var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=37621;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("מכיר סיפור לחיזוק לומדי הדף היומי?","http://daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=19605")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107085","בורדרליינית !","מרדכי דב זינגר","30/04/24 13:22","807","65"),new MostViewed("107093","הגהות הגר"א ב"מ סד","אוריאל שלמוני","02/05/24 10:18","605","47"),new MostViewed("107091","המתרגם ומזרעך לא תתן להעביר למולך ...","איתן","02/05/24 02:13","123","45")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("37621","0","יבום אחר חליצה ויבום שלא בכוונה","25/11/14 12:53","ג כסלו","תשע"ה","12:53","עלי","שתי שאלות שאשמח לקרוא הסבר להן :
א. אם כ"כ 'רצה' הקב"ה שיקים אדם שם לאחיו שמת בלי בנים, מדוע צוה שאם תחילה סרב האח ליבם את אשת המת, לא יוכל עוד לחזור בו, הרי אם נניח שהיום חלץ כי לא השיב אל ליבו גודל העניין אך מחר יחזור בו, מדוע לא רצה הקב"ה שייבם עוד, וזה דומה מאד למעפילים לא"י שאמנם בשעתם נאסר להם לעלות לאחר שסרבו לעלות לארץ, ובאמת קשה, מדוע לא ניתנת עוד הזדמנות לאדם לחזור בו כשסו"ס משיב אל ליבו שחטא מאד, הרי בסתם עבירה יכול אדם לשוב גם אלף פעמים, מה ההבדל, ועוד, שחליצה אינה חטא בלתי הפיך ( לכאורה, וזה מה שאני מבקש לשאול, מדוע היא בלתי הפיכה ), מדוע לחיובים שונים יש אחריהם איסור, וגם תיקון, כמו לקרבן פסח שחובה לאוכלו עד בקר ואח"כ איסור נותר, אבל יש תיקון ע"י באש תשרפו. מדוע לאחר חליצה לא נתנה התורה הזדמנות שניה לתיקון, אם עדיין לא נישאה האשה לחוץ, אם כ"כ חשוב להקים שם לאח המת ? האם גזירה היא או שיש לכך טעם הגיוני ?
ב. מה דינו של יבום שבו אדם בא אל יבמתו אבל חושב שהיא אחרת, האם קיים יבום או שהוא כחורש בשדה הגר שמת בלי צאצאים, וחושב ששדה אדם אחר הוא, שאינו זוכה בשדה ?
ולהזכיר שלכאורה זהו המקרה של יהודה ותמר, שיהודה חשבה לזונה סתם,או שמא האם הדין שונה, שכן אפשר שיהודה בא אל תמר במחשבה שהיא אמנם 'זונה', אבל הוא חשב שהוא היה רוצה להיות עם תמר, והיות שמתברר שבאמת היא תמר הרי שאליה התכוון ( ודומה הדבר שלמי שחורש בשדה גר וחושב שאינו שדה הגר המסויים הזה, אבל היה רוצה לחרוש בשדהו, ומתברר שהוא באמת חורש בשדהו [ מסובך, מה לעשות...] ) ?","209","","3450","True","True","False","","1079","194.114.146.227","0","0","יבמות|נב ע"א",""),new Message("37625","37621","התרת הזיקה","25/11/14 15:52","ג כסלו","תשע"ה","15:52","דוד כוכב","א. הלנצח תהא אגודה ביבם? אם תהא מותרת לעולם, תאלץ היא לנסות שוב ושוב להקים את שם המת ולעשות עמו חסד, כתמר וכרות. נחוץ קנין שיגלה - עד כאן סוף פסוק. וכיון שלא אבה ליבמה, הריהי מותרת מזיקת אגודתה ורשאית לינשא לכל אדם.

