var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=3870;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("לוח דף יומי לשימוש באאוטלוק או בג'ימייל","http://daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=21228")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107082","תנורו של עכנאי: שאלת שני ימי ר"ח בגמרא","שי ואלטר","28/04/24 14:41","948","71"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","62"),new MostViewed("107084","מי שמלווה כסף בריבית לא יקום בתחיית המתי","לינקוש","28/04/24 18:14","58","55")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("3870","0","לגבי 3 השאלות ששאלו את ר"ע","16/09/10 18:33","ח תשרי","תשע"א","18:33","שאינו יודע לשאול","ר''ע איקלע לגינזק בעו מיניה מתענין לשעות או אין מתענין לשעות לא הוה בידיה קנקנים של עובדי כוכבים אסורין או מותרין לא הוה בידיה במה שימש משה כל שבעת ימי המלואים לא הוה בידיה אתא שאל בי מדרשא אמרי הלכתא מתענין לשעות ואם השלים מתפלל תפלת תענית והלכתא קנקנים של עובדי כוכבים לאחר י''ב חדש מותרין במה שימש משה שבעת ימי המלואים בחלוק לבן רב כהנא מתני בחלוק לבן שאין בו אימרא

האם יש איזה קשר רעיוני בין 3 השאלות הללו,
או שזה היה רק 3 שאלות אקראיות (ללא קשר בין שאלה לשאלה) שהצטברו להם במהלך הזמן עד שבא ר"ע?","48","","4978","True","True","False","","1047","83.130.234.60","0","0","עבודה זרה|לד ע"א",""),new Message("3877","3870","תשובת החת"ס","17/09/10 07:21","ט תשרי","תשע"א","07:21","לינקוש","ודבר בעיתו מה טוב (עניין התשובה, היום - ערב יוה"כ):

במה שימש משה וכו' יש להמשיך הני תרי שאלות ע"ד פשוט דלכאורה יש רמז מקרא לתענית שעה מדכתי' באסתר וצומו עלי שלשת ימים לילה ויום ובמדרש וכי לא מתו אלא מתוך שהתחילו שעה א' קודם צאת הככבים והתענו שעה א' אחר צאת הככבים ויום שלם באמצע ה"ל ג' ימים נמצא מבואר תעני' שעה בקרא אך לפרש כן פשטי' דקרא שלשת ימים לילה ויום קשה מאוד אי לאו דמצינו כיוצא בו בתורה ופתח אוהל מועד תשבו לילה ויום והלא הי' מפורק ורק בשעת הקרבה העמידו ומשו"ה כ' תוס' דהוה רק במה ולא בעי בגדי כהונה וא"כ איך שייך פתח אהל מועד תשבו ז' ימים לילה ויום וע"כ קצת לילה וקצת יום וא"כ ה"נ באסתר נפרש כך ומוכח תעני' שעות אך הרמב"ן פ' פקודי צווח על פירש"י אי ס"ד שהי' מפורק איך שייך פתח אהל מועד תשבו אע"כ לא היה מפורק כלל ע"ש ולדבריו לא הי' לו דין במה וי"ל משה שימש בבגדי כהונה ולדבריו גם באסתר ג' ימים לילה ויום ממש ואין ראי' לתענית שעות הרי לפנינו כיון דמתענין לשעות מאסתר א"כ גם ז' ימים נמי נימא שהיה מפורק ואיננו אלא במה בעלמא יש לשאול במה שימש משה:
וע"ד אגדה יש להמשיך גם הא דקנקנים של נכרים דאדם היינו קנקן ומחשבותיו הוא היין שבתוכו ואם הוא יין של נכרים ר"ל מחשבו' זרות ורעות ורוצה לשוב אל ה' יש אמרו שצריך לסגוף להתענות ואמרו תעני' ג' ימים רצופי' שהוא ע"ב שעות כגמטרי' שם של ע"ב והיינו כמו עירוי ג' ימים מעל"ע. אבל האמת אינו כן אלא יש קונה עולמו בשעה א' מיד שמרדות בלבו ומקבל על עצמו לעזוב דרך פשע והיודע מחשבו' ית"ש יודע זה ממנו הרי הוא בעל תשובה וצדיק גמור וזה כמו שיהוי יב"ח בקנקנים לכלות מעצמו טעם יין נכרים אלא התם בעי יב"ח והכא בשעה א' סגי ומ"מ אמרי' לקמן גבי גר תושב עד יב"ח שישתקע שם ע"ז ממנו והנה להסוברי' דבעי' דוקא סיגופי' ותעני' א"כ אסתר היה צריך עירוי ג' ימים ע"ב שעות לשוב ודלא כמדרש הנ"ל ואין מתענים לשעות ושימש משה בבגדי כהונה אך הואיל וסגי לקנקנים ביב"ח א"כ ה"ה באסתר כיון שקימו מה שקבלו כבר תו לא היה צריכים תענית ג' ימים ממש ומתענים לשעות ומשה שימש בחלוק לבן הקצרתי וק"ל:","58","","4977","True","True","False","","198","84.228.148.98","0","3870","עבודה זרה|לד ע"א",""),new Message("3898","3870","זה באמת פלא","19/09/10 11:18","יא תשרי","תשע"א","11:18","מתפעל","רבי עקיבא שנאמר עליו הפלגות כל כך גדולות, שהיתה התורה צריכה להינתן על ידו וכו', לא ידע כמה וכמה הלכות?
אולי צריך לומר שמדובר בתקופה כשהתחיל ללמוד תורה ובסופו של דבר למד 24 שנים רצופות.

