","כתובות|י ע"ב","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82645);