var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=38779;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("דף יומי - יתרונות מול חסרונות","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=729")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107076","אמר רב חסדא מידת חסידות שנו כאן","לינקוש","22/04/24 15:26","58","45"),new MostViewed("107079","מה זה מפרכסין ?","מרדכי דב זינגר","25/04/24 18:44","807","28")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("38779","0","זקוק לעזרתכם בהסבר מ&quot;מ ברש&quot;י","11/02/15 01:04","כב שבט","תשע&quot;ה","01:04","אלף בית רשי","חדא יצירה הואי. כמאן דאמר בעירובין (דף יח.) ויבן את הצלע פרצוף שמתחילת ברייתו נברא שני פרצופין זכר מלפניו ונקבה מאחור: שתי יצירות. כמאן דאמר זנב היה וממנו נבראת האשה והרי כאן שתי יצירות: בתר מחשבה אזלינן. ששנים עלו במחשבה להבראות ונברא אחד בעירובין בפ' עושין פסין: <br />רש&quot;י מביא כאן פעמיים אחד אחרי השני מ&quot;מ לאותה סוגיא בעירובין ואף נותן מ&quot;מ מדויק בפרק עושין פסין, <br />הרי סוגיא זו מופיע כמעט באותו לשון בברכות דף סא ומדוע רש&quot;י בחר מ&quot;מ לעירובין ועל הישנות המ&quot;מ משמע שיש כאן אמירה מסוימת לכאורה שרוצה רש&quot;י שנעיין בעירובין ולא בברכות מדוע???","278","","3364","True","True","False","","896","76.68.232.125","0","0","כתובות|ח ע&quot;א",""),new Message("38783","38779","חדא מכמה נקט","11/02/15 08:45","כב שבט","תשע&quot;ה","08:45","דוד כוכב","דרך רש&quot;י להפנות לאחת המקבילות גם אם יש עוד.<br />כגון:<br />רש&quot;י מסכת בכורות דף כו ע&quot;א: &quot;אבל - באמת וחבירו בעירובין בפרק בכל מערבין (דף לח) בסופו&quot;.<br />אפשר שהמציין טעה וכוונת רש&quot;י לסוף הפרק ממש - במסכת עירובין דף מא ע&quot;א &quot;אמרו לו: אבל&quot;.<br />ואמנם אותו לשון נמצא לפני כן ג' פעמים בדף לח ע&quot;א: &quot;אמר להן: אבל&quot;, &quot;אמרו לו: אבל&quot;, &quot;אמר להן: אבל&quot;.<br />וגם כבר בתחילת הפרק שם יש לשון זה, בדף ל ע&quot;ב: &quot;אמרו להן: אבל&quot;.<br />וגם במסכת כתובות דף יג ע&quot;ב: &quot;אמרו לו: אבל&quot;.<br />וכן במסכת נדה דף ג ע&quot;ב: &quot;אמר לו: אבל&quot;. ושם בדף כז ע&quot;א: &quot;אמר להן: אבל&quot;.<br /><br />יתר על כן, הנה מקום שרש&quot;י ציין לשני מקומות - רש&quot;י מסכת נדה דף נה ע&quot;א:<br />&quot;שעבדן או הילך בהן כדי עבודה - כדרך שרגילין לתת עור לפני דורסן ושיעור עבודה מפרש בברכות (דף טו) ובפסחים (דף מו) כדי מיל.<br />והוא במסכת ברכות דף טו ע&quot;א: &quot;ועד כמה? עד פרסה. והני מילי - לקמיה, אבל לאחוריה - אפילו מיל אינו חוזר; [ומינה] - מיל הוא דאינו חוזר, הא פחות ממיל - חוזר&quot;. <br />ובמסכת פסחים דף מו ע&quot;א: &quot;אמר רבי יוסי ברבי חנינא: לא שנו אלא לפניו, אבל לאחריו - אפילו מיל אינו חוזר. אמר רב אחא: ומינה, מיל הוא דאינו חוזר, הא פחות ממיל - חוזר&quot;.<br />אבל נמצא אותו לשון ממש גם במסכת חולין דף קכג ע&quot;א: &quot;א&quot;ר יוסי בר' חנינא: לא שנו אלא לפניו, אבל לאחריו - אפילו מיל אחד אינו חוזר רב אחא בר יעקב אמר: ומינה, מיל הוא - דאינו חוזר, הא פחות ממיל - חוזר&quot;.<br /><br />חפש בכל המקומות שרש&quot;י ציין למסכת אחרת: &quot;בברכות&quot; &quot;בשבת&quot; &quot;בע[י]רובין&quot; וכו' ותמצא עוד מקבילות.","125","","3364","True","True","False","","778","95.86.102.45","0","38779","כתובות|ח ע&quot;א",""),new Message("38788","38783","טוב שנקטת בלשון חז&quot;ל","11/02/15 14:02","כב שבט","תשע&quot;ה","14:02","אלף בית רשי","כי הרי ידוע לך שתירוץ זה בגמרא זה רק באופן שנקט אחד מתוך כמה אבל כשנוקט 2 מתוך שלוש לדוגמא אי אפשר לתרץ זה,<br />כנ&quot;ל בענינינו וכפי שבעלי הכללים ברש&quot;י עה&quot;ת מוצאים הסבר לסיבות מדוע רש&quot;י לפעמים מביא מ&quot;מ לדבריו ולפעמים לא, ובוודאי כשרש&quot;י נוקט מ&quot;מ מדויק סוף הפרק וכדומה יש סיבה אלא שעדיין לא הגענו לעומק ההבנה ברש&quot;י למצוא פשר<br />ולהיפך התגרת אותנו עם עוד מקומות <br />והיתר על כן שלך אי אפשר לתרץ חדא מכמה נקט דהרי נקט שתיים, ובוודאי יש הסבר לכך והשי&quot;ת יזכני להגיע במקומו בנידה ולמצוא סיבת הדבר <br />גם כשרש&quot;י כותב וחבירו הרי שזה המקום המקביל ממש והעוזר לפשט כפי שכבר כתבתי כמה פעמים ועל כן צריך לעיין היטב במקום שרש&quot;י הביא בהיקף הסוגיא ורק כך נוכל אולי להבין וגם זה במקומו נכתוב,<br />&quot;<span class='bordeaux'><b>שוב אני חוזר ההתייחסות שלי לשיטת הלימוד ברש&quot;י היא שכל מילה של רש&quot;י היא מדויקת בתכלית הדיוק וכפי שנאמר על רש&quot;י שהיה מערבב עפרות זהב בדיו כדי לא לכתוב או מיותרת, ועל כן מציאת מקומות נוספים כביכול להוכיח שרש&quot;י לא מדייק כל כך ובמקרה תפס לשון זה זה היא האפשרות האחרנה כי הרי גם הגמרא מישבת תירוץ זה &quot;חדא מכמה נקט&quot; כשאין תירוץ אחר, ולפיכך גם אחרי דבריך האתגר במקומו עומד</b></span>&quot;","278","","3364","True","True","False","","223","76.68.224.101","0","38779","כתובות|ח ע&quot;א","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82534);