או שדוקא בא ללמדינו שיכול אדם להיות בדרגה הגבוהה של רבי עקיבא, הכי גבוהה שיכולה להיות בלימוד התורה, ועדיין יכול להיווצר מצב כלשהוא שבגינו אינו זוכר הלכה כלשהיא.","148","","4975","True","True","False","","182","80.74.119.82","0","3870","עבודה זרה|לד ע"א",""),new Message("3928","3870","חשבתי על קשר מסויים","19/09/10 19:04","יא תשרי","תשע"א","19:04","ברוך","אם כי הדברים נאמרים כרגע על דרך האפשר בלבד.

שאלת מתענה לשעות (לדעת רש"י) היא שאלה לגבי אדם שאינו אוכל, אך אין הוא מתכוון לצום. כלומר, הוא צם בפועל אך אין לו דין צם.

באופן דומה יש להסביר גם את השאלה לגבי משה רבינו. הוא אמנם כיהן בפועל, אך הוא לא היה כהן, וממילא אין לו דין כהן.

ייתכן שזו גם השאלה לגבי הקנקנים. הם בלעו טעם, כך שיש כאן טעם יין של גויים בפועל, אך אין כאן את השם עליו גזרו חכמים את האיסור, שהוא יין. (בשאר בישולי גויים, לדוגמא, יש מחלוקת האם הכלים נאסרים, עיין שו"ע יו"ד סוף סימן קיג).

כאמור, הדברים בגדר השערה בלבד, לתועלת המעיינים.","86","","4975","True","True","False","","238","84.229.105.40","0","3870","עבודה זרה|לד ע"א",""),new Message("3900","3898","רש"י תענית יא ע"ב","19/09/10 11:27","יא תשרי","תשע"א","11:27","לינקוש","מר עוקבא איקלע לגינזק. גרסינן דאילו ר' עקיבא לא היה מסתפק לו הנך בעיי ועוד דבלשון ברייתא הוה משתעי ביה מעשה ברבי עקיבא כו' ולא בגמרא:","58","","4975","True","True","False","","181","77.126.58.50","0","3870","עבודה זרה|לד ע"א",""),new Message("3903","3900","יישר כח, מעניין","19/09/10 11:50","יא תשרי","תשע"א","11:50","מתפעל","ומעניין שרש"י כאן לא טרח להגיה.

גם מעניין אם רש"י סבר שרבי עקיבא לא היה מסתפק, האם זה בגלל שהיה רבי עקיבא, או עצם זה שהיה תנא. ומר עוקבא היה אמורא.","148","","4975","True","True","False","","169","80.74.119.82","0","3870","עבודה זרה|לד ע"א",""),new Message("3911","3900","נראה שרש"י על תענית אינו מרש"י","19/09/10 12:02","יא תשרי","תשע"א","12:02","משיב מאורות דף היומי","מקובל שרש"י על תענית אינו מרש"י.

ע' חיד"א שם הגדולים ער"ך רש"י.

מהר"ץ חיות סוף תענית.

כל טוב","142","","4975","True","True","False","","771","85.130.130.141","0","3870","עבודה זרה|לד ע"א",""),new Message("3912","3911","אז לא ידוע מי זה?","19/09/10 12:03","יא תשרי","תשע"א","12:03","מתפעל","","148","","4975","False","True","False","","175","80.74.119.82","0","3870","עבודה זרה|לד ע"א",""),new Message("3914","3911","חלוקות הדעות","19/09/10 12:39","יא תשרי","תשע"א","12:39","הראל","ראה כאן","46","","4975","True","True","False","","188","77.126.58.50","0","3870","עבודה זרה|לד ע"א",""),new Message("3927","3911","מ"מ גם התוספות כאן הביאו כך משם רש"י","19/09/10 18:58","יא תשרי","תשע"א","18:58","ברוך","","86","","4975","False","True","False","","168","84.229.105.40","0","3870","עבודה זרה|לד ע"א","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82634);