var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=36763;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("מעלת הפורום - ע\"פ ר' נחמן מברסלב","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=348")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107076","אמר רב חסדא מידת חסידות שנו כאן","לינקוש","22/04/24 15:26","58","52"),new MostViewed("107079","מה זה מפרכסין ?","מרדכי דב זינגר","25/04/24 18:44","807","48"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","31")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("36763","0","מדוע רש&quot;י מתעקש על הסופר?","30/08/14 23:54","ד אלול","תשע&quot;ד","23:54","Almuaddib","למדנו במשנה:<br /><br /><span class='bordeaux'><b>אין כותבין שטרי חוב במועד ואם אינו מאמינו או שאין לו מה יאכל הרי זה יכתוב.</b></span><br /><br />מסביר רש&quot;י:<br /><br /><b>ואם אינו מאמינו</b>. המלוה ללוה: <b>או שאין לו מה יאכל</b>. לסופר:<br /><br /><br />הסיטואציה נראית פשוטה: אנו נמצאים בחול המועד, יש מי שאין לו כסף לקנות אכל, ויש מי שמוכן להלוות לו כסף.<br /><br />עקרונית - אין כותבים שטרות במועד.<br /><br />ההחרגה מכך - מותר יהיה לכתוב את השטר של ההלואה הזו, באחד משני המקרים:<br />הראשון: המלווה לא מאמין ללווה בלי שטר, ומוכן להלוות רק בשטר.<br />השני: &quot;אין לו מה יאכל&quot;.<br /><br />רש&quot;י מסביר כי זה שאין לו מה לאכול - זה הסופר, הכותב את השטר.<br /><br />על פירושו זה של רש&quot;י קיימים כמה וכמה קשיים. למשל, הסופר מה עושה כאן? אם המלווה והלווה מסכימים בין שניהם על הלוואה בחול המועד, הסופר כלל לא נמצא בין שניהם! מהיכן הגיע הסופר הזה. ועוד, שאם אין לו מה יאכל הוא עילה להרשות לכתוב, מדוע דוקא את שטר ההלוואה? מדוע לא מזוזה או קידושי נשים או שוברים - דברים שנאסרו במפורש במשנה?<br /><br />ואכן, בירושלמי דוחים את התשובה אותה מביא רש&quot;י. וכך נכתב שם:<br /><br /><span class='bordeaux'><b>אמר ר' ירמיה אם אינו מאמינו ללוה או שאין לו מה יאכל ללבלר.  אמר לו ר' יוסי אם אומר את כן נמצאתה מתיר את האומנות במועד.  אלא אם אינו מאמינו למלוה שעברה.  או שאין לו מה יאכל למלוה הבאה. </b></span><br /><br /><br />הרי שבירושלמי דוחים את הפירוש של רבי ירמיה - הפירוש אותו מביא רש&quot;י בדף.<br /><br />מדוע מתעקש רש&quot;י שמדובר בסופר?","107","","3530","True","True","False","","1028","77.126.24.106","0","0","מועד קטן|יח ע&quot;ב",""),new Message("36765","36763","רש&quot;י כרבי ירמיה","31/08/14 00:07","ה אלול","תשע&quot;ד","00:07","דוד כוכב","יש הרי דוחק בפירושו של רבי יוסי: &quot;למלוה שעברה - שכבר הלוה לו ואם לא יכתוב יפסיד&quot; (קרבן העדה), פשטות המשנה משמע שמדובר במלוה שעומדת להתרחש. ומסתימת המשנה גם משמע שאין הבדל בין המלוה שהותרה אם אינו מאמינו לבין מלוה שהותרה אם אין לו מה יאכל.","125","","3529","True","True","False","","109","212.76.99.188","0","36763","מועד קטן|יח ע&quot;ב",""),new Message("36766","36763","בנוסח נוסף המיוחס לרש&quot;י כתב יד ספרד","31/08/14 08:38","ה אלול","תשע&quot;ד","08:38","אלף בית רשי","ומובא ב<a target='_blank' rel='nofollow' href='http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=47582&st=&pgnum=91'>קישור</a> זה, ניתן להבין שהסיטואציה שאינו מאמינו מתרחשת כשהלווה זקוק לכסף מאוד ועל כן הסיבה שאין לו יכולת להמתין עד לאחר המועד על מנת לכתוב את השטר ואז לקבל את הכסף וזה מפני שצריך את הכסף מידית ובפשטות הצורך בכסף מידי הוא לאוכל, ועל כן האפשרות או שאין לו מה