var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=35698;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("הודעה למגידי שיעורים ולמשתתפי השיעורים","http://www.daf-yomi.com/forums/Message.aspx?id=638")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107079","מה זה מפרכסין ?","מרדכי דב זינגר","25/04/24 18:44","807","53"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","33"),new MostViewed("107082","תנורו של עכנאי: שאלת שני ימי ר&quot;ח בגמרא","שי ואלטר","28/04/24 14:41","948","22")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("35698","0","אפר מקלה","25/06/14 19:29","כז סיון","תשע&quot;ד","19:29","עם הארץ","כותב תוספות אפר מעצמות אדם.<br />לא הבנתי, מישהו התנדב לשרוף את עצמו או שגם אז הביאו מסין?","248","","3596","True","True","False","","1349","184.33.115.188","0","0","תענית|טז ע&quot;א",""),new Message("35699","35698","כיוונת לדעת גדולים","25/06/14 21:40","כז סיון","תשע&quot;ד","21:40","אור חדש","ראה <a target='_blank' rel='nofollow' href='http://www.yeshiva.org.il/ask/?id=53175'>כאן</a><br />ועוד <a target='_blank' rel='nofollow' href='http://shut.moreshet.co.il/print.asp?id=8611&kod=&modul=15&codeClient=57'>דעה</a><br />ודעת <a target='_blank' rel='nofollow' href='http://books.google.co.il/books?id=sppPAQAAIAAJ&pg=PT57&lpg=PT57&dq=%D7%90%D7%A4%D7%A8+%D7%9E%D7%A7%D7%9C%D7%94+%D7%9E%D7%A2%D7%A6%D7%9E%D7%95%D7%AA+%D7%90%D7%93%D7%9D&source=bl&ots=f6kjvreNDX&sig=eGe9xvjjZmqxW7PXDbRaVkLwmsU&hl=iw&sa=X&ei=LxerU9q5LJKV7AbX'>הברכ&quot;י</a><br />ראיתי עכשיו הפניה לעיין דברי היעב&quot;ץ (מופיע לפני הרי&quot;ף בהוצאות הרגילות) שכ' על דברי התוס' שדברים זרים הם והוכיח שלא כדעתם, עיי&quot;ש דבריו לדף טז","458","","3596","True","True","False","","176","87.68.118.95","0","35698","תענית|טז ע&quot;א",""),new Message("35715","35698","הכנה נפשית לתוס' בדף טז. :","26/06/14 12:55","כח סיון","תשע&quot;ד","12:55","יהודי_קדום","קושי עצום מתגלה בתוס' בדף טז. :<br /><br />&quot;<b>אפר מקלה</b>. פירוש אותו אפר הוה מדבר הנשרף <span class='bordeaux'><b>מעצמות אדם</b></span> כדי לזכור עקידת יצחק דאלמלא שלא היה בא אלא כדי לומר שהרי אנו לפניך כאפר כמו כן מהני עפר סתם והיינו פירוש איכא בינייהו עפר סתם:&quot;<br /><br /><span class='lightYellow'><b>וקשה ביותר איך אפר משריפת עצמות אדם? ועוד להניחו על התיבה שבה ס&quot;ת (להרמב&quot;ם על ס&quot;ת)?</b></span><br /><br />להלן לקט מפרשים שאינם גורסים כלל עניין קשה זה.<br /><br /><b>רש&quot;י מסכת ברכות דף כח עמוד א</b> <br />אפר מקלה - אפר הקלוי בתנורים ובכירות, כלומר: אפר סתם.<br />==<br /><b>רש&quot;י מסכת תענית דף טו עמוד א</b> <br />אפר מקלה - אפר ממש ולא עפר, אפר סתם הוא עפר, דכשם שאפר קרוי עפר, דכתיב (במדבר יט) מעפר שרפת החטאת כך עפר קרוי אפר סתם, והיינו דקתני אפר מקלה - אפר שריפה,<br />========<br /><b>רש&quot;י מסכת קידושין דף נח עמוד ב </b><br />אפר מקלה - כלומר סתם אפר שבא מן הקלוי באש.