var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=34841;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("האם אתה פנוי לסייע בהפצת תורה?","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=5084")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107085","בורדרליינית !","מרדכי דב זינגר","30/04/24 13:22","807","64"),new MostViewed("107093","הגהות הגר&quot;א ב&quot;מ סד","אוריאל שלמוני","02/05/24 10:18","605","45"),new MostViewed("107091","המתרגם ומזרעך לא תתן להעביר למולך ...","איתן","02/05/24 02:13","123","45")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("34841","0","שאלה מהדף שבסוף השבוע האחרון.","25/05/14 13:42","כה אייר","תשע&quot;ד","13:42","אחר","הגמרא בדף יד: סיכמה (לפי אחת השיטות) שהסתפק רבי עקיבא בדין האתרוג האם ללכת בשיטת רבן גמליאל או רבי אליעזר ולכן הלך לפי שניהם לחומרא. אבל כמה שורות לפני כן הגמרא אמרה בפירוש את המאמר הידוע על מחלוקתם של בית הלל ובית שמאי - &quot;מחומרי ב&quot;ש ומחומרי ב&quot;ה עליו הכתוב אומר והכסיל בחושך הולך&quot;, והגמרא לא מתיחסת כלל להחמרה גם כבית ר&quot;ג ור&quot;א! <br />ניסיתי להגיד אבל אני כלל לא בטוח בכך (ואח&quot;כ אסביר גם מה היא הבעיה בדברי) שמחלוקת ב&quot;ה וב&quot;ש היא מחלוקת עקרונית ובעירובין מובא את המצב הקשה שהתחולל בעקבות מחלוקתם עד שכמעט שלא נישאו זה לזה, ולכן באו חכמים ואמרו שאין ללכת בדרכי החומרא של שניהם דווקא בכדי שלא לעורר את המחלוקת.. <br />הדבר קשה משתי סיבות - האחת, פשט הגמרא הוא שמחלוקתם היא דוגמא לעוד מחלוקות רבות שאין ללכת לחומרת שניהם (או לקולא  על פי שניהם), ושנית המחלוקת נשארת כמו שהיתה גם אם אני הולך לפי אחת השיטות לאורך כל הדרך..","464","","3633","True","True","False","","817","95.86.124.164","0","0","ראש השנה|יד ע&quot;ב",""),new Message("34844","34841","סליחה על השאלה אבל...","25/05/14 14:17","כה אייר","תשע&quot;ד","14:17","בתר ממוצע","האם קראת את רש&quot;י על הדף?<br /><br />&quot;<b>מקולי ב''ש כו'</b>. בעירובין מפרש לה במחלוקת אחת שיש מקום שנוטין בה דברי בית שמאי להקל ויש מקום שנוטין בה דברי בית הלל להקל כגון כמה חסרון בשדרה שלא תטמא באהל ב''ש אומרים ב' חוליות וב''ה אומרים חוליה אחת וכן לטרפה נמצאו דברי ב''ש מקילין בטריפה ואומר עד שתחסר שתי חוליות וב''ה מחמירין בה ומקילין לענין טומאה לומר שכיון שחסרה חוליא אחת אינה מטמאה והאוחז בזו קולי ב''ש וקולי ב''ה רשע שהרי דבריו סותרין זה את זה כדי להקל והאוחז בחומרי שניהם כסיל בחשך הולך הוא שאינו יודע להבחין על מי לסמוך אבל בב' מחלוקות שהקילו אלו בזו ואלו בזו אין כאן לא משום רשע ולא משום סכלות דסבירא ליה בהא כב''ש ובהא כבית הלל: <br /><b>אי כבית שמאי </b>בקוליהון ובחומריהון. אי לענין טומאה לא חשיב לה חסרון בחוליא אחת לענין טריפה נמי לאו חסרון הוא: <br />ו<b>אי כב''ה</b>. דאמרו חסרון הוא ליחשבה חסרון הכא והכא והך דר''ע נמי סתרן אהדדי דקא חשיב ליה שניה וקא חשיב ליה שלישית&quot;<br /><br />כי לעניות דעתי פשט הגמ' כפירוש רש&quot;י הכל מובן ולכן לא הבנתי את שאלתך....<br /><br />***","138","","3633","True","True","False","","222","94.188.248.67","0","34841","ראש השנה|יד ע&quot;ב",""),new Message("34846","34841","ברוך הבא!","25/05/14 14:29","כה אייר","תשע&quot;ד","14:29","דוד כוכב","ראשית, הגמרא במסכת עירובין דף ז ע&quot;א מבהירה בפירוש:<br />&quot;הכי קאמר: כל היכא דמשכחת תרי תנאי ותרי אמוראי דפליגי אהדדי כעין מחלוקת בית שמאי ובית הלל - לא ליעבד כי קוליה דמר וכי קוליה דמר, ולא כחומריה דמר וכי חומריה דמר. אלא: או כי קוליה דמר וכחומריה עביד, או כקוליה דמר וכחומריה עביד&quot;.<br />הרי שהכלל אינו עוסק במחלוקת ב&quot;ש וב&quot;ה בלבד.<br /><br />ובאשר לקושייתך, כך הקשה בדף שלנו הטורי אבן (לבעל השאגת אריה):<br />&quot;אלא מנהג ר&quot;ג ור&quot;א נהג בו. ק&quot;ל לר' יוסי ב&quot;י תקשה ומי עבדינן כתרי חומרי הא ה&quot;ל כסיל ואפ&quot;ת דה&quot;נ דלא ידע אי ר&quot;ג אמר אתרוג בתר חנטה למעשר או ר&quot;א אכתי לא נפק מכלל כסיל דנגד ר&quot;ג ור&quot;א דלא אלים זה מזה ראוי לסמוך על חכמתו. וי&quot;ל למאי דפי' התוס' פר&quot;א דמילה (שבת קל ע&quot;ב) בשם הירושלמי הא דאמר התם ר&quot;א שמותי הוא פי' שעומד תמיד בכל דבר בשיטת ב&quot;ש ניחא דה&quot;ל ר&quot;א כב&quot;ש ור&quot;ג כב&quot;ה דהא מתלמידי ב&quot;ה הוי כדאמר בספ&quot;ק דיבמות (דף ט&quot;ו) וע&quot;ד שפי' בסמוך, א&quot;כ לר&quot;י ב&quot;י נמי צריך לומר דר&quot;ע לא ידע אי ר&quot;ג אמ' אתרוג בתר חנטה או בתר לקיטה&quot;.<br /><br />ובקיצור, תשובתו היא שתרוץ הגמרא אליבא דתנא קמא צריך להאמר גם לפי רבי יוסי בר יהודה. ורבי עקיבא לא ידע מה סובר ר&quot;ג ומה סובר ר&quot;א.<br />והקשה הטורי אבן מה איכפת לר&quot;ע מי אמר מה, שיכריע כפי דעתו הוא! ותירץ שלדברי הירושלמי טעם הכלל שאין הלכה כר&quot;א הוא משום שסבר כבית שמאי. לכן כפי שלא ניתן לפסוק כב&quot;ש כך לא ניתן לפסוק כר&quot;א.","125","","3633","True","True","False","","125","95.86.70.15","0","34841","ראש השנה|יד ע&quot;ב","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82645);