var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=3850;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("דף יומי - יתרונות מול חסרונות","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=729")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107079","מה זה מפרכסין ?","מרדכי דב זינגר","25/04/24 18:44","807","58"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","40"),new MostViewed("107082","תנורו של עכנאי: שאלת שני ימי ר"ח בגמרא","שי ואלטר","28/04/24 14:41","948","28")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("3850","0","האם דיני בליעה/הגעלה רלוונטי לכלים שלנו?","15/09/10 18:41","ז תשרי","תשע"א","18:41","בבא רגל","שאלה זו תמיד מטרידה אותי, וצצה לי כעת שוב בגלל הדף היומי (בו מוזכר ענייני בליעה וכו').
האם אכן היום - הסירים/צלחות/כוסות/סכו"ם וכו' שלנו בולעים טעם ופולטים טעם?
משום מה התחושה שלי היא שמצד האמת, גם אם סכין חלבית נגעה בבשר רותח, אז כעבור שטיפה זריזה בסבון לא נותר שום טעם בלוע וכדומה. - איכשהו אני מרגיש שיש פער עצום בין המציאות וההלכה הנהוגה בנושאים אלו.
מה דעתכם?","51","","4976","True","True","False","","1108","83.130.234.60","0","0","עבודה זרה|לג ע"א",""),new Message("3853","3850","וכן","15/09/10 20:04","ז תשרי","תשע"א","20:04","דוד כוכב","במסכת עבודה זרה דף עו ע"א:
"ועד כמה מלבנן? א"ר מני: עד שתשיר קליפתן".
היום אין מציאות של חימום באש עד להסרת קליפה.
במתכות הקדומות היתה בליעה רבה בין שכבות אלו, הפוקעות בחימום.
הגורם להופעת שכבות וגם של שבירה הוא אי אחידות בחומר.
והיום הטכנולוגיה של היציקה השתפרה, מבנה המתכת אחיד יותר, גם משום אחידות החומר עצמו, וגם משום שהצינון נעשה באופן הדרגתי.
אלא שהכלל בהלכה הוא שכאשר לא יודעים כמה בלע משערים בכל עובי הכלי. וגם היום לא ניתן לקבוע באופן אחיד בכל סוג מתכת שמכל מפעל כמה נבלע ונדבק.","125","","4976","True","True","False","","129","95.86.92.163","0","3850","עבודה זרה|לג ע"א",""),new Message("3858","3850","לפעמים מועיל טעימה","15/09/10 21:15","ז תשרי","תשע"א","21:15","משיב מאורות דף היומי","בישל מרק פרוה בתוך סיר בשרי ב"י וטעם את המרק ואין בו טעם בשר, נראה לי שמותר לכל הדיעות לאכול את המרק עם חלב.
אודה לרב כוכב אם יאשר פסק זה.
שולחן ערוך יורה דעה סימן צו סעיף א
צנון א] או א סילקא שחתכם <א> בסכין ב של בשר ב] בן יומו, ג או שאינו מקונח, אסור לאכלם בחלב ד עד שיטול ממקום החתך ג] כדי נטילת מקום, שהוא כעובי אצבע, ה ד] <ב> או שיטעמנו ולא יהא בו טעם בשר, שאז מותר בהדחה.