<br />===========<br /><b>רש&quot;י מסכת עבודה זרה דף כט עמוד א </b><br />אפר מקלה אפר הכירה שקלוי ושרוף מאד ושחור ונראה ככתובת קעקע.<br />===<br /> <b>רש&quot;י מסכת בכורות דף כג עמוד א</b> <br />אפר מקלה - אפר דעלמא<br />.========<br /><b>רשב&quot;ם מסכת בבא בתרא דף ס עמוד ב</b> <br />אפר מקלה - אפר הכירה השרופה באש קרוי כן ומשום דאיכא אפר פרה נמי הוצרך לפרש כן.<br />=============<br /><b>משנה - בכורות - רע''ב</b>-פרק ד - משנה ו <br />אפר מקלה. אפר כירה קרויה אפר מקלה. כלומר אפר בעלמא שאין בה קדושה:<br /><br />======================<br /><b>משנה כלים - רע''ב</b>-פרק ט - משנה ג<br />באפר מקלה. שנעשה מחמת שריפת האש. והיינו למעלה בחלל התנור. ומשום דאשכחן עפר דאקרי אפר והכא באפר של שריפה משתעי, משום הכי תנא אפר מקלה לשון קלוי באש:<br />=============<br /><b>רע&quot;ב </b>משנה פרה פרק ט - משנה ז<br />אפר כשר. אפר פרה הכשר להזאה: שנתערב באפר מקלה. באפר כירה: הולכים אחר הרוב לטמא. אם רוב אפר פרה, מטמא. אם רוב אפר מקלה, אינו מטמא<br />=============<br /><b>פירוש המשנה לרמב&quot;ם</b> מסכת בכורות פרק ד <br /> [ו] מי מערה, אינו מותר לקדש ממנו אלא ממים חיים, אמר שאותו המים כאלו הוא מי מערה, ואותו האפר כאלו הוא אפר מקלה, כלומר אפר הפורני [=תנור  י.ק.] לא אפר הפרה. וענין הקדוש נתינת אפר הפרה על המים, וזהו שאין מותר לעשותו בשכר, ואם עשה נפסל.<br />==================<br /><b>פירוש המשנה לרמב&quot;ם</b> מסכת פרה פרק ט <br /> [ז] אפר מקלה אפר הכירים. ואין הלכה כר' אליעזר.<br />===============<br /><b>ר' עובדיה מברטנורא</b> מסכת בכורות פרק ד <br />אפר מקלה - אפר כירה קרויה אפר מקלה. כלומר אפר בעלמא שאין בה קדושה:<br /><br /><br /><b>ר' עובדיה מברטנור</b>א מסכת תענית פרק ב <br />אפר מקלה - אפר שרפה. ומשום דעפר נמי אקרי אפר תנא אפר מקלה, דהכא צריך שיהיה אפר ממש כדי שיזכור הקדוש ברוך הוא עקידתו של יצחק וירחם:<br />===================<br /><b>ר' עובדיה מברטנורא</b> מסכת כלים פרק ט <br />באפר מקלה - באפר שנעשה מחמת שריפת האש. והיינו למעלה בחלל התנור. ומשום דאשכחן עפר דאקרי אפר והכא באפר של שריפה משתעי, משום הכי תנא אפר מקלה לשון קלוי באש:<br />==========<br /><b>ר' עובדיה מברטנורא</b> מסכת פרה פרק ט <br />הולכים אחר הרוב לטמא - אם רוב אפר פרה, מטמא. אם רוב אפר מקלה, אינו מטמא:<br />========<br /><br /><b>בית הבחירה למאירי</b> מסכת תענית דף טו עמוד א <br />אפר מקלה על גבי התיבה ר&quot;ל אפר ממש ולא עפר שהעפר אף הוא נקרא אפר ולפיכך הוצרך לפרש אפר מקלה וי&quot;מ שמפני אפר פרה הוצרך לקרות האפר אפר מקלה ר&quot;ל אפר השרופה בכירה וכן נותנים אפר מקלה בראש הנשיא ובראש אב ב&quot;ד:<br />==========","233","","3595","True","True","False","","870","109.64.10.120","0","35698","תענית|טז ע&quot;א",""),new Message("35734","35698","עד כמה נזהרו ישראל משריפת גופה אפשר","26/06/14 22:16","כח סיון","תשע&quot;ד","22:16","יהודי_קדום","לראות בשבת מג:<br />&quot;...