var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=38764;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("מכיר סיפור לחיזוק לומדי הדף היומי?","http://daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=19605")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107082","תנורו של עכנאי: שאלת שני ימי ר&quot;ח בגמרא","שי ואלטר","28/04/24 14:41","948","72"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","63"),new MostViewed("107085","בורדרליינית !","מרדכי דב זינגר","30/04/24 13:22","807","57")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("38764","0","סדר החופה למעשה - חלק א","10/02/15 02:06","כא שבט","תשע&quot;ה","02:06","המכריע","<span class='bordeaux'><b>סדר החופה בזמנינו</b></span><br /><br /><b>כמה הקדמות</b><br /><br />א. אע&quot;פ שהדברים פשוטים, מ&quot;מ אם יהא מי שיתברר לו הדבר מכאן, והיה זה שכרינו. במיוחד החתן והכלה מה טוב שיידעו מה קורה שם. מה חבל שאירוע מכונן שכזה של פעם בחיים (כך מקוים בכל אופן תמיד) יעבור ללא הבנה, גם אם למעשה אין לחשוש חלילה גם כשלא הבינו כלום.<br /><br />ב. מה שנקרא היום בלשון העם אירוסין, אינו אלא מה שקראו חז&quot;ל שידוכים. וציוו להשתדך קודם שמארס. מבחינה הלכתית אין השידוכים משנים כלום בקשר שביניהם. (הם אסורים בייחוד כשני זרים וכו'). <br /><br />ג. אירוסין בלשון תורה הם קידושין גמורים בלשון חכמים. והיינו בכסף שטר או ביאה. ואסרו לקדש בביאה. ונהגו העם לקדש בכסף, ובזמנינו נהגו בדרך כלל בטבעת שהיא שוה כסף. ועליה להיות שוה לפחות פרוטה. (כמובן שבדרך כלל היא שווה יותר). הקידושין הם קנין לצורך אישות. אבל עדיין אינה נשואה עד שתיכנס לחופה. ומ&quot;מ אם זינתה הרי היא נסקלת. על הקידושין מברכים ברכת אירוסין המבוארת כאן בסוגיא (כתובות ז:). ונהגו לברכה על כוס ולהקדים בורא פה&quot;ג. נהגו להשקות מהכוס את החתן והכלה, וראוי לשתות רוב כוס. אם אין רצונו של מסדר הקידושין ושל החתן לשתות רוב כוס בעצמם, יכינו אדם שיכוון לצאת בברכה והוא ישתה. (עצה טובה להביא יין לבן לחופה, כדי למזער את אסון השפיכה על שמלת הכלה).<br /><br />ד. החתן מקדים את האמירה הרי את וכו' כמבואר במס' קידושין שזה לעיכובא. יש שהעירו שנכון לומר זו בחולם. (ולא בשורוק, כי זו נאמר על הטבעת בלשון נקיבה, והיינו מילת חיווי כמו זה לזכר, משא&quot;כ זו בשורוק מתפרשת לרוב במובן של &quot;אשר&quot;, כמו עם זו יצרתי לי, הלוא ה' זו חטאנו לו, וכדומה).<br /><br />ה. המנהג לכסות את פני הכלה בשעת הקידושין, אינו מסיבות של צניעות כמו שרבים טועים. זה נובע מסוגייא ידועה של קידשה בשיראי, שעולה ממנה שאם האשה חשבה שהטבעת שווה יותר מערכה, זה עלול ליצור שאלה על חלות הקידושין. על כן מכסים פניה כדי שלא תראה את הטבעת, ושואלים את העדים בקול רם האם היא שוה פרוטה, והיא שומעת שהם מאשרים, ובזה היא מסכימה להתקדש גם אם היא שוה רק פרוטה בצמצום. (היום שהכלה בוחרת לעצמה את הטבעת מראש, זה קצת איבד מהאותנטיות שבענין). יש להקפיד שהטבעת תהא שייכת לחתן (שלא ישכחו הוריו להקנות לו אותה), וראוי שהכלה תדע שכשעונדים את הטבעת על אצבעה, עיקר הענין הוא שהיא מקבלת זאת במתנה והיא קונה אותה אז להיות שלה, ובזה היא מתקדשת.