var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=38313;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("מכיר סיפור לחיזוק לומדי הדף היומי?","http://daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=19605")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107079","מה זה מפרכסין ?","מרדכי דב זינגר","25/04/24 18:44","807","53"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","34"),new MostViewed("107082","תנורו של עכנאי: שאלת שני ימי ר"ח בגמרא","שי ואלטר","28/04/24 14:41","948","23")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("38313","0","דבר שלא בא לעולם בנדרי איסור","05/01/15 07:13","יד טבת","תשע"ה","07:13","עציוני","הגמ' מקשרת את הדין של "קונם שאני עושה לפיך " (=נדרי איסור על מה שהאשה עתידה לעשות) לסוגיית הקנאת דבר שלא בא לעולם.
לכאורה, על פי ההגיון הזה,למ"ד אין אדם מקנה דבר שלא בא לעולם, מי שאוסר על עצמו הנאה מכל התפוחים שבעולם יהיה מותר בתפוחים שגדלו לאחר שנדר.
האם אמנם כך הדבר? יש לי תחושה שזה לא כל כך פשוט, אבל אין כרגע ראיה מכריעה. אשמח לקבל סברות, ובעיקר ראיות, בעד או נגד המסקנה דלעיל.","159","","3402","True","True","False","","1071","212.150.66.161","0","0","יבמות|צג ע"א",""),new Message("38318","38313","יש הבדל","05/01/15 12:34","יד טבת","תשע"ה","12:34","Almuaddib","נדר האשה, "קונם שאני עושה לפיך", מוצמד לתוצרת מעשי ידיה. כלומר, האיסור חל על החפץ.

נדרו של המודר הנאה, חל עליו עצמו. הוא - הגבר - אסור לו ליהנות מתפוחים.
ואם הוא-גופו אסור בהנאה מתפוחים, מה לי מתפוחים שהיו בעולם בשעת הנדר, מה לי מתפוחים שטרם באו לעולם?","107","","3402","True","True","False","","136","195.200.205.133","0","38313","יבמות|צג ע"א",""),new Message("38319","38318","זה נכון בשבועה, לא בנדר","05/01/15 13:15","יד טבת","תשע"ה","13:15","עציוני","שבועה היא איסור גברא, בניגוד לנדר שהוא איסור חפצא.","159","","3402","True","True","False","","423","212.150.66.161","0","38313","יבמות|צג ע"א",""),new Message("38320","38319","הנודר שלא לאכול תפוחים - זה אינו נדר","05/01/15 13:41","יד טבת","תשע"ה","13:41","Almuaddib","הדוגמא שלך, של מי שנודר הנאה מכל התפוחים בעולם, הרי למעשה זו שבועה שלא יאכל או ייהנה מתפוחים.

ואכן, שבועה חלה עליו, על האיש, לא על התפוחים.","107","","3402","True","True","False","","118","195.200.205.133","0","38313","יבמות|צג ע"א",""),new Message("38321","38320","לא !","05/01/15 14:06","יד טבת","תשע"ה","14:06","עציוני","האומר "קונם כל התפוחים עלי" זה נדר ולא שבועה.
(נפק"מ לשבועה על המצווה שלא חלה לעומת נדר שכן, לקרבן מעילה לדעה מסויימת ועוד).

ראה רמב"ם, ההלכות הראשונות מהלכות נדרים:

א הנדר נחלק לשתי מחלקות. החלק הראשון--הוא שיאסור אדם על עצמו דברים המותרים לו, כגון שיאמר פירות מדינה פלונית אסורין עליי שלושים יום, או לעולם, או מין פלוני מפירות העולם, או פירות אלו אסורין עליי: בכל לשון שיאסור, הרי זה נאסר בהן, ואף על פי שאין שם שבועה כלל, ולא הזכרת שם ולא כינוי. ועל זה נאמר בתורה "לאסור איסר על נפשו" (במדבר ל,ג), שיאסור על עצמו דברים המותרים....
ה האוסר על עצמו מין ממיני מאכל, כגון שאמר תאנים אסורין עליו, או תאנים של מדינה פלונית אסורין עליו, או תאנים אלו אסורין עליו, וכיוצא באלו, ואכל מהן כל שהוא--לוקה מן התורה, שנאמר "לא יחל, דברו" (במדבר ל,ג): שאין לנדרים שיעור--שכל הנודר מדבר, הרי זה כמפרש כל שהוא.

יש גם "שבועה שלא אוכל תאנים" (פרק ד' מהל' שבועות), אבל שבועה זו שבועה ונדר זה נדר.","159","","3402","True","True","False","","751","212.150.66.161","0","38313","יבמות|צג ע"א",""),new Message("38324","38321","ואעפ"כ","05/01/15 21:42","יד טבת","תשע"ה","21:42","דוד כוכב","אתה צודק שנדר הוא איסור חפצא לעומת שבועה שהיא איסור גברא (אמנם בזוהר איתא להיפך).
ואולם גם איסור החפצא של נדר הוא איסור הרובץ על כתפי איש הישראלי, והוא נאסר במין הפירות, גם באותם שאינם בעולם.
תדע, ששנינו במסכת כתובות דף ע ע"א: "המדיר את אשתו שלא תטעום אחד מכל הפירות - יוציא ויתן כתובה", שכן אי אפשר לה להתקיים בלא אכילת שום פרי. ולמה לא, אם יכולה לאכול פירות שלא היו בעולם בשעת הנדר? אלא שהנדר (כנזירות) חל על הנשבע או המושבע, הוא שנאסר באכילת פירות, והוא ישנו בעולם.
ואילו קונם פרושו הקדש לקורבן, וזו הקנאה, "אמירתו לגבוה כמסירתו להדיוט". והקנאה פועלת בחפץ עצמו, ומעבירה אותו מרשות לרשות. ואין אדם מקנה דבר שלא בא לעולם.","125","","3402","True","True","False","","129","95.86.66.1","0","38313","יבמות|צג ע"א",""),new Message("38327","38324","שני דינים שונים","06/01/15 01:00","טו טבת","תשע"ה","01:00","המכריע","יש שני דינים שונים של החלת קונם.

א. מי שנודר על עצמו לא ליהנות מדברים בזה הוא יכול לאסור רק על עצמו, ויכול לאסור על עצמו גם דברים שאינם שלו. זה לא נובע מבעלות, אלא כח שהתורה נתנה לאדם לאסור איסורים חדשים. בזה אף דצדקו כאן האומרים שנדר הוא איסור חפצא, והנודר בלשון קונם מתפוחים הוא איסור נדר שחל בחפצא (אף שודאי קיומו מוטל על הגברא). אבל בזה אין ריעותא של דשלבל"ע (אם כי יש מקום להוסיף ביאור מדוע באמת, אלא שאכ"מ).

ב. בעל חפץ, יכול לאוסרו על כל העולם. זה יכול לחול רק על מה ששייך לו, ולעומת זאת יכול להחיל על כל העולם. זה נובע מדיני בעלותו על החפץ. כשם שיכול למכור ולתת ולהקדיש ולהפקיר. רק בזה נאמרו כאן גדרי דשלבל"ע. האשה אוסרת על בעלה את מעשי ידיה מכח דין זה ולכן זה שייך לענין דשלבל"ע. משא"כ בשאלה של עציוני שאוסר על עצמו זה שייך לדין הראשון שלא נאמרו בו גדרי שלבל"ע.","199","","3401","True","True","False","","339","95.86.127.229","0","38313","יבמות|צג ע"א","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82563);