var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=36049;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("ברוכים הבאים לפורום פורטל הדף היומי","")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107082","תנורו של עכנאי: שאלת שני ימי ר"ח בגמרא","שי ואלטר","28/04/24 14:41","948","71"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","63"),new MostViewed("107085","בורדרליינית !","מרדכי דב זינגר","30/04/24 13:22","807","57")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("36049","0","מנצפ"ך - רמז מופלא!","14/07/14 21:52","טז תמוז","תשע"ד","21:52","המכריע","שמעתי בזה רמז מופלא ושכחתי מקורו לצערי (אולי צופי הפורום יחזרו וייסדוהו)..

מנצפ"ך - שכחום.

רמז לחמשת ההלכות שנשתכחו ממשה רבינו עליו השלום.

מקושש
נוקב שם השם.
צלפחד
פסח שני
כזבי בת צור

ואיידי דברמזין עסקינן, עוד רמז נחמד על דרך הדרוש.

בהמשך העמוד מאן דמיבעית יקרא שמע, יקפוץ ד"א ממקום הטינופת, יאמר עיזי דבי טבחא שמינא מינאי.
רמז לג' המידות שמוציאין את האדם מן העולם.
כשחש חרדה וחושש שמא מזלו חש בסכנה שעלולה להוציאו מהעולם, יתקן לפחות אחת מהמידות המוציאות מהעולם.
יקרא שמע, ובזה יזכור שהכל ממנו יתברך, והנה הקנאה סרה ממנו והלאה.
אם הוא במקום טינופת, קברות התאווה, יקפוץ ויתרחק משם ד' אמות.
או יאמר לעצמו ונחנו מה, הלוא אפילו עיזי דבי טבחי עדיפא מינאי, ובזה תסור תלונת הכבוד מעמו.
כה יתן ה' וכה יוסיף.","199","","3582","True","True","False","","1512","95.86.110.55","0","0","מגילה|ג ע"א",""),new Message("36050","36049","ועוד רמז נפלא של ר' שלמה הכהן מוילנה","14/07/14 22:27","טז תמוז","תשע"ד","22:27","אלעד סטופל","ה' פעמים נאמרה המילים פורים במגילה. ב"פ ראשונות בכתיב מלא "פורים" ללמד על עיקר התקנה לקרות המגילה ב-י"ד ו-ט"ו, וג"פ אחרונות נאמר "פרים" בכתיב חסר לרמוז לשלושת הימים הנוספים שאפשר לקרוא בהם המגילה - י"א, י"ב, י"ג","282","","3582","True","True","False","","328","213.151.55.234","0","36049","מגילה|ג ע"א",""),new Message("36053","36049","מפורש בויקי","14/07/14 22:37","טז תמוז","תשע"ד","22:37","דוד כוכב","גגל 'מנצפ"ך מקושש' ותמצא שרבים מביאים חידוד זה, אך בלא מקור ברור.","125","","3582","True","True","False","","181","95.86.109.128","0","36049","מגילה|ג ע"א",""),new Message("36083","36049","משיטוטי בגוגל כהכנה לדיוק ברש"י זה","16/07/14 15:15","יח תמוז","תשע"ד","15:15","אלף בית רשי","קובץ זה נמצא","278","doc","3580","True","True","False","","264","174.91.200.86","0","36049","מגילה|ג ע"א","0-doc"),new Message("36101","36049","מנצפך = כפל אותיות","17/07/14 06:40","יט תמוז","תשע"ד","06:40","אלף בית רשי","כך כותב רש"י ורומז בזה לסידרם (שלכאורה היה צריך להיות כמנפץ)
מם נון שתיהם בשמם נרמז כפל האותיות ועל כן באים בראש ולאחר מכן סידר שלושת האותיות הנוספים בסדר הפוך מהסוף להתחלה צפך והכ"ף המסיים רומז למילה כפ"ל אותיות (וכן בהיפוך המילה מנצפך האות שקודמת לכ"ף הוא פ"ה)","278","","3579","True","True","False","","497","174.91.200.86","0","36049","מגילה|ג ע"א",""),new Message("36054","36050","ברוך ה"חזרו ויסדום"","14/07/14 22:39","טז תמוז","תשע"ד","22:39","דוד כוכב","","125","","3582","False","True","False","","221","95.86.109.128","0","36049","מגילה|ג ע"א",""),new Message("36095","36083","אכן מצויין שם מקור","17/07/14 01:26","יט תמוז","תשע"ד","01:26","דוד כוכב","רק עכשיו שמתי לב שבהערה שם מצויין מקור:
"מדרש פליאה, כרך ב' סעיף רע"ג, עם פירוש "כתונת תשבץ" ע"י הרב שלום הכהן שליט"א, בשם הגר"א".","125","","3579","True","True","False","","239","95.86.109.128","0","36049","מגילה|ג ע"א",""),new Message("36106","36101","בתפילת מוסף של שבת","17/07/14 16:15","יט תמוז","תשע"ד","16:15","המכריע","פתיחת הברכה האמצעית (שכפי הנראה זה מטבע קדום מאד) מיוסדת על סדר תשר"ק כידוע. תכנת שבת רצית קרבנותיה וכו'.

