var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=36056;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("למי שלא לומד דף יומי","http://daf-yomi.com/forums/Message.aspx?id=31807")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107076","אמר רב חסדא מידת חסידות שנו כאן","לינקוש","22/04/24 15:26","58","48"),new MostViewed("107079","מה זה מפרכסין ?","מרדכי דב זינגר","25/04/24 18:44","807","39"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","22")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("36056","0","צ"ע ברשי"י על המשנה ובתחילת הגמרא","14/07/14 23:01","טז תמוז","תשע"ד","23:01","אלעד סטופל","רש"י על המשנה כותב בין היתר:

א. ופעמים שיום הכניסה ב-י"ג ופעמים שיום הכניסה בי"א, וקצ"ע מדוע השמיט יום י"ב.

ב. עוד כתב על דברי המשנה "חל להיות אחר השבת, כפרים מקדימים ליום הכניסה", ואז יצא יום הכניסה (חמישי) י"א, וברש"י כתב "וטפי לא משכחת לה יום כניסה שלפני פורים מוקדם לו שמיום כניסה ליום כניסה לא מקדימן" ובפשטות רש"י לא בא להסביר שלא מקדימים מיום חמישי ליום שני, שכן אז משכחת לה יום כניסה שני בי"א, אלא בא לומר שלא מקדימים גם מיום כניסה שני ליום כניסה חמישי שאז יום כניסה חמישי יצא ביום י' באדר, וצ"ע איזה סברה יש להקדים מיום כניסה ליום כניסה שרש"י בא לשלול זאת.

ג. רש"י כותב שלא קוראים מגילה בשבת גזירה שמא יעבירנו ד' אמות...ודין דומה נאמר בלולב ושופר, אך לא נאמר בברית מילה ובספר תורה שמלים וקוראים בשבת, ובתוס' בהמשך מסכתא תירץ לגבי מילה דשאני מילה דנכרתו עליה י"ג בריתות ומה נענה לענין ס"ת?

ד. ראה בר"ן על תחילת המסכת שהסביר הסיבה לחילוק בין פרזים למוקפים.

ה. ולא יעבור - משמע שנאמר רק על ענין קריאת המגילה, דהא בפורים המשולש חזינן שיש מצוות ממצוות פורים שמתקיימות גם אחרי ט"ו.

ו. גז"ש פרזי פרזי - לכאורה מכאן ראיה שגז"ש יכולה להיות לא רק מתורה לתורה אלא גם מתורה לנביא, וראה בריטב"א על אתר.","282","","3576","True","True","False","","965","213.151.55.234","0","0","מגילה|ב ע"א",""),new Message("36059","36056","עיונים בדבריו","14/07/14 23:52","טז תמוז","תשע"ד","23:52","המכריע","א. י"ל דנקט הפחות ביותר והרחוק ביותר.

ב. ס"ד כדי שיוכלו לספק מים ומזון ביום הכניסה דיום שני ולא יהיו עסוקים בעצמם בקריאתה, לכן יקדימו עד חמישי שלפניו.

ג. ס"ת קבוע וקיים במקומו בבית הכנסת,

נזכרתי שחנו בני ישראל למרגלות הר סיני באחד בסיון ונסעו ממנו בכ' אייר. יושם לב לפרק הזמן בו נעלמת מהפורום....","199","","3576","True","True","False","","198","95.86.110.55","0","36056","מגילה|ב ע"א",""),new Message("36062","36059","לגבי ס"ת","15/07/14 11:22","יז תמוז","תשע"ד","11:22","אור חדש","המנהג בזמן חז"ל ובעיקר האמוראים היה לשמור הס"ת בבית קרוב לבי"כ שהיה משתמר מן הגנבים ומזיקים ולהביאו לבית כנסת מע"ש בלבד או ע"י ערוב בשבת כיוון שהיה הבי"כ מקום לא משתמר (ראה למשל סוכה טז:).