לימא כתנאי: אין מצילין את המת מפני הדליקה. אמר רבי יהודה בן לקיש: שמעתי שמצילין את המת מפני הדליקה. היכי דמי? אי דאיכא ככר או תינוק - מאי טעמא דתנא קמא? אי דליכא - מאי טעמא דרבי יהודה בן לקיש? אלא לאו בטלטול מן הצד פליגי: דמר סבר: טלטול מן הצד - שמיה טלטול. ומר סבר לא שמיה טלטול. - לא, דכולי עלמא - טלטול מן הצד שמיה טלטול, והיינו טעמא דרבי יהודה בן לקיש:<span class='bordeaux'><b> דמתוך שאדם בהול על מתו</b></span>, אי לא שרית ליה - אתי לכבויי. אמר רבי יהודה בן שילא אמר רב אסי אמר רבי יוחנן: <span class='bordeaux'><b>הלכה כרבי יהודה בן לקיש במת.</b></span> &quot;<br /><br />ולהלכה אומר הרמב&quot;ם בהלכות שבת  כו, כא <br /><br />&quot;מת המוטל בחמה מניח עליו ככר או תינוק ומטלטלו, וכן אם נפלה דליקה בחצר שיש בה מת מניח עליו ככר או תינוק ומטלטלו, ואם אין שם ככר ולא תינוק <span class='bordeaux'><b>מצילין אותו מן הדליקה מכל מקום</b></span> שמא יבא לכבות <span class='bordeaux'><b>מפני שהוא בהול על מתו שלא ישרף,</b></span> ולא התירו לטלטל בככר או תינוק אלא למת בלבד מפני שאדם בהול על מתו. &quot;<br /><br /><br />והנ&quot;ל מקשה על הבנת כוונת התוס' שוודאי ידעו זאת.<br /><br />                .","233","","3595","True","True","False","","208","109.64.10.120","0","35698","תענית|טז ע&quot;א",""),new Message("35737","35698","דיוק בלשון תוס' וישוב בדוחק","27/06/14 08:13","כט סיון","תשע&quot;ד","08:13","אלף בית רשי","תוס' כתבו מדבר הנשרף מעצמות אדם וכו' ואם כוונתן אפר של שריפת מת ח&quot;ו היו צ&quot;ל משריפת עצמות מת, או עצמות אדם שנשרפו, אריכות הלשון מדבר הנשרף מעצמות אדם מביאני לישוב מקורי שצריך לומר בניקוד זה מדבר הנשרף מעַצְמוּת אדם = והכוונה מדבר הנשרף מעצמיות האדם וזה למשל ציפורניים או שערות ,(או שיניים שנפלו וכעין שמפרשים ברב יוחנן שניחם &quot;די גרמא דעשירה ביר&quot;)","278","","3594","True","True","False","","229","65.93.170.220","0","35698","תענית|טז ע&quot;א",""),new Message("35780","35698","יפה שאלת","29/06/14 09:24","א תמוז","תשע&quot;ד","09:24","בתר ממוצע","היעב״ץ הקשה היכן ימצאו עצמות אדם ועוד בעקדת יצחק לא היה אפר עצמות אדם הרי יצחק לא נשרף ורק העצים שהביא אברהם והאיל הם שנשרפו ואם כן די לקחת אפר עצים כזכר לעקירה.<br /><br />ובספר אוצר החיים ( ח״ט סי׳ יא) כתב שיתכן שהיה כתוב בדברי התוספות ״עצם א׳״ <br /><br />וכוונתם היא לעצם איל!!!<br /><br />והמדפיסים שגגו וכתבו עצם אדם במקום עצם איל!!!<br /><br />או שהיה כתוב עצם סתם והמדפיסים הוסיפו מעצמם!<br /><br />אומנם בספר ששון לבעל המגן אברהם (פרשת וירא) הביא שיצחק אבינו נשרף ונעשה לאפר ואפרו היה מושלך על הר המוריה והקב״ה הביא טל של תחיית המתים והחיה אותו ולפי זה מבטאים דברי התוספות כפשוטם!!!