var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=37366;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("על מעלת הפורום","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=9140")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107155","אדם שכר רכב באילת ","מנחת טנא","13/05/24 00:58","49159","57"),new MostViewed("107157","הגהות הגר"א בבא מציעא עא, עב, עג","אוריאל שלמוני","13/05/24 17:21","605","38"),new MostViewed("107177","הערה ברש״י","שמואל דוד","16/05/24 05:35","595","30")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("37366","0","גדרי האיסור בהוצאת זרע","27/10/14 11:42","ג חשון","תשע"ה","11:42","אור חדש","מצ"ב ברור יסודי למדי של השאלה שבכותרת והנוגעת למספר סוגיות שהראשונה שבהן הינה "משמשת במוך" של דף יב ע"ב.

לצערי לא הייתי בהספק בשבועיים האחרונים כך שהחומרים שאעלה כאן יהיו ב"פיגור" מסויים עד שאדביק הקצב, עמכם הסליחה.","458","doc","3491","True","True","False","","856","212.76.111.24","0","0","יבמות|יב ע"ב","0-doc"),new Message("37387","37366","זרע לבטלה למה לא ?","28/10/14 16:23","ד חשון","תשע"ה","16:23","ציון","1 טעם האיסור אינו משום ההוצאה עצמה וכמובן לא משום סרך רציחה אלא כמו שפירשו בגמ' - שים לב לחילוק בין שאר הדברים שנאמרו בנושא בגמ' לזה כאן באו לתת טעם - וכל כך למה מפני שמגרה יצר הרע בעצמו כלומר שבוחר מרצונו להתעסק בדברים גרועים וזה הסיבה שאסרו "להרהר ביום ויבוא לידי טומאה" לא מפני שבסוף הגיע או לא לידי טומאה אלא עצם ההתעסקות בדברים גרועים היא הבעייה.

2 ועצם הסיבה שמתייחסים להתעסקות בדברים שכאלו כדברים גרועים ולא כשאר צורכי הגוף כאכילה ושתיה ועוד, היא כנראה הייחס הכללי לתחום המיני כשלילי כלשון הפילוסוף הובא ברמב"ם "חוש המישוש חרפה היא לנו" (ואף שהרמב"ן התנגד לזה), וזה החטא הקדום כידוע וכמו שכתוב "הן בעוון חוללתי ובחטא יחמתני אימי" כלומר שעצם ההזדווגות אף שהיא קיום העולם מתוארת כחטא ועוון, ולכן הצריכה תורה טבילה לאיש אשר תצא ממנו שכבת זרע / אשר לא יהיה טהור מקרה לילה.
ולכן [קרי: כדי להרחיק את האדם מהעיסוק במשגל] אסרה תורה עריות וקדשה (כמ"ש הרמב"ם), וכן חכמים הוסיפו לאסור אף בעילת פנויה ואינו משום סייג לתורה אלא שהוסיפו על פי רעיון התורה ויש עוד כאלה.

3 ונראה - בהסתייגות מה - שהסיבה שבני אדם מתייחסים בצורה שלילית לנושא המיני הוא מפני שייחסו נחיתות למין האישה כידוע בהיסטוריית כל בני האדם הקדומים (כן גם בתורה יש סתירה האם נברא אדם יחידי זכר או שנבראו שניים זכר ונקבה) וזה גרם ייחס שלילי לעיסוק עם נשים.

4 הנידון בגמ' אם מותר ביאה שלא כדרכה (בנדרים כ) היא מהצד של בין אדם לחבירו שבדרך כלל קשה לאישה והנידון אם רק לביאה רגילה משועבדת לו ויכול לכופה או שגם זה בכלל ויכול לשכב עמה בעל כרחה בכל צורה וכן הלכה. (כן יש כאן אמירה מאד אנטי נשית אבל אנחנו לא מנסים להחזיר את אבותינו הקדמונים בתשובה או לשנות את ערכיהם למפרע).

5 עוד הערות בנושא דור המבול גרמו בחטאם שכל התפתחות העולם במשך כל השנים מבריאת האדם ילך לאיבוד וזה רעיון מה שאמרו שהם השחיתו זרעם (זה על דרך פילוסופיה),

6 בזוהר (אמור דף צ) מפורש שביאת איסור היא גם כן נחשבת הוצאת זרע לבטלה (וקל וחומר) וזה שלא כדברי כמה חכמים (למשל שדנו אם יעבור עבירה של ביאת איסור כדי להינצל ההוצאת זרע לבטלה).

7 (על דרך דרש) האוחז באמה ומשתין (ואז עושה כיפה וכו') כאילו מביא מבול לעולם שמשלח מימיו על כולם....