ש"ך יורה דעה סימן צו
ה או שיטעמנו כו' - הא דטעימה מהני מבואר בש"ס ובאשיר"י וטור ורשב"א מיהו הוכחתי בספרי מן הש"ס דלכתחלה אסור לאכלו בכותח ע"י טעימה וכתבתי שם שכן משמע דעת הרמב"ם והסמ"ג וסמ"ק ומרדכי ושאר מחברים שלא הזכירו היתירא דטעימה וכ"פ מהרש"ל בספרו פכ"ה סימן ס"א והרב בת"ח ריש כלל ס"א דלא כדמשמע מדברי הרא"ש וטור והרשב"א והמחבר דאפילו לכתחלה מותר מיהו ודאי אי טעמו דלית ביה טעם ובישלו בדיעבד בחלב מותר כיון דבודאי אין טעם בקדרה זו כדאיתא בהדיא בש"ס ופוסקים והוא פשוט וכן משמע במהרש"ל ות"ח שם והיינו דלא הגיה הרב כאן כלום אמ"ש המחבר או יטעמנו כו' כדהגי' בריש סי' צ"ב וצ"ח משום דמ"מ לענין דיעבד מהני טעימה דדוקא אטעימת עובד כוכבים לא נהגינן לסמוך אפי' דיעבד משא"כ אטעימת ישראל וכמ"ש לקמן סימן צ"ח ס"ק ה' (והא דלא הגיה דלכתחלה אין לסמוך אטעימה היינו משום שהוא בכלל מ"ש דאם חתכו בסכין של בשר אסור כולו בחלב כו' דלישנא דאסור כולו משמע דלית ליה תקנתא) דלא כהעט"ז שהשמיט לגמרי הא דטעימה מהני משמע דס"ל דאפי' דיעבד לא סמכינן אטעימת ישראל וכמ"ש לקמן סימן צ"ח וליתא ועמ"ש שם:
ש"ך יורה דעה סימן צח ס"ק ה
ה ואין נוהגין עכשיו לסמוך אעובד כוכבים כו' - מדלא קאמר ואין נוהגין עכשיו לסמוך אטעימה וקאמר ואין נוהגין עכשיו לסמוך אעובד כוכבים משמע דוקא אעובד כוכבים הוא דלא סמכינן משום דעובד כוכבים הוא אבל אטעימת ישראל סמכינן במין בשאינו מינו דהתירא כגון תרומה שנפל לחולין דטעים לה כהן כדאי' בש"ס ופוסקים ואף שאין תרומה נוהג בזמנינו מ"מ נ"מ לענין האומר קונם בשר ויין שאני טועם ונפל לתבשיל שאסור לו בנ"ט דסמכי' אטעימת ישראל וכדלקמן סימן רי"ז ס"ק כ"ו א"נ לענין טעימת בשר או חלב כמו גבי צנון וכה"ג וכמ"ש בסמוך וכ"פ הב"ח דבשא"מ דהיתירא יש לסמוך אישראל אפי' אינו אומן אפי' האידנא אפי' בנתערב גוף הדבר דודאי ישראל לא משקר וכן משמע לעיל ר"ס צ"ו צנון שחתכו בסכין של בשר וכמ"ש שם בס"ק ה' וכן משמע בתשובת הרב סימן נ"ד דקי"ט ע"ג ודלא כהעט"ז שכ' ועכשיו אין נוהגין לסמוך אטעימת כהן ועובד כוכבים עכ"ל ואזיל לטעמיה שגם בסימן צ"ו לא הזכיר טעימת צנון כלל והא ליתא אלא בישראל מהני לעולם טעימה וכמ"ש:
גמר חתימה טובה","142","","4976","True","True","False","","394","85.130.130.141","0","3850","עבודה זרה|לג ע"א",""),new Message("3867","3850","בשל עליית רמת החיים, אין לחץ לשינוי","16/09/10 13:48","ח תשרי","תשע"א","13:48","Almuaddib","צא והשווה, כמה אנשים הגעילו כלים לפני 30-40 שנה, וכמה עושים זאת היום. אני יכול להעיד על עצמי, שבכל שנה אני מגעיל כלי-שניים, למרות שאין לי צורך בהם, למטרות חינוך הילדים בלבד.
הסיבה לכך שההגעלה הולכת ונעלמת, היא שמחירי כלי האוכל ירדו עד מאד, ואדם רגיל יכול לרכוש לעצמו מערכת כלים נפרדת לפסח, בלי לפשוט את הרגל לשם כך.