<br /><br /><br />להלכה מביא הכף החיים שמדברי השו״ע שסתם בזה ולא כתב שצריך אפר אדם נראה שיכולים להשתמש בכל אפר וכדברי המגן אברהם וכן דעת האחרונים<br /><br />////","138","","3592","True","True","False","","187","2.54.4.201","0","35698","תענית|טז ע&quot;א",""),new Message("35738","35737","לצערי דחוק מאוד.","27/06/14 08:18","כט סיון","תשע&quot;ד","08:18","יהודי_קדום","","233","","3594","False","True","False","","159","79.182.26.44","0","35698","תענית|טז ע&quot;א",""),new Message("35749","35738","אני חוזר בי!  ו ב ג ד ו ל! אני כותב משהו","27/06/14 15:23","כט סיון","תשע&quot;ד","15:23","יהודי_קדום","עפ&quot;י דבריו ואעלה בע&quot;ה לכאן","233","","3594","True","True","False","","183","79.182.26.44","0","35698","תענית|טז ע&quot;א",""),new Message("35753","35738","אני חוזר בי!   ו ב ג ד ו ל!  הנה מדוע:","27/06/14 16:33","כט סיון","תשע&quot;ד","16:33","יהודי_קדום","תודה ראשונה לר' אלף בית רשי שמשם יסוד הצעתי.<br /><br />וסליחה שאין עדיין עריכה והגהה ובע&quot;ה אערוך ואוסיף בחודש הבא.<br />שבת שלום וחודש טוב.<br /><br /><b>הצעתי:</b><br />התוס' קורא לכל מה שנקבר עם המת &quot;עצמות&quot; וכשהוא אומר &quot;עצמות אדם&quot; הוא אומר &quot;חפציו של האדם&quot;.<br /><br /><span class='bordeaux'><b>יסוד להצעה:<br />א.</b></span><br />תוספתא מסכת שבת (ליברמן) פרק ז הלכה יח <br />&quot;שורפין <span class='bordeaux'><b>את </b></span>המלכים ולא מדרכי האמרי שנ' בשלום תמות ובמשרפות [צ&quot;ל  &quot;ו<span class='bordeaux'><b>כ</b></span>משרפות&quot;  ראה להלן. י.ק]  וגו' כשם ששורפין <span class='bordeaux'><b>על </b></span>המלכים כך שורפין <span class='bordeaux'><b>על </b></span>הנשיאים אבל לא <span class='bordeaux'><b>על </b></span>הדיוטות ומה הן שורפין <span class='bordeaux'><b>עליו </b></span><b>מטתו וכלי תשמישו </b>מעשה שמת רבן גמליאל הזקן <b>ושרף עליו</b> אנקלוס הגר יתר <b>משבעים מנה</b>&quot; <br /><br /><span class='bordeaux'><b>ב.</b></span><br /> הגרסא של התוספתא (וגם במקומות אחרים) את הפסוק בירמיה לד, ה  אומר: &quot;בְּשָׁל֣וֹם תָּמ֗וּת וּֽ<span class='bordeaux'><b>כְ</b></span>מִשְׂרְפ֣וֹת אֲ֠בוֹתֶיךָ הַמְּלָכִ֨ים הָרִֽאשֹׁנִ֜ים אֲשֶׁר-הָי֣וּ לְפָנֶ֗יךָ כֵּ֚ן יִשְׂרְפוּ-לָ֔ךְ וְה֥וֹי אָד֖וֹן יִסְפְּדוּ-לָ֑ךְ...&quot;  משנה את המילה &quot; וּֽכְמִשְׂרְפ֣וֹת &quot; ל- &quot;ו<b>ב</b>משרפות&quot; שלא כבפסוק (בגרסת &quot;כתר&quot; ועוד, וכן הגרסא במפרשים).<br /><br /><span class='bordeaux'><b>ג.</b></span><br />בדיקה לשונית:<br />את=עם<br />על, עליו= ליד, בסמוך ל..., בקרבת מקום ל...( דוגמא ביומיום: אני גר על שפת הים פירושו אני גר ליד שפת הים, בסמוך לשפת הים. ולא נפרש כאן על=את כמילית המציינת מושא ישיר).<br /><br /><span class='bordeaux'><b>ד.