var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=371;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("מינוי מומחים בפורום","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=5360")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107082","תנורו של עכנאי: שאלת שני ימי ר&quot;ח בגמרא","שי ואלטר","28/04/24 14:41","948","73"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","64"),new MostViewed("107085","בורדרליינית !","מרדכי דב זינגר","30/04/24 13:22","807","60")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("371","0","מה ההגיון בנסיונות התירוץ שבגמ' הבאה?","22/07/09 11:09","א אב","תשס&quot;ט","11:09","שאינו יודע לשאול",".   <br />לא מובן לי מה ההגיון בשני נסיונות התירוצים שהגמרא ניסתה לתרץ (מודגש להלן).<br />בנוגע לתירוץ הראשון - וכי זה הגיוני שהברייתא עסקה בחו&quot;ל??<br />בנוגע לתירוץ השני - וכי זה הגיוני שהברייתא עסקה בתקופה היסטורית של הכניסה לארץ????<br /><br /><br /><i>תניא אידך דיש מה דיש מיוחד דבר שלא נגמרה מלאכתו למעשר פועל אוכל בו אף כל שלא נגמרה מלאכתו למעשר פועל אוכל בו...<br /><br />תניא אידך דיש מה דיש מיוחד דבר שלא נגמרה מלאכתו לחלה ופועל אוכל בו אף כל דבר שלא נגמרה מלאכתו לחלה פועל אוכל בו יצא הלש והמקטף והאופה שנגמרה מלאכתו לחלה דאין פועל אוכל בו <br />והלא נגמרה מלאכתו למעשר <br />- <b>לא קשיא בחוצה לארץ עסקינן דליכא מעשר</b> <br />אי הכי חלה נמי ליכא <br />- אלא לעולם בארץ <b>ולא קשיא בשבע שכיבשו ובשבע שחילקו</b> דאמר מר שבע שכיבשו ושבע שחילקו נתחייבו בחלה ולא נתחייבו במעשר <br />מידי מעשר קא גרים גמר מלאכה קא גרים <br />- אלא אמר רבינא כרוך ותני דיש מה דיש מיוחד דבר שלא נגמר מלאכתו למעשר ולחלה ופועל אוכל בו אף כל שלא נגמר מלאכתו למעשר ולחלה פועל אוכל בו </i>","48","","5401","True","True","False","","1031","84.109.222.117","0","0","בבא מציעא|פט ע&quot;א",""),new Message("374","371","הגיון עצום","22/07/09 19:28","א אב","תשס&quot;ט","19:28","הראל","לגבי נסיון התירוץ הראשון - בהחלט ייתכן שברייתא תעסוק בדין המתקיים בחו&quot;ל, ולא בדיני א&quot;י. יש לא מעט מקומות שהגמרא טוענת כך. [רק לפני כמה ימים למדנו ש&quot;רבי ור' נתן (<b>הבבלי</b>) סוף משנה&quot;, כך שיש תורת חו&quot;ל בחלק מהמשניות והברייתות שנערכו בא&quot;י. בנוסף, יש גם משניות וברייתות שהם עצמם במקור אינם מארץ ישראל אלא נערכו בחו&quot;ל, ובטח גם מוכר לך מקומות בגמרא שאמוראי א&quot;י עסקו בדינים הנוהגים בחו&quot;ל]<br /><br />לגבי נסיון התירוץ השני - הריטב&quot;א כתב שליכא למימר מאי דהוה הוה דאנן קרא הוא דדרשינן. זאת אומרת, אמנם אכן קשה שברייתא (שנערכה בתקופת התנאים) תעסוק בתקופה היסטורית רחוקה, אך במקרה הנוכחי הברייתא לא באה ללמד דין היסטורי (שהרי מאי דהוה הוה!) אלא הברייתא באה לבאר פסוק מהתורה ואת זה אנחנו תמיד צריכים ללמוד ולהבין.<br /><br />אמנם, מעבר לכל הנ&quot;ל, התחושה שלי היא שמעשרות מקומות בש&quot;ס, שדרך הגמרא בכוונה לפעול בדרך האלמינציה (=השלילה). הגמרא, כדי לשכנע אותי בהבנה האמיתית, בכוונה מציגה לפני זה אפשרויות אחרות (גם אם הם רחוקות מהפשט) בכדי להראות לי שכל דרך אחרת לפרש איננה נכונה, ובכך היא נועלת אותי על הפירוש האמיתי והבלעדי.<br />דרך אחרת - פחות מוצלחת - היתה להציג ישר את פירוש הגמרא לברייתא וזהו, אך ייתכן שזה היה פחות משכנע כי בסתר ליבנו היינו חושבים שאולי יש תירוצים אחרים, ולכן הגמרא מעדיפה להוליך אותי לפירוש הנכון ע&quot;י שלילת כל האופציות האחרות, ואז לא תהיה לי ברירה אלא להשתכנע לחלוטין שהפירוש שהגמרא הביאה לבסוף הוא הוא הנכון.<br />בנוסף - אם פה ישר היו מציגים לנו את פירוש רבינא, היינו עלולים לטעון שה&quot;כרוך ותני&quot; זהו תירוץ דחוק מאוד, ולכן הגמרא גרמה לי להשתכנע שזה הפירוש הנכון היחידי ע&quot;י שלילת הפירושים האחרים, ואז התירוץ של &quot;כרוך ותני&quot; לא &quot;מקפיץ&quot; אותנו ולא נראה לנו תמוה.<br /><br /><a target='_blank' rel='nofollow' href='http://www.daf-yomi.com/Data/UploadedFiles/DY_Item/648-sFile.pdf'>וראה כאן</a> על חשיבותה של ההוה-אמינא.","46","","5401","True","True","False","","254","84.109.222.117","0","371","בבא מציעא|פט ע&quot;א",""),new Message("421","374","תגובה.","29/07/09 09:34","ח אב","תשס&quot;ט","09:34","iosy9","אני חושב שהעניין הוא לא באמת אמיתי.<br />העניין הוא לפרש את העניין עד הסוף, ומכיוון שלא מצאנו תשובה, הרי שנהנה חייבים להידחק.<br /><br />ואני חושב שזו תשובה נורא דחוקה.  אבל להישאר בקושיא?<br /><br />זו דרכה של הגמרא.","64","","5394","True","True","False","","105","62.219.101.120","0","371","בבא מציעא|פט ע&quot;א","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82645);