<br /><br />ו. יש המקפידים שהעדים יראו את פני הכלה סמוך לקידושין, ולדעתם אין די בכך שראוה בשעת כיסוי ראשה בהינומא (שמא לא היא, שהרי איבדו קשר עין רציף מאז), ולכן רבים נהגו לגלות פניה כששותה מהכוס של האירוסין, (כדאי לתאם עם אם הכלה שתרים את ההינומא מעל פניה בשעה שמשקים אותה), ומורים לעדים להביט בה באותו רגע. יש לציין שקידושין אינם חלים בלי העדים, מה שמכונה בהלכה &quot;עדי קיום&quot;. <br /><br />ז. מכיון שבמעמד החופה יש קרובי משפחה שגם הם רואים את הקידושין, יש חוששין ל&quot;נמצא אחד מהם קרוב או פסול&quot; שכל העדות נפסלת, והקידושין לא יחולו, לכן רבים נוהגים להדריך את החתן לומר לעדים &quot;אתם עדי&quot;. אדם שעבר במזיד על לאו דאורייתא שלוקין עליו ולא שב בתשובה, פסול לעדות, ונמצא שאם הוא אחד העדים לא חלו הקידושין, לכן על העדים להרהר בתשובה (חרטה, וידוי וקבלה להבא) קודם החופה. ובפרט אם ידוע לו על חטא מסויים מסוג זה (כגון הלוואה בריבית ללא היתר עיסקא ראוי, או באופנים שאין היתר עיסקא מועיל, או חלילה אם הרים יד על חבירו, ועוד). יש חוגים בעם ישראל, שאצלם הכיבוד להיות עד נחשב גדול מהכיבוד להיות מסדר הקידושין או מברך הברכות, (מכיון שזה מורה שנחשב לנקי מחטא).<br /><br />ח. נישואים חלים ע&quot;י החופה. המהות האמיתית של הנישואין היא הכנסה לביתו כדי לחיות כדרך איש ואשתו. החופה היא קנין אישות מפני שהיא מסמלת את זה (כמו הרעיון של קניינים בדרך כלל). ידוע שישנה דעה שהחופה היא התייחדות (&quot;חדר היחוד&quot;). וי&quot;א העמידה תחת האפיריון. וי&quot;א כיסוי ראשה בהינומא. מנהג בני אשכנז לעשות את כל ג' הדברים. רבים מהדרים שהחתן יעשה קנין מנציג בעלי האולם על חדר הייחוד, ויש הקונים גם את מקום האפיריון, לקיים בזה ענין מכניסה לביתו.","199","","3371","True","True","False","","1529","37.60.42.69","0","0","כתובות|ח ע&quot;א",""),new Message("38765","38764","סדר החופה - חלק ב","10/02/15 02:08","כא שבט","תשע&quot;ה","02:08","המכריע","ט. מכיון שכיסוי ההינומא זו חופה לאחת הדעות, על העדים ללכת עם החתן לעזרת הנשים ולראות במו עיניהם את מעשה הכיסוי. יש מהדרים להקפיד כשמסדרים לכלה את ההינומא כראוי, לאחר שהחתן עזב את השטח, לא להוריד אותה מהראש, כדי שתישאר מכוסה מכח כיסוי החתן עד לאחר הקידושין (אחרת יתכן שזה נישואין לפני קידושין שאין לזה ערך). יש מקור חשוב בפוסקים ללוות את החתן והעדים לכיסוי ההינומא, אע&quot;פ שאולי זה יכול  להיראות כחוסר צניעות. (זה לא סותר שאכן על גדרי הצניעות להישמר). <br /><br />י. כמו כן העדים צריכים לראות שהם עומדים תחת האפיריון יחדיו, ולראות שהם נכנסים לחדר הייחוד. ראוי שהעדים יוודאו שחדר הייחוד אכן לא פרוץ מצידו השני, שאין בו אף אחד, ושהוא ניתן לנעילה מבפנים. ובפרט עליהם לראות את נתינת הטבעת לידה. (יש שמונעים מלצלם בפלאש את אותו הרגע כדי שלא יסונוורו העדים).<br /><br />יא. אם כנס לחופה ולא בירכו ברכות חתנים, אע&quot;פ שהיא אשתו, מ&quot;מ הרי אסורה בבעילה כנידה. ולכן חלק מהחופה, הן הברכות, ואינן כמו הברכות המתברכות במשך שבעת ימי המשתה, שהם באות רק עם סעודה.