var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=36509;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("לוח דף יומי לשימוש באאוטלוק או בג'ימייל","http://daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=21228")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107082","תנורו של עכנאי: שאלת שני ימי ר"ח בגמרא","שי ואלטר","28/04/24 14:41","948","67"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","61"),new MostViewed("107084","מי שמלווה כסף בריבית לא יקום בתחיית המתי","לינקוש","28/04/24 18:14","58","55")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("36509","0","הקריאה בראש חודש","06/08/14 19:23","י אב","תשע"ד","19:23","עומר","בס"ד

בראשונים מופיעים אפשרויות רבות לקריאת ראש החודש להלכה (כמו שאנו קוראים, וגם ג,ג,ד,ה,) ועוד אפשרויות נוספות.

לא הבנתי למה לא נותנים את האפשרות הפשוטה: פס' א-ג, ד-ח, ח-י, יא-טו..
באופן זה לא תהיה כלל בעיה של גזרת הנכנסים והיוצאים (שהרי כשהיוצאים יצאו - סיימו פרשייה, וכן כשהנכנסים הגיעו - התחילו 7 פס' לאחר התחלת פרשיה, ולכן אין חשש לא מצדם ולא מצדם)..
אמנם יהא דילוג, אך לא תהיה בעיה של נכנסים ויוצאים, וזה עדיף מהאפשרויות האחרות מבחינה הלכתית..

[ניתן אולי לתרץ שעדיף שלא לעשות כך, כיוון שעדיף לעשות שבין הפס' יהיה קשר, ואילו לפי ההצעה שלי - אין קשר בין פס' ח לפס' ט-י. אך קשה לומר זאת מכיוון שמופיעה בראשונים אפשרות לקרוא: פס' א-ד, ד-ח, ט-יא, יא-טו, וא"כ גם לשיטתם העליה השלישית בעייתית מבחינה זו.. (הראשונים אמנם דוחים אפשרות זו, אך מסיבות אחרות)]

אני אשמח לשמוע תשובות, ואני אשמח עוד יותר לתשובות עם מקורות

תודה רבה!","59","","3557","True","True","False","","893","46.19.85.132","0","0","מגילה|כב ע"א",""),new Message("36510","36509","הבעיה","07/08/14 14:24","יא אב","תשע"ד","14:24","אור חדש","לא מסיימים קריאה פחות מג' פסוקים לפני סוף הפרשיה (לכן לא מסיימים בפס' ז')
ולא מתחילים פחות מג' פס' מסוף הפרשיה (לכן א"א להתחיל ל"שלישי" מפס' ח')","458","","3556","True","True","False","","147","84.229.169.48","0","36509","מגילה|כב ע"א",""),new Message("36535","36509","הצעתך קרובה למנהג הגר"א","10/08/14 02:19","יד אב","תשע"ד","02:19","דוד כוכב","וכפי שהובא כבר בראשונים. ואם כבר חוזרים על פסוק ח' כבר עדיף לחזור גם על פסוקם ו-ז. כי אז הקריאה היא בענין אחד, בלא שיקראו פסוק יחיד תלוש, ובנוסף פרשה של שני פסוקים.
ומה שטענת שכמו כן יקשה על הצעת הראשונים ט-יא, י"ל דאין הכי נמי, ועדיפא מינה הקשו על הצעה זו. ועוד, שפסוק יא הוא ענין שלם - וּבְרָאשֵׁי חָדְשֵׁיכֶם תַּקְרִיבוּ עֹלָה לַה' פָּרִים בְּנֵי בָקָר שְׁנַיִם וְאַיִל אֶחָד כְּבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה שִׁבְעָה תְּמִימִם. אבל פסוק ח קשור לגמרי לענין שלפניו, לא די שהוא מתחיל בואו החיבור, אלא שעוסק בכבש השני בלא הזכרת הכבש הראשון, וְאֵת הַכֶּבֶשׂ הַשֵּׁנִי תַּעֲשֶׂה בֵּין הָעַרְבָּיִם כְּמִנְחַת הַבֹּקֶר וּכְנִסְכּוֹ תַּעֲשֶׂה אִשֵּׁה רֵיחַ נִיחֹחַ לַה'. ועוד, שבשלמא אילו הקורא הקודם היה מפסיק בסוף פסוק ז', מובנית קריאת פסוק ח' כהמשך. אך כיון שפסוק ח' כבר נקרא, קריאתו השניה תלושה לגמרי מהפסוקים שלפני כן. מה שאין כן כפי הצעת הראשונים ט-יא.","125","","3553","True","True","False","","112","95.86.73.108","0","36509","מגילה|כב ע"א",""),new Message("36512","36510","לא בדיוק..","07/08/14 17:28","יא אב","תשע"ד","17:28","עומר","בס"ד

אני הצעתי לחזור על פס' ח' פעמיים, במקום פס' ג' כמו שעושים היום.