כך גם לגבי כלי שנגע, וכו'. כאשר קל לו לאדם לזרוק יותר מאשר ללכת ולשאול את הרב, פעמים שכך הוא עושה, ומשתרש המנהג להחמיר, והסיבה כלכלית-חברתית ולא הלכתית דוקא.","107","","4975","True","True","False","","138","212.25.82.194","0","3850","עבודה זרה|לג ע"א",""),new Message("3864","3853","אלא שאני תמה אם בכלל כלים שלנו בולעים","16/09/10 08:07","ח תשרי","תשע"א","08:07","בבא רגל","האם סיר רגיל, שעבר שטיפה בכיור עם מים קרים וסבון - האם בלוע בו בכלל טעם?","51","","4975","True","True","False","","139","83.130.234.60","0","3850","עבודה זרה|לג ע"א",""),new Message("3861","3858","אכן","15/09/10 23:45","ז תשרי","תשע"א","23:45","דוד כוכב","למרות שהש"ך דלעיל שבסימן צ"ו היקל רק בדיעבד, בהגהות רע"א על ש"ך זה הביא מהש"ך בספרו הארוך שבדבר לח מותר.
וגם הפר"מ שם נוטה להקל.
וגם הפר"ח מתיר לכתחילה, הביאו גליון מהרש"א שם.
אמנם לדעת הרמ"א אסור, לפי מה שכתב בפר"מ שטעמו משום דאנן לא בקיאינן.
והצעתי לפני הרב מרדכי אליהו שאולי ניתן לטעום ולבדוק כמה בליעת כלים דידן, אך הוא לא קיבל.","125","","4976","True","True","False","","126","95.86.92.163","0","3850","עבודה זרה|לג ע"א",""),new Message("3862","3861","תודה רבה","16/09/10 00:58","ח תשרי","תשע"א","00:58","משיב מאורות דף היומי","","142","","4975","False","True","False","","176","85.130.130.141","0","3850","עבודה זרה|לג ע"א",""),new Message("3863","3861","סברת הרב מרדכי אליהו לענ"ד","16/09/10 07:55","ח תשרי","תשע"א","07:55","משיב מאורות דף היומי","לדעתי סברת הרב מרדכי אליהו היא שטעימה מועילה רק להתיר את המאכל לגבי בישול ספציפי, אבל לא כדי לקבוע שאין טעם בכלי, ושאם לא יצא בישול של היום לא יצא מחר עם בישול אחר יותר אורך ויותר חם וכו'.
ולכן א"א להוכיח מטעימה על מצב הבליעות בכל סוגי הכלים ובכל סוגי הבישולים ובכל הטמפרטורות.","142","","4975","True","True","False","","243","85.130.130.141","0","3850","עבודה זרה|לג ע"א",""),new Message("3869","3861","לפי הש"ך הרמ"א מתיר בטעימת ישראל.","16/09/10 18:09","ח תשרי","תשע"א","18:09","משיב מאורות דף היומי","לא?","142","","4975","True","True","False","","214","82.166.18.134","0","3850","עבודה זרה|לג ע"א",""),new Message("3865","3864","אפשרויות","16/09/10 11:22","ח תשרי","תשע"א","11:22","דוד כוכב","יתכנו שתי אפשרויות הלכתיות שבעטיים הנחתך תתקיים.
א. אמרו במסכת אבות דרבי נתן פרק מא:
"שלשה דברים [נאמרו] בכלי זכוכית אינו בולע..."
וכן דעת השו"ע או"ח תנא, כו שכלי זכוכית אינם בולעים, והשוו זאת למסכת פסחים דף עד ע"ב: "שאני לב דשיע" (לב הוא חלק).
ויתכן שבמצבים מסויימים יש כלים ממתכת הדומים לכלי זכוכית לשיטה זו.
ב. אמרו בגמרא בכמה מקומות שלעניינים מסויימים "מליח - הרי הוא כרותח", וכן חריף.
וצריך לברר האם יכולים סבון או אקונומיקה, או חומרי ניקוי אלו ואחרים להוות תחליף להגעלה.