אז מסיני נצטוו ציווי פעליה כראוי.

בודאי אין זה מקרה. ומכאן כעין ראיה שהמוסיפין נצטוו "עליה" טועים.

ומענין שזה בסדר מנצפ"ך דוקא ולא כסדר האותיות (כמנפ"ץ).","199","","3579","True","True","False","","358","95.86.116.36","0","36049","מגילה|ג ע"א",""),new Message("36287","36106","האסוציאציה היא כלי ביד חז"ל להביא את המס","24/07/14 23:07","כו תמוז","תשע"ד","23:07","איתן","... אלא קרא לדרשה הוא דאתא, וכדרבי יהושע בן לוי הוא דאתא, דאמר רבי יהושע בן לוי כרך וכל הסמוך לו וכל הנראה עמו נידון ככרך. עד כמה? אמר רבי ירמיה ואיתימא רבי חייא בר אבא כמחמתן לטבריא מיל ....
ואמר רבי ירמיה ואיתימא רבי חייא בר אבא מנצפ''ך צופים אמרום ... אין, מהוה הוו ולא הוו ידעי הי באמצע תיבה והי בסוף תיבה, ואתו צופים ותקינו פתוחין באמצע תיבה וסתומין בסוף תיבה. ... אלא שכחום וחזרו ויסדום.
וא''ר ירמיה ואיתימא רבי חייא בר אבא תרגום של תורה אונקלוס הגר אמרו מפי ר' אליעזר ור' יהושע תרגום של נביאים יונתן בן עוזיאל אמרו מפי חגי זכריה ומלאכי ...ועוד ביקש לגלות תרגום של כתובים יצתה בת קול ואמרה לו דייך מ''ט משום דאית ביה קץ משיח ... מאי שנא דאורייתא דלא אזדעזעה ואדנביאי אזדעזעה? דאורייתא מיפרשא מלתא, דנביאי איכא מילי דמיפרשן ואיכא מילי דמסתמן. דכתיב {זכריה יב-יא} ביום ההוא יגדל המספד בירושלם כמספד הדדרימון בבקעת מגידון ואמר רב יוסף אלמלא תרגומא דהאי קרא לא ידענא מאי קאמר ביומא ההוא יסגי מספדא בירושלים כמספדא דאחאב בר עמרי דקטל יתיה הדדרימון בן טברימון ברמות גלעד וכמספדא דיאשיה בר אמון דקטל יתיה פרעה חגירא בבקעת מגידו {דניאל י-ז}
וראיתי אני דניאל לבדי את המראה והאנשים אשר היו עמי לא ראו את המראה אבל חרדה גדולה נפלה עליהם ויברחו בהחבא מאן נינהו אנשים אמר ר' ירמיה ואיתימא רבי חייא בר אבא זה חגי זכריה ומלאכי אינהו עדיפי מיניה ואיהו עדיף מינייהו אינהו עדיפי מיניה דאינהו נביאי ואיהו לאו נביא איהו עדיף מינייהו דאיהו חזא ואינהו לא חזו וכי מאחר דלא חזו מ''ט איבעיתו אע''ג דאינהו לא חזו מזלייהו חזו|סדגש|


ידוע לכל כי הנושאים הנידונים במשנה ובתלמוד מובאים פעמים רבות בצורה אסוציאטיבית.
אבל אין זה אומר שהנושאים האסוציאטיביים באים ללא סיבה וללא טעם. אלא לפחות בחלק מהמקרים האסוציאציה (איך אומרים זה בעברית?) היא כלי ביד החכמים כדי שענין מסויים יבוא במקום הרצוי.
אביא בקיצור דוגמאות. תחילה לאסוציאציות שממש - סליחה על הביטוי - "מתפתלות".
א - בפתיחת שקלים, הסיפור על ליצני דורו של דוד, שהקניטו אותו בשאלתם "מתי ייבנה בית המקדש" - כבר כתבתי על זה כשעסקנו בשקלים.
ב - בשבת דף י', המימרא "מתנה טובה יש לי בבית גנזי" הגיעה לשם באסוציאציה מאוד דחוקה, מאוד עקיפה. ולענ"ד ברור שרצו להגיע בפתיחת מסכת שבת למסר החשוב ששבת היא מתנה טובה.