ב. המתן לתחילת פרק ו'.","125","","3450","True","True","False","","157","212.76.106.234","0","37621","יבמות|נב ע"א",""),new Message("37640","37625","אבל","26/11/14 08:06","ד כסלו","תשע"ה","08:06","עלי","סליחה על איחור התגובה.
התשובה שענה הרב כוכב אינה מספקת. את היבמה אין לכבול עוד בלי גבול, זה ברור, אבל אם היא רוצה - מרצונה הטוב - גם לאחר שקבלה חליצה - שלא ברצונה - להקים לבעלה הנפטר שם, ואם יום יומיים לאחר חליצתה, יחזור בו אחיו ויהיה מוכן ליבמה, ומאותה סיבה עצמה, לא בגלל רצונו בה אלא בכדי להקים לאחיו שם בישראל, מדוע אין התורה מתירה לו לחזור בו מהחליצה ? נכון, לכופה לעבור חליצה תחילה ולהיות אסורה עד אז לשוק - לזה יש לשים סוף פסוק, כי אי אפשר לעגנה, אבל אם שניהם רוצים מדוע לא ?
כל הערתי באה להעיר שלעתים המטרה שלשמה לכאורה נתנה לנו מצוה, מוגבלת ע"י התורה ואף נאסרת, כדי שנבין שלא קיום העניין עצמו בלבד חשוב, אלא גם שנדע שאינה עניין נימוסי יפה בלבד ודרך ארץ אלא מצות הבורא, ובמצוות יש גדרי הלכה, וחריגה מהם, הריהי כמי שמקבל מתנה ואינה מקבלה בסבר פנים יפות,אזי שוללים ממנו את קיומה, כי העניין צריך להיות גם מתקבל יפה, 'לריח ניחוח' לפניו ית'.","209","","3449","True","True","False","","169","194.114.146.227","0","37621","יבמות|נב ע"א",""),new Message("37641","37640","כפי שכבר הסברתי","26/11/14 09:51","ד כסלו","תשע"ה","09:51","דוד כוכב","תאר לך מצב בו פוטרים רופא משבועת הרופאים, אבל נותנים לו "אפשרות" להציל חיי אדם אם רק יחפוץ. היוכל לעמוד מנגד בלא מעש?
אין משמעות בהתרת היבמה לשוק אם קיימת עדיין אופציה ליבום. היא לא תעז לבגוד בבעלה המנוח, היא תחוש מחוייבת לשמור ולהמתין לכל בדל סיכוי אפשרי.

דומה לזה, כדי לפטור נשים מחובת העדות, נצרכה התורה גם לפסול אותם לכך. כי אחרת, מה עשינו.","125","","3449","True","True","False","","133","212.76.106.234","0","37621","יבמות|נב ע"א",""),new Message("37642","37641","לא כי","26/11/14 12:14","ד כסלו","תשע"ה","12:14","עלי","לענ"ד, אין הדברים כך.
אם יש ליבמה אפשרות להתיבם אם רצונה בכך, אך אין היא חייבת ואינה אסורה עוד לחוץ,
הרי שדרוש גם רצונו של היבם, ואם כן, רק אם שניהם רוצים בכך, אפשר היה להתיר להם לבצע יבום גם לאחר חליצה, והרי אף הגמרא מדברת על מה הדין במקרים שלאחר גט יש יבום וכדו' כי זה יכול לקרות ( לפחות תיאורטית ),ובאמת מדוע שלא תחוש מחוייבות כלפי בעלה המנוח אם היא חשה כך גם לאחר החליצה, אך אם אינה חשה כך לא תהא אסורה לשוק, והרי שהדבר תלוי בתחושותיה ואפשר היה לתת לה חופש בחירה, ואני טוען שהאיסור אינו נובע מצורך לשחרר אותה מ'פחד' המחוייבות כלפי בעלה שאתה כותב עליו,אלא מפני שהמצווה היא מין היתר וזכות ומתנה מיוחדת ויקרה שהקב"ה נתן ליבם וליבמה, ואם חלץ היבם ליבמה הרי זה ביטוי לזלזול במצוה ובמצווה ולכן נאסר היבום אחר החליצה, כדי שנדע שלא לזלזל במצוות, ותקן אותי אם אני טועה.","209","","3449","True","True","False","","148","194.114.146.227","0","37621","יבמות|נב ע"א",""),new Message("37643","37642","שום 'פחד'","26/11/14 13:11","ד כסלו","תשע"ה","13:11","דוד כוכב","האם כרופא אתה חש ב'פחד' מהמחוייבות להציל חיי אדם? אם ישחררו אותך וירגיעו אותך, לא תציל יותר, אלא אם כן תהיה איזו תחושת רצון מקרית שלך ושל הניצול?
מדובר במחוייבות אמיתית. עד שלא אסור - חייבים. מצוות התורה אינן תלויות במצבי רוח משתנים ושרירותיים.