<br /><br />יב. מעיקר הדין אפשר לקדש היום, כגון בטבעת, ולשאת לאחר כמה שנים. וכך היה נפוץ ומקובל בזמן חז&quot;ל. על ידי הקידושין הוא כבר קנה אותה, אבל את חיי האישות בפועל, החלים על ידי החופה, דוחים לזמן מתאים יותר. אבל מובא בראשונים שהיות שמצוי מכשולים, (לפעמים נשכח שהיא מאורסת, או מי אירס אותה ועוד, ובאים לידי תקלות חמורות), הנהיגו הגאונים לא לקדש אלא בשעה שעומד מיד לכנוס לחופה.<br /><br />יג. נמצא שמה שמכונה חופה בזמנינו אינו בדקדוק, כי זה כולל קידושין וחופה. שאין קשר אמיתי ביניהם. בחלק הראשון של המעמד, מקדשים. ומקדימים ברכת אירוסין על הכוס. בחלק השני מברכים את ברכות החתנים על כוס שניה כחלק מהחופה עצמה. וכדי להבדיל ביניהם נהגו לקרוא אז את הכתובה. מעיקר הדין די שהעדים יקראו את הכתובה לעצמם טרם החופה. אבל נהגו להקריא בפניהם בקול רם, בתום הקדושין, כדי להפסיק בין מצות הקדושין למצות הנישואין, כעין &quot;שלא לעשות מצוות חבילות חבילות&quot;.","199","","3371","True","True","False","","430","37.60.42.69","0","38764","כתובות|ח ע&quot;א",""),new Message("38766","38765","סדר החופה - חלק ג","10/02/15 02:09","כא שבט","תשע&quot;ה","02:09","המכריע","יד. יש נוהגים לעשות קנין על התחייבויות הכתובה באולם טרם החופה ולהחתים את העדים, ויש העושים זאת במעמד הקראת החופה כשמגיעים למילים וקנינא מיניה. (אין כאן המקום להאריך במהות הקנין, שהוא קנין סודר על כל ההתחייבויות הכלולות בכתובה, וזה נעשה על ידי הסודר של העדים, שהם קונים עבור הכלה את מה שהחתן מתחייב לה, וכן להיפך, ולכן על הסודר להיות שלהם מדין &quot;כליו של קונה&quot;). <br /><br />טו. נוסח הכתובה כולל את התחייבות החתן לשאר כסות ועונה, את התחייבותו לעיקר כתובה דהיינו מאתיים זוז לבתולה אם ימות או יגרש, ואת תוספת הכתובה אם יש, ואת שאר ההתחייבות שחייבוהו חכמים, כגון לפדותה משבי ועוד. כדאי שהחתן ילמד לעצמו בעוד מועד את נוסח הכתובה כדי שיידע מה הוא מתחייב, אם כי אדם יכול להתחייב גם בלא להבין מה בדיוק התחייב. כל החיובים חלים גם ללא שטר הכתובה, אבל במקום שנהגו לכתוב כתובה כמו לדידן, יש להקפיד על כך מאד (יש נוהגים שאסור להתייחד עם אשתו אם הכתובה אבדה לה עד שיכתבו אותה מחדש בנוסח מיוחד של &quot;כתובה דאירכסא&quot;). לאחר הקראת הכתובה יש למסור את הכתובה לכלה עצמה, והיא מוסרת למישהי שתשמור זאת עבורה. ראוי שאכן הכתובה לא תהא הפקר בשעת החתונה, ולא תישכח באולם או ביד אחר, אלא תהא שמורה היטב עבור הכלה ותימסר לידה בתום החתונה שתביאנה עמה לביתם.<br /><br />טז. שבירת הכוס אינה מהלכות החופה עצמה, אבל נהגו בה על פי סוגיא בברכות, משום אעלה את ירושלים על ראש שמחתי. בעל השדי חמד העיר על כך שנוהגים לברך בקול גדול מזל טוב מיד אחר שבירת הכוס, שזה חסר טעם מכיון שהשבירה הזו היא מעשה אבילות על החורבן. אבל כבר לימדו זכות על המנהג, שבעצם מברכים על הקידושין, אך ממתינים רגע לקיום המנהג, ואז מברכים על הקידושין שנעשו רגע קודם. כמו כן, מניחים אפר בראש החתן קודם החופה. בדרך כלל עוטפים בנייר (שלא יגרום אי נוחות) ויש מקפידים להניח ישירות על הראש. יש המוסיפים באותה שעה פסוקים שונים.<br /><br />יז. יש שנהגו להצמיד את ברכת אשר יצר ושוש תשיש ושמח תשמח, שיברך אותם אדם אחד, מכיון שהם נתקנו באופן של &quot;ברכה הסמוכה לחבירתה&quot;.