לא אמורה להיות בעיה להתחיל שם - כיוון שאין גזרת הנכנסים, ואין גזרת היוצאים על התחלה כזו..
בגמ' לא כתוב שלא מתחילים בפחות מ-ג פס' מסוף הפרשיה.

מה שמופיע בגמרא שלנו זה שלא מתחילים פחות מג' פס' מתחילת הפרשיה, וכן שלא מסיימים פחות מ-ג מסוף פרשיה..
לכן יכול השלישי להתחיל בפס' ח' בתחילתו.

ואת הבעיה שלא מסיימים סמוך לפרשה - אני פותר בכך שמסיימים עד סוף פס' ח' (סוף הפרשיה) בקריאת השני..

היתרון בהצעה הזו על פני המנהג הנהוג כיום הוא שפותרים בכך את בעית הנכנסים והיוצאים לגמרי, בניגוד למה שנוהגים היום.. אך גם להצעה זו נצטרך לחזור על פס' ח' פעמיים..

תודה רבה, ומקווה שהייתי מובן! ","59","","3556","True","True","False","","112","46.19.86.59","0","36509","מגילה|כב ע"א",""),new Message("36513","36512","יישר כח","07/08/14 18:25","יא אב","תשע"ד","18:25","אור חדש","אכן תגובתי נכתבה בלא עיון מספיק ומתוך מרוצת הדברים בעלמא.
לאחר העיון מקבל דבריך ותמיהתך.","458","","3556","True","True","False","","152","84.229.169.48","0","36509","מגילה|כב ע"א",""),new Message("36519","36512","הבעיה בכ"ז","08/08/14 08:19","יב אב","תשע"ד","08:19","אור חדש","אם שלישי מתחיל לקרוא מפס' ח' אז הנכנס יחשוד בשני שקרא עד פס' ז' ובכך עבר על האיסור לסיים בתוך ג' פס' לפני סוף הפרשייה.","458","","3555","True","True","False","","137","84.229.169.48","0","36509","מגילה|כב ע"א",""),new Message("36526","36519","שבוע טוב!","09/08/14 21:43","יג אב","תשע"ד","21:43","עומר","שבוע טוב

לא מכיר חשש כזה בגמרא או בראשונים..
זו גזרה לגזרה, עליך להביא ראיה לכך","59","","3554","True","True","False","","82","46.19.86.194","0","36509","מגילה|כב ע"א",""),new Message("36530","36526","הבהרה","09/08/14 22:56","יג אב","תשע"ד","22:56","אור חדש","אין מדובר ב"גזרה לגזרה" אלא אותה הגזרה גופא היא. שהרי החשש הוא ש"יחשדו הנכנסים בקורא הקודם שלא עשה כדין" וזה מתקיים בהתחלה בפס' ח'.

שבוע טוב ובשו"ט","458","","3554","True","True","False","","148","85.250.153.244","0","36509","מגילה|כב ע"א",""),new Message("36532","36530","לא הבנתי את דבריך..","10/08/14 01:34","יד אב","תשע"ד","01:34","עומר","הגזרה הראשונה היא שלא יסיימו 3 פס' לפני סוף פרשה, או להתחיל 3 פס' לאחר תחילת פרשה - היא גזרה שמא יאמרו שקוראים פחות מ-3 פס'.

הגזרה השניה שאתה מציע היא שלא יתחילו ב-3 פס' לפני סוף פרשה, שמא יחשדו שסיים הראשון סמוך לסוף פרשה, וכדי שלא ייגרם מצב שיחשדו שעשה שלא כדין (ויגיעו למצב עתידי של קריאה של פרשה פחות מ-3 פס').

אני מסכים שיש אפשרות מסוימת להגדיר את זה תחת גזרה אחת, כמו שהגדרת זאת, אבל זה צריך מקור בגמרא או בראשונים;
מה שאני ראיתי זה רק את הגזרה הראשונה, ולא את החלק הנוסף של הגזרה השניה..