</b></span><br /><span class='bordeaux'><b>מקורות</b></span><br /><b>תלמוד ירושלמי (ונציה) מסכת סנהדרין פרק ב [דף יט טור ד]</b> <br />מלך ישראל אין רוכבי' על סוסו ואין יושבין על ניסלו ואין משתמשין לא בכתרו ולא בשרביטו ולא באחד מכל משמשיו וכשמת כולן נשרפין לפניו שנ' בשלום תמות ובמשרפות אבותיך ישרפו עליך<br /><br /><b>רמב&quot;ם אבל יד, כו </b><br />מלך או נשיא שמת יש להן לשרוף מטתו וכל כלי תשמישו, ואין בזה דרך האמורי, ולא משום השחתה שנאמר בשלום תמות ובמשרפות אבותיך הראשונים ישרפו לך. סליקו להו הלכות אבל בס&quot;ד.<br /><br /><b>רמב&quot;ם מלכים ב, א </b><br />בוד גדול נוהגין במלך, ומשימין לו אימה ויראה בלב כל אדם, שנאמר שום תשים שתהא אימתו עליך, אין רוכבין על סוסו, ואין יושבין על כסאו, ואין משתמשין בשרביטו, ולא בכתרו, ולא באחד מכל כלי תשמישיו, וכשהוא מת כולן נשרפין לפניו, וכן לא ישתמש בעבדיו ושפחותיו ושמשיו אלא מלך אחר, לפיכך אבישג היתה מותרת לשלמה ואסורה לאדוניה.<br /><br /><b>שו&quot;ע יו&quot;ד שמח, א </b><br />שורפין על המלכים (או על הנשיאים) (טור בשם תוספתא), מטתן וכלי תשמישן, אבל על ההדיוטות אסור.<br />=====================<br /><br /><span class='bordeaux'><b>על המומיות במוזיאון הבריטי, על חניטת יוסף, הבאת עצמותיו (איך? והרי נחנט!) וקבורתן (7 דקות נסיעה מהמקום בו אני כותב!) אוסיף בשבוע הבא בע&quot;ה.</b></span>","233","","3594","True","True","False","","449","79.182.26.44","0","35698","תענית|טז ע&quot;א",""),new Message("35750","35749","מחכה במתח  <img src='/icon/1.gif'>","27/06/14 15:36","כט סיון","תשע&quot;ד","15:36","אלף בית רשי","","278","","3594","False","True","False","","167","65.93.170.220","0","35698","תענית|טז ע&quot;א",""),new Message("35751","35750","כן כדאי לחכות.....","27/06/14 15:44","כט סיון","תשע&quot;ד","15:44","יהודי_קדום","","233","","3594","False","True","False","","126","79.182.26.44","0","35698","תענית|טז ע&quot;א",""),new Message("35775","35753","החלפת ד' בד' זהו עצם הענין פה קבור <img src='/icon/4.gif'>","29/06/14 05:47","א תמוז","תשע&quot;ד","05:47","אלף בית רשי","דבריי אכן דחוקים מאוד וגם דבריו דחוקים אמנם בתוס' זה בדף טז ע&quot;א אפשר לדחוק את הדברים הן שלי והן של ר' יהודי , אבל מה נענה אחר תוס' בדף טו ע&quot;ב (שייך לע&quot;א)<br />ונותנין אפר על גבי כו'. ואותו אפר הוי מעצם אדם שהרי הוא האפר הוי לזכרון העקידה ובעקידה היה עצמות:","278","","3592","True","True","False","","209","65.93.170.220","0","35698","תענית|טז ע&quot;א",""),new Message("35786","35753","תאוריה נחמדה, אבל לא ביססת אותה כלל","29/06/14 11:33","א תמוז","תשע&quot;ד","11:33","Almuaddib","כל מה שכתבת, רק מאושש את הידוע לכל - שהיה מנהג לשרוף את גופות המלכים, ובשריפה זו לשרוף גם מחפציהם.