יאכל היא על הסופר כשהמלווה מאמין ללוה ללא שטר בכל זאת מאחר וכותב השטרות זקוק בעצמו לאוכל לפרנסתו על כן יכתוב את השטר בעבורם במועד ולא ימתינו לכתיבתו לאחר המועד. (והרי אם לא מאמינו עכשיו בלא שטר מה זה משנה אם אין לו מה יאכל וכן להיפך כשמאמינו בלי שטר יחכה אחר המועד)<br /><br />ולגבי קושיתך מדוע זה שונה מתפילין וכו' ובפשטות כתיבת תפילין (עבודתי) היא עבודה קשה יותר מכתיבת שטר שאינו צריך להיות בכתיבה תמה","278","","3529","True","True","False","","314","76.68.163.35","0","36763","מועד קטן|יח ע&quot;ב",""),new Message("36767","36763","ראה הגמ' בדף יג ע&quot;א","31/08/14 09:42","ה אלול","תשע&quot;ד","09:42","אור חדש","שם הוכיח אביי ממשנתינו ששכר פעולה (עשיית מלאכה כדי שיהיה שכר לפועל) מותר וברור שהכוונה שם ב&quot;לאתויי שכר פעולה&quot; הינו כפירוש רש&quot;י &quot; שאין לו <b>לסופר </b>מה יאכל שרי בחולו של מועד&quot;.<br />שים לב גם שבפשט דברי המשנה &quot;אין כותבין&quot; מוסבים על הלבלר שאסור <b>לו </b>לכתוב ואיסור זה של <b>הסופר </b>מצומצם במקרה ש&quot;אין <b>לו </b>מה לאכול&quot; שאז מותר לאחרים לשוכרו כדי לשלם לו שכרו.<br /><br />כמובן הירושלמי לא מחוייב לבבלי אך זה לא סיבה להסביר כמותו בדווקא.<br />הבבלי (וכן ההלכה) בברור מכיר בהתר לעשות <b>כל </b>מלאכה במועד אם אין לפועל מה לאכול וממילא קושיית הירושלמי לא מתחילה כלל.<br />מה שקשה על הירושלמי זה אם מודה שמותר לעשות מלאכה בדבר האבד (התר נפוץ מאד במסכתנו) כיצד ייתכן שאסור לעשות מלאכה כדי לאכול? וכי אין בל תשחית דגופו חמור מאיבוד רכושו?!?","458","","3529","True","True","False","","126","31.44.140.213","0","36763","מועד קטן|יח ע&quot;ב",""),new Message("36768","36765","אנסה כוחי שוב:","31/08/14 10:30","ה אלול","תשע&quot;ד","10:30","Almuaddib","<span class='bordeaux'><b>אמר ר' ירמיה אם אינו מאמינו ללוה או שאין לו מה יאכל ללבלר.  אמר לו ר' יוסי אם אומר את כן נמצאתה מתיר את האומנות במועד.  אלא אם אינו מאמינו למלוה שעברה.  או שאין לו מה יאכל למלוה הבאה</b></span><br /><br /><br />ראשית - אסור להתעלם מהקושיה הגדולה על דברי רבי ירמיה. לא בכדי הירושלמי כאן דוחה את דבריו. שאם נאמר כי כאשר אין לסופר מה לאכול - מותר לו לכתוב שטר בחול המועד, למרות שעקרונית כתיבה כזו אסורה, במה נתייחד הסופר? מדוע אם לסנדלר אין מה לאכול, לא נתיר לו לתקן נעלים? ואם לחייט אין אכל, נתיר לו לתפור כדרכו ולהתפרנס כדי אוכלו?<br /><br />משלי הוספתי כאן, כי דברים אלו אינם עולים בקנה אחד גם עם המשניות הקודמות. יש גם שטרות רבים נוספים שצריכים סופר; גיטין, מיאונין וכד'. מדוע נתיר לסופר הרעב לכתוב דוקא שטר חוב, אבל לא שטר קניין? וכי אם אין לו מה שיאכל, מדוע אנו מתירים לו להתפרנס דוקא משטר חוב, אבל לא מכתיבת שטר מכירה? <br /><br />לא אכנס כאן לשאלה הבסיסית מדוע מותרת כתיבת שטרות מסוג מסויים בחול המועד, ושטרי חוב ואחרים אסורה כתיבתם - שהנושא רחב ושנוי במחלוקת.<br /><br />אדגיש רק את שנכתב לעיל: שיטת רבי ירמיה נדחתה, ובחירת רש&quot;י לפרש כמוהו - זוקקת עיון גדול.<br /><br /><br />לגבי דברי רבי יוסי, הרי שיש לקראם כך: &quot;...לא אם אינו מאמינו למִלוָה שעברה...&quot; - חיריק תחת האות מ', והאות וו קמוצה. כלומר, אם אינו מאמינו להלוואה שעברה - ודורש ממנו לפורעה מיידית, או לכתוב עליה שטר, משום שנעשתה בלא שטר.