var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=3684;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("מינוי מומחים בפורום","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=5360")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107079","מה זה מפרכסין ?","מרדכי דב זינגר","25/04/24 18:44","807","53"),new MostViewed("107076","אמר רב חסדא מידת חסידות שנו כאן","לינקוש","22/04/24 15:26","58","52"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","33")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("3684","0","פשר הדיון התיאולוגי האמיתי מאחורי...","03/09/10 15:56","כד אלול","תש"ע","15:56","מנהל הפורום","שאלה שקיבלנו מגולש:

בנוגע לסוגיה זו -
אמר לו עקיבא הזכרתני פעם אחת הייתי מהלך בשוק העליון של ציפורי ומצאתי אחד ויעקב איש כפר סכניא שמו אמר לי כתוב בתורתכם {דברים כג-יט} לא תביא אתנן זונה [וגו'] מהו לעשות הימנו בהכ''ס לכ''ג ולא אמרתי לו כלום אמר לי כך לימדני {מיכה א-ז} [כי] מאתנן זונה קבצה ועד אתנן זונה ישובו ממקום הטנופת באו למקום הטנופת ילכו והנאני הדבר על ידי זה נתפסתי למינות ועברתי על מה שכתוב בתורה {משלי ה-ח} הרחק מעליה דרכך זו מינות ואל תקרב אל פתח ביתה זו הרשות ואיכא דאמרי הרחק מעליה דרכך זו מינות והרשות ואל תקרב אל פתח ביתה זו זונה וכמה אמר רב חסדא ארבע אמות ורבנן [האי] מאתנן זונה מאי דרשי ביה כדרב חסדא דאמר רב חסדא כל זונה שנשכרת לבסוף היא שוכרת שנאמר {יחזקאל טז-לד} ובתתך אתנן ואתנן לא נתן לך [ותהי להפך] ופליגא דרבי פדת דא''ר פדת לא אסרה תורה אלא קריבה של גלוי עריות בלבד שנא' {ויקרא יח-ו} איש איש אל כל שאר בשרו לא תקרבו לגלות ערוה

מה היה הדיון התיאולוגי האמיתי מאחורי הדיון על אתנן הזונה?","49","","4987","True","True","False","","975","77.126.24.51","0","0","עבודה זרה|יז ע"א",""),new Message("3686","3684","פשר","03/09/10 16:38","כד אלול","תש"ע","16:38","דוד כוכב","במאירי מבואר שאתנן זונה אסור לעשות ממנו אף בית הכסא לכהן גדול. וכן אמרו בקהלת רבה פרשה א, ג שהודה רבי אליעזר: "נתעלמה ממני הלכה לשעה".
רבי אליעזר גם נהנה מהדרוש ה'נאה' שנאמר בשם אותו האיש, שלא היה אלא גילוי פנים בתורה שלא כהלכה.

ויש קשר בין שתי טעויות אלו.
מתברר איפא שאותו האיש הממזר היה עסוק ראשו רובו ודרשותיו לא רק בעניני מינות אלא גם בעניני זנות וטינופת.
והודה רבי אליעזר שהיה עליו לדקדק ולקיים: הַרְחֵק מֵעָלֶיהָ דַרְכֶּךָ וְאַל תִּקְרַב אֶל פֶּתַח בֵּיתָהּ (משלי ה, ח).
כי כשם שצריך להרחיק מאתנן זונה מכל וכל ולא להכניסה אל הקודש כלל אפילו לצורך הפחות והבזוי ביותר, כך צריך להרחיק מהמינים ומ'חכמתם' בקצה התכלית, לא להנות, ולא להשתמש בהם אפילו לצורך אותם ענינים טפלים ובזויים.","125","","4987","True","True","False","","128","213.151.54.210","0","3684","עבודה זרה|יז ע"א",""),new Message("3687","3684","בכל זאת","03/09/10 17:04","כד אלול","תש"ע","17:04","שמואל מ","בכל זאת יש הרגשה שמאחורי הדיון עומד ויכוח תיאולוגי עקרוני, אני מאמין שהבקי בהיסטוריה של אותה תיאולוגיה יוכל לעזור לנו..","173","","4987","True","True","False","","98","95.86.77.39","0","3684","עבודה זרה|יז ע"א",""),new Message("3705","3684","נסיון לתשובה","05/09/10 12:30","כו אלול","תש"ע","12:30","Almuaddib","ראשית, יש להזכיר כי המדובר באחד מהנוצרים, שהרי בגרסאות שלא צונזרו מדובר בנוצרי, והוא מצטט דרשה מפי רבו - יש"ו.

בכתביהם של הנוצרים מסופר סיפור המראה גישה שונה לקשר בין דת לבין מדינה. הגישה היהודית קישרה בין דת לבין מדינה, ולכן בתקופת השלטון הרומי, אנו מוצאים את מי שסברו כי אסור לשלם מס לרומאים, וידוע הויכוח המובא בין רבי יוסי בן קסמא לבין רבי חנינא בן תרדיון.
אבל הנוצרי, מנגד, הפריד לחלוטין בין השלטון בארץ לבין השלטון בשמים. כאשר ניסו להכשילו ושאלוהו לגבי תשלום המיסים לרומאים, הוא הצביע על דיוקנו של הקיסר, שהיה מוטבע על המטבע, ואמר "תנו לקיסר את אשר לקיסר". הכסף הוא ארצי, ואין לו שום משמעות מבחינה דתית.

גישה זו תאמה גם את הגישה הפרגמטית של הרומאים עצמם. כאשר אספסיאנוס קיסר הטיל מס על השירותים הציבוריים ברומא, מסופר שבנו טיטוס - כן טיטוס הזכור לשמצה - שאל אותו איך הוא מפיק הכנסה ממקור כזה. ההיסטוריון הרומי סווטוניוס מספר שאספסיאנוס הרים מטבע מהתיבה בה נאגרו ההכנסות ממס זה, וביקש מבנו להריח את המטבע. "לכסף יש ריח?" שאל, "למרות שמקורו מהשתן, אין לו ריח", כך מספרים.

והנה, מגיע הנוצרי הזה, איש כפר סכניא, ומלגלג על הגישה היהודית. הרי לפי היהדות יש משמעות למקורו של הכסף. אין מביאים מחיר כלב ואתנן זונה. למעשה, כך נראה לי, הוא מלגלג על התפיסה ההלכתית, לעומת התפיסה שהציג יש"ו רבו.","107","","4985","True","True","False","","155","212.25.82.194","0","3684","עבודה זרה|יז ע"א",""),new Message("3706","3684","ניתן לעיין גם כאן","05/09/10 13:32","כו אלול","תש"ע","13:32","ברוך","דף יוםיומי","86","","4985","True","True","False","","239","87.68.216.186","0","3684","עבודה זרה|יז ע"א","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82563);