לעיתים הקישור הוא ישיר, דוגמא - בסוף "חזקת הבתים", בבא בתרא דף ס' ע"ב, אחרי פרק שלם שדן בבעלויות על בתים ועל שדות, עוברים לדבר על ענייני חורבן בית המקדש. לענ"ד כדי לכוון אותנו היכן בעצם נמצא הבית האמיתי שלנו.

והדוגמא האחרונה היא אצלנו, בפתיחת המסכת העוסקת בחג הפורים. החג שכידוע אינו מהתורה שבכתב. הוא כתוב בכתובים, אך בקביעתו היו שותפים גם נביאים.

(ראה בירושלמי מגילה פ"א ה"ה "ר' שמואל בר נחמן בשם ר' יונתן שמונים וחמשה זקנים ומהם שלשים וכמה נביאים היו מצטערין על הדבר הזה אמרו כתיב (ויקרא כז) אלה המצות אשר צוה ה' את משה אלו המצות שנצטוינו מפי משה וכך אמר לנו משה אין נביא אחר עתיד לחדש לכם דבר מעתה ומרדכי ואסתר מבקשים לחדש לנו דבר לא זזו משם נושאים ונותנין בדבר עד שהאיר הקדוש ברוך הוא את עיניהם ומצאו אותה כתובה בתורה ובנביאים ובכתובים" וכן ברמב"ם בתחילת הלכות מגילה "והדברים ידועים שהיא תקנת הנביאים"

המשך בהודעה הבאה","123","","3572","True","True","False","","387","95.86.127.224","0","36049","מגילה|ג ע"א",""),new Message("36289","36287","המשך - האסוסאציה נועדה להביא את המסר","24/07/14 23:22","כו תמוז","תשע"ד","23:22","איתן","המשך מהודעה קודמת

בזה אחר זה הביאה הגמרא ארבע מימרות של ר' ירמיה ואיתימא ר' חייא בר אבא. הראשונה הובאה לבאר הלכות פורים שאמר ר' יהושע בן לוי. ואילו האחרות באות לבאר לנו על כותבי וקובעי חג הפורים, נביאים ובעלי רוח הקודש:
"מנצפ"ך צופים אמרום" הצופים מאירים את עיננו להבדיל בין פשוט לכפוף ובין סתום לפתוח. גם אם בעצם מדובר באמיתות שנשכחו.
לא כל דבריהם ברורים לנו. גם להם עצמם לא תמיד היו הדברים ברורים (ר' רש"י וראב"ע בתחילת זכריה). אבל כשבא ת"ח ומסביר לנו – מתברר שהסתומות עוסקות בכבשונו של עולם, במהלכי הגאולה.
הכתובים – עוסקים בקץ משיח ממש. אמנם הגמרא אומרת בפירוש שנביא עדיף על מי שאינו נביא, גם על בעל רוח הקודש, ומעלת הנביא גדולה יותר, ובכל זאת הנביאים לא ראו (והגמרא - ששאלה מדוע נבהלו - לא שאלה מדוע לא ראו. רבותינו הסו את הדיון בנושא ולא עסקו בו. או שהיה נראה להם מובן וברור.).
ייתכן שבאופן פרדוקסלי דווקא בגלל שהוא רואה פחות – היה אפשר להראות לו יותר. הנביא היה מסתנוור מעצמת האור שהיה רואה בקץ משיח, ולכן היה צריך לסתום בפניו, אבל הצופה ברוח הקודש – היות וממילא רואה וקולט פחות מהנביא לכן אפשר להראות לו גם על דברים שלא הראו לנביא.


זה מה שנראה לי מדוע המימרות האלו הגיעו כאן.","123","","3572","True","True","False","","314","95.86.127.224","0","36049","מגילה|ג ע"א","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82640);