var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=3502;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("הודעה למגידי שיעורים ולמשתתפי השיעורים","http://www.daf-yomi.com/forums/Message.aspx?id=638")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107082","תנורו של עכנאי: שאלת שני ימי ר"ח בגמרא","שי ואלטר","28/04/24 14:41","948","69"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","61"),new MostViewed("107084","מי שמלווה כסף בריבית לא יקום בתחיית המתי","לינקוש","28/04/24 18:14","58","55")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("3502","0","כמה זמן היה בית שני?","22/08/10 21:33","יב אלול","תש"ע","21:33","שאינו יודע לשאול","מלכות פרס בפני הבית שלשים וארבע שנה מלכות יון בפני הבית מאה ושמונים שנה מלכות חשמונאי בפני הבית מאה ושלש מלכות בית הורדוס מאה ושלש מכאן ואילך צא וחשוב כמה שנים אחר חורבן הבית

בגמרא שלנו (ובעוד מקומות כידוע) נאמר שבית שני היה 420 שנה,
ואילו לדעת ההיסטוריונים בית שני היה 586 שנה.

אחת ולתמיד - למישהו יש רעיון/ידיעה/עצה איך מיישבים סתירה זו? מי צודק?
אני תמיד נתקל בקושי הזה במהלך הליימוד/השיעור, כאשר מצד אחד יש את דעת חז"ל ומהצד השני יש עובדות היסטוריות סותרות.","48","","5003","True","True","False","","1174","192.115.103.252","0","0","עבודה זרה|ט ע"א",""),new Message("3505","3502","אין אנו יודעים, משום שנתקלקל החשבון","22/08/10 22:00","יב אלול","תש"ע","22:00","Almuaddib","כבר בתלמוד המערב הסתייגו, וידעו שנתקלקל החשבון. ראה שגם בתנ"ך כבר יש קלקולים כאלו - השווה, למשל, בן כמה היה המלך יורם כשעלה לכס המלכות; בין מלכים לבין דברי הימים.

והנה, כדוגמא, ההפרש בין הבבלי לבין הירושלמי בעניין מניין הכהנים הגדולים:

(המקור לחילוקי הדעות - מסכת יומא)

לפי התלמוד הבבלי:

"אמר רבה בר בר חנה אמר ר' יוחנן מאי דכתיב "יראת ה' תוסיף ימים ושנות רשעים תקצרנה"?
"יראת ה' תוסיף ימים" - זה מקדש ראשון, שעמד ארבע מאות ועשר שנים ולא שמשו בו אלא י"ח כהנים גדולים; "ושנות רשעים תקצרנה" - זה מקדש שני שעמד ד' מאות ועשרים שנה ושמשו בו יותר משלש מאות כהנים. צא מהם מ' שנה ששמש שמעון הצדיק ושמונים ששמש יוחנן כהן גדול עשר ששמש ישמעאל בן פאבי ואמרי לה י"א ששמש ר' אלעזר בן חרסום מכאן ואילך צא וחשוב כל אחד ואחד לא הוציא שנתו"
(יומא ט.)



ולפי הירושלמי:

"מילא עבידה בראשון שהיו משמשין הוא ובנו ובן בנו שימשו בו שמונה עשר כהנים אבל בשני על ידי שהיו נוטלין בדמים וי"א שהיו הורגין זה את זה בכשפים שימשו בו שמונים כהנים וי"א שמונים ואחד וי"א שמונים ושנים וי"א שמונים ושלש וי"א שמונים וארבע וי"א שמונים וחמש ומהן שימשו שמעון הצדיק ארבעים שנה א"ר אחא כתיב (משלי י) יראת ה' תוסיף ימים אילו כהנים ששימשו בבית הראשון ושנות רשעים תקצורנה אילו ששימשו בבנין השני"



אז 300 או 85 ?


וכדי להסב את תשומת הלב למי שרפרף:

בירושלמי כלל לא מצויין כמה שנים עמד על מכונו כל בית. האם זה במקרה? אם ניתן לקבל כל מספר המופיע בבבלי כמות שהוא? האם היו 300 כהנים גדולים בבית שני?


כפי שכתבו חז"ל - נתקלקל החשבון.","107","","5003","True","True","False","","325","87.68.245.19","0","3502","עבודה זרה|ט ע"א",""),new Message("3506","3502","דוגמא נוספת לקלקול החשבונות:","22/08/10 22:03","יב אלול","תש"ע","22:03","Almuaddib","ומאחר ואני מתחיל להתעייף, הנה דוגמא אחרונה לכך ש"סדר עולם", אינו המקור החז"לי היחיד שבידינו, ופעמים שקל לטעון שכנראה אינו מדוייק.


מתי התחולל מרד בר כוכבא?


לפי סדר עולם, "ומלחמת בן כוזיבא ב' שנים ומחצה כ"ב שנה אחר חורבן הבית"..