הסיבה שהתירו קריאת התורה ולא חששו לגזרת רבה הינה כנראה מטעם שאילו היו אוסרים הקריאה בשבת הייתה נעקרת תקנתו של מרע"ה לגמרי וזאת לא עושים! בניגוד לאיסור תקיעה בר"ה שחל יום א' בשבת שיתקעו ביום ב' וכן יקיימו המצווה בשנה הבאה, ורק במקרה כזה שהגזרה רק מצמצמת קיום המצווה ולא עוקרתה גוזרים.","458","","3575","True","True","False","","148","164.138.120.168","0","36056","מגילה|ב ע"א",""),new Message("36064","36059","הערה ב","15/07/14 12:09","יז תמוז","תשע"ד","12:09","הכהן","קושית אלעד חזקה אך צריך להסביר כוונתו, דאמנם ודאי שצריך לחדש שאין מקדימין מיום הכניסה ליום הכניסה כדי לומר שהטעם הוא בתור שכר על שמספקין ולא כדי שיהיו פנויים לספק. אך דברי רש"י טעונים ביאור מה הוצרך לכתוב שלא משכחת לה יום הכניסה מוקדם מי"א דמיום הכניסה ליום הכניסה לא מקדמינן, ותיפו"ל דאף אם היה טעם להקדים יום הכניסה לא היו מקדימין משום דעד י"א אפשר להקדים ולא יותר.","453","","3575","True","True","False","","95","31.44.137.47","0","36056","מגילה|ב ע"א",""),new Message("36065","36062","ספר תורה","15/07/14 12:10","יז תמוז","תשע"ד","12:10","הכהן","סברא יפה. י"ל עוד דבחובת ציבור לא חששו.","453","","3575","True","True","False","","77","31.44.137.47","0","36056","מגילה|ב ע"א",""),new Message("36091","36062","טעמו וראו כי טוב!","16/07/14 21:51","יח תמוז","תשע"ד","21:51","אלעד סטופל","","282","","3574","False","True","False","","121","95.86.108.203","0","36056","מגילה|ב ע"א",""),new Message("36092","36062","ואולי ניתן לומר שכיון שמדובר במצווה","16/07/14 22:10","יח תמוז","תשע"ד","22:10","אלעד סטופל","שמתקיימת כמדי שבת, אין חשש שאנשים יטעו ולכן לא אסרו קריאה בתורה בשבת, בעוד שמצוות שופר, מגילה, לולב המתקיימות אחת לשנה עלולים אנשים לשכוח ההלכה ולבוא לכלל טעות.","282","","3574","True","True","False","","120","95.86.108.203","0","36056","מגילה|ב ע"א",""),new Message("36066","36065","תודה, איננה שלי","15/07/14 12:56","יז תמוז","תשע"ד","12:56","אור חדש","לא ציינתי מקור הסברא רק כי נתעלם ממני מקורה אך חילוק זה זכור לי זה מכבר.","458","","3575","True","True","False","","122","164.138.120.168","0","36056","מגילה|ב ע"א",""),new Message("36069","36065","ברור סברתך","15/07/14 17:00","יז תמוז","תשע"ד","17:00","אור חדש","נראה שפשט הגמרא "שמא יטלנה בידו" ופירש"י "ומתוך שהוא מחויב בדבר והוא בהול..." אכן מוסברת לפי הצעתך שעיקר הגזרה היא מצד החיוב על כל אחד לקיים המצווה ובין הפרטים סביר שיהיו כאלו שיעברו על הוצאה, בניגוד למצוות קריאת ס"ת שהינה מצווה ציבורית דווקא ובזה לא גוזרים כיוון שציבור זריזין הם.
אומנם לגבי קריאת מגילה יש מח' רב ורב אסי אם המצווה הינה ציבורית בדווקא (רב אסי) או שמא גם חיוב על הפרט (רב) וממילא לרב אסי תרוצך לא מועיל.