לטעמך שהיה פה זלזול במצוה, מדוע לא הציעה התורה אפשרות של שחרור ליבמה ללא זלזול? מה בכך שסירב אם שב הוא עתה בתשובה? מה יהיה אם נאלץ לסרב כגון משום שאמרו לו שלא ניתן/רצוי ליבם, ואח"כ חזרו בהם, הרי לא היה זלזול? למה שהמנוח והיבמה יפסידו בגלל זלזול המסרב? אם אחד האחים הקדים וסירב, למה לא יוכלו אחיו שלא זלזלו ליבם?","125","","3449","True","True","False","","115","212.76.106.234","0","37621","יבמות|נב ע"א",""),new Message("37645","37643","לדבריך","26/11/14 15:51","ד כסלו","תשע"ה","15:51","עלי","יוצא שאילו הותר ליבם אחרי חליצה, לא היתה לחליצה שום משמעות, כי היבמה היתה חוששת לבגוד בבעלה המנוח, ואני טוען שהחליצה במקרה כזה היתה מאפשרת לה או להתייבם או להינשא כפי חפצה, ובאמת עדיין חפיצה היא יותר להתיבם אבל היות ובינתיים אין היבם חפץ ליבמה תנסה להינשא לשוק, אבל אם קודם שיוצע לה שידוך הגון יחזור בו היבם ויהיה מוכן ליבמה מדוע שלא תתיבם ?
באמת אני טוען שלאחר חליצה אם יאפשרו יבום תהיה זילות מסוימת של היבום. לא רק מצד היבם אלא בכלל. והרי זה בכלל עבר זמנו בטל קרבנו, וגם שם מדוע, וכי בגלל שהבשר עלול להתקלקל או בגלל שיש בזה זילות הקרבן ?
אינני רואה את הקשר לעולם הרפואה ולמחוייבות הרפואית, אליה כבוד הרב כוכב משוה, הרי זו מחוייבות חד צדדית וביבום היא דו צדדית ?
אין זה משנה אם יש כמה אחים, כי ברגע שהאחד חלץ, הרי יכול היה אחד האחים ליבם לפניו, ואם לא עשה כן משמע שאף אחד מהם לא רצה ליבם שהרי מנסים תחילה לשכנע אותם מהגדול עד הקטן ליבם ורק אח"כ לחלוץ.
ובכלל נראה לי שאנו דנים מליבנו, ומסברא, האם אין בחז"ל מישהו שמסביר מדוע באמת אין התורה מאפשרת ליבם לחזור בו וליבם ?","209","","3449","True","True","False","","190","213.151.62.237","0","37621","יבמות|נב ע"א",""),new Message("37646","37645","הערות","26/11/14 16:21","ד כסלו","תשע"ה","16:21","דוד כוכב",""עבר זמנו בטל קרבנו" פירושו שעבר החג וכבר אי אפשר להקריב קרבן חגיגה. אין לזה קשר ל"נותר".