<br />&quot;או שאין לו מה יאכל למלוה הבאה&quot; - הלווה צריך את הכסף כדי לאכול כעת.","107","","3529","True","True","False","","158","195.200.205.133","0","36763","מועד קטן|יח ע&quot;ב",""),new Message("36770","36766","כשהמלווה מאמין ללווה בלא שטר, אין סופר!","31/08/14 10:43","ה אלול","תשע&quot;ד","10:43","Almuaddib","אם הסיטואציה כדבריך, היכן נמצא כאן הסופר? המלווה והלווה מסכמים ביניהם, והמלווה מאמין ללווה - היכן בכלל נכנס הסופר לסיפור? הם הרי מסכימים לעשות זאת בלא שטר?  הסופר??? מן דכר שמיה?<br /><br />ואין אני מקשה מתפילין וספרים, אלא מכל דבר שלא הוזכר במשנה הקודמת. למשל, שטר קניין. בפשטות, אסור לכתבו בחול המועד. האם יש צורך לציין שכאשר אין לסופר מה שיאכל, מותר לו לכתוב דוקא שטר חוב? בפשטות, וכפי שלמדנו כבר, אם אין לו מה שיאכל, מותר לו לעשות במלאכתו - שכר פעולה למי שאין לו מה שיאכל - מותר.","107","","3529","True","True","False","","152","195.200.205.133","0","36763","מועד קטן|יח ע&quot;ב",""),new Message("36771","36767","מדברים אלו, יעלה קושי אחר במשנה","31/08/14 10:49","ה אלול","תשע&quot;ד","10:49","Almuaddib","הבה נלך לשיטתך, שכפי שנפסק - שכר פעולה למי שאין לו מה שיאכל - מותר.<br /><br />אם כן, מדוע מנוסחת כך המשנה?<br /><br />במשנתנו נכתב:<br /><br /><span class='bordeaux'><b>אין כותבין שטרי חוב במועד; אם אינו מאמינו, או שאין לו מה יאכל--הרי זה יכתוב.  אין כותבין ספרים תפילין ומזוזות, במועד; ואין מגיהין אות אחת, אפילו בספר העזרה.  רבי יהודה אומר, כותב אדם תפילין ומזוזות לעצמו, וטווה על ירכו תכלת לציציתו.</b></span><br /><br /><br />מדוע פילג התנא, לפי דברים אלו, והכניס את &quot;שאין לו מה יאכל&quot; באמצע? הרי זה נכון גם לגבי כתיבת ספרים תפילין ומזוזות!  גם אלו, לשיטה זו, יהיה מותר לסופר שאין לו מה יאכל, לכתבם בחול המועד?<br /><br /><br />לגבי כלל המשנה על הסופר, אשוב ואזכיר כי קיים קושי אחר. במשנה הקודמת, צויין מה מותר לכתוב. כלומר, כל מה שלא ברשימה זו - נאסר. מהו יחודו של שטר החוב שדוקא אותו התירו לסופר הרעב, ולא דברים אחרים? לשיטת אביי, זו שהבאת לעיל, זה אכן לא משנה - ולכן נוסח המשנה קשה. לפירוש שהביא רש&quot;י - כהמשך לדברי אביי - קשה גם כן, מדוע שטר חוב ולא שטר קניין?<br /><br /><br />ולעצם השאלה שבראש, נראים דבריך שרש&quot;י רוצה להמשיך על בסיס דברי אביי. ונלע&quot;ד שהסיבה לפירושו של רש&quot;י היא דוקא הפסיקה ההלכתית. הרצון לחזק את הקביעה ההלכתית כי שכר פעולה למי שאין לו מה שיאכל - מותר. ופסיקה זו, עומדת בניגוד לדברי רבי יוסי המובאים בירושלמי.","107","","3529","True","True","False","","199","195.200.205.133","0","36763","מועד קטן|יח ע&quot;ב",""),new Message("36772","36768","כך דרכן של מחלוקות","31/08/14 10:57","ה אלול","תשע&quot;ד","10:57","דוד כוכב","מצוי בש&quot;ס שאמורא מקשה על רעהו ולמרות זאת ניכר בהמשך הסוגיה שכל אחד קאי בשיטתו. קושיה אינה קביעה שהשיטה הראשונה נדחתה לגמרי. טענת רבי יוסי בהחלט מובנת אבל &quot;מקושיה לא מתים&quot; ויש גם סברות שכנגד.","125","","3529","True","True","False","","101","212.76.99.188","0","36763","מועד קטן|יח ע&quot;ב",""),new Message("36773","36771","אין כלל קושי","31/08/14 11:03","ה אלול","תשע&quot;ד","11:03","אור חדש","הרשימה המנויה במשנה הקודמת מותרת <b>לעולם </b>ללא שום מגבלות <b>לכו&quot;ע</b>.<br />מה שנאסר במשנתינו ברישא מותר <b>רק </b>אם &quot;לא מאמינו&quot; או &quot;אין לו מה לאכול&quot;<br />בסיפא מובאים דברים שיש מצווה בכתיבתם וממילא <b>יש מח'</b> אם מותרים <b>לעולם </b>או <b>רק </b>במגבלה של &quot;לעצמו&quot; או &quot;כדי פרנסתו (גמ')&quot;.","458","","3529","True","True","False","","133","31.44.140.213","0","36763","מועד קטן|יח ע&quot;ב","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82563);