וכן בתוד"ה "ויעבירנה" שואל למה לא גזרו על תקיעת מוצאי יו"כ וגם זה תלוי בטעם תקיעה זו דלמ"ד שהיא זכר ליובל הרי שהמצווה על כ"א ואחד אך לשאר טעמים נראה שזה עניין לציבור בדווקא וממילא שוב לא מועיל תרוצך.","458","","3575","True","True","False","","177","164.138.120.168","0","36056","מגילה|ב ע"א",""),new Message("36096","36091","ס"ת נמצא לרוב בבית הכנסת","17/07/14 01:38","יט תמוז","תשע"ד","01:38","דוד כוכב","כתב הגר"א על משלי א, כא שמלמדי תינוקות שלהם היו מלמדים בבתי כנסיות, והביא ראיה ממדרש איכה רבה פתיחתא ב: "לכו וחזרו על בתי כנסיות שלהם, אם התינוקות מצפצפין בקולן אי אתם יכולין להם".
ובהערות שם ציינו גם למסכת תענית דף כג ע"ב: "מאי טעמא יהיב מר לינוקא קשישא חדא ריפתא ולזוטרא תרי? - אמר להו: האי קאי בביתא, והאי יתיב בבי כנישתא".
ראיות נוספות:
במסכת קידושין דף ל ע"א: "רבי חייא בר אבא אשכחיה לריב"ל, דשדי דיסנא ארישיה וקא ממטי ליה לינוקא לבי כנישתא, א"ל: מאי כולי האי? א"ל: מי זוטר מאי דכתיב והודעתם לבניך, וסמיך ליה יום אשר עמדת לפני ה' אלהיך בחורב?".
במסכת תפילין פרק א הלכה טו: "מי שהיה בבית הספר או בבית המדרש ושכח לחלוץ את תפיליו, מכסן בשערו ויוצא, ואם אינו יכול, נכנס לבית קרוב וחולצן".
בית הספר מאן דכר שמיה? אלא שזהו שם נוסף לבית הכנסת.
בית הכנסת נקרא בית הספר על שם ספר התורה אשר שם, שכן אסור היה לכתוב ספרי תורה שבע"פ. כגון בירושלמי מסכת כתובות פרק ח הלכה יא: "והוא התקין שמעון בן שטח שלשה דברים... ושיהו התינוקות הולכין לבית הספר".
בראשית רבה (תיאודור-אלבק) פרשה מח ד"ה פחדו בציון חטאים: "אמר ר' ירמיה בן אלעזר לשני תינוקות שברחו מבית הספר".
וכן מפורש בסליחות ליום כפור קטן ליהודה אריה ממודינא: "מבית מקום ספר תינוק בורח".
עוד ראיות שספרי התורה היו בבית הכנסת, בתוספתא מסכת בבא קמא (ליברמן) פרק יא הלכה ג: "האומ' תנו מאתים דינר לבית הכנסת תנו ספר תורה לבית הכנסת ינתנו לבית הכנסת הרגיל בו".
ובפסיקתא דרב כהנא (מנדלבוים) פרשה יט [ד] (ופסיקתא רבתי (איש שלום) פרשה כא) "וישר' נכנסין לבתי כנסיות ולבתי מדרשות ונוטלין ספר תורה וקורין בו".
ובמסכת גיטין דף יט ע"ב: "ההוא גברא דעל לבי כנישתא, שקל ספר תורה יהיב לה לדביתהו".
איכה רבה (וילנא) פרשה ב ד"ה ד בלע ה': "ר' פנחס בשם ר' הושעיא אמר ארבע מאות ושמנים בתי כנסיות היו בירושלים מנין מלאתי משפט, מלתי כתיב וכל אחד ואחד היה לו בית ספר ובית תלמוד, בית ספר למקרא ובית תלמוד למשנה".","125","","3573","True","True","False","","162","95.86.109.128","0","36056","מגילה|ב ע"א",""),new Message("36094","36092","לא מסתבר כ"כ","16/07/14 22:18","יח תמוז","תשע"ד","22:18","אור חדש","מי שזוכר שאסור להוציא ס"ת (זו ההלכה שצריך לזכור) כי זה קורה כל שבת יזכור גם שאסור להוציא מגילה למרות שזה רק פעם בשנה.
איסור ההוצאה כשלעצמו קיים כל שבת ללא יוצא מן הכלל.","458","","3574","True","True","False","","124","77.125.154.54","0","36056","מגילה|ב ע"א","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82534);