אמנם לכתחילה צריך לחזור על כל האחים, אבל בסוגיות רבות דנו במקרים שאחד מהאחים "קפץ" וחלץ, גם אז הוא פוסל על כולם את אפשרות היבום.","125","","3449","True","True","False","","97","212.76.106.234","0","37621","יבמות|נב ע"א",""),new Message("37667","37645","מדבריך חיזוק לאלו החוששים למי שמחפש טעם","27/11/14 15:08","ה כסלו","תשע"ה","15:08","Almuaddib","במצוות.

ראה, איך מתוך חיפוש טעם המצווה, אתה הולך ומתרחק מהדין אל עבר הסברות שלך, אלו שנובעות מסברה לגבי הטעם.

אין אפשרות "לבגוד" בבעל המנוח - משום שאין בגידה במת. היא אינה אשת איש - האיש הזה נלב"ע.

גם איננו שואלים אם האשה חפצה להתייבם או דוקא לצאת חופשיה לשוק. וכי הדין תלוי בהעדפותיה? העדפותיה באות לידי ביטוי ב"עצה טובה" שבית הדין משיאים ליבם, אבל זה לא עיקר הדין.

ובשולים אזכיר כי הטענה שמנסים לשכנע אותם, אח אחרי אח, לייבם ולא לחלוץ, אינה עולה בקנה אחד עם דברי רב שחליצה קודמת ועיי"ש.","107","","3448","True","True","False","","135","195.200.205.133","0","37621","יבמות|נב ע"א",""),new Message("37654","37646","יבום לאחר חליצה","26/11/14 20:56","ד כסלו","תשע"ה","20:56","המכריע","אולי קצת תוספת ביאור.

אם אנו דנים על גדרי ההלכה היבשים, הרי התשובה פשוטה וברורה. האשה היא ערוה מדין אשת אח. כל המצוה וההיתר היא משום הזיקה וקיום מצות יבמין. ברגע שנעשתה חליצה, הותרה הזיקה, ובטלה המצוה, אע"פ שלא הוקם שם, אין לנו עסק בנסתרות להבין איך זה הולך, ועכ"פ בטלה זיקה ושוב חזרה ונאסרה. (יש דעה שחוזרת לכרת, אמנם קי"ל שזה לאו נפרד שוב לא יבנה).

יש מקום לדון בהבנת הענין, למאי דקי"ל שזה לאו בפני עצמו, האם זה קשרו לאיסור אשת אח, אלא שהוא קלוש כעת, או שזה אכן איסור חדש עצמי, ואז יש מקום לדון כעין דברי ר' עלי, מה טעם האיסור המחודש הזה. (ראה בקדושין יג: ראיות לענין זה ושם באחרונים).

עכ"פ איך שיהיה ברור שחליצה מנתקת זיקה, ושוב אין מצוה.

לב הדיון נוגע להרבה מצוות, שעם כל הטעם, להלכה ולמעשה יש גדרים שלא תמיד יעמדו במבחן הטעם.

בספרים באמת מביאים מחכמי המחשבה שהחליצה בדרכה גם היא מקימה שם לאח באופן שונה, אלא שאין כאן מקומו.","199","","3449","True","True","False","","271","95.86.120.85","0","37621","יבמות|נב ע"א",""),new Message("37665","37654","המשך הדברים","27/11/14 10:14","ה כסלו","תשע"ה","10:14","דוד כוכב","הרב מרדכי אליהו היה מספר על קשיים שהיו לו עם יהודים מעולי מרוקו שסירבו לחלוץ כי למנהגם חוששים הם מחליצה, ובתי הדין בארץ אינם מתירים לייבם לרוב. ולא נתרצו עד שהראה להם את דברי הזוהר הקדוש שאין לנשמת המת מנוח עד לגמר החליצה.","125","","3448","True","True","False","","105","212.76.106.234","0","37621","יבמות|נב ע"א","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82652);