8 ולסיום, פרשנות בגמ'. יש שתי ברייתות בנושא דומה 1 ביבמות יב: על קטנה ומעוברת ומניקה, מחלוקת רבי מאיר וחכמים אם תשמש במוך או שומר פתאיים ה'. 2 ביבמות לד: על מעוברת ומניקה (כל 24 חודש) מחלוקת רבי אליעזר וחכמים אם דש מבפנים וזורה מבחוץ או שזה אסור (אלא תשמש כדרכה). ובאמת שניהם ברייתא אחת בתוספתא דנדה פ"ב ורבי אליעזר ורבי מאיר אמרו דבר אחד שראוי לה שלא תשמש כדרכה אלא באופו שלא תתעבר אף שיש באפן זה משום הוז"ל כגון זורה מבחוץ וכגון במוך. ושמע מינה רבנן שנחלקו אסרו במוך ולא רק שאינה צריכה ושמע מינה שהמוך אינו נתון מאד עמוק אלא בנרתיק עצמו ולכן כשמשמש מוציא זרעו בחוץ. וזה הדוגמא שדן בה הרא"ש בתשובה "אשה שיש לה אוטם ברחם" ובזה נחלקו (ושלא כדעתו ז"ל)","495","","3490","True","True","False","","296","46.116.113.80","0","37366","יבמות|יב ע"ב",""),new Message("37389","37387","לא הבנתי כוונת דבריך","28/10/14 16:55","ד חשון","תשע"ה","16:55","אור חדש","הנחת הרבה הנחות שאינן מוכרחות
הערה כללית- ערבוב פילוסופיה הסטוריוסופיה והלכה אינו מתכון מוצלח בד"כ לברור דעת חז"ל.
לא הבנתי בדבריך אם באו להקשות, להסכים, לפרוך או לבאר הדברים שכתבתי שברובם הינם ליקוט דברי הקדמונים, אם חשוב לך שאתייחס לשאלה כלשהי נא לערוך הדברים שוב כך שיהיה ברור כלפי מה הם נאמרו.
יישר כח וברוך בואך לפורום","458","","3490","True","True","False","","184","212.76.111.24","0","37366","יבמות|יב ע"ב",""),new Message("37651","37389","״ישן לא קנה״","26/11/14 19:33","ד כסלו","תשע"ה","19:33","עם הארץ","אומרים התוספות משום דלא הוי בר דעת.
והמוציא זרע לבטלה בשנתו שלא מדעתו ולא מרצונו ?","248","","3461","True","True","False","","243","184.32.160.150","0","37366","יבמות|יב ע"ב",""),new Message("37655","37651","מה ענין חטא לקנין?","26/11/14 21:09","ד כסלו","תשע"ה","21:09","המכריע","הוז"ל בשנתו, ראשית אכן ההתייחסות אליה איננה כעובר עבירה במודע. גופו נטמא ממילא וצריך טהרה לגבי מה שצריך, אבל זה לא האשמה. אם יש דברים בגו, זה משום אמרם אל יהרהר ביום ויבוא לידי טומאה בלילה, אזי זה נחשב במידה מסויימת שהוא גרם זאת לנפשו ע"י הרהור ביום.

אבל כשאנו דנים על חלות קנין, יבם ביבמתו, לזה צריך דעת, ומעשה של ישן אינו כלל בר משמעות לגבי קנין.

אגב. מש"כ בשם תוס' הוא שלא בדקדוק, אלא זה טעם רש"י, והתוס' הביאוהו כדי לחלוק עליו ולפרש טעם אחר, כמבואר בדבריהם.","199","","3461","True","True","False","","314","95.86.120.85","0","37366","יבמות|יב ע"ב",""),new Message("37657","37655","אולי כוונתו","26/11/14 21:51","ד כסלו","תשע"ה","21:51","אור חדש","חז"ל סוברים ש"אין קישוי אלא לדעת" ולכאו' ממ"נ אם ישן אין לו דעת אין קישוי אלא שיש לו קישוי מכאן שיש לו דעת וקונה!","458","","3461","True","True","False","","173","77.125.127.17","0","37366","יבמות|יב ע"ב",""),new Message("37658","37657","הבל ורעות רוח","26/11/14 22:03","ד כסלו","תשע"ה","22:03","המכריע","","199","","3461","False","True","False","","267","95.86.119.160","0","37366","יבמות|יב ע"ב",""),new Message("37664","37658","ומהי הפירכה ללימוד זה?","27/11/14 09:02","ה כסלו","תשע"ה","09:02","אור חדש","","458","","3460","False","True","False","","161","77.125.147.4","0","37366","יבמות|יב ע"ב",""),new Message("37676","37664","תגובתו של הרב המכריע","28/11/14 03:00","ו כסלו","תשע"ה","03:00","הודו_כי_טוב","לקידושין אין זה נוגע. צריך דעתו ודעתה כדי לקדש בביאה.



