var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=37619;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("המלצה לגולשים","http://www.daf-yomi.com/forums/Message.aspx?id=1505")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107082","תנורו של עכנאי: שאלת שני ימי ר&quot;ח בגמרא","שי ואלטר","28/04/24 14:41","948","73"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","63"),new MostViewed("107085","בורדרליינית !","מרדכי דב זינגר","30/04/24 13:22","807","57")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("37619","0","משנת ראב&quot;י קב ונקי השינוים העדינים ברש&quot;י","25/11/14 08:59","ג כסלו","תשע&quot;ה","08:59","אלף בית רשי","רש&quot;י כאן:<br /> משנת רבי אליעזר ב''י קב ונקי. קב מדה קטנה כלומר במקומות מועטים הוא נזכר במשנה [או בברייתא]: ונקי. בכל מקום שנזכר הלכה כמותו: <br />כאן זה המקור למאמר זה כפי שרש&quot;י מציין זאת בעירובין מיקום מדויק בפרק החולץ בסופיא, על כן רש&quot;י מגדיר ומפרט את ענין שהלכה כמותו הן במשנה והן בברייתא , מה גם שבמסכת יבמות עצמה מוזכר עניין זה עוד פעמיים בדף ס' בענין משנה (אגב רש&quot;י לא מפרש שם שוב) ובדף לז שנאמר שהלכה כמותו זה בברייתא ושם רש&quot;י מזכיר את ענין משנת ראב&quot;י קב ונקי.<br /><br />עירובין סב:<br />קיימא לן. ביבמות פ' החולץ בסופיה (דף מט:) משנת ר' אליעזר בן יעקב קב ונקי כלומר במקומות מועטין מוזכר במשנה אבל נקי הוא. דהלכה כמותו בכל מקום והכא אמר שמואל דהלכה כמותו ומשמע דפשיטא לן דהכי הילכתא: <br />רש&quot;י כותב כאן&quot;אבל&quot; נקי מהו אבל זה ? מאחר שהגמרא אומרת שיש נהגו כמו ראב&quot;י ולאו דווקא מפני שהלכה כמותו ולהיפך יכול להיות שנהגו כך מפני שמוזכר במקומות מועטין, על כן ציין רש&quot;י אבל נקי שלא רק שהוזכר מעט אלא כי היה נקי ואליבא דהלכתא וכמו שענה אביי לרב יוסף שזה לא נוהג אלא הלכה כמותו.<br /><br />גיטין סז ע&quot;א<br />קב ונקי. לא לימד הרבה כשאר חבריו אלא מה שאומר בבית המדרש נקי הוא שהלכה כמותו לעולם:<br />כאן רש&quot;י לא כותב בלשון שלא הוזכר אלא במקומות מועטין אלא &quot;לא לימד הרבה כשאר חבריו&quot; וזו נקודה המבדילה אותו משאר חבריו, וכל מה שאומר בבית המדרש לא משנה ברייתא או משנה הלכה כמותו לעולם, וזה מפני ששבח זה נאמר בתוך כל מיני שבחים לשאר תנאים &quot;אוצר בלום&quot; וכו' כמו שמוזכר שם בגמרא על כן הדגיש רש&quot;י את מעלתו של ראב&quot;י בעצם הענין שדבריו הם מעט הכמות וכו'<br /><br />בכורות כג :<br />קב ונקי. לא איצטריך לרב לאשמועינן. קב ונקי מעט שלא הוזכר אלא במקומות מועטין ומה שאמר נקי הוא שהלכה כמותו:<br />כאן רש&quot;י מוסיף מילה משמעותית לסוגיא זו &quot;אלא&quot; במקומות וכו' ולא כמו שכתב בעירובין, והסיבה קשורה למהלך הסוגיה שגם אם דבריו מועטין ביותר עדיין היה רב יכול להשמיע לנו את דבריו תחת כותרת &quot;הלכתא בכוליה פירקין&quot; אלא שהגמרא דחתה שאין לו צורך להגיד כזה דבר כי כבר למדנו שמשנת ראב&quot;י קב ונקי, וכמו שרש&quot;י בדף כד מסביר לאחר שהגמרא מעמידה את דברי רב על רבי יוסי בן המשולם וז&quot;ל רש&quot;י ומאי בכוליה פירקין. דמשמע טובא משום דר' יוסי תרתי מילי אמר במתני' עושה מקום לקופיץ וכן תולש את השער לראות את מקום המום אבל אדרבן שמעון לא אמר רב דהוא אמר בר מפלוגתא ואדרבן שמעון איכא פלוגתא בברייתא ופלוגתא היא להכי אשמועינן הלכה כר' יוסי בהדיא לגלויי ולמימרא דאדרבן שמעון בן גמליאל קאי האי הלכתא בכוליה פירקין ופלוגתא דבריית' לאו פלוגתא:<br /><br />בשולי הדברים ראוי לציין שבדף ל&quot;ז ציין רש&quot;י קיימא לן במסכת גיטין, ובעירובין ציין ליבמות מט, ומדוע ביבמות עצמה בדף לז לא מפנה להמשך המסכת, וההסבר לכאורה כשהגמרא נוקטת בלשון קיימא לן ציין רש&quot;י למקור הדברים ביבמות מט למובא בשם רבי שמעון בן עזראי שמצא קלף ישן, אבל בדף לז שהגמרא לא נוקטת בלשון זה, אלא &quot;הלכתה&quot; ורש&quot;י כותב בלשונוט &quot;קיימא לן&quot; העדיף רש&quot;י את המראה מקוםלגיטין ששם זה נאמר במסגרת של שבחי התנאים.","278","","3448","True","True","False","","901","76.64.249.196","0","0","יבמות|מט ע&quot;ב",""),new Message("37656","37619","בקשה להסבר וכמה הפניות","26/11/14 21:43","ד כסלו","תשע&quot;ה","21:43","איתן","א. לא כל כך הבנתי את הנקודות שרצית להדגיש.<br /><br />ב. בדף  ל&quot;ז הובאו דברי ראב&quot;י בבריתא, ונחלקו אביי ורבא מה כוונתו ושניהם רצו להעמידו אליבא דהלכתא.<br />לכאורה זו ראיה שהלכה כראב&quot;י גם בברייתות ולא רק במשניות.<br /><br />ג. <a target='_blank' rel='nofollow' href='http://daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=37585'>אשכול קודם מהתקופה האחרונה</a><br /><br />ד. <a target='_blank' rel='nofollow' href='http://daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=33963'>אשכול קודם מלפני כשנה</a>","123","","3447","True","True","False","","233","95.86.109.152","0","37619","יבמות|מט ע&quot;ב","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82640);