<br /><br />איפה ההוכחה שלך שכך מכנים התוספות את השריפה של חפצים אלו.","107","","3592","True","True","False","","141","195.200.205.133","0","35698","תענית|טז ע&quot;א",""),new Message("35787","35780","ראה המדרש בירושלמי על שריפת יצחק","29/06/14 11:35","א תמוז","תשע&quot;ד","11:35","Almuaddib","לפי הירושלמי, יצחק נשרף, שהרי האפר בתענית הוא זכר לאפרו של יצחק. על בסיס גמרא זו, חיבר הפייטן את השורות הבאות (במחזורי אשכנז לימים הנוראים):<br /><br />&quot; ... <br />חנון חון עמך, אשר לשמך הוא מאמין <br /><br />סנגור עלי תמנה, אשר חטאתי יטמין <br /><br />וחובי בשמאל יכמין <br /><br />זכותי יעלה בימין <br /><br /><b>ואפר יצחק יזמין </b><br /><br />אשר יאמר כי הוא זה <br /><br />מחר יהיה האות הזה. &quot;","107","","3592","True","True","False","","209","195.200.205.133","0","35698","תענית|טז ע&quot;א",""),new Message("35806","35780","אל תשלח ידך אל הנער","29/06/14 15:40","א תמוז","תשע&quot;ד","15:40","הודו_כי_טוב","<span class='bordeaux'><b>  י וַיִּשְׁלַח אַבְרָהָם אֶת-יָדוֹ, וַיִּקַּח אֶת-הַמַּאֲכֶלֶת, לִשְׁחֹט, אֶת-בְּנוֹ.   יא וַיִּקְרָא אֵלָיו מַלְאַךְ יְהוָה, מִן-הַשָּׁמַיִם, וַיֹּאמֶר, אַבְרָהָם אַבְרָהָם; וַיֹּאמֶר, הִנֵּנִי.   יב וַיֹּאמֶר, אַל-תִּשְׁלַח יָדְךָ אֶל-הַנַּעַר, וְאַל-תַּעַשׂ לוֹ, מְאוּמָה:</b></span><br /><br /><a target='_blank' rel='nofollow' href='http://www.ybn.co.il/mamrim/m10.htm'>הנה מתוך</a> <br /><span class='lightYellow'><b><br /><br />דברי הרב יואל בן נון<br />כה אמר ה' צבאות אלהי ישראל הנני מביא רעה על המקום הזה אשר כל שֹמעה תִּצַלנה אזניו. יען אשר עזבֻני... ומָלאו את המקום הזה דם נקִיִם. ובנו את במות הבעל לשרֹף את בניהם באש... אשר לא צִויתי ולא דִברתי ולא עלתה על לִבי   (ירמיהו י&quot;ט, ג-ה).<br /><br /></b></span>דברי הנביא נתפרשו על ידי חז&quot;ל בלשון חדה:  <br /><br />'אשר לא צויתי' - זה בנו של מישע מלך מואב... 'ולא דברתי' - זה יפתח, 'ולא עלתה על לבי' - זה יצחק בן אברהם                (תענית ד ע&quot;א).<br /><br />פִּשרה של פרשת העקדה, על פי מדרש זה, הוא עקירת קרבנות אדם, וביטול המחשבה האלילית, שדבקה גם בקצות העם, כאילו חס וחלילה יש רצון בשמים בקרבנות שכאלה. לפי פירוש זה, האיל בא תמורת יצחק, כדי ללמד לדורות, שקרבן בהמה הוא הרצוי לפני ה', ולא קרבן אדם. ואם יאמר אדם: הרי האלוהים ציווה על אברהם להעלות את בנו לעולה! הרי הוא אומר לך בפירוש: &quot;ולא עלתה על לבי&quot;. או בלשונו של רש&quot;י בפירוש התורה:  <br /><br />לא אמר לו: שחטהו, לפי שלא היה חפץ הקב&quot;ה לשחטו, אלא שיעלהו להר לעשותו עולה; ומשהעלהו אמר לו: הורידהו    רש&quot;י כב","207","","3592","True","True","False","","258","79.177.62.56","0","35698","תענית|טז ע&quot;א",""),new Message("35790","35786","כתבתי: &quot;אערוך ואוסיף בחודש הבא.&quot; ודאי","29/06/14 12:07","א תמוז","תשע&quot;ד","12:07","יהודי_קדום","<b>שעדיין</b> אין ביסוס או ראיה כלשהי לדבריי - אלא הצעה.