אבל בירושלמי אנו מוצאים נתונים אחרים:
"תני ר' יוסי אומר נ"ב שנה עשת ביתר לאחר חורבן בית המקדש. ולמה חרבה על שהדליקה נרות לאחר חורבן בית המקדש".
(מסכת תענית. במדרשים מופיעים נתונים התואמים את הירושלמי, ואין בכך רבותא - מדובר במדרשים ארצישראליים)


בסדר עולם - 22 שנה אחרי חורבן הבית (בסביבות שנת 90-92 לספה"נ), בירושלמי - 52 שנה לאחר החורבן (120-122 לספה"נ) - כעשר שנים לפי התאריך המקובל לפי הדיווחים של הרומאים (שנת 132 לספה"נ).



הנה לנו כאן שלושה תאריכים שונים: לפי סדר עולם, לפי הירושלמי ולפי המקורות הרומאיים (הדיווח לסנאט על דיכוי המרד, דיווח ממנו נעדר המשפט המקובל "לי וללגיון שלום" - ולא בכדי).



וזה, לגבי תקופה שהתיעוד אודותיה מפורט בהרבה מאשר התקופה הפרסית. גם תיעוד פנימי, גם חיצוני וגם ממצאים ארכיאולוגיים (תעודות ואדי מרבעאת, למשל). אם כך, מה נאמר על מקרים בהם אין לפנינו עושר כזה של מקורות?","107","","5003","True","True","False","","228","87.68.245.19","0","3502","עבודה זרה|ט ע"א",""),new Message("3507","3505","דומני שדוגמא זו ספציפית איננה חד משמעית","22/08/10 22:35","יב אלול","תש"ע","22:35","הראל","המספר 300 מאפיין מספר של גוזמא, ולכן ייתכן שהבבלי סבר כירושלמי אלא שלא התכוון לדייק אלא רק נקט לשון של גוזמא, כרוצה לומר: "הרבה כהנים".

אפשרות נוספת - אולי יש כאן טעות בפיענוח הראשי תיבות:
היה כתוב ש' כהנים - ונפשט בטעות ע"י ספרא בצירא בטעות כשלוש מאות במקום שמונים.
[וראה רעיון שכזה בדברי הרב מרגליות כאן, ואולי אף נקט בדבריו שם דוגמא זו שלפנינו, אלא שספרו כרגע לא בהישג ידי]","46","","5003","True","True","False","","318","192.115.103.252","0","3502","עבודה זרה|ט ע"א",""),new Message("3508","3507","אבל כל אחד ואחד לא הוציא שנתו","22/08/10 22:48","יב אלול","תש"ע","22:48","Almuaddib","ברגע בו נכנסים לחישובים, כבר קשה לטעון שמדובר במספר של גוזמא. יש הרי מסקנה - כל אחד לא הוציא שנתו.

בנוסף, לא זה עיקר דברי, אלא העובדה שיש שוני כל כך גדול בין גרסאות שני התלמודים, כאשר הבבלי נוקט את המספר הידוע - 420 שנים, בעוד הירושלמי שותק, ולא מביא שום נתון.

עוד אוסיף כי בדיקה בכמה כתבי יד לא מעלה תימוכין להשערתך אודות פענוח שגוי של ש', כתוב שם במפורש שלש מאות. כמובן, ההמשך הגורס כי כל אחד ואחד לא הוציא את שנתו, לא יכול להתאים למספר של שמונים.","107","","5003","True","True","False","","1034","87.68.245.19","0","3502","עבודה זרה|ט ע"א",""),new Message("3509","3508","וגם זה גוזמא","22/08/10 23:04","יב אלול","תש"ע","23:04","הראל","על אותו משקל שאולי ושמא ניתן לפרש ש-300 זה גוזמא, הרי שגם "כל אחד לא הוציא את שנתו" זה גוזמא, וכוונת הדברים ששימש בכהונה גדולה תקופה קצרה מאוד (הרבה פחות מעשר שנים).
וכי תעלה על דעתך ש-300 כהנים שימשו פחות משנה ועדיין לא קלטו את הרמז משמים?

אכן, יפה, הירושלמי לא נוקט את המספר הידוע (420), אך אינה דומה כלל שתיקה לנקיטת מספר אחר סותר, ומשתיקתו קשה להוכיח דבר אלא רק לשער.

דומני שבכל הדוגמאות שהביא הרב מרגליות במאמרו שצויין לעיל אין תימוכין מכתבי היד שברשותינו המאוחרים לכל הפחות למעלה מ-500 שנה ל"חתימת" התלמוד, כך שהצעת הרב מרגליות נוגעת לאותו "חור שחור" מהחתימה ועד לכתב היד הראשון, וכך גם הצעתי הנ"ל.","46","","5003","True","True","False","","260","192.115.103.252","0","3502","עבודה זרה|ט ע"א","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82634);