<br /><br />חי. יש מנהגים שונים שאינם הלכה וכל מקום נוהג כמנהגו. כגון פרטים שונים בטבעת, שלא יהיו לחתן דברים בכיסים, להתיר קשרים בבגדיו, קיטל תחת החליפה, ברכות ההורים, יציאה לדרך ברגל ימין, אופן העמדת החתן והכלה, נרות, סיבובים, אמירת מי אדיר, ועוד רבים רבים, שאין מקום לערבם בחלק ההלכתי של החופה.","199","","3371","True","True","False","","732","37.60.42.69","0","38764","כתובות|ח ע&quot;א",""),new Message("38767","38766","סדר החופה בקצרה - חלק ד","10/02/15 02:10","כא שבט","תשע&quot;ה","02:10","המכריע","<span class='bordeaux'><b>סדר הקידושין והחופה בקצרה למעשה</b></span><br /><br />א. מסדר הקידושין מכין את הכתובה. (ממלא את הפרטים בכתיב מדוייק, מטייט שורות ריקות וכדומה). יש שעושים כעת את הקנין ומחתימים את העדים. יש המשכירים בקנין מתאים כעת לחתן את חדר הייחוד ויש מוסיפים את מקום החופה.<br /><br />ב. החתן מייחד את העדים. העדים מהרהרים בתשובה. לשים לב שאינם קרובים או פסולים.<br /><br />ג. מלבישים את החתן בקיטל לנוהגים כך, מניחים אפר בראשו.<br /><br />ד. החתן מכסה את ראשה בהינומא לשם חופה. העדים רואים. (ראוי שלא להורידה מראשה).<br /><br />ה. החתן הולך למקום החופה. לאחר מכן הכלה. (נהוג שהוא נע מעט לקראתה בבואה).<br /><br />ו. הכלה מסובבת את החתן שבע פעמים בליווי האמהות, כנהוג.<br /><br />ז. מוזגים כוס אירוסין, המסדר קידושין מברך הגפן וברכת אירוסין, טועם ומטעים לחתן ולכלה. שותים רוב כוס. יש מנצלים את טעימת הכלה שהעדים יראו את פניה. <br /><br />ח. שואלים את העדים אם הטבעת שוה פרוטה והם מאשרים, באזני הכלה כשפניה מכוסות. החתן לוקח בידו את הטבעת כשהיא שלו, ואומר הרי את מקודשת לי בטבעת זו (בחולם) כדת משה וישראל.<br /><br />ט. עונד את הטבעת על אצבעה, לעיני העדים, ובזה חלים הקדושין.<br /><br />י. שובר כוס.<br /><br />יא. מקריאים את הכתובה. יש עושים הקנין וההחתמה כעת. מוסרים אותה לידי הכלה והיא מוסרת לאמה שתשמור עבורה.<br /><br />יב. מוזגים כוס שניה. מברכים שוב הגפן ואת שאר הברכות. (שהכל, יוצר, אשר יצר, שוש, שמח, אשר ברא).<br /><br />יג. החתן והכלה נכנסים לחדר הייחוד, לאחר שבדקוהו העדים, ונועלים מבפנים. על העדים לעמוד מספר דקות (כפי אשר יורם מסדר הקידושין) מאחורי הדלת.<br /><br />יד. חסל סידור קידושין וחופה, כאשר זכו לסדר אותו, כן יזכו שתהא ביניהם אהבה ואחוה שלום וריעות, ויזכו לראות דורות ישרים מבורכים.","199","","3371","True","True","False","","513","37.60.42.69","0","38764","כתובות|ח ע&quot;א",""),new Message("38769","38767","קובץ וורד - גזור ושמור!","10/02/15 02:23","כא שבט","תשע&quot;ה","02:23","המכריע","למעוניינים. רצוף בזה קובץ וורד מסודר ובו כל הנ&quot;ל.","199","docx","3371","True","True","False","","457","37.60.42.69","0","38764","כתובות|ח ע&quot;א","0-docx"),new Message("38771","38769","יישר כח, וראה בפורום לשון","10/02/15 11:32","כא שבט","תשע&quot;ה","11:32","דוד כוכב","","125","","3371","False","True","False","","114","95.86.102.45","0","38764","כתובות|ח ע&quot;א","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82640);