var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=3533;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("זמני היום","http://www.daf-yomi.com/content.aspx?pageid=126")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107079","מה זה מפרכסין ?","מרדכי דב זינגר","25/04/24 18:44","807","53"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","34"),new MostViewed("107082","תנורו של עכנאי: שאלת שני ימי ר"ח בגמרא","שי ואלטר","28/04/24 14:41","948","23")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("3533","0","כל כך קשה היה לסמוך?","25/08/10 07:40","טו אלול","תש"ע","07:40","מתפעל","לא כל כך מובן

"כל הסומך יהרג וכל הנסמך יהרג ועיר שסומכין בה תחרב ותחום שסומכין בו יעקר מה עשה רבי יהודה בן בבא הלך וישב בין שני הרים גדולים ובין שתי עיירות גדולות בין ב' תחומי שבת בין אושא לשפרעם וסמך שם חמשה זקנים ר"מ ור' יהודה ור' יוסי ור"ש ורבי אלעזר בן שמוע ורב אויא מוסיף אף רבי נחמיה כיון שהכירו בהם אויבים אמר להם בני רוצו אמרו לו רבי ואתה מה תהא עליך אמר להם הריני מוטל לפניהם כאבן שאין לה הופכין אמרו לא זזו משם עד שנעצו לגופו ג' מאות לולניאות של ברזל ועשאוהו לגופו ככברה ".

מה כלול בכלל בטכס ההסמכה?
האם יש בזה בכלל דינים?
האם צריך המסמיך לשים ידיו על ראש הנסמך?
או שניתן לעשות את זה ע"י מכתב?
וגם, למה לא ניתן היה לעשות זאת בחשאי? באיזה בית פרטי, כל תלמיד לחוד בשקט בשקט?
ממש לא מובן.

וגם, "כיון שהכירו בהם אויבים" , איך הכירו? אולי סתם יצאו לפיקניק?
מה האויבים ראו?
אולי היה איזה מלשין?","148","","4996","True","True","False","","977","80.74.119.82","0","0","עבודה זרה|ח ע"ב",""),new Message("3535","3533","מעשה זה נמצא גם במסכת סנהדרין יד ע"א","25/08/10 08:46","טו אלול","תש"ע","08:46","דוד כוכב","לפני כן, בדף יג ע"ב הובאו הלכות סמיכה:

"תנא: סמיכה וסמיכת זקנים בשלשה" - דוקא בבית דין. ובי"ד מוציאים קול. אפילו שטר מתנה בעלמא בעדים אין לו משמעות אם נעשה בחשאי בלא הוצאת קול (מסכת בבא בתרא דף מ ע"ב).

עוד שם:
"אמר ליה רב אחא בריה דרבא לרב אשי: בידא ממש סמכין ליה?
אמר ליה: סמכין ליה בשמא - קרי ליה רבי, ויהבי ליה רשותא למידן דיני קנסות".

וברמב"ם הלכות סנהדרין ד הלכות ב-ג:
"וכיצד היא הסמיכה לדורות לא שיסמכו ידיהן על ראש הזקן אלא שקורין לו רבי ואומרים לו הרי את סמוך ויש לך רשות לדון אפילו דיני קנסות.
ואין סומכין סמיכה שהיא מינוי הזקנים לדיינות אלא בשלשה".","125","","4996","True","True","False","","166","95.86.111.100","0","3533","עבודה זרה|ח ע"ב",""),new Message("3536","3535","יישר כח, אז באמת קשה","25/08/10 09:43","טו אלול","תש"ע","09:43","מתפעל","א: אם אכן הסמיכה רק בבי"ד, הרי כאן היה ר"י בן בבא בשדה ולא בבי"ד,
ב: אם צריכים ג' זקנים שיסמכו, בפשטות הוא היה כאן יחידי.
ג: לפי הגמרא שהבאת "סמכין ליה בשמא", לכאורה לא היה צריך כלל להיות יחד איתם אלא היה מספיק שיודיע להם ע"י שליח או במכתב שנתן להם מינוי ומעתה הם קרויים "רבי". למה היו צריכים להתכנס ולהסתכן?","148","","4996","True","True","False","","172","80.74.119.82","0","3533","עבודה זרה|ח ע"ב",""),new Message("3537","3536","תשובות:","25/08/10 12:25","טו אלול","תש"ע","12:25","דוד כוכב","לשון הרמב"ם הלכות סנהדרין ד הלכה ג:
"ואין סומכין סמיכה שהיא מינוי הזקנים לדיינות אלא בשלשה והוא שיהיה האחד מהן סמוך מפי אחרים".
כך שיחד עם ר"י בן בבא ישבו בתורם שנים מן הנסמכים.

הסמיכה צריכה להיות דוקא בפניו, כאמור במסכת סנהדרין דף יד ע"א:
"תא שמע: דרבי יוחנן הוה מצטער עליה דרב שמן בר אבא דלא הוה גבייהו דליסמכיה.
רבי שמעון בן זירוד וחד דעימיה, ומנו - רבי יונתן בן עכמאי, ואמרי לה: רבי יונתן בן עכמאי וחד דעימיה, ומנו - רבי שמעון בן זירוד. חד דהוה גבייהו - סמכוהו, וחד דלא הוה גבייהו - לא סמכוהו.
רבי חנינא ורבי הושעיא הוה קא משתקיד רבי יוחנן למיסמכינהו, לא הוה מסתייעא מילתא...".
רש"י: "לא הוה מסתייע מילתא - כשהיו אצלו לא היה מוצא שנים שיצטרפו עמו לסומכו, ואנן תלתא בעינן".

(יש ראיות שגם מינוי שליח צ"ל דוקא בפניו ואכמ"ל).","125","","4996","True","True","False","","185","95.86.111.100","0","3533","עבודה זרה|ח ע"ב",""),new Message("3551","3537","תזכה למצות ועדיין","26/08/10 11:44","טז אלול","תש"ע","11:44","מתפעל","נשאר לי קשה,
כיצד יכלו האויבים לידע מה הם עושים.
יושבים חבורה של רבנים ומדברים דברי תורה.
איך הגויים מבינים שיש כאן ענין של סמיכה?
נשגב מבינתי.","148","","4995","True","True","False","","240","80.74.119.82","0","3533","עבודה זרה|ח ע"ב",""),new Message("3569","3551","גם בדברי תורה גזרה מלכות הרשעה שלא יעסקו","26/08/10 23:54","טז אלול","תש"ע","23:54","דוד כוכב",""פעם אחת גזרה מלכות הרשעה שלא יעסקו ישראל בתורה, בא פפוס בן יהודה ומצאו לרבי עקיבא שהיה מקהיל קהלות ברבים ועוסק בתורה. אמר ליה: עקיבא, אי אתה מתירא מפני מלכות?" (מסכת ברכות דף סא ע"ב).
"וכשנהרג רבי עקיבא בקיסרין באתה שמועה אצל רבי יהודה בן בבא..." (מסכת שמחות פרק ח הלכה ט).
הרי שהכל היה באותו דור ובאותן הגזירות.
וכבר היו הרומאים למודים לבלוש אחר התקהלויות חשודות של החכמים ותלמידיהם. ובודאי אחר זקן שאינו יכול לרוץ במהרה. - "אמר להם: בני, רוצו! אמרו לו: רבי, ואתה מה תהא עליך? אמר להם: הריני מוטל לפניהם כאבן שאין לה הופכין...".","125","","4995","True","True","False","","183","95.86.123.131","0","3533","עבודה זרה|ח ע"ב","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82563);