בשו"ת עטרת פז חלק א יורה דעה סימן ד עסק רק מבחינת פגימת חומרי הניקוי את האיסור.
הליכלוך הדבוק והשומני הוא חלק מה'בליעה'.","125","","4975","True","True","False","","126","213.151.56.238","0","3850","עבודה זרה|לג ע"א",""),new Message("3868","3864","לכאורה","16/09/10 17:55","ח תשרי","תשע"א","17:55","משיב מאורות דף היומי","מבחינה מציאותית, לאחר שטיפה עם סקוטש ברייט ונוזל לניקוי כלים, סביר להניח שלא בלוע בו כלום.
כנראה שכיום צפיפות המתכות לא מאפשרת בליעה פנימית בכלל, וכל הבליעה השטחית יורדת ע"י סקוטש ברייט ונוזל לניקוי כלים.
אבל למעשה הדין לא השתנה.","142","","4975","True","True","False","","203","82.166.18.134","0","3850","עבודה זרה|לג ע"א",""),new Message("3872","3867","אכן","16/09/10 22:12","ח תשרי","תשע"א","22:12","דוד כוכב","לפני כשלש שנים הלכתי עם הרב אליהו בפסח, והוא סיפר שבאותה שנה לא שאלו כלל בעניין הגעלת כלים. אמרתי שיותר ויותר אנשים עוברים לחד פעמי.","125","","4975","True","True","False","","105","213.151.56.238","0","3850","עבודה זרה|לג ע"א",""),new Message("3873","3869","לשון הש"ך בסימן צו","16/09/10 22:23","ח תשרי","תשע"א","22:23","דוד כוכב",""מיהו הוכחתי בספרי מן הש"ס דלכתחלה אסור לאכלו בכותח ע"י טעימה וכתבתי שם שכן משמע דעת הרמב"ם והסמ"ג וסמ"ק ומרדכי ושאר מחברים שלא הזכירו היתירא דטעימה וכ"פ מהרש"ל בספרו פכ"ה סימן ס"א והרב בת"ח ריש כלל ס"א דלא כדמשמע מדברי הרא"ש וטור והרשב"א והמחבר דאפילו לכתחלה מותר".
הרב בתורת חטאת הוא הרמ"א. וכתב בשמו שאסור לכתחילה.
אך מלשון הש"ך בסימן צח משמע שמתיר גם לכתחילה, וכתב שכן משמע בשו"ת הרמ"א סימן נד.","125","","4975","True","True","False","","141","213.151.56.238","0","3850","עבודה זרה|לג ע"א",""),new Message("3874","3873","נכון","16/09/10 22:32","ח תשרי","תשע"א","22:32","משיב מאורות דף היומי","זה מה שהתכוונתי שמותר בדיעבד אם כבר טעם ישראל.
ובמקרה של מרק פרוה שהתבשל בסיר בשרי ואכלו מהמרק וראו שאין בו טעם בשר מותר לאכלו בחלב גם לפי הרמ"א. כי כאן אין כאן איסור לכתחילה לאכול את המרק בפני עצמו וממילא לטעום אותו.
התכוונתי להגיב שהש"ך חולק על מ"ש בשם הפמ"ג : אמנם לדעת הרמ"א אסור, לפי מה שכתב בפר"מ שטעמו משום דאנן לא בקיאינן.
כי מזה גופא שמתיר בדיעבד אם כבר טעם זה אומר שבקיאינן, ועוד שזה אומר שמותר ולא אסור כמ"ש הפמ"ג.","142","","4975","True","True","False","","214","85.130.130.141","0","3850","עבודה זרה|לג ע"א",""),new Message("3876","3874","לא בהכרח","16/09/10 22:41","ח תשרי","תשע"א","22:41","דוד כוכב","כי יתכן שלרמ"א רק לכתחילה מחמירינן דלא בקיאינן.","125","","4975","True","True","False","","113","213.151.56.238","0","3850","עבודה זרה|לג ע"א","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82598);