var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=3487;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("מעלת הפורום - ע\"פ ר' נחמן מברסלב","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=348")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107076","אמר רב חסדא מידת חסידות שנו כאן","לינקוש","22/04/24 15:26","58","50"),new MostViewed("107079","מה זה מפרכסין ?","מרדכי דב זינגר","25/04/24 18:44","807","44"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","28")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("3487","0","על חגי המינים","22/08/10 10:36","יב אלול","תש"ע","10:36","עציוני","תוך כדי לימוד עלו בראשי כמה מחשבות אודות זיהוי חגי המינים המתוארים במשנה ובגמרא. אלה הן מחשבות ראשוניות בלבד - אולי הן מובנות מאליהן ואולי מופרכות לחלוטין. אשמח לקבל הרחבות ותובנות נוספות ממי שיודע משהו בנושא.

בגמרא מוזכרים שני חגים החלים באזור תקופת טבת - סוף דצמבר. "קלנדא" מזכיר בשמו את תחילת השנה האזרחית - ללוח שנה קוראים calendar. כשבוע לפני תאריך זה, חוגגים הנוצרים את "חג המולד" - האם יש קשר לחג הנקרא סטרנורא וחל באותו זמן?
במגזין "מסע אחר" מצאתי את הפיסקה הבאה:
חג המולד הנוצרי נחוג בתחילה ב-6 בינואר, כשם שעדיין נוהגות כנסיות המזרח. העברת החג ל-25 בדצמבר חלה רק במאה הרביעית. הסיבה לכך, על פי עדותו של אחד מראשוני הנוצרים בסוריה: "היה מקובל אצל הפגנים לחוג יום זה, 25 בדצמבר, כיום הולדת השמש. בחגיגות השתתפו גם הנוצרים, וכשהבחינו חכמי הכנסיה בקשר שבין הנוצרים לחגיגות הולדת השמש, החליטו להעביר את חג המולד לאותו יום ולהמשיך להדליק אורים עד 6 בינואר.

כלומר: חג המולד אכן קשור לחג פגני קדום העוסק בימים הקצרים ביותר של השנה, ואצל הנוצרים הקדומים הוא נמשך כשבועיים.

נקודה מענינת נוספת היא פירוש ר"ח. חסרות שם כמה מילים, ואולי (וזו כבר השערה פרועה...) יד הצנזורה נגעה בפירוש. בדפוסים מופיע:
עכשיו (נמחקו בכ"י כמו ב' תיבות) אומר בתקופת טבת (נמחק כמו תיבה אחת) וכיון שנולד חזר השמש ונתארך היום.
המלים "וכיון שנולד וכו' " אינן מובנות. בגמרא לא מדובר על אף אחד שנולד בזמן זה... האם ידים זרות נגעו בפירוש ר"ח?","159","","4999","True","True","False","","1894","132.70.40.183","0","0","עבודה זרה|ח ע"א",""),new Message("3491","3487","אולי כאן במאמר יש התייחסות","22/08/10 12:27","יב אלול","תש"ע","12:27","לינקוש","במאמר זה המותקן בדף הבית של הפורטל","58","","4999","True","True","False","","373","192.115.103.252","0","3487","עבודה זרה|ח ע"א",""),new Message("3492","3487","המממ","22/08/10 13:51","יב אלול","תש"ע","13:51","Almuaddib","1.
ראשית, חוששני שנפלה טעות בתוכן שהבאת מהמגזין "מסע אחר", ויתכן שהם לא דקדקו.

כלל לא ברור אם במאות הראשונות של הנצרות, נחגג "חג המולד" של ישו. יום ה-6 בינואר היה חג אחר, האפיפאני - חג ההתגלות שלהם. במאות הראשונות לנצרות היתה מחלוקת מתי נולד, וכלל לא היה להם ברור אם בחודש ינואר, בחודש מרס, באפריל, במאי או בתאריכים אחרים. תאולוגים נוצרים אחדים גם טענו כי לחגוג יום הולדת זה מנהג פגאני - כמו אצל הפרעונים, וכי לא ראוי לחקות את "מנהג הגוים".
במאה השלישית הוחלט על יום ה-25 בדצמבר, ובמהלך המאות שאחריו, תאריך זה אומץ על ידי כל הכנסיות - למעט הכנסיה הארמנית, שהמשיכה לחגוג בתאריך יום ההתגלות גם את לידתו של ישו.
בשנת 1582, האפיפיור גרגורי ה-8 השיק את לוח השנה המתוקן - הלוח הגרגוריאני, בו משתמשים גם כיום. במהלך זה, "הוקפץ" לוח השנה שהיה נוהג עד אז, הלוח היוליאני, ב-11 ימים קדימה. כיום, יש כבר 13 ימים הפרש בין שני הלוחות. הכנסיות המזרחיות, שלא סרו למרות הותיקאן, סירבו לקבל את השינוי. עד היום, כנסיות אלו משתמשות בלוח היוליאני, ולכן, כפי שניתן לראות גם בארץ, הן חוגגות את חג המולד 13 ימים אחרי הכנסיות המערביות - מה שיוצא כיום יום 6 בינואר (גרגוריאני, שהוא 25 בדצמבר לפי היוליאני).