מקווה שהייתי מובן!","59","","3553","True","True","False","","221","46.19.86.194","0","36509","מגילה|כב ע"א",""),new Message("36545","36532","הבנה אחרת בהסבר הגזרה","10/08/14 17:01","יד אב","תשע"ד","17:01","אור חדש","ראה נא כאן ההבנות בדברי רש"י בהסבר הגזרות של הנכנסים ויוצאים וכן הצעתי האישית.
עכ"פ נ"ל שבפשטות יש להעדיף להבין שעיקר הבעיה היא בחשד בקורא שעשה "שלא כדין" ולא שחששנו ש"ילמדו ממנו דין מוטעה" (שאפשר לקרוא פחות מג' פס')"- שזו תוספת שלך בדברי רש"י שבנד"ד ונ"ל שהבנה זו נובעת מההשלכה שעשית מפירוש רש"י לגבי הברכות, ששם אכן מפורש שהחשש הוא לטעות בדין, לסוגייתנו שבה לשון רש"י שונה.
מקווה שהייתי ברור","458","","3553","True","True","False","","129","95.86.107.138","0","36509","מגילה|כב ע"א",""),new Message("36538","36535","טוב לשמוע..","10/08/14 02:26","יד אב","תשע"ד","02:26","עומר","בס"ד

לא הכרתי את מנהג הגר"א, ולא שמתי לב שהוא הופיע בראשונים. איזה ראשון סובר כך? (אשמח אם תצרף מקור - לא הכרחי
[אם יש מנהג זה - הדבר מספק את תמיהתי.. לא עברתי על כל הראשונים, אבל בחלק שעברתי לא מצאתי אותו..]","59","","3553","True","True","False","","186","46.19.86.194","0","36509","מגילה|כב ע"א",""),new Message("36546","36535","החסר בדבריך","10/08/14 17:17","יד אב","תשע"ד","17:17","אור חדש","הסברך שהוספת פס' ו-ז נצרכת לבטל "תלישותו של פס' ח'" הינה נטולת מקור ולמעשה יש לא מעט עולים שמתחילים באמצע עניין ולא חוששים בהם ל"תלישות". ראה למשל עליית שישי בפר' לך לך הפותחת במילים "ויאמר אליו" מי ולמי? וכאלה רבים. מסתבר שסמכו חז"ל בחלוקתם על השומעים שיעקבו אחר הקריאה ויצרפו העליות זו לזו ובכך לרובם אין תחושת "תלישות". לגבי הנכנסים- נראה שזו "בעיה שלהם" וכמו שלא ייתכן שנתקן שאם יהיה אחד בציבור שיירדם במהלך הקריאה שיתחילו בשבילו לקרוא שוב הכל מההתחלה כך לא מסתבר להטריח הציבור לשמוע שוב ב' פס' לאחר שכבר שמעום רק "שמא יכנס מי שלא יבין ההקשר של פס' ח'"","458","","3553","True","True","False","","159","95.86.107.138","0","36509","מגילה|כב ע"א",""),new Message("36541","36538","בחידושי הרמב"ן מסכת מגילה דף כא ע"ב","10/08/14 02:40","יד אב","תשע"ד","02:40","דוד כוכב",""ויותר היה נכון שיגמור השני בסוף פרשה ראשונה וידלג השלישי ויקרא שלשה פסוקים ממנה, שהרי דילוג פסוק אחד ושנים ושלשה שוה הוא".

יש מחלוקת עם הגאונים בגרסה ובפירוש במסכת סופרים.","125","","3553","True","True","False","","125","95.86.73.108","0","36509","מגילה|כב ע"א",""),new Message("36550","36546","לא חסר בדברי, כבר השבתי","10/08/14 23:12","יד אב","תשע"ד","23:12","דוד כוכב","א) למה כתבת "שהוספת פס' ו-ז נצרכת לבטל "תלישותו של פס' ח'" הינה נטולת מקור", הרי הבאתי את דברי הרמב"ן והגר"א שכתבו כך.

ב) לגבי סופי גברא הנמצאים באמצע ענין:
1) אכן הגר"א התנגד להפסקות כאלו.
2) כבר הסברתי לעיל שכאן מדובר באופן חמור יותר. משום שבקריאה רגילה, כפי שכתבת פה - השומעים עוקבים אחר הקריאה ומצרפים את העליות זו לזו, אולם פה זה לא יקרה כי חוזרים לאחור ומתחילים מלכתחילה באמצע הענין.","125","","3553","True","True","False","","116","95.86.73.108","0","36509","מגילה|כב ע"א","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82625);