<br /><br />בע&quot;ה אמשיך בבדיקה - והכל פתוח.","233","","3592","True","True","False","","162","109.67.111.162","0","35698","תענית|טז ע&quot;א",""),new Message("35791","35787","ואותו שמרו לתעניות ?","29/06/14 12:10","א תמוז","תשע&quot;ד","12:10","יהודי_קדום","","233","","3592","False","True","False","","119","109.67.111.162","0","35698","תענית|טז ע&quot;א",""),new Message("35805","35791","לא.","29/06/14 15:30","א תמוז","תשע&quot;ד","15:30","Almuaddib","עיין בירושלמי, מדובר על שימת אפר כ<b>זכר</b> לאפרו של יצחק.","107","","3592","True","True","False","","95","195.200.205.133","0","35698","תענית|טז ע&quot;א",""),new Message("35807","35805","לא מצאתי בירושלמי ש-&quot;יצחק נשרף&quot; בלשון","29/06/14 16:34","א תמוז","תשע&quot;ד","16:34","יהודי_קדום","זו או אחרת (כתגובתך הקודמת) - אני לא מצאתי, אנא הפניה או ציטוט.<br /><br />לגבי &quot;מדובר על שימת אפר כזכר לאפרו של יצחק.&quot; - הרי זה פשוט ואינו בא לחזק שימוש מוחשי, גשמי שנַעֲשָׂה  באפרו של יצחק! כולנו יודעים בע&quot;פ:<br />&quot;יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, שֶׁתִּתְמַלֵּא רַחֲמִים עָלֵינוּ, וּבְכֵן בְּרוֹב רַחֲמֶיךָ תִּזְכּוֹר לָנוּ עֲקֵדָתוֹ שֶׁל יִצְחָק אָבִינוּ בֶּן אַבְרָהָם אָבִינוּ עֲלֵיהֶם הַשָּׁלוֹם, <span class='bordeaux'><b>כְּאִלּוּ </b></span>אֶפְרוֹ צָבוּר וּמוּנָּח עַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ, וְתַבִּיט בְּאֶפְרוֹ לְרַחֵם עָלֵינוּ,&quot; <br /><br /><br />אין מקום כלל לראיה מפיוט. לפייטן מותר לוותר על המילה &quot;כאילו&quot; אבל ברור לו שיצחק לא נשחט וגם ודאי לא נשרף. מדרש יכול לדרוש אבל לא להכחיש את התורה !<br />ואם הגמרא לא קיימת, ולדעתי לא קיימת,   אזי לא על בסיסה חיבר הפייטן את הפיוט.<br /><br />ראינו בדף ד.  שאפילו לא הייתה כלל כוונה מצד ה' להעלות את יצחק עולה: <span class='bordeaux'><b>&quot;ולא עלתה על לבי זה יצחק בן אברהם...&quot;</b></span>","233","","3592","True","True","False","","191","109.67.111.162","0","35698","תענית|טז ע&quot;א",""),new Message("35808","35807","&quot;...רואין אפרו של יצחק כאילו צבור על גבי","29/06/14 16:51","א תמוז","תשע&quot;ד","16:51","Almuaddib","רואין אפרו של יצחק כאילו צבור על גבי המזבח<br /><br /><br /><br />אם לא נשרף, איך יש אפרו?<br /><br /><br />ועל מדרשות סותרים אינני מנדד שינה מעיני לתרץ. רבים המה, וכבר הכבירו הסברים על כך, מהגאונים ועד רבינו אברהם בן הרמב&quot;ם.","107","","3592","True","True","False","","237","77.126.19.11","0","35698","תענית|טז ע&quot;א",""),new Message("35810","35808","על &quot;רואין כאילו ...&quot;  - לית מאן דפליג.","29/06/14 18:52","א תמוז","תשע&quot;ד","18:52","יהודי_קדום","","233","","3592","False","True","False","","161","109.67.111.162","0","35698","תענית|טז ע&quot;א","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82563);