var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=3804;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("דף יומי - יתרונות מול חסרונות","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=729")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107079","מה זה מפרכסין ?","מרדכי דב זינגר","25/04/24 18:44","807","53"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","34"),new MostViewed("107082","תנורו של עכנאי: שאלת שני ימי ר"ח בגמרא","שי ואלטר","28/04/24 14:41","948","23")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("3804","0","סתם יינם","13/09/10 09:53","ה תשרי","תשע"א","09:53","מתפעל","במשנה מבואר דין סתם יינם שאסור בהנאה.

אם הבנתי נכון, סתם יינם זוהי גזירת חכמים שהרי כלל לא בטוח שהגוי ניסך.
זה רק חשש שהגוי ניסך. וחכמים גזרו שיאסר מספק.
כמה שאלות להבהרה:

א: מה המקור לזה שע"ז מדאורייתא, ותקרובת ע"ז, שזו דרגה פחותה יותר מהע"ז עצמה, אינם בטלים ברוב או במאה כמו תרומה או במאתיים כמו עורלה וכלאי הכרם,
ב: האם גם בסתם יינם החמירו חכמים עד כדי כך שזה לא יתבטל בשום רוב.
ג: לגבי יין של גוי, ראינו למשל ששמואל ישב לשתות עם גוי מלומד, אבלט, אז דל מהכי הבעיה של יין נסך שלא היתה שם כי היין היה מבושל, מה עם הבעיה שחז"ל אסרו משום בתם? שלא נתקרב ונתיידד יותר מידי עם הגוי?","148","","4977","True","True","False","","1049","95.86.94.196","0","0","עבודה זרה|כט ע"ב",""),new Message("3812","3804","תשובה","13/09/10 17:21","ה תשרי","תשע"א","17:21","משיב מאורות דף היומי","אנציקלופדיה תלמודית כרך ג, בטול עבודה זרה [עמוד פו טור 1]

אבל תקרובת-עבודה-זרה*, היינו מה שמניחים לפני הע"ז לשם קרבן, אין לה ביטול לעולם13, שנאמר: ויצמדו לבעל פעור ויאכלו זבחי מתים14, מה מת אין לו ביטול לעולם, אף תקרובת ע"ז אין לה ביטול לעולם15

אנציקלופדיה תלמודית כרך ג, [בטול אסורים] עמוד סה טור 1

יש סוברים שכל מה שאמרו ביין נסך שמשום חומר איסורו אינו בטל, לא אמרו אלא ביין שבודאי נתנסך לעבודה זרה, אבל סתם-יינם* או יין שננע בו נכרי152, בטל כשאר איסורים בששים אפילו מין במינו, או ברוב כשהוא יבש ביבש, ואפילו שנאמר שאף סתם יינם אוסר במשהו, אינו אלא בזמן התנאים והאמוראים, שהנכרים היו בקיאים בטיב עבודה זרה, ולכן החמירו בסתם יינם כמו ביין נסך ממש, אבל בזמן הזה שאין רגילים לנסך אין סתם יינם חמור משאר איסורים לענין ביטול153. ויש שאינם מחלקים בכך154. ומכל מקום יין שאינו אסור בהנאה אלא בשתייה בלבד155, אף לדבריהם כיון שאין בו חומר יותר משאר איסורים בטל כשאר איסורים156.","142","","4977","True","True","False","","271","82.166.18.134","0","3804","עבודה זרה|כט ע"ב",""),new Message("3834","3812","מודה לך על הבאת הציטוט","14/09/10 16:41","ו תשרי","תשע"א","16:41","מתפעל","היה גם נחמד אילו יכולת להביא את מה שכתוב בהערות.

כמו כן, שאלה ג' נשארה בלתי פתורה,
מה קורה לאיסור חתנות?
למה היה מותר לשמואל לשתות יחד עם אבלט?","148","","4976","True","True","False","","151","80.74.119.82","0","3804","עבודה זרה|כט ע"ב",""),new Message("3836","3834","בבקשה","14/09/10 16:55","ו תשרי","תשע"א","16:55","משיב מאורות דף היומי","אנציקלופדיה תלמודית הערות כרך ג, בטול עבודה זרה [עמוד פו טור 1]

11. משנה נב ב; רמב"ם ע"ז פ"ח ה"ט; טוש"ע קלט ב.
12. טוש"ע שם.
13. ע"ז נ א; רמב"ם שם; טוש"ע שם.
14. תהלים קו כח.
15. ע"ז שם.

אנציקלופדיה תלמודית הערות כרך ג, בטול אסורים [עמוד נט טור 1]

152. ע"ע יין נסך.
153. תוס' ע"ז עג א ד"ה יין ופסחים ל א ד"ה אמר רבא בשם תשו' הגאונים; רא"ש ע"ז שם; או"ז ע"ז סי' רפ ורפא; מרדכי ע"ז פ"ה סי' תתנו; הרמ"א בשו"ע קלד ב. ועי' ש"ך ס"ק טו.
154. רמב"ן ע"ז שם, ע"פ תוספתא ע"ז פ"ח שבמגע נכרי טיפה של יין אוסרת בכל שהוא; ר"ן שם; ריטב"א שם; טור שם.
155. ע"ע יין נסך.
156. ר"ן שם; שו"ת הריב"ש סי' תלג; המחבר בשו"ע שם. וע"ע סתם יינם שלהרמ"א ואחרונים כל סתם יינם בזמן הזה אינו אסור אלא בשתייה, וממילא בטל בששים.","142","","4976","True","True","False","","209","82.166.18.134","0","3804","עבודה זרה|כט ע"ב",""),new Message("3848","3834","שכר ואיסור חתנות","15/09/10 14:34","ז תשרי","תשע"א","14:34","משיב מאורות דף היומי","נדמה לי ששאלתך משמואל ואבלט מתיישבת לאור דברי השו"ע דלהלן:

שולחן ערוך יורה דעה סימן קיד

סעיף א
כל שכר של כותים, א] אחד שכר של ב] תמרים או של תאנים או של שעורים ג] <א> או של תבואה ד] או של דבש, אסור משום חתנות. א ה] ואינו אסור <ב> אלא במקום (א) מכירתו, אבל אם הביא השכר לביתו ושותהו שם, מותר, שעיקר הגזרה שמא יסעוד אצלו. ו] ולא אסרו אלא כשקובע עצמו לשתות כדרך שאדם קובע בשתיה, אבל אם נכנס בבית העובד כוכבים ושתה דרך עראי באקראי, מותר. וכן מי שלן בבית העובד כוכבים, חשוב כביתו, ב ומותר לשלוח בעיר לקנות שכר מהעובד כוכבים. הגה: ז] ויש מתירין בשכר של דבש ג ח] ותבואה (מרדכי בשם תוספות והרבה מן האחרונים ואגודה פא"מ ואו"ה כלל מ"ג ד"ו וסמ"ק דף קי"ג), וכן נוהגין להקל במדינות אלו.

ולכן, אם ישבו שמואל ואבלט בביתו של שמואל, מותר.

גמר חתימה טובה","142","","4975","True","True","False","","250","85.130.130.141","0","3804","עבודה זרה|כט ע"ב","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82563);