2.
קישור של חג המולד לחג פגאני קדום זה לא מפתיע. אם נשים לב לדברי האמוראים אודות אדם הראשון, נראה כי קישור של חגיגה אמיתית לחגיגה פגאנית, זו לא המצאה נוצרית, וד"ל.

3.
אני לא יודע מהו "קלנדא" או מה המקור לו, אבל בלוח השנה הרומאי המקורי, השנה התחילה בחודש מרס. באותו הלוח, היום הראשון של כל חודש כונה Kalends - ומונח זה הוא באמת המקור למלה הלטינית ללוח שנה.
שים לב, עד היום, שמו של החודש התשיעי בלוח השנה הגרגוריאני הוא "ספטמבר", שמשמעותו בכלל היא "שביעי", והרי חודש זה תשיעי! אך כשהשנה מתחילה בחודש מרס - שביעי הוא.

4.
מהו קלנדא איני יודע, אך חג הסטורנליא מוכר, וניתן לקרוא אודותיו חומר רב. מדובר בחג בן 8 ימים, שהסתיים ביום 23 בדצמבר. שני קיסרים ניסו לקצרו - אך דעת הקהל היתה חזקה מהם.","107","","4999","True","True","False","","320","212.25.82.194","0","3487","עבודה זרה|ח ע"א",""),new Message("3676","3487","מידע נוסף","03/09/10 12:52","כד אלול","תש"ע","12:52","נפתלי","מתוך הערך "חג המולד" בויקיפדיה:

הרומאים הקדמונים ציינו את חג ה"סטורנליה" לכבודו של האל סטורן, אל החקלאות, בהילולה בת שבעה ימים שהחלה ב-17 בדצמבר. ההילולה הסתיימה במועד ההיפוך החורפי, היא הנקודה במסלול כדור הארץ שבה (בחצי הכדור הצפוני) היום הוא הקצר ביותר והלילה הוא הארוך ביותר. על פי הלוח היוליאני המקורי חל המועד ב-25 בדצמבר.
מועד קרוב נוסף שצוין על ידי הרומאים הקדמונים היה חג ה"קלנדס" שצוין ב-1 בינואר.","91","","4987","True","True","False","","433","95.86.125.22","0","3487","עבודה זרה|ח ע"א",""),new Message("3796","3487","בקשר לרבינו חננאל","12/09/10 22:46","ד תשרי","תשע"א","22:46","שמואל מ","בקשר לרבינו חננאל, נדמה כי לפי מה שקרה בדף יז,א, מדובר בצנזורה עצמית, וזו בכלל לא השערה פרועה... גם כאן קשה להעלות על הדעת שכתב היד החליט להמחק בדיוק במילים הקריטיות... חבל שאין מהדורה מושלמת של הר"ח!","173","","4978","True","True","False","","268","95.86.107.159","0","3487","עבודה זרה|ח ע"א",""),new Message("3493","3492","ישר כח","22/08/10 14:07","יב אלול","תש"ע","14:07","עציוני","תמיד נעים לפגוש אנשים שיודעים על מה מדברים (ולא רק מפריחים כמוני רעיונות באויר )","159","","4999","True","True","False","","355","132.70.40.183","0","3487","עבודה זרה|ח ע"א",""),new Message("3496","3492","כל הכבוד על הידע. תמשיך לשתף אותנו.","22/08/10 18:45","יב אלול","תש"ע","18:45","ארז","","79","","4999","False","True","False","","277","212.76.123.55","0","3487","עבודה זרה|ח ע"א",""),new Message("3677","3676","המשך - קלנדא וסטרנורא","03/09/10 12:59","כד אלול","תש"ע","12:59","נפתלי","מידע מפורט יותר מויקיפדיה האנגלית:
ברשימת החגים הרומיים נמצא שבין ה-17 וה-23 בדצמבר החלו הרומיים לחגוג את הסטורנליה (Saturnalia), וב-1 בינואר חגגו את קלנדס ינואריוס, הוא הקלנדא (Kalendae) של חודש ינואר. למעשה "קלנדה" הוא יום תחילת החודש, אבל רק קלנדס ינואריוס נמנה כחג.

[מעניין לציין שלפי הערך Kalendae, הרומים היו מונים את התאריכים בחודש לפי מספר הימים שנשארו עד הקלנדה הבאה כולל יום הקלנדה, כך שיום השויון נחשב ל-8 לקלנדה של ינואר, כפי שמשתמע בסוגייתנו.]

השאלה מדוע הקדימה המשנה את קלנדא לסטרנורא (מעבר לסימן "אחור וקדם") היא מעניינת בפרט משום שסטורנליה היה חג חשוב הרבה יותר (ראה רשימת החגים שלהלן).