לגבי ביאה לקנות את היבמה, א"צ דעתו ודעתה אבל צריך שיכוון לביאה בעלמא. (וצריך גם ביאה במצב של קישוי ולא "משמש מת". תוס').



ולכן, אנסוהו לבעול וידע שזו ביאה, קנה.

והיות שאין קישוי בדרך כלל אלא לדעת, טכנית לא אפשרי לאנוס אדם להתקשות, לכן המציאות של אנסוהו לבעול היא רק כשנתקשה לאשתו או בחלום ולקחוהו במצב זה טרם פג קישויו והדביקוהו ביבימתו.



אם נתקשה ובעל בשנתו גמורה, אין זו דעת.

בעל במצב של מתנמנם, הרי זו דעת וקנה.

נתכוון לבעול את אשתו או אשה אחרת או אפילו בהמה ובעל בטעות את יבמתו, זה שוגג, וקנה.

נתכוון להטיח בכותל או נפל ונתקע בה, אין זו כוונה לביאה ולא קנה.","207","","3459","True","True","False","","381","79.181.123.16","0","37366","יבמות|יב ע"ב",""),new Message("37678","37676","אני מקווה שהוא חש בטוב","28/11/14 09:26","ו כסלו","תשע"ה","09:26","אור חדש","נא למסור לכבוד הרב שהשאלה רק על הפסקה הבאה:
"אם נתקשה ובעל בשנתו גמורה, אין זו דעת."
שיש כאן סתירה פנימית לכאורה לפי חז"ל שהרי אם אין דעת אין קישוי ואם יש קישוי יש דעת וע"כ לא ייתכן משפט כמו "נתקשה- אין דעת"
תודה ושבת שלום","458","","3459","True","True","False","","158","84.229.254.101","0","37366","יבמות|יב ע"ב",""),new Message("37686","37676",""תגובתי" ?","30/11/14 02:38","ח כסלו","תשע"ה","02:38","המכריע","למען הסדר הטוב, לא הגבתי בהודעה זו לשום דבר כאן.

הודו ביקש ממני סיכום וכתבתי לו בפרטי.

אין זה אמור להתקשר לשום דבר כאן.

גם אנכי מקוה שכולם חשים בטוב.","199","","3457","True","True","False","","307","31.44.141.127","0","37366","יבמות|יב ע"ב",""),new Message("37679","37678","ראה סוף נג-ב ותחילת נד","29/11/14 18:17","ז כסלו","תשע"ה","18:17","הודו_כי_טוב","והאמר רבא אין אונס לערוה לפי שאין קישוי אלא לדעת אלא בישן והאמר רב יהודה
ישן לא קנה ביבמתו


רשי:
ישן לא קנה. דישן לאו בר דעת ולא הוה קנינו קנין:

תוספות : ישן לא קנה. פי' בקונטרס משום דלא הוי בר דעת וקשיא דהא קטן אע''ג דלא הוי בר דעת הוה קונה אי לאו דמיעטיה קרא אלא טעמא משום דלא איכוין לביאה כלל והוי כמתכוין להטיח בכותל

כך שרשום במפורש למעט יושן
להגיד שיש כאן סתירה פנימית זה כמו לאמר שיש סתירה פנימית להבדיל בחשבון
שכל מספר שתכפיל בעצמו סכומו יוכפל למעט הספרה 1 והספרה 0","207","","3458","True","True","False","","221","79.181.192.245","0","37366","יבמות|יב ע"ב",""),new Message("37688","37678","האם יש דעת לישן?","30/11/14 15:02","ח כסלו","תשע"ה","15:02","efrati10","ניראה לי להבדיל בין דעת של קניין שאין לאדם ישן דעת המחייבת לצורך קניין. לאומת זאת דעת של קישוי קיימת בישן - שהרי קישוי מצוי גם באדם ישן, אדם ישן יכול להגיע לקישוי בהשפעת החלום. מה שהגמרא טוענת שקישוי צריך דעת הכוונה באדם ער כלומר אם כפו אדם ער לביאה הוא לא יתקשה אם אין דעתו לכך.","196","","3457","True","True","False","","162","81.218.251.252","0","37366","יבמות|יב ע"ב",""),new Message("37693","37688","הקורא קריאת שמע בחלום יצא ?","01/12/14 10:03","ט כסלו","תשע"ה","10:03","הודו_כי_טוב","","207","","3456","False","True","False","","372","46.19.85.255","0","37366","יבמות|יב ע"ב","")];var iTotalPages=811;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82873);