כתובות אינטרנט נלוות:
רשימת החגים הרומיים","91","","4987","True","True","False","","2585","95.86.125.22","0","3487","עבודה זרה|ח ע"א",""),new Message("3678","3676","המשך","03/09/10 13:15","כד אלול","תש"ע","13:15","נפתלי","למעשה, חגי החורף בתקופה שסביב יום השויון החורפי (שנתפס כ"יום ההולדת של השמש") היו נפוצים מאוד ומשמעותיים מאוד כמעט בכל האומות מאז ומקדם (ראו רשימה להלן) וזה מתיישב עם הסיפור בגמרא על אדם הראשון.

קביעת הסטורנליה כחגו של סטורן מתוארכת לסביבות 217 לפנה"ס. ב-46 לפנה"ס נקבע רשמית יום השויון בתאריך 25 בדצמבר.

חג המולד קשור גם הוא ליום השויון והוא נובע ממנו (הנוצרים הניחו שיום ההולדת של אותו האיש זהה ליום ההולדת של השמש). אבל חג המולד נקבע רק במאה השלישית/הרביעית לספה"נ, וכך גם חג ההתגלות. החגים שמוזכרים במשנה הם כמובן קדומים יותר וכנ"ל.

כתובות אינטרנט נלוות:
רשימת חגי חורף
יום השויון","91","","4987","True","True","False","","419","95.86.125.22","0","3487","עבודה זרה|ח ע"א",""),new Message("3681","3676","המשך - קרטיסים ויום גנוסיא","03/09/10 15:28","כד אלול","תש"ע","15:28","נפתלי","מחיפוש בגוגל אחר "קרטיסים"/"קרטיסין" הגעתי לקטע בילקוט שמעוני "משל למלך שהיה משיא את בתו וקבע קרטיסין בני רומי לא יחתון לסוריא ובני סוריא לא
יחתון לרומי, וכיון שהשיא את בתו התיר קרטיסין". מכאן משתמע ש"קרטיסין" הוא צו מלכותי, או משהו כזה.

אחר כך מצאתי ב-Google Books שבספר "מדרש ואגדה" של יונה פרנקל דן בזה ומסביר ש"קרטיסים" באופן כללי הוא צו של הסנאט הרומי, ובמשנתנו הכוונה היא לצו הקובע את יום 1 באוגוסט ליום חג.

קצת רקע הסטורי - ביום 1 באוגוסט בשנת 30 לפנה"ס כבש אוגוסטוס קיסר את אלכסנדריה. המצביא המצרי אנטוני התאבד, ואוגוסטוס הפך למעשה לשליט מצרים. מלכת מצרים דאז (האחרונה בשושלת המצרית) קליאופטרה ה-12 ניסתה לנהל עמו מו"מ על תנאי הכניעה ומשנכשלה התאבדה ב-12 באוגוסט. לאחר הנצחון נקבע בסנאט צו המורה שה-1 באוגוסט יחשב כיום חג.

קאסיוס דיו, בן אותה תקופה, מזכיר את הצו בספרו ה-51, פרק 19 פסקה 6: "היום שבו נכבשה אלכסנדריה הוכרז כיום מזל, ונקבע שבשנים הבאות יתייחסו תושבי העיר ליום זה כתחילה לחישוב הזמן."

למותר להזכיר שזה מסביר היטב את דברי הגמרא על "תפיסה שתפסה רומי" "בימי קלפטרא מלכתא".

כתובות אינטרנט נלוות:
תקציר ההסטוריה של המאה ה-30 לפנה"ס","91","png","4987","True","True","False","","543","95.86.125.22","0","3487","עבודה זרה|ח ע"א","0-png"),new Message("3682","3676","המשך - יום גנוסיא (נשמט מהתגובה הקודמת)","03/09/10 15:30","כד אלול","תש"ע","15:30","נפתלי","גנוסיא - היא ג'נסיס (Γένεσις) ביוונית, שמשמעותה גם "לידה" וגם "מקור", "תחילה", "היווסדות" (גם חומש "בראשית" נקרא כידוע בלטינית Genesis).

כך נוכל גם להבין את הדיון בגמרא (בדף י) על כוונת המילה יום גנוסיא - האם זה יום לידת המלך או תחילת מלכותו.","91","","4987","True","True","False","","849","95.86.125.22","0","3487","עבודה זרה|ח ע"א",""),new Message("3693","3678","תיקון טעות קטנה","05/09/10 00:23","כו אלול","תש"ע","00:23","נפתלי","במקום יום השויון (כך תרגמתי את Solstice בלי לחשוב) צ"ל כמובן יום ההיפוך.
ימי השוויון חלים 3 חודשים לפני ואחרי יום ההיפוך.","91","","4985","True","True","False","","296","95.86.125.22","0","3487","עבודה זרה|ח ע"א",""),new Message("3701","3682","תודה על ההשקעה בכל הפרטים","05/09/10 11:19","כו אלול","תש"ע","11:19","דוד כוכב","","125","","4985","False","True","False","","224","95.86.113.215","0","3487","עבודה זרה|ח ע"א","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82563);